בתשובה לדובי קננגיסר, 24/11/02 14:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה קל להגיד ''כמה קל להגיד מנגלה''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה קל להגיד "כמה קל להגיד "כמה קל להגיד מנגלה"". (או במילים אחרות - רצית להגיד משהו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי להגיד את זה: עצם זה שהטיעון "שואה" עולה בהרבה דיונים לא הופך אותו לפחות רלוונטי. אם הרבה אנשים עושים מעשים שמזכירים את מעשי הנאצים אז כן, הרבה פעמים יצעקו לך "שואה". אז מה? "טיעוני מנגלה" הם לא קלים ולא סותמי פיות, הם לגיטימים. ההשוואה בין מה שהאיש הזה עושה לבין ילדי מנגלה היא לחלוטין מתבקשת. אתה מוזמן להתברבר עד כלות עם "אבל הם הסכימו וילדי מנגלה לא", וזה לא ישנה כהוא זה את העובדה שזה גם זה הפכו את גוף האדם לגוף שאפשר לפסל בו. סבתא של תמר העלתה טיעון רלוונטי לגמרי, וזה שאין לך סבלנות לזקנים וסיפורי המאה הקודמת לא מוריד ממנו. יש אנשים שמעלים את השואה באוב תדיר, זה נכון, ויש גם כאלה שבהפוך על הפוך משתמשים בתדירות הזו כדי להתחמק מביקורת ראויה. ואני חשבתי שמשפט אחד יספיק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבתה של תמר התייחסה לא ל''פיסול בבני אדם'', אלא לכך שגם מנגלה היה אדם מאוד תרבותי וחובב אמנות - הוא שמע מוזיקה קלאסית בזמן ניתוחיו המזוויעים. ההשוואה הזו היא כל כך חסרת שחר שאין אלא לדחות אותה על הסף כבלתי ראויה לדיון בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאני מיופת כוח לסבתא של תמר, אבל ההשוואה היא, עד כמה שברור לי, זו: שני אנשים, במסווה של שוחרי תרבות, עושים דברים מפלצתיים כמו ליצור בגוף האדם. מה פסול במשוואה, מלבד זה שקצת בעלילות מנגלה? אולי שלדעתך פיסול באנשים (שהסכימו בלה בלה בלה) הוא לגיטימי, אבל אז אתה בגבולות הדיון על הדמיון למנגלה ולא מחוצה לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר לשפוך עוד קצת שמן למדורה ולהכניס למשוואה גם עגילים (יש לך, אגב, אם מותר לשאול שאלה אישית?), פירסינגים למיניהם, קעקועים, מריטת גבות, גילוח, תספורת וכיד הדמיון הבא עלינו לטובה? אפשר גם להכניס "פיסול חי" בגוף האדם כמו פנטומימאים, שחקנים, רקדנים, ואפילו מסדרים בצה"ל (גדוד חיילים מסודר בשלשות - ממש מופת עיצובי). בקיצור, את מוזמנת לעשות סדר ולהסביר מה הופך פעולת יצירה מסויימת תוך שימוש בגוף האדם ל"מפלצתית" ומה לא, ולשטוח את הקריטריונים כדי שנוכל לדון עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שדווקא על ניתוחים פלסטיים - הדבר הקרוב ביותר לפיסול של ממש בגוף - דילגת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתוח פלסטי מותר מוסרית ודאי, ואף הלכתית. למה? כי מדובר בגוף חי, ומדובר בשיפור המראה החיצוני למען הקל על הגשמת מטרות אנושיות ביותר (שידוך, למשל). לא מדובר בפיסול כרצונך בגוף מת בשם האמנות, אלא באומנות שתפקידה לסייע לחי ולגופו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזה פסק הלכה או משהו שאומר שניתוח פלסטי (לא רפואי) מותר הלכתית? (לא צינית בכלל, פשוט עד הרגע הייתי בטוחה שזה אסור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתוחים פלסטיים מותרים אפילו לפי הרבנים החרדים המחמירים ביותר, בנסיבות מסוימות. כל אישה חרדית יודעת שאם היא רוצה אישור מהרב לניתוח פלסטי באף, למשל, היא צריכה לספר לו על כמה שזה דוחה את בעלה והורס את שלום הבית ביניהם. אני מכירה מקרה בו משודך צעיר גילה שלכלתו החדשה אין כמעט חזה וביטל את כל העסקה. האב, חרדי מכובד, קיבל אישור מהרב לניתוח פלסטי, למען שקם את מצבה הנפשי של המסכנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחח... אין ספק שהרוחניות החרדית עליונה על הריקנות החילונית. אנחנו מחפשים ציצים על החוף, בעוד הם מחפשים אותם רק במיטה. יחי ההבדל! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה תתחתן עם הבחורות על החוף, תחיה עמן חיים שלמים, תפרנס ותגדל את ילדיהן? קפצת בראש, והבאת אותה בריקנות שאף אחד לא היה חושב לשייך לכאן בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניחה שרבות רבות מהנשים הנשואות בארץ ובעולם היו פעם בחורות על החוף. לא? ________ העלמה עפרונית, בחורה על החוף. אבל רק בקיץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, כל הבחורים על החוף פשוט רוצים להתחתן? לא נראה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
________ העלמה עפרונית, ורצון עז לקרמבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מת. הן לא רוצות אותי. מה קשור לחיות חיים שלמים, לפרנס ולגדל, לגודל הציצים של אישתו? אלוהים נתן ולו זה לא מספיק? למה מי הוא, שיגיד לאלוהים איך לעצב את אשתו? כל מה שאני אומר הוא שאדם שמכריח את אשתו לעבור ניתוח פלסטי בגלל שהחזה שלה לא מזדקר למרחק מספיק מרשים עבורו, הוא דרעק ריקני. וזה שהרבנים נתנו לגיטימציה לאובססיה הדבילית שלו, זה עלבון ליהדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא הכריח אותה, הוא עזב אותה. הוא לא נמשך אליה. הוא לא דרש שלכל נערות ישראל בחופים יהיה חזה גדול, אבל זכותו לרצות להימשך אל אשתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תני לי לבדוק אם הבנתי- הוא עזב אותה בגלל סיבה דבילית כזו, והיא, במקום לשמוח שכבר עכשיו היא גילתה איזה אפס הוא, הולכת לניתוח?! _______ העלמה עפרונית, בשוק, בהלם והמומה. אבל עדיין מתה לקרמבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא הכניס לה רגשי נחיתות, היא פחדה שזה יקרה לה עוד פעם. דוקא הגיוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ. ________ העלמה עפרונית, חושבת שזה דווקא הגיוני, (ועדיין, די עצוב) אבל מכירה דרכים טובות יותר בשביל לטפל ברגשי נחיתות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, אז יש יותר מדרך אחת. אם עכשיו יהיה לה נוח עם הגוף שלה זה נשמע לי יותר מבסדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד שהיא תתחתן שוב עם מישהו שיש לו פוביה מחזה גדול. היא עשתה את הניתוח בשבילו ולא בשביל עצמה, שום בעיה לא תפתר בצורה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בואו נעבור לאף: לבחורה סימםטית ונאה יש אף גדול. יום אחד בחור מעיר לה בעדינות "ואו, איזה אף! בלי זה היית מה זה יפה!" והיא, שגם כך תמיד רצתה אפון סולד ומנומש, רואה מאותו יום בראי רק אף עם מצח. בא המנתח, ומסדר לה אפון סולד. האם לא סביר שהיא תרגיש יופי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד לה. שיהיה מרצונה החופשי. אבל לבחורה לא הפריע שהיא שטוחה. הפריע לה שבעלה המיועד דווקא אוהב דדניות. זה מה שהפריע לה. היא לא עשתה את זה כדי להרגיש טוב, אלא כדי שהפושטק יואיל ברוב טובו להתחתן איתה. לא רואים הבדל? הלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך העניין אני רוצה להבהיר שאין הבדל בעיני בין ניתוח חזה לניתוח אף. אני מוציאה מהכלל ניתוחים שנעשים על מנת לתקן נזק שנגרם מטראומה (תאונה, כוויות וכו'). כתבת בעצמך: "היא, שגם כך תמיד רצתה..." כלומר, היא תעשה את הניתוח מרצונה ולא בגלל גחמה של זכר זה או אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוד הגיוני. הפוץ החרמן (שהוא, כמובן, כליל השלמות, שרירי, נעים ריח ובעל בלורית מתנפנפת) מתעניין באישתו לעתיד באופן מעמיק, והבחורה היא שצריכה להיות עם רגשי נחיתות? זה למה העולם החילוני עדיף - אצלנו, בחורה שתעבור דבר כזה *תנפנף את הבחור בעצמה*, ואחרי זה תצחק עליו עם החברות שלה. אצלכם, מוציאים אישור מיוחד מהרב כדי שהיא תוכל לחיות עם הבושה. תגידי, אם היית מגלה, בליל כלולותיך, שלבעלך, איך לומר, יש קטן, והיית מגלה שאת בכלל לא נמשכת אליו בגלל זה1, האם היה עולה על דעתך לדרוש ממנו לעשות ניתוח להגדלה? זה לא דרישה למשיכה, זו דרישה לסיפוק מיני, כי זה כל מה שהאישה משמשת, לדעת אותו אברך - סיפוק צרכים. היא צריכה לדעת לבשל, לדעת לתפור, לדעת לטפל בילדים, ולדעת להיות תשמיש מיטה טוב. אני מבין שהמוסר היהודי שלוב בתוך המוסר שלך, אבל איך דבר כזה לא מרתיח לך את הדם? איך את יכולה לצאת להגנתו של הפושטק החצוף, ואבא של הכלה, שבמקום להגיד לאברך ללכת לחפש מי ינענע אותו ולנחם את ביתו ולהגיד לה שכמוהו יש עשר בלירה - במקום כל זאת, הוא יוצא להשיג אישור מיוחד מהרב כדי שהבת שלו תוכל להתאים לפנטזיות האינפנטיליות של אדיפוס הצעיר. לא מבין את זה. 1 שטחיות, כבר ציינו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מכיר אותו יותר ממני, מסתבר. ועד לפרטים הכי מביכים. זה לא ממש ערב לאוזן, התיאורים הציוריים, אולי די? בעולם החילוני זה ממש לא מקובל לעשות ניתוחים כדי לספק גברים, המון בחורות רוצות חזה גדול בשביל האישיות. ("זה" יאמר דובי מיד, "כדי להרגיש טוב עם עצמן") יופי! גם חרדיות רוצות להרגיש טוב עם עצמן. להרגיש טוב זה גם להרגיש מושכת. ההבדל הוא שבחורה חרדית רוצה למשוך רק את בעלה, ולבחור חרדי יש דרישות (לגיטימיות בקרב בני האדם, אגב) לסיפוק צרכיו המיניים רק מאשתו. הוא לא מציץ לכל הבחורות, רק לאשתו החוקית. אם הוא לא נמשך אליה הוא לא יהיה בעלה. (אותו אברך ספציפי אמנם סיפר לך כי זה *כל* מה שאשתו משמשת לדעתו, אבל תודה לאל, רוב המשפחות חיות בשלווה והרמוניה תוך סיפוק צרכים רגשיים, פיזיים, רוחניים וביולוגים. שמתי את זה בתוך סוגריים כי הסטיגמות הפרועות שאתה לא משתחרר מהן אינן ממש ממין הדיון). אני לא חושבת שהבנת את הסיפור: היא התחתנה בסוף עם מישהו *אחר*. וכדי שהיא לא תבוא לחופה אכולת ספקות ופחדים היא עשתה ניתוח. כמו הרבה הרבה בנות בגילה, שהרגישו לא נוח עם גופן ועשו ניתוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ההבדל הוא שבחורה חרדית רוצה למשוך רק את בעלה... בחור חרדי לא מציץ לכל הבחורות, רק לאשתו החוקית." סליחה? ואני מנסה למשוך את כל השכונה? ובעלי מסתכל לכולן מתחת לחצאית? הגזמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי השווה את הבעל דנן לבחורים המציצים לבנות בחופים. עניתי לו בהקשר הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה סוד: כשאני הולכת לים או לבריכה, אני לובשת בגד-ים. לא כדי למשוך את כל השכונה, אלא כדי *לשחות*. ונחמד לי לדעת שאחרי שהיינו בים וראינו את כל הבחורות, עדיין בעלי נשאר נאמן לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוצה לשמוע משהו מגניב? גם אני! עודפם: דובי הקביל ציפיות של בעל מאשתו לציפיות של מציצנים (לא נשואים. פוחזים. ערסים. מה שתרצי) מבחורות של שפת הים (לאמור-היי, הוא הסתכל לאשתו בציצי! ואח"כ הוא אומר שהוא שונה מאלה ששואלים אותך אם כאב לך ליפול מגן עדן, ואם למרוח לך משחת שיזוף!) ואני אומרת- שונה. מותר לאדם לרצות שאשתו תמשוך איתו. הוא לא העיר לבחורות ברחוב שאין להן מספיק חזה\יש להן יותר מדי. זו ההקבלה, זה ההבדל. זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הוא לא הסתפק בסתם הערה גועלית ומיותרת לבחורה זרה - הוא בחר לשבור בחורה שעמדה להתחתן איתו. הרבה יותר טוב. מותר לאדם לרצות שאשתו תמשוך אותו, אבל אם זו אחת הדרישות שלו, אני חושש שהוא יאלץ לוותר על רעיונות כמו שידוכים. תגידי, מותר גם לדרוש שאשה תהיה טובה במיטה? כי את זה הוא לא ידע לפני החתונה, ומה הוא יעשה אז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכירה את המקרה, אבל אני יכולה לשער: היו היתה בחורה חרדית שטוחה לגמרי. היא נפגשה בשידוך (כנהוג בחברה זו) עם בחור חרדי. הבחור החרדי התרשם ממנה כמה שניתן להתרשם במספר פגישות ספור - מאופייה ומיופייה. נשאל הבחור: רוצה? אמר: לא. (גם הבחורה נשאלת, לא לדאוג). נשאל הבחור: למה? אמר: לא נאה הבחורה בעיני. נשאל: ומדוע לא נאה? הסמיק ואמר: שטוחה. הבחורה בחנה את עצמה בראי, החליטה שבאמת זה פגם אסתטי ניכר, ובחרה לעשות ניתוח הגדלת חזה. עכשיו, שמחה בעצמה ובגופה. בהמשך נפגשה עם בחור אחר, שאמר כן. (וגם היא אמרה כן) ומאז הם חיים באושר עד עצם היום הזה. כשאנחנו בוחרים בן זוג, למראה החיצוני יש משקל. הוא לא הדבר היחיד הקובע, אבל בכל זאת יש לו משקל. יש גברים שלא יימשכו בשום מקרה לשמנות, אחרים שלא יימשכו בשום מקרה לשטוחות, אחרים לארוכות אף, למחוצ'קנות, וכו' וכו' וכו'. גם לחרדים, בהיותם בני אדם, יש העדפות ויזואליות מסויימות. לא היה פה רומן שנגדע בגלל שטיחותה של הבחורה. הם נפגשו, היא לא מצאה חן בעיניו בגלל סיבות ויזואליות. זהו. איכשהו נראה לי שהוא לא העיר הערה גועלית ומיותרת לבחורה זרה (אלא מן הסתם סיפר לשדכן את הסיבה האמיתית). ולמה אם איש רוצה להימשך לאשתו הוא צריך לוותר על רעיון כמו שידוכים? לא הבנתי. 1 סתם נהניתי ממשחק המילים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ראשית אציין שצורת ההצגה הזאת אכן הופכת את כל העסק לפחות טראגי מהדרך שהציגה זאת גילית, ואם כך היו מוצגים הדברים, הייתי נעשה הרבה פחות תוקפני כלפי הגבר. האב, לעומת זאת, עדיין אשם בהתנהגות קלוקלת, לדעתי) העניין הוא שאדם שלא אוהב שמנות, פשוט לא יתחיל עם שמנות, וידחה את חיזוריהן של שמנות מלכתחילה (ואם הוא יהיה מגעיל, הוא גם יסביר להן למה). כשמדובר בשידוך, אי הנעימות לבחורה הנדחית גדול פי כמה וכמה מאשר סתם להדחות ע''י בחור שאת מנסה להתחיל איתו. הוא צריך לוותר על שידוכים מכיוון שאין שום סיכוי שיוכל לגלות אם הוא באמת נמשך לבחורה או לא על סמך כמה פגישות הכירות ובלי שנוצרת שום אינטימיות אמיתית ביניהם (לאו דווקא יחסי מין מלאים, אבל מגע פיזי משמעותי כלשהו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בחברות לא חרדיות יש היכרות על בסיס "בליינד דייט", ואפילו אם לא, לאנשים לא אטרקטיביים ויזואלית יש קושי רב יותר למצוא בן זוג. אני לא בטוחה איזו חברה מתמודדת עם הקושי הזה יותר טוב. האם להידחות בשידוך יותר מביך מאשר להידחות על ידי בחור שאת מתחילה איתו ברחוב (או בחורה שאתה מתחיל איתה)? אני ממש לא בטוחה. זכור נא, שהבחורה החרדית מכירה בחורים רק בשידוך, ויש להניח שהיא תדחה כמה ותידחה על ידי כמה. אלה כללי המשחק. וכל המשתתפים מכירים אותו. מדוע האב אשם בהתנהגות קלוקלת? שוב, איני מכירה את המקרה. אבל בעיקרון, לבת יש איזשהו פגם גופני (אני מניחה, לא ראיתי אותה בצילומי לפני ואחרי), האב מבין שהפגם הזה מפריע לה בחיים (להפריע בשידוך זו הפרעה מהותית בחייה), ועוזר לה לתקן אותו. אולי היא באמת לא הרגישה בנוח עם הגוף שלה קודם? בנוגע לחלק השלישי, אולי קשה לנו לקבוע בקלות למי אנחנו נמשכים, אבל קל יותר לקבוע בקלות למי אנחנו לא נמשכים. לעיתים נפגשים עם מישהו ויודעים שפשוט אין סיכוי, משהו בו מפריע מהותית. זה ככל הנראה מה שקרה בין אותו בחור לאותה בחורה. הבחור ראה אותה, הבין שזה לא יילך, וקטע את הקשר באיבו. אם אתה רוצה לשאול את השאלה הכללית, האם באמת אפשר לחיות חיי נישואין מאושרים על בסיס כמה פגישות וללא כל מגע גופני ואינטימיות קודם (בהתאם לשיטה החרדית), זה ויכוח אחר, שאינו קשור ספציפית למקרה שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת שואלים את הבחורה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. צריך את הסכמת שניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שואלים, היא גם יכולה לדחות עשרות שידוכים אם הם לא נראים לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כשאני הולכת לים או לבריכה, בשביל לשחות (ולהשתזף, ולהנות מהקולות של הגלים, ומהשמש הממסטלת), אני דואגת שהבגד ים שלי יראה טוב. אני מניחה שאני יכולה לשחות עם ספידו שחור מלא ומקצועני, אבל כיף לי יותר לשחות (וגם סתם לרבוץ על החול) עם הביקיני הסופר מגניב שלי. ________ העלמה עפרונית, לא חושבת שזה הופך אותה לבחורה פחות טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מציצים? מה יש להציץ? הכל שם, בגלוי. טוב, לא הכל, אבל אי אפשר לקבל כל מה שרוצים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בחור חרדי לא מציץ לכל הבחורות, רק לאשתו..." ניסית לשאול את זה אצל שולה בחצר, או אצל בעל הקיוסק המוכר פלייבוי? בלי הלקוחות החרדים האלה, שלא מציצים לבחורות, עסקי הפורנו בארץ היו על הפנים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ופעם אולי גם אני אספר לך על החרדי (הנשוי) שבא אלי לראות וידיאו פורנוגרפי (בקלטת שהוא הביא!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כל הטראומה לא היית נמנעת אילו היו נותנים לבחורה ולבחור לבחור בעצמם אם הם רוצים זה את זו? בעולם החילוני, אי התאמה כזו ('הוא אוהב חזה גדול, הישא שטוחה') הייתה מתגלה בבליינד-דייט הראשון. והבחורה הייתה גם יודעת שיש גברים רבים שדווקא נמשכים לחזה קטן (אני, למשל). והיא הייתה יוצאת עם גברים שמתאימים לה והיא מתאימה להם. מבחינתי הסיפור הסה הוא סיפור מזעזע על תרבות 'השידוך'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש להניח שזה מה שקרה. הם נפגשו (פגישה עיוורת שכזו), ראו אחד את השני, דיברו קצת, הבחור אמר לא מעוניין, זהו. אפשר להזדעזע מתרבות השידוך אם רוצים. אבל פשוט כדאי לבחור מקום יותר מתאים להתחיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא כך - הריני חוזר בי מהטענה הספציפית הזאת. אני עדיין טוען שבחורה שיכולת הבחירה שלי בבן-זוג היא יותר חופשית, תהיה נתונה פחות ללחצים כאלה לשנות את גופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטטיסטית, יותר חילונים עוברים ניתוחים פלסטים מאשר חרדים. כמובן יש גורמים משפיעים רבים וקשה לבודד אחד מתוכם. נראה לי, שהבחירה החופשית (ולכן גם התחרות) מובילים לצורך חזק יותר בהתאמת הגוף לנורמות מקובלות. מכל מקום, אני חוששת שהטענה האינטואיטיבית שלך לא מבוססת. מאידך, כאמור, אפשר למצוא מגוון דרכים אחרות לתקוף את הנישואין דרך שידוך. פשוט, זו לא דרך מוצלחת במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כמעט) כל מילה נכונה- אבל!! ההנחה ש"אצלנו" (תרשה לי להכליל עצמי בחברה שלך, אפשר לחשוב מה כבר ההבדל), בחורה שתעבור דבר כזה "תנפנף את הבחור בעצמה" לא מי יודע מה נכונה. יש מספיק נשים ששינו את הגוף שלהן במיוחד בשביל הבעל/ החבר/ וכו'. "זה למה העולם החילוני עדיף"... תעשה טובה, אתה מתאר את העולם החילוני כאיזה עולם זוהר של אנשים שעושים מה בראש שלהם ונראים איך שבא להם, וכולנו יודעים שזה לא בדיוק ככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, זה לא היה קורה? ב'מת, דובי, כמה נשים חילוניות הגדילו לעצמן את החזה? כמה עשו זאת כדי למצוא חן בעיני גברים? בלי לספור, אני אומרת - פי אלף מהמקרה האחד הזה בחברה הדתית, שעליו אתה מתגולל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שזה קורה בחברה החילונית (ואפילו קורה יותר להערכתי) אבל הנסיון להציג את הניתוחים הפלסטיים בחברה החרדית כהכרחיים לחיי נישואים תקינים הוא מגוחך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לבחור לשוחח איתי, או לא לשוחח איתי. אי אפשר לדבר במקומי. אני אמרתי שניתוח הכרחי לחיי נישואים תקינים בחברה החרדית? אפשר לינק, כדי שאוכל את הכובע? אני אמרתי שני דברים: א.יש בנות שעשו ניתוח כדי להרגיש טוב עם עצמן ב.בניגוד לדבריך, זה מותר בחברה החרדית. דובי קפץ עם "מה, איזה סוטה, לא רוצה אישה עם חזה קטן" ועניתי לו שמותר לאדם להעדיף אישה שמושכת אותו. יש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת. לא אמרת שניתוח הוא הכרחי לחיי נישואים תקינים בחברה החרדית. כנראה שהסוד לחיים מאושרים בקרב נשים חרדיות לפי תגובה 108882 הוא לספר לרב עד כמה שהיא דוחה את בעלה שיכול (אוי לבושה) לגרשה מעל פניו רק כי החזה שלה לא מוצא חן בעיניו. לא הצגת את הדברים כאילו הם נעשים על מנת שהאשה תרגיש טוב עם עצמה אלא כדי שבעלה ירגיש טוב איתה. ולפי מה שהבנתי, מה שכתבת זה לא מה שדובי אמר, אבל אני אשאיר לדובי להסביר לך בעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בכדי השארתי את הכותרת, ואני נוטשת את הדיון איתך לפני שיגלוש לפסים המוכרים. לפני סיום, בשם האמת ההיסטורית: כפי שתיקנתי את דובי, מה שסיפרתי הוא שאותה בחורה *נפרדה* מהבחור הלא מרוצה, עשתה ניתוח והתחתנה עם מישהו "אחר*. מאיפה הבאת את "הסוד לחיים מאושרים בקרב נשים חרדיות?" אני אמרתי משהו שבכלל קרוב לנושא? אני מציעה שתפני לדובי- הוא מכיר את החברה החרדית באופן גורף, כולל רחשי ליבם ואורך איבר המין שלהם. את מוזמנת להמשיך את הנושא איתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל אישה חרדית יודעת שאם היא רוצה אישור מהרב לניתוח פלסטי באף, למשל, היא צריכה לספר לו על כמה שזה דוחה את בעלה והורס את שלום הבית ביניהם." אז היא עושה את זה כדי שמישהו יהיה מאושר. לא? (או שאת שוב סותרת את עצמך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גילית אמרה ''היא צריכה לספר לו'', גילית לא אמרה שזה באמת בגלל בעלה. המשפט הספציפי הזה כלל לא מראה על כך שהאשה באמת עושה זאת בשביל בעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן בדיוק כתבתי: "כדי שמישהו יהיה מאושר". היא או הוא או הרבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 109140 אמרת שגילית מציגה את הדברים כאילו הבעל אמור להיות ה"מאושר", ולא כדי שהאשה תרגיש טוב עם עצמה. עכשיו את אומרת שהיא הציגה את הדברים, כדי ש"מישהו" יהיה מאושר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון ואז גילית תיקנה את עצמה ואני התאמתי את עצמי לדבריה. גילית ואני זורמות באותו קו. זה את/ה שלא עוקב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 109167 לא מראה על זרימה באותו קו...אבל אני מבטיח להמשיך לעקוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישה חרדית עושה ניתוח כדי שהרבי יהיה מאושר. בסדר, ננסה עוד פעם: אישה חרדית היא אישה. יש נשים שרוצות להרגיש שלמות עם גופן, יש נשים שרוצות לרצות גבר ויש משלל סיבות. עצם היותה חרדית ממש לא רלוונטי, החרדית הגיעה לכאן כיוון שאת טענת שניתוח פלסטי אסור על נשים חרדיות, וזו טעות. הרב הוא סמכות הלכתית. מתייעצים איתו לפני כל צעד חשוב (או פחות חשוב) וניתוח פלסטי אינו שונה. אני יודעת שאת נגד הליכה לרב בכל נושא אבל זה ממש לא קשור לכאן. כלומר, מה שכן אמרתי הוא זה: א.ניתוח פלסטי מותר לנשים חרדיות ב.אישה חרדית, ממש כמו בן אדם, עשויה לרצות בו ממגוון סיבות ג.הרב, כמו כל סמכות, נותר היתר ע"פ קריטריונים מסוימים. אישה חרדית שרוצה אישור מהרב יודעת להציג את אותם קריטריונים. זה לא שונה מילד שמבקש להשתחרר הביתה כי כואבת לו הבטן- הוא לא יגיד "כי בא לי לראות טלויזיה". בטח שאת בזה לכך, אבל בכלל לא דיברנו על זה. איך התגלגל הדיון מכאן ל"אושר בחברה החרדית"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך תמיד את יודעת מה אני חושבת ובמה אני מאמינה? למה את כל כך בטוחה שאני בזה לרבנים ולהליכה לרבנים? זו מן מגננה כלפי כל חילוני שהוא? זה הופך אותך ליותר נאורה? איך זה שבכל דיון ביני לבינך את מנסה להקצין את דעותי ולהוביל אותן לשנאה כנגד הדת? תני לי תגובה אחת שלי, או כל הוכחה אחרת שאומרת שאני בזה לדת ולרבנים. אני אוכל את הכובע שלי ושלך ושל הרבי גם (שהלוואי ויהיה מאושר). את זו שהכנסת את ניתוחי הפלסטיק למשוואה (את וערן בילינסקי). אני המשכתי את קו המחשבה. את וטלי העמדתם אותי על טעותי והודיתי בכך אך את במין צדק עיוור חייבת תמיד להתווכח איתי. אין לי בעיה בזה רק לפחות אל תסתרי את עצמך שוב ושוב ושוב. רוצה לעזוב את נושא הניתוחים הפלסטיים ולהתדיין על קעקועים ופירסינגים? בשמחה. (אני עלולה להפתיע אותך...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה שאמרתי הוא על סמך התרשמותי משיחותינו עד כה. אם טעיתי-סליחה. ב.מגננה ראויה כלפי כל חילוני תהיה ,פשוט, לא להיות פה. אין לי צורך במגננות. ג.אני לא יודעת כ"כ להפעיל את החיפוש (אולי האלמוני שעוקב יעשה את זה?) לבינתיים לא נפגום באושרו של הרבי ונותיר את כובעו שלם. ד. סתרתי את עצמי-איפה? שנתקטנן ונאמר הפוסל במומו? ה. האמת? אין לי שום דיעה משמעותית לגבי קעקועים ופירסינג. כלומר, לדעתי האישית זה נורא מכוער אסטתית (שלא לומר מקשה בבדיקות בטחון מתכתיות) אבל אין לי שום עקרון מתלהב נגד. מי שרוצה- שיעשה. (האמת היא שאני לא ממש מבינה איך נותנים לחלק מהדברים האלו להיות חוקיים- אני רואה ילדים עם ברזלים בלשון, בפופיק ובאיזורים נורא כואבים, אבל בסדר, זו לא המלחמה שלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגעתי הביתה אחרי יום ארוך יותר מדי, ומעצבן יותר מדי, תוהה כמה תגובות אני לא אבין היום. כבר הרבה זמן לא צחקתי בקול רם מול המחשב. "אשה חרדית עושה ניתוח בשביל שהרבי יהיה מאושר"... גדולה את אחותי! _______ העלמה עפרונית, חזרה מביטוח לאומי. לא היה כיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כל הוויכוח הזה הוא לא משום שהיינו מצפים מרבנים שבחורה פונה אליהם בשאלה כזאת, שיתנו תשובה יותר ערכית בנוסח "ה' יראה לנפש" או משהו כזה, וישכנעו אותה בתור רועי קהילה נאמנים ומוסריים (נגיד) ואבהיים, שהיא מושלמת כפי שהיא? בוודאי שבעולם החילוני לא חסרות מטומטמות שמנתחות כדי להתאים את עצמן לאיזה "אידיאל חיצוני" או אפילו לרצון של איזה גבר, למשל שהן מאוהבות בו, נניח. בסטטיסטיקות אני לא חזק (וגם לא מאמין) כל כך כדי שאדע להגיד איפה זה יותר, בעולם החילוני או בעולם החרדי. אולם בעולם החילוני יש הבדל אחד — אצלינו לא נהוג לשאול רב, (לא שכולם חושבים חשיבה עצמאית כל כך, אבל רשמית אנחנו מכבדים אחריות אישית ואינדיבידואליזם). החרדים, שמנפנפים עלינו במותר ה"עגלה המלאה" על "העגלה הריקה" ובין השאר רואים את עצמם טובים מאיתנו בזה שהם שואלים רבנים, בקטע הזה (כמו בעוד הרבה קטעים אחרים, אגב) הם לא מוכיחים את זה כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו לא נהוג לשאול רב. אצלנו שואלים את אלילי התרבות המודרנית (אחריות אישית, אינדיבידואליזם לכאורה, יופי, רושם ראשוני, הנאות החיים עכשיו). אצלכם – כך יגידו דתיים מסוימים - שואלים את גיבורי הסדרות בכבלים, והדמויות לחיקוי הן מה-שמה מהיפים והאמיצים שהתחתנה והתגרשה כל כך הרבה פעמים ושבגלל התככים שלה אני לא רואה את הסדרה. עדיף? אין הבדל משמעותי בין חיים לפי כללי מוסר אלו ואחרים. אין הבדל משמעותי בין לשאול רב (המייצג את אלוהים - ובזאת מייצג את המוסר המוחלט והצדק המוחלט) ובין לשאול את המצפון האישי, שלאדם הלא-דתי מייצג את המוסר האישי והצדק האישי. בשני המצבים יש התייעצות עם הגורם המרכזי והקובע הבלעדי בקבלת החלטות. עובדת היות הרב מקבל החלטות חיצוני והמצפון (או רגש האחריות או כל רגש אחר) פנימי, מהווה הבדל זניח אם נזכור את היות הרב מייצג האמת האבסולוטית היחידה, מה שמהווה המצפון לגבינו. ההבדל הוא בקודים. כולנו חיים לפי קודים, חרדים/חילונים/דתיים. בכל החברות יש אנשים שמאמינים באמת במה שהם חיים לפיו, ואנשים שחיים כך רק בגלל הנוחות או אי הנעימות או הפחד לשבור מסגרות קיימות, או סתם בגלל שהם לא חושבים או לא רוצים לחשוב. במאמינים איני מזלזלת. משום כיוון. על השאר, מכל סוגי האמונות, אני מרחמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה? אני לא שואל אלילים. בין "לשאול" ובין לחשוב יש איזה הבדל. אני חושב, ונכון שתוך כדי מחשבה אני שואל שאלות, אבל מודע לכך שהתשובות שאני עונה לעצמי הן לא סופיות, הן פשוט הכי טובות כרגע. זה לדעתי מותר התרבות החופשית על התרבות העדרית. נקודה. מי ששואל אלילים הוא עדר, נקודה, וזה באמת לא משנה אם הוא שואל את הרב או את גיבורי אופרות הסבון. אני לא גוזר על כל החילונים, כי לאף חברה אין מונופול על הטפשות ועל הבריחה מחופש, אבל אני לא מכיר במשנתי החילונית שום מצוה לשאול את גיבורי אופרת הסבון, וזאת נראית לי הכללה שעושה מי שפוחד מחופש, אשר משווה בין דמויות שהפונקציה שלהן היא איזו הפקת אשלייה מודעת, התופסת חלק מתרבות הפנאי של חלק מהחילוניים, לבין הרבי שהוא מציית לו ותופס אותו, כמו שאת אומרת, כמייצג את האלוהים המוחלט והצדק המוחלט. מותר העולם החילוני הוא בדיוק בזה שהוא נותן לאדם למצוא לבד את האלוהים או לא למצוא, והוא נותן לאדם בחירה בין לחפש את אלוהיו או לא לחפש, ואם הוא מעדיף במקום זה לראות היפים והאמיצים זה עניינו. אבל מי שנותן לסמכות כלשהיא לתת לו את התשובה לכל, מבזבז לדעתי את הייעוד שלו כאדם. ועוד הערה: אני שוקל להחליט שבעיקרון אני לא עונה ל"איילים אלמוניים". הפעם הזהרתי, תמצאי לך שם ותשאירי את ה"איילוּת האלמונית" לפחדנים הנועצים סכין בחשכה, להם היא נועדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שהמוני איילים אלמונים עומדים כעת מפוחדים בפינת המכלאה שלהם. אמא'לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כי אני רוצה לראות (וירטואלית) עם מי אני מדבר. (גם שם דמיוני נותן לבן אדם איזה מאפיין, אבל ה"אייל האלמוני" יכול להסתיר מאחוריו פרצופים רבים. 2. כי זה לא אמיץ, ומאפשר לכמה "אלמוניים" שנכנסים לכאן להוריד את רמת הוויכוח. אדם צריך לקחת אחריות על המלים שהוא אומר בפורום, ו"האייל האלמוני" הוא דרך קלה להתחמק מאחריות כזאת. 3. בגלל שצריך להיות עם איזושהי אישיות. ובקצרה: האיילים האלמוניים הם התוקעים סכין בגב! יש לטרנספר אותם מכאן לאלתר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אדם צריך לקחת אחריות על המילים שהוא אומר בפורום" אז אם כתבת אחרונה בהחלט!!! למה אתה עונה לאלמוני ששואל אותך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי "אחרונה בהחלט!!!" היתה בכך תשובה הומוריסטית לשאלה שנשאלה קודם. לא אמרתי שאני מחרים אלמוניים, רק שאני שוקל. אבל אם בנוסף להיותכם אלמוניים אתם לא מבינים הומור, אולי אתה תהיה האלמוני האחרון שעניתי לו. אולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אהיה האלמוני האחרון שזכה לדבר איתך, אני בחיים לא ארחץ את המקלדת (למרות כתמי הקפה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם איילים שיש להם בעיה עם פרסום שמם. אם בשל היותם מפורסמים (אנשי ציבור מסוגים שונים) ואם בשל סיבות אישיות ואחרות. גדולתו של האייל הקורא היא בכך שהוא מאפשר להם להביע את דעתם מבלי לוותר על חופש הפרט או צנעת הפרט שלהם, שהיתה נפגעת ואולי אף מונעת מהם לפרסם. אפשר לומר שזו בריחה. אפשר לומר שזו פחדנות. ואפשר לקבל שיש אנשים ששמם לעיתים מהווה נטל, והם מעוניינים להביע דעה ולפתח דיון ענייני מבלי ששמם יהווה מחסום ומכשול כלשהו. אכן, החסרון הוא בכך שקוראים בעלי רמת דיון נמוכה יכולים לנצל זאת, אך לדעתי עדיין יצא הפסדו של האייל בשכרו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע לא יבחרו איילים אלה בשם בדוי קבוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולעניין- מאחורי לא מעט מהאיילים האלמוניים בכלל לא עומדת כוונה כלשהי. אחרי הכל ''האייל האלמוני'' היא ברירת מחדל. אם הייתי באה להגיב על משהו ספיציפי שלא במטרה לחזור, לא בטוח שהייתי טורחת למצוא ניק או למלא את השם שלי. באותה מידה יכלו לכתוב ''מישהו''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין בעלי הניקים הקבועים לבין "האייל האלמוני" הוא לא הבדל של אומץ או יושר (זה שמור לאלה שחותמים בשמם האמיתי), אלא עמדתם בשאלה אם הם רוצים שהודעה מסוימת שלהם תפורש כעומדת בפני עצמה או כחלק ממשנתם הכללית. כשאני רואה הודעה של אחד מהכותבים הקבועים באתר, סתם כדוגמא ניקח את סמילי, יש לי מיד ציפיות מסוימות בקשר לתוכן שלה, ואני אקבע את עמדתי כלפיה גם בהתייחס לאותן ציפיות ("המממ, הודעה ללא סעיפים ותתי-סעיפים? מעניין מה עובר על הבחור"). אם אותו סמילי רוצה, מסיבותיו שלו, להתנתק מאותו קונטכסט בהודעה מסוימת, הדרך הפשוטה לעשות זאת היא להשאיר את שדה השם ריק. כמובן, עומדת בפניו גם האפשרות לבחור כינוי אחר, אבל "האייל האלמוני" נושא איתו את המסר שהודעה זאת נשארת לא חתומה בכוונה, בעוד שימוש בכינוי מזדמן יוצר את הרושם שמדובר בכותב חדש ולכן הוא דווקא טיפה פחות הגון מאלמוניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חושב שלמרות מאמר המשוררת "לכל איש יש שם", לכל אדם יש כמה שמות — יש בו כל מיני צדדים, מחוזות, מלבושים ולגיטימי בעיני להופיע בכמה מלבושים. בתנאי שאם אתה בלבוש מסויים, אתה לא אומר דברים הסותרים את משנתו של בעל אותו לבוש. לא יודע אם זה הגון, אבל זו קצת יותר השקעת מאמץ מאשר ה"אייל האלמוני" שהרבה מהודעותיו הן זדוניות ולך תענה לו — לך תפגע בכתובת השייכת לו. אם אני בתור "איל הראשון" או בתור שם אחר שאני אבחר עונה לך תגובה שאינה מוצאת חן בעיניך, אתה מוזמן להחזיר לי את הכדור, ואני ארגיש כאילו ענו לי אישית גם אם בפעם המסויימת הזאת נקטתי בשם אחר. לעומת זאת נסה להגיד "האייל האלמוני חמור". הבחירה היא בין להיות קיים לבין להסתתר מאחורי גבו הבטוח של האי קיום. מי שלא קיים, אי אפשר לענות לו בעצם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 109793 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבלאבלאבל.. תגובה 110227 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ויתרת על הקו? בגלל זה? לא היית צריכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, רוב ההודעות הכוללות דעות ענייניות בנושא מסוים זוכות לכינוי (אלמוני יותר או פחות). ''האיילים האלמונים'' שבוחרים לא למלא את שדה השם, על פי רוב מנסים להכפיש ולהשמיץ מגיבים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה ההבדל אם ההודעות המשמיצות חתומות כ"יוסף גולדבלום" או כ"האייל האלמוני"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שאין הבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין הבדל כל עוד אותו ''יוסף גולדבלום'' הגיב רק פעם אחת. סתם פרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשו זאת רבות, ורחמי נכמרים עליהן. לא ידוע לי על יותר מדי הורים שידחפו את בנותיהן לדבר כזה בגלל שהגבר שאיתן רוצה ככה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדו-שיח בינך ובין גילית על כוחו של חסרון גופני כביכול (כביכול, כי לא הכול מעדיפים דדניות, יש שטעמם הפוך) למוטט עולמות רגשיים שלמים, הזכיר לי מיד את חנוך לווין. לווין מתקלס במגדלי הבבל הרומנטיים והרגשיים שבונים בני האדם, ואצלו כדי למוטט אותם אפילו לא דרוש פגם גופני קבוע, די בנתז רוק או בנפיחה בלתי רצונית בסיטואציה רומנטית. כך קרה למשל לבחור שקורצא, שאחרי שנים של חיזורים הציע לנערתו נישואים על הספסל בגן, ובתוך כך שאמר לה "אני אוהב אותך!" ניתז לו נתז רוק מפיו על סנטרה. בעוד השניים נבוכים ומגלגלים מחשבות איומות בראשם מתכופף שקורצא להרים עלה שנשר, "ובהתכופפו נפלטה לו פתאום, כמו נחירה פתאומית, נפיחת אחוריים קטנה... כדי לטשטש את הכול בטש ברעש ברגלו באדמה ושאל מייד בקול דק וצורם: "תתחתני איתי?" למעט עוויתות קלות של סלידה אין הבחורה מסגירה את היותה מודעת לפעילות המעיים של שקורצא, "היא ישבה כתקועה על כלונס, עצרה את נשימתה עד יעבור ריח.. וידעה כי אם תסרב עתה להצעת הנישואין שלו הוא יחשוב כי היא בחורה קטנונית ולא ליבראלית המושפעת מזוטות קלות-ערך ושופטת אותו עליהן לחומרה". ולכן היא נענית להצעת הנישואין, בעוד שקורצא מנסה לגרש בתנועות יאוש את ענן הריח. אבל העסק כבר אבוד כמו בטרגדיה יוונית: "ולמרות שאמרה לעצמה הבחורה, כי אין בכך כלום, כי מקרים פעוטים ואומללים מעין אלו אינם מעידים על האדם עצמו, מכל מקום לא היתה מרוצה, בהחלט לא מרוצה מן העתיד הצפוי לה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שחסרות חילוניות שיפתחו רגשי נחיתות ויעשו ניתוח אידיוטי בגלל גבר שלא שווה את זה. הלוואי שכל החילוניות היו אסרטיביות, עצמאיות ובעלות ביטחון עצמי. אבל מה, גם חילוניות הן בנות אדם, וגם להן יש תסיביכים פסיכולוגיים מוזרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. הניסוח הראשוני שלי היה קיצוני מדי. הביקורת שלי אינה על הבחורה שעשתה את הניתוח, הביקורת שלי היא על האב שתמך ברעיון האידיוטי וברב שאישר את זה. ובמידה מסוימת גם על הבחור וההתייחסות המעמיקה שלו לבחורה בלפניו. מישהו צריך לספר לו ש-The bigger they are, the further they fall. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה מדובר בבחורה עם אף ענק, והיא היתה עושה ניתוח לקיצור אף, היית חושב אחרת? ואם היא היתה שוקלת 250 ק"ג ועושה ניתוח קיצור קיבה? ואם היתה לה אצבע עודפת בכל אחת מכפות הידיים והיא היתה מבקשת לכרות את האצבע העודפת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחורה ששוקלת 250 ק"ג נתונה גם בסכנה בריאותית, ולכן ראוי לעשות את הניתוח בלי קשר. כאמור, אין לי בעיה עם בחורות שרוצות לעשות שינויים פלסטיים כי ככה הן חושבות שהן ירגישו יותר טוב. (יש לי בעיה, אבל לא קריטית). יש לי בעיה אם הבחורה הרגישה טוב עם עצמה עד שהיא גילתה שאיזה מישהו אחד לא אוהב אותה בגלל גדול החזה שלה. יש לי גם בעיה עם האב שבמקום להבהיר לבחורה שיש גברים שאוהבים חזה גדול ויש כאלה שאוהבים חזה קטן ויש כאלו בלי העדפות, קפץ מהר להשיג לה ניתוח פלסטי שהיא לא הייתה צריכה, ונראה לי שהיא גם לא באמת רצתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבור מקרה ששנינו לא יודעים עליו כלום כמעט, אתה יודע די הרבה. אולי האבא השיג לה ניתוח ישר. אולי האבא גרר אותה בשערות לחדר הניתוח. אבל אולי הילדה בכתה לו כבר שנים, והפגישה עם הבחור רק היתה טריגר. ואולי הוא היה הבחור השלישי שלא רצה בה מאותה סיבה, ואז היא הסתכלה במראה והבינה שיש משהו בדבריהם. אולי בכלל היא רצתה את הניתוח, והדחייה על ידי הבחור שימשה נימוק לרב, כדי להוכיח שהדבר באמת פוגע בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאם אני לא תוהה, לפני ניתוחים כאלו יש פגישה עם "יועץ רוחני" (יענו, פסיכולוג או משהו כזה) שבודק אם אתה באמת באמת יודע לקראת מה אתה הולך, ושאתה באמת רוצה. אבל אני לא בטוחה. יכול להיות שזה רלוונטי רק בחלק מהניתוחים. ________ העלמה עפרונית, תוהה עם פלטה נחשבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה. טועה. _______ העלמה עפרונית, תדאג בפעם הבאה לחשוב טוב לפני שהיא לוחצת "אשר" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא טועה. ואם עושים את זה במקום ציבורי (בית חולים), עוברים גם כמה וועדות משפילות למדי בדרך, שגורמות לך לחשוב טוב טוב אם אתה באמת רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשיטה החילונית של בחורות בים, הוא לא היה מתחיל עם בחורה שהוא לא נמשך אליה, וכך לא היו מגיעים למצב של מספר דייטים, דיבורים על חתונה, והזכרות שהוא לא רוצה כי היא שטוחה. בשיטה החילונית1, היא היתה מוצאת את עצמה עם בחור שאוהב חזה קטן. 1 אלא אם כן היא הפנימה יותר מדי פרסומות |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |