בתשובה לעמית מנדלסון, 17/11/02 10:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז עכשיו נותר לנו להחליט מה טוב יותר - צמיחה "סתם" או צמיחה מבוקרת... האם שיקום אסירים אינו מעודד "צמיחה מבוקרת"? אם יותר אסירים ישתקמו, יקטנו שיעורי הפשיעות החוזרות, יפחתו הגניבות והרציחות (וגם התביעות לביטוח), הנטל על מערכת המשטרה, המשפט ובתי הסוהר יקטן, יותר אנשים יחזרו למעגל העבודה, יותר משפחות מתוקנות יוקמו (של אסירים שהשתקמו), וילדיהם של המשוקמים לא יכבידו יתר על המידה על מערכת החינוך המיוחד. כאמור, הצמיחה לבדה אינה קריטריון כשבאים לשפוט תקציב מדינה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני נכנס כאן לתחום נוסף שאין לי מושג בו, אך דומני שיותר יעיל להשקיע מראש בחינוך למניעת עבריינות, מאשר לנסות לשקם עבריינים. עד כמה שידוע לי, גנבים ושודדים נוטים לחזור על המעשים גם לאחר ששהו בכלא ואפילו יותר מפעם אחת. הצמיחה לבדה אינה קריטריון, אך היא אחד הקריטריונים המשמעותיים, מתוך הנחה בסיסית שצמיחה במשק תאפשר להפנות יותר כסף בעתיד לתקציבים חברתיים. כאשר המדינה מתחילה להשקיע יותר ברווחה מאשר בעבודה, משהו כאן מאוד עקום - ואין לשכוח שהגידול במספר המשפחות הנזקקות יגדיל עוד יותר את הוצאות הרווחה בשנים הבאות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |