בתשובה לאלכסנדר מאן, 02/11/00 5:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מנסה כל הזמן להסביר מדוע המצב הרע הנוכחי הוא תוצאה הכרחית של היגיון אוסלו, ואולי אביא כאן עוד דוגמה להמחשת דעתי שעלתה בדעתי רק עכשיו. שיטת אוסלו מזכירה לי את ההלצה על אותו אדם שביקש להרגיל את סוסו להתקיים מבלי לאכול, באמצעות הפחתה מבוקרת של מזונו, והסוס מת יום לפני שהפטנט הצליח. זה אוסלו. ברור שהצד השני ישבור את הכלים אחרי שיקבל את כל המתנות, ואין אופציה נוספת, ובכל זאת מדברים על "כמעט" וכל מיני שטויות שלא היו ולא נבראו. מה שקרה לאחרונה אינו תוצאה של החלטה מאוחרת של ערפאת אלא חלק מאופן פעולה שבו בחר מתחילה, והוא גם לא התבייש לספר לנו על כך ב "נאום קורייש" ובדברים אחרים אבל לא רציתם להאמין. ואשר לדבריך. אתה חוזר על ה "מנטרה" שלך שוב ושוב. אני מנסה להסביר תוך הבאת דוגמאות שהתנהגות העולם אינה קשורה כלל בהתנהגותנו "הטובה", למשל היום כאשר ברור שהפלשתינים פתחו במלחמה דווקא ברגע שקבלו מאתנו דברים מפליגים, העולם בחר להסיט את תמיכתו דווקא לצד שפתח במלחמה. אתה חוזר על האמונות שלך מבלי לנסות לחזקן בנימוקים ובדוגמאות אלא בבחינת: "אמרתי, ולכן זה כך.", וכשאני עונה בנימוקים אתה בוחר לא להגיב כלל. ואולי בגלל שלא מצאת נימוקים ממשיים לסתור אותי, הוספת בהודעתך האחרונה עוד דרך פעולה. התחלת לחלק לי ציונים. פרופ' ישעיה ליבוביץ' אמר פעם שבמילה "פשיסט" נהוג לעשות שימוש כאילו זה "אתה". כלומר אני אדם טוב וישר. אתה פשיסט. אתה מאשים אותי שאני מיתמם וכו'. כאשר יש ויכוח בין שני אנשים כל אחד יכול לכנות את יריבו בכל מיני כינויים. גם אני יכול להגיד שבדבריך אתה מיתמם שאתה דמגוג, פשיסט, גישתך שבטית, וכל דבר אחר, אבל אין זה תורם דבר לויכוח. אני כבר הודעתי לאחד הכותבים שלא אענה לו יותר משום שנקט בדרך פעולה זו. לך אני נותן עוד צ'אנס, אבל אצרף אותך אליו אם תתמיד בדרך זו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מר אנשלוביץ הנכבד, אין זו פעם ראשונה - ובוודאי לא פעם אחרונה - אשר במסגרתה רואה ומאבחן הינך צל הרים כהרים. מעודי לא כיניתיך 'פאשיסט', 'דמגוג' וכ'. הטענה כי הינך לוקה בהתחסדות והתממות בתגובותיך השונות הינה טענה עניינית, האינה אמורה 'לפגוע' באיש. איני יודע בשל מה יצא קצפך, וצר לי כי נפגעת מכך. באם תשים לב לתגובותיהם השונות של אנשים נוספים לדברים שכתבתי בעבר, תוכל להבחין כי הללו מעבירים לכווני ביטויים וכוונות לא מחמיאות במיוחד, ואף אתה סיפרת בשמץ ליגלוג בתגובתך 'לכל איש שמאל מזרח חדש משלו' כי ליגלגת מעט על דבריו של אלכסנדר מאן וכ'. מעודי לא נפגעתי מדבריך. נהפוך הוא - בנקודות מסויימות לא יכולתי שלא להסכים עם טיעונים מסויימים מבית מדרשך, וזאת למרות העובדה כי אני באופן אישי וסובייקטבי הגעתי למסקנות אחרות. אני בהחלט מגלה הבנה לכך כי קבוצות מסויימות בימין ובשמאל הישראלי אינן מרוצות מקווי האדריכלות בהם הנני נוקט בכוון רעיון ההפרדה החד צדדית, אך לא נותר לי אלא לחזור ולהביא את דבריי פעם אחר פעם, במעין 'מנטרה' כלשונך. איני רואה בשלב זה צורך להבאת 'הוכחות' כלשהן להצדקת טיעוניי, העלולים - ובצדק - להשמע כטאוטולוגים וכמנותקים מהמציאות באוזניים ימניות, מה גם שבעיניך ובעיני מגיבים אחרים אין כלל חשיבות לדעותיהן של מדינות המערב האירופאיות - וזאת בלשון המעטה. בכבוד רב א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא האשמתיך בכך שכיניתני פשיסט כי לא עשית זאת. הבאתי את דבריו של ליבוביץ כדוגמא שהביא להטחת מילים במקום ויכוח ענייני. לא אמרתי גם שהאשמתני בדמגוגיה. את זאת עשו משתתפים אחרים, ותמיד הגבתי כך או אחרת כשעשו זאת. לך שמורת "זכויות" אחרות. אתה כותב: "רחיצתך במנקיון כפיך", כאילו אני מסתיר מאחורי איזה פשע נתעב. אני בסך הכל אומר את מה שאני חושב ואיני מסתיר דבר. האשמה זו דומה להאשמת הדמגוגיה גם אם אתה משתמש במילים אחרות. הניסוח שלך אפילו חמור יותר. ואתה גם כותב: "דיבוריך המיתממים ותגובותיך המתחסדות" וזה מצביע על חוסר תום לב. כל אלה הם בעצם האשמות בחוסר יושר ואני לא מוכן לקבל זאת. בדבריי "לכל איש שמאל מזרח תיכון חדש משלו" התכונתי ככל הזכור לי לכך שרוב אנשי השמאל חושבים (או חשבו בעבר) שמזרח תיכון חדש ישרור אם נקבל משהו כמו הבנות בילין אבו מזן או מה שבסופו של דבר הוצע לערפאת ע"י ברק והוא לא קיבל, ואתה לעומתם חושב שניכנס לגן עדן אם נחזור לגבולות 67. בדבריי התכוונתי לאמונה מוטעית, להשקפה לא נכונה, אבל לא אמרתי שבעצם אתה חושב משהו אחר ומנסה לרמות את הקוראים. זה בכלל לא אותו דבר. איני פוסל לגלוג אך כאמור איני מוכן לקבל האשמות שוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר אנשלוביץ היקר, העניין רציני למדי. במידה ואינך רואה כלל התממויות והתחסדויות טאקטיות מסויימות בחלק קטן מתגובותיך השונות, ובמידה ואינך מוכן לקבל - ולו באופן ספרותי - את תפקידו התיאטראלי והאירוני של פילאטוס באקט רחיצת הידיים, אלא עומד הינך על כך כי שלל דבריך ותגובותיך נאמר ברצינות ומתוך יושר פנימי עמוק - הרי אני הוא להיות הראשון אשר מיידית לוקח את דבריו בחזרה, ובזאת מתנצל עמוקות על אי הנעימות הנגרמה לך מעצם תגובתי זו. אגב, בגרמניה מכנים אדם הפועל והמתנהג ביושר, וזאת לפי קווי מצפונו ואמונתו הפנימית כ-anstaendig, וזו נחשבת כברכה ומעלה גדולה בחוגים גרמניים נרחבים ביותר, המאמינים והמחזיקים בתורת מעלות זו, מבית היוצר של מיטב הוגיה ויוצריה הנוצרים והיהודיים של גרמניה לדורותיה. שכניה השונים של גרמניה נוטים לפרש תכונות אלו באופן אחר - ולאו דווקא מנקודת התייחסות היסטורית ספציפית - אלא פשוט מעצם סלידתם מהצורך הגרמני האובססיבי 'להיות ישר, הגון וצודק', צורך אשר גם אני עיתים לבקרים סובל ממנו. בברכה א. מאן |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |