 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה על המאמר ועל הנושא המרתק. הידיעות המעטות שלי בנושא שאובות מספר יפהפה שמספר על קנזי ומעלה גם השערות על היכולות הקוגניטיביות המינימליות שנדרשות מיצור מוסרי: Kanzi: The Ape at the Brink of the Human Mind איכשהו, הספר הזה מקשר (בראש שלי, לפחות) בין היכולת להשתמש בשפה והיכולת להיות מוסרי - לא יודע איך להסביר את הקשר אבל זה איכשהו קשור ליכולת להבין (באופן פסיבי, בלי לנקוט שום פעולה) מה מישהו אחר צריך כרגע, מה עובר עליו. להיות מסוגל "לשים את עצמך" במקומו של מישהו אחר. אולי, כמו שרון אמר, זה איזה סוג של חקיינות "פנימית", מין סימולציה של "מה עובר על מישהו אחר" - אבל במקום לעשות ממש את אותן הפעולות שהוא עושה, רק "להתכוון" לעשות אותן ולהרגיש "מה אני הייתי עושה באותו מצב".by Sue Savage-Rumbaugh and Roger Lewin אולי כמו שבחלום אנחנו מרגישים כאילו אנחנו זזים והשרירים שלנו עובדים, כשבעצם הם לא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בעצם מגדיר פה אמפתיה. זאת ההגדרה בערך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמפתיה היא אבן היסוד של המוסר, כמובן. ברגע שאתה מוסיף ליכולת לזהות את השפעתם של דברים על פרטים אחרים ממך, את הניסיון למנוע מהם סבל ולהרבות אושר - זה כבר מוסר פר אקסלנס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. רק צימצמתי את כמעט כל מה שהוא אמר למילה אחת.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכשהו, אני לא מבין מה המנגנונים העצביים שבכלל מאפשרים לי (או ליצור אחר) לחקות במוחי את מה שעובר על מישהו אחר. מצד שני, אולי מוסר לא מבוסס רק על אמפתיה אלא גם על נורמות. למשל, סו רומבו מספרת בספר איך לימדה שני שימפנזים (אוסטין ושרמן, נדמה לי) להתחלק ביניהם באוכל. מדובר בעצם ביצירת אמון, שמבוסס על reciprocation (אני לא מכיר מילה עברית לזה) - כלומר תן לי עכשיו ואתן לך אחר כך. מצד שלישי, אולי הנורמה של שיתוף מבוססת בעצמה על אמפתיה, כי כדי להבין שמישהו אחר "חייב לי טובה" צריך להבין שעשיתי בשבילו משהו שהוא הזדקק לו באותו רגע, כלומר להבין מה הצרכים שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדדיות - reciprocation? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |