בתשובה לברקת, 24/11/02 12:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כי בחברה הפסאודו-אינטלקטואלית הכללית הרבה יותר קל להכריז "אני לא יודע/ת כלום על ניוטון" מאשר "לא קראתי שום דבר של שייקספיר". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא פעם אני מציינת לעצמי את העובדה המעניינת כי דוקטור לספרות כללית או להסטוריה (או כל תחום אחר במדעי הרוח) נחשב רחב אפקים הרבה יותר מאשר דוקטור לרפואה למשל, למרות שכמות הידע של האחרון לא בהכרח קטנה משל הראשון. מעניין מדוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בגלל היכולת של הדוקטורים הראשונים להשתתף בשיחה חברתית בצורה פעילה, לעומת חוסר היכולת של הדוקטורים השניים (הידע שלהם לא ממש מתאים לשיחה סלונית) 1? אולי בגלל שכדי להסביר רעיון במדעי הרוח והחברה דרוש פחות ידע מוקדם מאשר במדעים המדוייקים? 1 ואולי עכשיו אני אשתוק :| |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד"ר לרפואה עושה מסלול מובנה לחלוטין, בלי אפשרות לסטות ימינה או שמאלה, משנה א' ועד לדוקטורט. גם אחרי זה, ההתמחות היא לא בדיוק משהו חדשני או יחודי. לעומת זאת, כדי לקבל דוקטורט במדעי הרוח או החברה (אבל גם במדעים המדוייקים), צריך לעשות עבודת מחקר, "לתרום לידע האנושי". כמו כן, המסלול של ד"ר להיסטוריה הוא הרבה יותר מגוון, הרבה פחות ממוקד מראש, והרבה יותר אישי. חוץ מזה, רופאים יש כמו זבל. כמה דוקטורים להיסטוריה את מכירה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשי ה-MD PhD, שגם לומדים רפואה, וגם לוקחים שנתיים או שלוש הפסקה באמצע בשביל לעשות מחקר דוקטוריאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם סתם אנשים שמתעניינים בנושאים שונים, אך עם תארים בכל מיני נושאים אחרים, שהעולם הרחב מניח שאין להם ידע בשום דבר אחר חוץ מזה שעליו קיבלו את התואר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |