 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי "המיתולוגיה הספרדית", משמעות השם 'הרקולס' אינה 'תפארת הרה' אלא 'לוחם מכובד'. לפי הגירסה הפסרדית, היו שלושה אנשים בשם הזה.(האיש שכתב את החלק הזה היה אלפונסו ה-'חכם' מלך בספרד במאה ה-10. יש להניח שמפאת עתיקותו, יש לו יתרון מסוים על גרייבס)[כמובן, הקטע תועתק ונערך ממקור בספרדית]. אני מניח שגרייבס התייחס לאותו אלפונסו איפשהוא. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת למה אתה חושב שגרסה ספרדית מהמאה העשירית לספירה נכונה יותר מגרסה יוונית מאולי 500 לפני הספירה, או משהו כזה. לגרייבס היה תואר אקדמאי ביוונית עתיקה, ואני משערת שהוא יודע על מה שהוא מדבר בעניין זה יותר מאלפונס מלך ספרד - למה, מפני שהוא חי לפני גרייבס, אתה חושב שהוא ידע יוונית עתיקה יותר טוב ממנו? ההיקש הזה לא נראה לי הגיוני כלל. בכל מה שקראתי ממה שגרייבס כתב (וזה פחות או יותר כל הפרוזה שלו) אני לא זוכרת שהוא הזכיר פעם אחת את אלפונס מלך ספרד. ולמה שיעשה זאת? איזו הסמכה היתה לאותו מלך על יוונית עתיקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אינני יודע אבל הפירוש שאלפונסו מציע נשמע היגיוני יותר מהפירוש של גרייבס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק מראה שאתה לא מאמין באלות הקדומות ובהקרבה עצמית למענן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודרך אגב, אינך מסביר מדוע ''לוחם מכובד'' נשמע הגיוני יותר מאשר ''תהילת הירה'' - לא ''תפארת הירה''. הכינוי לפי הסברו של גרייבס תלוי, כמובן, בכל התיאוריה של עבודת האלה, שבה אתה, כמובן, אינך מאמין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, המלך אלפונסו החכם תירגם את השם מלטינית, לא מיוונית. השאלה האם משמעות השם זהה בשתי השפות היא בעיה אחרת... הרקולס זה הצורה הרומית של השם.(ומלומדים בני המאה העשירית, כמו אותו אלפונסו, דיברו לטינית באופן שוטף. הידע שלנו כיום על לטינית הוא די משוער. איננו יודעים איך דיברו בה) שנית, לצורך העניין, מה בדיוק משמעות השם 'הרה'? שלישית, עד כמה שהבנתי, מבחינת בני התקופה, הרקולס היה דמות היסטורית חיה ונושמת שאפילו העמידה צאצאים חיים שנקראו "ההרקלידים".(ואלה היו קיימים). 'הרקולס' מקביל לגיבור הטיבטי ג'סאר שבטיבט יש אנשים שטוענים שהם מצאצאיו. וכמו שמישהו הציע במאה ה-19 ש-'ג'ק המרטש' הוא למעשה שרלוק הולמס שיצא מדעתו.(אני די בטוח שאם הוא היה גיבור קדום, גרייבס כבר היה מוצא את ההקשרים המתאימים לפולחן האלה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה כל העניין - השם המקורי הוא השם היווני ''היראקלס'', לא השם הלטיני. הרומאים לקחו חלק גדול מהמיתוסים שלהם מיוון, ו''ליטנו'' את השמות היווניים המקוריים. גרייבס מתרגם את השורש היווני המרכיב את השם ''הירה'' כ''מגן'' שהוא גם תוארו של האל הרומאי יופיטר, מקבילו של זיאוס היווני בעלה של הירה (הצורה הירה היא נקבית, בעוד שתוארו הלטיני של יופיטר מופיע בצורה זכרית). כלומר, האלה הירה היתה מגינתו של הגיבור היראקלס, שמעשיו נעשו לתהילתה. דרך אגב, במילון הלטיני שבידי אין כל משמעות לשם ''הרקולס'', בעוד שהשם היווני ''היראקלס'' מתורגם במילון היווני שלי כפי שציין גרייבס. ההיראקלידים, לפי כינויים, היו צאצאיו של הגיבור, כלומר גיבורים שהתיימרו ללכת בעקבותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב בקשר לג'ק המרטש - בתיאוריה אחרת שרלוק הולמס הוא שגילה את זהותו האמיתית. אבל שוב, אתה מערבב היסטוריה, שהעובדות לפיה ידועות למדי (כמו המלך אלפונס וג'ק המרטש) עם דמויות בדויות כמו שרלוק הולמס, ועם דמויות סמליות המופיעות במיתוס. לכל אחד מסוגי הדמויות האלה יש תכונות השונות מאוד זו מזו ואסור בשום אופן לערבב ביניהם אם רוצים להבין נכון את מהותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההירקאלידים היו מלכים לכל דבר, לא גיבורים. תקראי את הערך עליהם באנציקלופדיה. נדמה לי שאני מבין, בערך, את השגיאה של גרייבס. הוא חושב שהמיתוסים היווניים הם אוואנגליונים; הם לא. זה יותר בגדר "פולקלור" מתוחכם שמישהו ערך וסידר בסדר מסוים. המחזאים היווניים היו העורכים; הם כמובן סיננו או השמיטו דברים שלא מצאו חן בעיניהם אבל מה שיש לנו הוא מה שהם כתבו.(ועוד כמה תוספות יצירתיות של מעתיקי כתביהם). סיפורי ג'סאר מקיפים מחזור אגדות המכיל בערך פי 15 מכלל היקף התנ"ך ו-"הברית החדשה" יחד. בהתחשב בפופולריות של הרקולס, הייתי מצפה לכמות דומה של סיפורים אודותיו.(מאידך, מעולם לא הייתי ביוון ויכול להיות שנשתמרו שם מעשיות רבות אודותיו) הקטע שגרייבס שכח להוסיף הוא שלאחר מותו הרקולס הצטרף לפנתיאון היווני ובכמה מדינות סגדו להרקולס כאחד האלים. בנוסף לכך, יש המפרשים את המילה 'קלס' כ-'להשמיץ'; האם משמעות השם היא, אם כן, 'חרפת הרה'?(למה שהרה תעניק את חסותה לבן בעלה מאישה אחרת?) רק אמרתי שלאנשים יש נטייה לראות גיבורים ספרותיים כדמויות בשר-ודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושבת שאתה מבין את המושג מיתוס במשמעותו הקדומה - כלומר, לא הפירוש שהיוונים הקלאסיים נתנו לו כ"שקר". אולי כדאי שתקרא את הערך הזה באיזו שהיא אנציקלופדיה, אחר כך נוכל לדבר. כפי שזה, אנחנו משוחחים כמו שאמרים באנגלית (אני לא ידעת את הביטוי בעברית) at cross purposes ולכן אנחנו לא מסוגלים להבין זה את זה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |