בתשובה להאייל היפאני, 25/12/02 6:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון הדבר שהשוטרים, מתוקף היותם מייצגי החברה צריכים לנהוג ע''פ החוק היבש ולאכוף אותו, אך עם זאת, הידע באותם תחומים קרימינולוגיים יכול לסייע להם בטיפול ובאינטראקציה שלהם עם הפרטים השונים באוכלוסיה וכך לא להכנע לדעות קדומות שישפיעו על אופן עבודתם. לדעתי כלל לא משנה אם הם מטפלים בעבירות צווארון לבן, סמים או זנות כל עוד הם מסוגלים לאמץ לעצמם פרספקטיבה ראויה בטיפול הפרטני בכל אדם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין עם החלק הראשון של תגובתך אני כאמור מסכים. לגבי החלק השני קיימת בעייתיות גדולה במידה והבנתי אותך נכון. אני תמיד טענתי שאין לעשות הפרדה בין חשודים שונים רק מפני שהרקע של האחד שונה מזה של השני. בשלב איסוף הראיות וגיבוש כתב האישום אסור לדעתי למשטרה להתחשב בפרטים הנוגעים לרשויות משקמות או טיפוליות. במידה ויוגש כתב אישום הרי שתפקיד בית המשפט לשקלל את מכלול הנתונים. היוצא מן הכלל לדעתי הוא נושא פשיעת נוער אך כאן כבר נקבעו ונקבעים נהלים המחייבים את המשטרה להתייחס להיבט האישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת אותי לגמרי. לא התכוונתי חלילה ליחס שונה או מפלה בין חשודים אלא לעובדה שמושג מסוים שיהיה לשוטר על הרקע שמביא לפעולה זו או אחרת יגרום לו להתייחס לנושא בהומניות ולא באופן מכני ויבש. הדוגמא הקלאסית היא תאורית האבירות בכל מה שנוגע לנשים הנחשדות בביצוע פשע כזה או אחר (מצד אחד רחמים על האשה שהגיעה למצב כזה ומצד שני כעס על העובדה שדווקא הדמות שאמורה לייצג את ''המין היפה'' ואת הדמות האימהית כביכול, בוגדת ביעודה). נכון שבעבירות של אינוס למשל, ישנן חוקרות המוסמכות לכך אך לא יזיק אם גם לשאר השוטרים המעורבים יהיה מושג תאורטי שימנע מהם שיפוטיות מזיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הבנתי (פשוט הגיע השוטר שקורא) מסכים במהות. יש לי השגות לגבי ההגדרות 'התיחסות הומנית' ו- 'התיחסות יבשה' אני מעדיף חוקר עם התיחסות 'יבשה' אך מקצועית (כלומר הוא יודע איך לגשת לנפגעת אונס) מאשר חוקר 'הומני' שלוקח ללב והדבר משפיע על כושר השיפוט שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני. לרגע לא התכוונתי שהשוטר יהיה בתפקיד טיפולי ואמפתי אלא שלא ינהג באופן ציני וקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו מקרה נדיר שמישהו מגיע איתי לתמימות-דעים. אני צריך לעבור שוב על הפתיל ולמצוא היכן טעיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. אני לא אעשה את זה שוב. (זה לא אתה, זה אני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שבע שנים את באה לי עם הקלישאה הזו? רק חסר שתציעי שנישאר ידידים... לכי יא-מחבקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא הייתי חושבת שאני לא מכירה אותך, הייתי חושבת שאני מכירה אותך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכירה, אבל אף פעם לא מאוחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכל זה רק כי הסכמתי איתך קודם? וואו, אתה קל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות ורעייתי שתחיה מתרגלת את העברית שלה מידי פעם תוך גלישה באתרים נבחרים אני מוצא לנכון להדגיש.... בכל מקרה, נעים מאוד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |