|
אחרי שהתפרסמה תורת ההתפתחות, ניטש ויכוח גדול אם התנהגות היצורים בטבע היא אכזרית או מוסרית והכף נטתה לאפשרות הראשונה. כפי שמספרים, אמונתו של דארווין שהיה במקורו כומר אנגליקני, התערערה בגלל האכזריות שבטבע. אם עתה הנטייה היא לקבל השראה מוסרית מהטבע, הרי זו תופעה מבורכת. בתשובת הבורא לאיוב נאמר (ל"ט, א'):"הידעת עת לדת יעלי סלע, חולל איילות תזכור" - הגמרא (בבא בתרא, ט"ז.) מסבירה מדוע יש לזכור מתי יולדות היעלות והאיילות. כשיעלת סלע יולדת, היא עולה על הר גדול ונותנת לעובר ליפול מטה, ואז הבורא מזמן נשר, שפורס כנפיו ומקבל בהן את העובר. כשהיעלה יולדת, רחמה צר, והוולד אינו יכול לצאת. הבורא מזמן בו ברגע דרקון שמכיש אותה בשפת הרחם, והרחם נפתח. בכך נותן התלמוד ביטוי, לפי דרכו, לתופעה המדהימה של זימון זמני ומקומי של מיליארדי מיליארדים של תהליכים מסובכים, המאפשרים את קיום יצורי חומצות הגרעין.
מאחר שגם מה שנראה לנו רע, מסובב על ידי הבורא, אפשר כמובן "להאשים" אותו בכל דבר, אולם מי ומה אנחנו שנרד לסוף דעתו, ונבין את תוכניתו הקוסמית. יש לזכור שגם האבחנה בין טוב לרע והשאיפה לצדק הטבועים בנו, נטועים בנו על ידי הבורא. לו רצה, יכול היה לברוא אותנו ללא תכונות אלו, או לכוננן בצורה אחרת.
|
|