בתשובה לעומר אורי, 14/01/03 11:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סגנון מזרחי, אולי, אבל הטעמה אשכנזית. מכיוון שאני לא חובב של הסגנון המזרחי, ומכיוון שהשירה כלל לא צרמה לי, לא הייתי קורא לזה ''מאוד מזרחי''. מצד שני, זו הפעם הראשונה שאני שומע את השיר מושר, אז אולי פשוט לא ידעתי להשוות את זה לגרסא הרגילה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לי זו לא הפעם הראשונה, והשיר אכן נשמע מוזר קצת, אבל בהקשר של ''הוצא מהקשרו'' כלומר נסיון לשוות למצב הנוכחי (או למצב עתידי) תדמית של ''השואה''. הייתי קורא לזה ''אובר-סטייטמנט''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשדיר, פשוט גאוני. היחיד מבין התשדירים בהם צפיתי אתמול שלא רק שאפשר לי לחשוב, אלא אף דרש זאת ממני. מהרגע בו הבנתי מה קורה שם, על המסך, ועד "אש העיירה" שבסיום, התרוצצה בראשי המחשבה - "באמת כל-כך גרוע? יודע מה? יתכן וכן.". אני מצאתי את התשדיר מזעזע ביעילותו, בישירותו ובפשטות המוחלטת שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שהוא משכנע שהמצב רע, אבל האם לא ידענו זאת קודם לכן? מה שהוא לא משכנע, זה להצביע לזעם. חשיבה פרסומית בסיסית: לא משנה עד כמה הפרסומת מוצלחת, אם לא רואים וזוכרים את המוצר שלך, היא לא שווה את האוויר שהיא משודרת בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משוכנע שמטרתה הראשונה במעלה של המפלגה הנ''ל היא להכנס לכנסת (דומני שהסיכויים לכך קלושים ואנשיה מודעים לכך). אני מעריך שהמטרה העיקרית שלהם היא להעביר מסרים, ולעורר למחשבה. מהבחינה הזו אני חושב שהתשדיר הנ''ל מאוד מוצלח. שלא כפרסומת, האמורה למכור מוצר, תשדיר שכזה (באם הנחותי בפתיחה נכונות) מטרתו היא לעורר מחשבה ורגש, וזאת הוא עושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסיכם שזו אינה פרסומת אבל טוען שהיה כאן בזבוז משווע של רעיון חזק. אישית, לא צפיתי בתשדירים באותו הרגע אבל כששמעתי את השיר נדבקתי למסך וחיכיתי לפואנטה. היא לא באה. מה זה זעם בכלל? מה הם מנסים להגיד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הפעם הראשונה ששמעת את השיר מושר? זה אחד הלהיטים של ימי השואה. נהגתי לזמזם אותו סתם כך בכל ימות השנה. עוד זיכרון צרוב מימי בית הספר הוא השיר - הנה אנחנו פרטיזנים. והשיר הבלתי נשכח - משהו כמו קרון חתום. תגידו שהייתי. משהו כזה. אני לא חובב שירה, אבל זה קנה אותי. עוד שתי הערות לא קשורות: התשדירים משפיעים על הצופים יותר ממה שנהוג לחשוב. לפחות על אלה שמתלבטים. זה נכון שכשאנשים נשאלים בסקרים לגבי השפעת התשדירים הם נוהגים לומר שאין השפעה, אבל זה רק בגלל שזה קצת לא נעים להודות שישנה השפעה. שלא לדבר על ההשפעה הסמויה. אם ש"ס תמיד חזקה יותר בקלפי מאשר בסקרים כתוצאה מבושה, הצבעה רגשית ועוד, נראה לי ששינוי תקבל פחות מהסקרים ודווקא מהסיבות ההפוכות. זה מאוד in להכריז שאתה מצביע שינוי, אבל בקלפי מתעשטים. חוזרים למר"צ, ליכוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעתי אף אחד מאלו מושר. את האחרון אני מכיר כשיר כתוב. יש לו לחן? לגבי התשדירים - כמובן שהם משפיעים. ולגבי שינוי, כידוע לך, ניסיתי לחפש אנשים שעבור ממפלגות אחרות לשינוי. לא מצאתי. זה ממש לא בון-טון להגיד שאתה מצביע שינוי. לגמרי לא. לשינוי יש תדמית של שנאה, של שבעות מרוצה מעצמה. אנשים לא רוצים להגיד שהם משתייכים לזה. וראה גם את כמות המתקפות בעיתונות נגד שינוי. (דובי, שקרא הרגע כתבה שתתפרסם בפיננשל טיימס על שינוי ומחאותיו לא עזרו לו כהוא זה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר את הלחן. לא יודע אם יש לו. על פי אחד ממכוני הסקרים - כך קראתי במעריב - אחוז מצביעי שינוי הבטוחים מבין אלה שהצהירו שיצביעו שינוי קטן יותר בהשוואה למפלגות האחרות. וזה סימן לדאגה. לא שלי כמובן. אני אישית מכיר כמה וכמה שאומרים שהפעם יצביעו שינוי. זה כנראה גם תלוי היכן אתה מסתובב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני זוכר נכון, מה שהם אומרים הוא שכשבודקים רק אנשים שבטוחים שילכו להצביע בכלל ביום הבחירות, ההצלחה של שינוי יורדת. זה נתון שמפתיע אותי אישית, אבל נאלץ להמתין ליום האמיתי כדי לדעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על "כאן בקרון הזה" של דן פגיס. זה חקוק ביד ושם, ליד הקרון. "כאן, בקרון הזה, אני חוה, עם הבל בני. עם תראו את קין בני השני תגידו לו שאני" דורות של בני נוער מתרגשים בטוחים שזה אכן נחקק בקרון. "שיר הפרטיזנים"? כלומר, "אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה, את אור היום הסתירו שמי העננה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקרא, אזא''מ, ''כתוב בעיפרון''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי תמיד יוצא "את אור היום הסתירו שמי העננה", אבל זה לא כל כך הגיוני. אולי "פני העננה"? (לא הכרתי את השיר של פגיס, והוא נהדר. תודה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר נקרא "כתוב בעפרון בקרון החתום" והוא הולך כך: כאן בקרון הזה, אני חוה, עם הבל בני. אם תראו את בני הגדול קין בן אדם תגידו לו שאני השיר חזק גם כי לחווה אין מילים כדי להגיד את שיש לה בלב על בנה שקם על אחיו להורגו וגם בגלל ההדגשה - "קין בן אדם". בן אדם ולא חיה רעה או מפלצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שאין לה מילים להגיד. זה שיר מעגלי. מיד אחרי שאתה מסיים לקרוא אותו, אתה אמור לחזור להתחלה, ולקרוא את מה שיש לה להגיד לקין בן-אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או להתחיל לקרוא את השיר מכל שורה שאתה רוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת פרשנות אפשרית, אבל המשפט ''תגידו לו שאני כאן בקרון הזה אני חווה עם הבל בני'' נשמע רע. אני יותר אוהב את הפרוש הסלולרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתוב בעפרון בקרון החתום כאן במשלוח הזה, אני חוה, עם הבל בני. אם תראו את בני, הגדול קין בן אדם תגידו לו שאני (נכתב מהזכרון ואומת על ידי ותודה שהזכרתם לי שאני צריך להתכונן למבחן שיש מחר בספרות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגרסה אותה שרנו בבית הספר, נאמר: "כי בין קירות נופלים שרוהו כל העם יחדיו שרוהו ונגנים בידם". מהם הנגנים? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |