בתשובה לדב אנשלוביץ, 18/11/00 10:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דוב, הסברת מדוע אין לחשוש כל כך מהר מהתערבות צבאית בינלאומית, ואפילו לא מהתערבות של מדינות ערב. אני מסכים שהתערבות כזו רחוקה. אבל היא רחוקה כל עוד הפיל שלך אינו ממש משתולל ומחסל את כל העכברים בשטח. תסכים איתי שאם נבצע גנוסייד של ממש בפלסטינים, או נחסל את חלקם והיתר יברחו לירדן, נקלע למצב בינלאומי קשה, שלא לדבר על כך שממשלה ישראלית שתהרוג אלפי פלסטינים בשביל להראות להם מי כאן 'אכבר פיל' תתפס על ידי הרבה אזרחים, ואני בתוכם, כממשלה רצחנית, בלתי לגיטימית. האם אתה מקבל כתגובה פילית נאותה הפצצה מסיבית על עזה, למשל, שבה יהרגו אלפי פלסטינים? תרשה לי לנחש שגם אתה אינך שש לתגובה כזו. אם כן, אז חסל סדר הדיון ביננו, זו תהום שלא ניתן לגשר עליה. ואם גם אתה מתנגד להפצצה מסיבית קטלנית בתור עונש קולקטיבי לפלסטינים כדי ללמדם לקח, אז בבקשה פרט מהי לדעתך תגובה פילית צלולת דעת נאותה. מכל מקום, סביר להניח שכל עוד לא יגיב צה"ל תגובה דרמטית שתחולל זעזוע עמוק, תגובה צבאית שואתית, תגובה שאולי תשפיע על הפלסטינים אבל תחרת בזכרון האנושות לדיראון עולם, הרי שהפלסטינים לא יחדלו מהאנטיפדה שלהם. ואם כך, מה הועילו חכמים בתקנתם? מוטב להגיב כפי שמגיבה הממשלה היום מאשר להסלים את התגובה ולהשאר עם אותה תוצאה. בברכה, ג. שמעון |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מאד צודק בדבריך שלא הייתי רוצה לראות נהרות דם נשפכים. אבל זאת עובדה. בטבע העכבר אינו מתקיף את הפיל, וחיסול העכברים אינו מתקיים למרות שיש פוטנציאל לכך אם הדברים יתנהלו שלא בדרך הטבע. יכול להישפך המון דם אבל הדבר נחסך משום שכל אחד יודע את כוחו ואת כוחות האחרים. צריך איך שהוא לרכוש את האינסטינקטים הטבעיים שאבדו, ולשכנע את הסביבה שהם קיימים. אני בטוח שלא יהיה צורך בהליכים דרסטיים באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להסביר את עצמי אולי נתבונן במה שקורה היום בלבנון, וננסה לדמיין תסריט היפותטי. בלבנון החיזבאלה יושב היום על הגדר. בכביש הצפון ממש מול עיניו עוברת תנועה אזרחית. תאר לעצמך שמחר יעשו אנשיהם מעשה שמבחינה טכנית הוא בתנאים של היום קל למימוש: יירו כמה טילי נ.ט. על אוטובוס שמסיע ילדים על הכביש הזה, ויגרמו לאסון גדול. מה נעשה ? העובדה שהם לא פועלים כך נובעת רק מסיבה אחת: הם פשוט לא מבינים כמה אנחנו חסרי אונים, וטועים לחשוב שעל כך לא נעבור בשתיקה. אבל האמת היא שהתגובה שלנו היום על מקרה כזה תהיה ירי של מילים בלבד, אולי נעשה איזה חור מדויק באיזה קיר ונתפעל ממעשה ידנו להתפאר. לציבור נסביר שתגובה "בלתי חכמה" שלנו עלולה לערער את כל המצב באזור. קרא את תגובתי למאמר "נסיגת האיוולת", שפורסם עם הנסיגה מלבנון. ביילין וחבריו אמרו שאם ניסוג לגבול הבין לאומי תהיה לנו לגיטימציה בין לאומית, ולכן נגיב בתקיפות על כל מעשה שלהם. אני אמרתי בתגובתי ההיא שאני כמעט בטוח שגם אחרי חזרתנו לגבול הבין לאומי נשאיר את ידנו כבולות. ותראה כמה צדקתי. תראה מה קורה. הם חטפו חיילים, לפני ימים מספר חדרו לשטחנו והפעילו מטען צד כנגד רכב צבאי, ורק בנס לא ספגנו הרוגים. מה עשינו ? הרי יש לנו כבר לגטימציה. שום דבר. מה שאני טוען שאנו צריכים לשכנע את הסביבה שאנו מסוגלים להגיב באופן טבעי, כפי שתגיב כל מדינה שתותקף מבחוץ. במצב המחורבן היום שאתם, השמאל, הולכתם אותנו לתוכו, זה לא כל כך פשוט, ואולי כדי לבצע את המשימה הזאת, צריך למרבה הצער לעבור שלב מסוים שבו יישפך דם. אבל פשוט אין ברירה. החלופה האחרת תביא לכך שלילדנו כבר לא תהיה מדינה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |