|
||||
|
||||
גם אנשי התנ''ך לא. הם צווו לא לבשל גדי בחלב אימו, כפי שנוהגים עד היום השומרונים. רק פרשנות מאוחרת תמוהה פירשה את זה כאיסור על אכילת בשר וחלב. בכל אופן, שומרי הכשרות לא יודעים מה שהם מפסידים. |
|
||||
|
||||
לא נורא, גם מי שלא שומר שבת לא יודע מה הוא מפסיד. |
|
||||
|
||||
הסגר מרצון? |
|
||||
|
||||
שקט מהאייל. |
|
||||
|
||||
יום של שקט, בלי טלויזיה, בלי מוסיקה (כן, אלמוני, בל נשכח את השקט מהאייל :-), להיות קצת עם המשפחה ועם החברים, לקרוא, ולהרגיש את השבת. מומלץ בחום. |
|
||||
|
||||
דבר כזה כל אחד יכול לעשות מרצונו, אבל כחובה? חוץ מזה הוא מחויב ללכת לבית כנסת, מה שגוזל מזמנו לעשיה כרצונו. |
|
||||
|
||||
אתה יוצא מנקודת הנחה שהליכה לבית-כנסת היא לא ''עשיה מרצונו'', ולא כך הוא. בשבילי זאת לא חובה, אלא זכות. |
|
||||
|
||||
אבל היצגת את השבת כיום שבו כל אחד נח ועושה כרצונו. רצונך הוא ללכת לבית הכנסת. רצוני לנסוע ולהדליק טלויזיה. מדוע שאהיה מחויב להתנהגות עפ"י מצווה כפויה? |
|
||||
|
||||
סלי-חה? אתה מחפש מישהו לריב אתו? תסע, תדליק טלויזיה, תאכל בייקון עם קצפת (אי-כס!), מה אכפת לי? המצווה כפויה עליך, מפני שאתה לא רוצה בה. אז אל תקבל אותה. אני רוצה בה, אני רואה בה זכות, ואני נהנית ממנה. רצונך הוא לא לשמור כשרות. רצוני כן לשמור כשרות, והוא שרציתי להבהיר מלכתחילה- אף אחד כאן לא מפסיד כלום, מפני שזאת בחירה מרצון. |
|
||||
|
||||
אני לא מחפש לריב, אלא להבין דברים. כלומר, אם רצונך היה לא לשמור מצוות, לא היית מקיימת אותן ללא קשר להולדתך למשפחה דתית? |
|
||||
|
||||
לא, ברור שלא. חשבת אחרת? |
|
||||
|
||||
אל"ד1, אבל למדתי בשנתיים-שלוש האחרונות דבר או שניים. לא לחינם קיים הביטוי "לקח על עצמו עול תורה ומצוות". אדם דתי בוחר, במודע ("לקח על עצמו"), לקיים סט של ציוויים ולהטיל על עצמו מגבלות מסויימות ("עול תורה ומצוות"). אמנם הבחירה הזו היא כמעט ברירת מחדל עבור מי שנולד בחברה דתית כיוון שמגיל ינקות הוא זוכה לחינוך שמעודד אותו ומכין אותו לקחת על עצמו את העול הזה, כמו גם שהוריו בדרך כלל ישתדלו שלא לחשוף אותו לאפשרויות אחרות2. אבל עדיין - לא מדובר כאן בכפייה. אף אחד, למשל, לא יכול לחייב מישהו להתפלל (אתה תמיד יכול למלמל סתם מילים חסרות פשר במקום). 1 אני לא דתי. 2 אני גם מניח שהוריך לא לקחו אותך לסיורי היכרות במאה שערים או בישיבה/כולל, ואם לקחו אז זה היה יותר בסגנון של "דע את האויב". |
|
||||
|
||||
מי שנולד למשפחה דתית מתחנך על חיי מצוות ואמונה בהם ומקבל אותם כמובן מאליו ולא משהו להרהר ולערער בו, ולרוב לא מתלבט בבחירה בין חיים כאלה לחיים חילוניים. היוצא מן הכלל הוא תהליך החזרה בשאלה שקיים אצל חרדים לא מעטים כתוצאה מהקיצונות הדתית שבה הם חיים. אצל הדתיים הלאומיים המתונים יותר באורח חייהם, דבר זה כמעט אינו קיים. |
|
||||
|
||||
מה זה "מקבל אותם כמובן מאליו ולא משהו להרהר ולערער בו"? מה, דתיים לא חושבים? אני חותמת לך שאין אדם דתי שלא עברה בו כמה פעמים בחייו המחשבה שאין אלוהים, שהכל שטויות, שהוא מאמין בכלום. אנשים כן חושבים על האמונה שלהם, הם כן מהרהרים בה- כל הזמן!- והם יערערו עליה אם ירצו. הם בוחרים להאמין. |
|
||||
|
||||
אבל כמה מהם שוקלים ברצינות את האפשרות לחזרה בשאלה? |
|
||||
|
||||
לא עשיתי מחקר על זה, עדיין. אני לא חושבת שההבדל בין כמות החוזרים בשאלה במגזר הדתי ובמגזר החרדי הוא גדול כ"כ. בכל מקרה, זאת לא הנקודה. אתה התייחסת לאמונה כמשהו מובן מאליו, אני אומרת שזה ממש לא. שיהיה לך בוקר טוב (מי עובד בשעות כאלה?!:-), אני הלכתי לישון. |
|
||||
|
||||
סתם מראה: מי שנולד למשפחה חילונית מתחנך על חיי חלוניות ומקבל אותם כמובן מאילו ולא משהו להרהר ולערער בו, ולרוב לא מתלבט בבחירה בין חיים כאלה לחיים דתיים. היוצא מן הכלל הוא תהליך החזרה בתשובה שקיים אצל חילונים לא מעטים כתוצאה מהקיצוניות החילונית שבה הם חיים. אצל המסורתיים המתונים יותר באורח חייהם, דבר זה כמעט אינו קיים. היית דתי פעם? אתה יודע מה זה להיות דתי? אשמח אם דתיים המגיבים באתר יוסיפו כאן משהו, ואם אסף שרעבי יכבד אותנו בתגובה - אשרינו. |
|
||||
|
||||
דעתי הבנויה כולה על בסיס רעוע בעליל היא שתהליך ה''התחזקות'' בקרב החילוניים הלא קיצוניים והמסורתיים הרבה יותר נפוץ מחזרה בתשובה בקרב החילוניים הקיצוניים, פשוט כיוון שיש מעט מאוד חילוניים קיצוניים ורוב המחזירים בתשובה מוותר מראש על פלח זה באוכלוסיה. אם תקשיב פעם לדרשות של אמנון יצחק תיראה שהוא פונה בעיקר אל אנשים שמאמינים באלוהים אבל לא מקיימים מצוות ופחות אל אילו שאינם מאמינים כלל (למרות שאתר חופש מתמקד בעיקר בנסיונות לענות על ה''הוכחות'' שלו לקיום האל, שברובן מבוססות על קבלה של התורה כמקור אלוהי). |
|
||||
|
||||
כיוון שגרמתי להרבה מהומות למעלה, אולי אספר קצת על חיי הדת שלי. שוק מספר אחד: למדתי בבי"ס חרדי (בית יעקב..) בילדותי, אבל כיוון שלא היינו חרדים בבית, הרגשתי, במקום מסוים, ניכפת. הבית שלי היה בית מסורתי סטנדרטי, כלומר: שמירת שבת מצד אחד, אבל גם קולנוע, ים(מעורב), טלוידיה, תיאטרון, ובכלל תרבות חילונית מן הצד השני. תרבות שמאד אהבתי. אמא שלי דתיה מהבית, אבא שלי היה חילוני (אם כי לא אתאיסט), והתנאי של אמא שלי לחתונה הוא שאבא שלי יהיה דתי. קל להבין שהמון "השפעה דתית עמוקה" לא קיבלתי מהבית שלי. כשאבא שלי נפטר- אמא שלי התחילה להתחזק, דבר שכלל לא מצא חן בעיניי, ממש לא רציתי למצוא את עצמי חרדית, בעיקר כי היה נראה לי שאני יודעת למה הכוונה...(ולא כך) הויכוח העיקרי ביננו היה כשהייתי בכיתה ח', היא רצתה שאמשיך בתיכון חרדי, אני בשום פנים ואופן לא. בסוף היא נצחה, אבל התיכון שהלכתי ללמוד בו לא היה חרדי סטנדרטי, כלומר- הצוות היה חרדי, אבל הבנות היו מאד מודרניות, וגם היה שם בגרות (לא בכל תיכון חרדי יש בגרות)... בתיכון התחילה למעשה ההתמודדות שלי עם השאלה: איך אני, בעצם, רואה את עצמי. והתחיל תהליך החיפוש, בעיקר כי נתקלתי בכמה מאמרים שגירו את האינטלקט שלי, אודות היהדות. בכיתה י"א בערך התחיל המחקר המדובר. שמעתי המון הרצאות (ואחרי כל הרצאה גם ישבתי לחפש את הספרים מהם המרצים ציטטו, כך שכבר בגיל 17 קראתי את "קיצור תולדות הזמן", "ניטשה הגל והיהודים", "מעבר לגבול התודעה", מעט מכיתבי אריסטו ועוד ועוד ועוד), אז כנראה עדיין לא הייתי חכמה מספיק לטעון את כל הטענות שאתם טענתם לי (למרות שאני בטוחה שגם אם הייתי טוענת, היו להם תשובות) ןאחרי התיכון המשכתי ללמוד במדרשה חרדית בבקר, וללמוד לימודי מחשבים בערב. זהו בעצם מצבי הנוכחי. בקיצור- מה רציתי לומר בזה? א. שגם אנשים מסורתיים חוזרים בתשובה (אני לדוגמא) ב. חיי שעטנז בהחלט מפריעים לחזור בתשובה (חיי לשעבר לדוגמא) ג. להיות דתי- אלו חיים נפלאים, מסעירים, מרגשים ונותנים סיפוק עצום לחי אותם (חיי הנוכחיים לדוגמא) |
|
||||
|
||||
ונאמר אמן. אהבתי בעיקר את סעיף ג' בסוף, ורציתי להעיר שסרטים כחולים משיגים את אותה תוצאה בפחות מאמץ. |
|
||||
|
||||
טוב שאתה נהנה מזה. א י כ ס ה. אבל כמו שאומרים. על טעם וריח אין על מה להתווכח... |
|
||||
|
||||
מצחיק איך שתמיד אתה מקשקש בביטחון על נושאים שאתה לא מבין בהם כלום. אחוז אלו אשר "יוצאים לשאלה" או "מורידים את הכיפה"1 גבוה בחברה הדתית-לאומית-מתונה הרבה-הרבה-הרבה יותר מאשר בחברה החרדית. 1 הכוונה לאותו דבר, זה ניסוח עמותות בנוסח "הלל", וזה הניסוח בו משתמשת המשפחה שחושבת שאולי-הוא-יחזור. |
|
||||
|
||||
גם אני רציתי לכתוב את זה, תודה שחסכת לי. אורי אורבך כותב בלקסיקון שלו, "סבא שלי היה רב", תחת הערך "התחלנות": "אומרים שאחד מכל חמישה מוריד את הכיפה. לפי זה מסתבר שהדתיים מולידים יותר חילונים ממה שהחילונים מולידים...". |
|
||||
|
||||
תמיד שמצצטים את "סבא שלי היה רב" של אורבך אני נזכר בתגובה של מאיר עוזיאל: "סבא שלי היה רב ראשי". |
|
||||
|
||||
גם טל כהן: תגובה 75314 |
|
||||
|
||||
סבא שלי לא בדיוק שמר על קדושת יום הכיפורים. ידעתם? העיקר הוא שאני נהנת להכנס בכם על כל התגובות האתאיסטיות. ההורים שלי חזרו בתשובה, זה לא אומר שהם כפו את זה עלי. הידעת שלמדתי בבית ספר הדמוקרטי בנעורי?? יחי ההבדל הקטן ביני לבין החבר'ה מאז. אולי נארגן פגישת מחזור, זה יהיה ארוע פולקלורי ביותר.. סתם הערת אגב, די מגוחך לקחת את אורי אורבך (עם כל הכבוד הראוי והמתבקש) בתור בנאדם דתי. כפי שאומרות הססמאות בבני ברק: לא אורך הזקן ולא המגבעת קובעים את היראת שמיים של הבנאדם! |
|
||||
|
||||
האורך לא קובע. ודובי יוסיף: אבל העורך כן. |
|
||||
|
||||
נחמד שאת נהנית ''להכנס'' בהם על כל התגובות האתאיסטיות, אבל אני חושבת שהם עושים את רוב הכיף... |
|
||||
|
||||
כמו שאמרתי לדובי, גם אני נהנת. זה ממש משעשע אותי. |
|
||||
|
||||
לידיעתך יותר קשה להשאר דתי במדינה הזו מאשר להיות חילוני. להיות עם חופשי בארצנו? קלישאה נבובה ולא יותר. |
|
||||
|
||||
אני רק רוצה לאמר לך שאף אחד לא אוכל כל מני מאכלים רק כדי לנעוץ אצבע בעין של החרדים. אוכלים מאכלים שונים בגלל שהם טעימים. אז אולי לא בדיוק בייקון עם קצפת (מין הזיה דתית על גן העדן של השוטים ר''ל) אבל בוודאי שבשר עם שמנת (ביף סטרוגונוף, צ'ילי) ואם את מתעקשת על אוכל מן החי עם קצפת אז אני יכול להמליץ לך על קוויאר וקצפת סמיכה על לביבות בליני קטנות. |
|
||||
|
||||
ומי מתווכח עם איש (אשת) קש עכשיו? |
|
||||
|
||||
נו, טוב, זאת היתה סתם דוגמא (מגעילה), אם כי יש מספיק אנשים שאוכלים או עושים דברים אחרים רק כדי לנעוץ אצבע בעין של החרדים, ואפילו *יש* לי דוגמא מהימים האחרונים, רק ש*אין* לי כוח להכנס לזה עכשיו. |
|
||||
|
||||
תכנסי, תכנסי. אולי יתן לנו רעיונות. (: |
|
||||
|
||||
לטובת ידידי הדתיים ההוזים, גן העדן שלנו לא כולל בייקון עם קצפת, ואפילו לא קוויאר עם קצפת. בכלל, קצפת היא לא (ב)כוס הקפה שלנו. (עכשיו יבוא דובי וישפץ לי את המשפט האחרון) |
|
||||
|
||||
דווקא קפוצ'ינו זה די נחמד, פעם בכמה זמן. אבל אני בדיאטה. |
|
||||
|
||||
קצפת בקפוצ'ינו זהו שעטנז ישראלי יחודי. בקפוצ'ינו שמים חלב מוקצף. |
|
||||
|
||||
בעדות היקים נהוג לשתות קאפה מיט שלאקזאנה |
|
||||
|
||||
גם בסטארבאקס (ולא רק בארץ) מוכרים קפה עם קצפת. וגם בעוד איזו רשת קפה בשם ''ריפאבליק'' שישבתי באחד הסניפים שלה באנגליה. |
|
||||
|
||||
סטארבאקס זה קפה? קאפה מיט שלאקזאנה זה קפוצ'ינו? |
|
||||
|
||||
אני שונא חלב מוקצף, זה עושה לי גרעפצים עם טעם של חלב חמוץ. חלב סויה זה בסדר אבל אני מרגיש כל כך פלצני להזמין קפוצינו מחלב סויה שאני מעדיף להזמין אספרסו. |
|
||||
|
||||
כאילו, יש בבתי קפה חלב סויה? למה לא מספרים לי? אני אוהב אספרסו, אבל היה נחמד לגוון לפעמים. |
|
||||
|
||||
תתפלא, כשאני מסביר למלצרית שחלב מוקצף עושה לי גרעפצים אז לפני שאני מספיק להדגים היא הולכת לחנות טבע וקונה חלב סויה במיוחד בשבילי. אני בטוח שבהרבה מבתי הקפה מהסוג הפלצני כמו ברשת ארקפה או קופי בין יש גם חלב סויה אבל אני לא מכיר סניפים כשרים שלהם אז אני לא יושב בהם. |
|
||||
|
||||
חלב סויה מקבל מירקם מוזר בתוך הקפה. לעומת זאת, לקורנפלקס הוא נהדר (בגלל הטעם המתקתק-קמעא). |
|
||||
|
||||
נכון, בקשר לקפה. אבל חשבתי שאולי אם רוב הנוזל הוא "חלב", ולא מים, זה אולי בסדר. אולי אני אבדוק פעם. נכון גם בקשר לקורנפלקס. אפשר אפילו להשתמש בחלב סויה במקום חלב פרה בפנקייקס. היום ניסיתי אותו עם ה"צ'אי מסאלה" החדש והמוצלח של ויסוצקי, והוא רשם ניצחון מזהיר: בזכות המתקתקות שלו, אני די משוכנע שהוא הרבה יותר מתאים מחלב רגיל. * קריצה שובבה לאדון חרדון, תגובה 110410 |
|
||||
|
||||
הגזמת! גם ככה אי אפשר להשיג את ה"צ'אי מסאלה" החדש והמוצלח של ויסוצקי, אז אתה הולך ומפרסם אותו? |
|
||||
|
||||
לא ידעתי שגם לחילונים יש את הלוקסוס של לפנטז על גן עדן לפעמים... |
|
||||
|
||||
תאמיני לי שאת לא רוצה להיכנס לתחום של הפנטזיות שלי. אפילו עדי, שכבר מורגלת בי, תאבד את מעט הכבוד שעוד היה לה כלפי. |
|
||||
|
||||
זוהר. לא סתם חילונים. א ת א י ס ט י ם! אני צריכה לברר עם השומר בכניסה אם ימחלו להם ויאשרו להם כניסה. סך הכל הם לא מחברי המועדון ולא שלמו לועד (מצוות). |
|
||||
|
||||
רעיון גן עדן הוא לא של הרבי שלכן. הוא קיים גם בשיח שלנו. אלא מה, אנחנו מתייחסים אליו ככלי מטאפורי ודיוני, בעוד אתן מתייחסות אליו כדבר אליו אתן מצפות. (אפילו שמדובר בכלל בגניבה ספרותית מן הזורואסטריאנים, רק תקראו קצת את קהלת - בתנ''ך מגן העדן יצאו, ואין דרך לשוב.) |
|
||||
|
||||
להווה ידוע לך שאת, את חלקך לעולם הבא הפסדת (ראי אחת הבבא-ות בעניין הלבנת פנים ברבים). אאל"ט עינוי בן 40 יום, מלקות ווידויים יוכלו אולי להחזיר לך את החלק האבוד. |
|
||||
|
||||
הלבנת פנים? חלילה לי מלעשות כן!!! (הרגשתי מאוד רע כשדובי נעלב ממה שכתבתי. אני שונאת לפגוע באנשים - לפחות אני לא עושה להם את המוות בפרצוף- זהו כל הכיף בווירטואליות.) סתם ככה בחיי היומיום אני דבש ונופת צופים. |
|
||||
|
||||
זה כשר, אכלתי את זה באיזה אירוע של החברה בחוות רונית. אני מעדיף את הבליני שלי יותר גדול עם סירופ מייפל. |
|
||||
|
||||
מבוקש תחליף עברי הולם לביטוי "לנעוץ אצבע בעינו של...". לקנטר? לנקר ב...? (לא בטוחה שזה עברי מקורי, אבל מילא) (לעשות) דווקא להכעיס? לחרוץ לשון כנגדו של...? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני שומר שבת. למרבה הצער אין לי חברים ואני לא ממש בקשר עם המשפחה. כיוון שאני נאלץ לוותר גם על הטלויזיה, הפאב של ואדים ושירותיה הטובים של צאלה ביטון עוזבת קיבוץ - היא עוד תשוב, יוצא שעבורי השבת היא יום של שיעמום ובדידות. פעם הייתי הולך לבית הכנסת אבל מאז שהתחילו לעשות בבית הכנסת השכונתי שבתות חתן וברמיצוות לאנשים שאינם מתפללים קבועים (תמורת תרומות נדיבות כמובן), הגבאי ביקש ממני להפסיק לבוא כי אני מפחיד את האורחים. לפחות אני יכול לשחק עם התנין. אבל יותר מידי שעות של ווואאאההה ווואאאההה מורידים לי את האינטיליגנציה בצורה מסוכנת. |
|
||||
|
||||
עדיין נשאר מה להוריד??? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |