בתשובה לאיילת בועזסון, 12/12/02 10:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש גם הרבה אזרחים ערבים. האם גם להם הרעיון של נסיעה בין שטחים ערבים בחיפוש אחר ילדה ערביה שככל הנראה נחטפה ע"י ערבים הוא מרתיע? אני נוטה לקבל את הרישא של דברייך כהסבר עיקרי להיקף המצומצם יותר של חיפושים ושל מתנדבים. אני חושב שההתייחסות הפחותה לה זוכה נור אבו-טיר בתקשורת *העברית* נובעת גם (ואולי אף בעיקר) מכך שאבו-טיר לא שייכת לקהילה שזו התקשורת שלה. לצערי אינני קורא ערבית – האם מישהו יוכל להעיד על המקום שהסיפור תופס בעתונות של הקהילה הערבית בישראל? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בל נשכח שהחברה הערבית עודנה מתנהלת בהלך רוח פטריארכאלי. עפ''י הגישה המסורתית, תחום הפרט, או ביתו של האדם, נתפס כמבצר אוטונומי אשר נשלט ע''י אב המשפחה. לפיכך בית המשפחה הוא איזור חופשי מכללי הפיקוח והביקורת הציבוריים, עד לרגע שבו מתבצע פשע אשר פוגע ונוגע ישירות בכלל החברה. במקרה הספציפי, אומנם חילחל האירוע החוצה מהבית והוכר כפשע שמצריך את מעורבות המשטרה, אך כל עוד ההורים שותקים ובני המשפחה הקרובים מפגינים אדישות בלתי מוסברת (כלשון המאמר ב''וואלה''), עשויי הדבר להיתפס בעיני החברה הערבית כעניין פנימי שנוגע לממלכתו הפרטית של מר אבו טיר ולאו דווקא לציבור הרחב כולו. זהו ההסבר שלי לחוסר ההיענות הציבורית שגוררת בהכרח מחסור בכוח אדם ובמתנדבים ערבים לחיפוש אחרי הילדה נור אבו טיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת מי היו המתנדבים שהגיעו לסייע בחיפושים בכל זאת. יכול להיות שהם אכן ערבים. אני לא מסכימה עם הפיסקה השניה שלך. אם דינה של אבו טיר היה כדינו של כל ילד פלסטיני שנהרג מכוחות צה"ל למשל היו רק מזכירים במהדורת חדשות אחת או שתיים לכל היותר כי "ילדה ערביה בת 5 נעלמה מביתה". הווה אומר שעובדת היותה ערביה תקפה פחות מהעובדה שהיא ילדה בת 5 שנעלמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שמצאו אותה בבית לחם. לא בטוחים עדיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה את מנסה להגיד בחלק השני, אבל אבו-טיר זוכה לכיסוי נרחב יותר בעתונות העברית מאשר נעדרת היפותטית ברש"פ, להערכתי, בגלל שהעדרותה מטופלת ע"י משטרת ישראל, שהיא גוף שמסוקר ע"י העתונות העברית בכלים של "חדשות פנים": יש כתבים לענייני משטרה/פלילים, יש להם קשרים עם גורמים בתוך מ"י והם היעד הקבוע של הדוברות המשטרתית. באופן דומה, הסיקור של אסונות-טבע בחו"ל משתנה כאשר נשלחת אליהם משלחת חילוץ והצלה של צה"ל. (בקשתי מקוראי-הערבית לספר על הסיקור של שני סיפורי ההעדרות בעתונות של הקהילה הערבית עומדת בעינה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא כל מקרה בו מטפלת המשטרה זוכה לסיקור בעיתונות. האם סיקור המקרה הספציפי הזה נעשה משום שמדובר בילדה קטנה או שמא בילדה ערביה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה לסכם: מצד אחד: ילדה קטנה, לכן פעילות משטרתית רחבה יחסית, לכן סיקור נרחב יחסית (יחסית למה? יחסית להעדרות של גבר בן 45 בלא נסיבות מיוחדות, שהמשטרה לא מנהלת חיפושים אחריו). מצד שני: ערביה, לכן "חדשות חוץ" עבור הקהילה שהתקשורת העברית משרתת, לכן סיקור מצומצם יחסית (יחסית למה? יחסית להעדרות של פעוטה בת שנה ועשרה חודשים שהמשטרה מנהלת חיפושים נרחבים אחריה, ללא קצה-חוט, ושהוריה דוברי-העברית פונים לציבור בבקשה לסייע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום ב"תיק תקשורת" אמר מיכה פרידמן שנור אבו-טור "זכתה מן ההפקר" (והדגיש את המרכאות) בכל הנוגע לפרסום בתקשורת הישראלית, כיוון שנעלמה במקרה באותו שבוע שבו נעלמה ילדה יהודייה. אחרת היתה מקבלת אולי 5 שורות בעמוד האחרון, בלי פולו-אפ כמעט. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |