בתשובה לניצה, 10/11/02 0:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא "תורות שלא לוקחות עצמן ברצינות", אלא תורות שמבינות שהן פרי רוחו של האדם ולכן לא מתימרות לכך שהן נובעות מאיזושהי אמת מוחלטת ובלתי ניתנת לערעור. ברגע שתורה מסוימת מגיעה בעצמה להכרה שכזו (או שהיא נובעת מהכרה שכזו) היא מכניסה לתוכה את הבלמים הרצויים ומצמצמת את הסכנה שבדוגמה ובסטגנציה (בזה סוד כוחן ולא סוד חולשתן). אין אפילו בדל של קשר ל"לוקחות את עצמן ברצינות". כל סוגי המונותאיזם (שאני מכיר) לא עונים על אפיון זה. כמה דוגמאות עפ"י בקשתך: - תורות פילוסופיות מסוימיות (למשל: הפילוסופיה של המדע). - החקירה המדעית עצמה ומסקנותיה. - תורות מוסר מסוימות (למשל: הומניזם). - חוקים במדינה דמוקרטית. - זרמים באומנות. - דעות פוליטיות (זה כבר מאוד תלוי בבעל הדעה. לא חסר אנשים בעלי דעות "אוביקטיביות".) לתת עוד דוגמאות (או דוגמאות יותר ספציפיות) או שהרעיון ברור? מדע הוא עיסוק אנושי (מאוד רציני), אך אין הוא טוען שהתאוריות שלו, שתוצאותיו ושעובדותיו הן אמת מוחלטת. למי בדיוק ניסו למכור את מרכולתם? לבני אדם בזמן כתיבת הספרים ובזמן תהליך הקנוניזציה, כמובן (או שלא הבנתי את השאלה). תשובה ספציפית צריכה שאלה ספציפית יותר, משום שמדובר באוסף של ספרים מתקופות שונות ובעלי כוונות שונות. אבל מה שמאחד את כולם הוא קהל היעד: בני אדם שצריכים ללמוד כמה טובה הדבקות באלוהי אברהם. האם את טוענת שאין קשר בין ספרי התנ"ך לבין הנחלת המוסר היהודי והדת היהודית? אף אחד לא התכחש לתרומתם של ספרי התנ"ך לעולמנו, אבל יש גבול להגזמה שכאילו הכל עליהם יושב. הם תרמו רבות, אך לא את הרוב ולא רק (בעיקר?) לחיוב. הם גם שאבו רבות והושפעו מתרבויות אחרות. אם נשמע לך טפשי להתווכח, אז בואי נפסיק (למרות שיש לי עוד מה להגיד על אי-האנושיות והדתיות שבנאציזם ובתורות *לאומניות* אחרות). אני מתנצל שאני מעז בטיפשותי להתווכח עם קביעותיך האוביקטיביות לחלוטין (ביחוד לאחר שהן קיבלו תוקף מכופל משום שהן נכתבו יותר מפעם אחת). עם כל הכבוד, למרות שאת מאמינה באיזושהי אמת מוחלטת, אין זה מעלה את טענותיך לסטטוס האוביקטיביות שטפשי להתווכח איתה. את לא צריכה לחזור על עצמך, מספיק פעם אחת (האייל נוטה לשמור טקסט לאורך זמן). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רב הדוגמאות שנתת אינן תורות מוסריות ובודאי לא המדע, והפילוסופיה שלו. הטענה המקורית שלך היתה שבשונה מתורות המסתמכות על מקורות עליונים, תורות שבאות מפרי רוחו של האדם ומודעות לכך שהן באות מפרי רוחו של האדם הן צנועות יותר, וכפי שאתה אומר כאן, מכילות את הבלמים הרצויים. אני טוענת שלא כך, אלא יש תאוריות פרי רוחו של האדם שהן קיצוניות ורצחניות, כפי שיש תורות שתולות את מקורן בכוחות עליונים שהן סובלניות. קטונתי מלהכנס לנעליה של גילית וגם אין טעם לחזור על הויכוח שהתנהל במקום אחר, אולם שם יש כמה תגובות המסבירות את העניין הזה לא רע. הרעיון בשאלה "למי התנ"ך ניסה למכור את מרכולתו" היה לענות על האמירה שהתנ"ך הוא בעצם ספר אפולוגטיקה שניסה לשכתב היסטוריה כדי שתמצא חן בעיני הקוראים של אותו הזמן. הטיעון הזה בא כתגובה לכך שבתגובה קודמת, הפנתי לסיפורי הנ"ך, את מי שרצה הוכחה על מוסריותם של היהודים גם כאשר היו ישות מדינית עצמאית. גם אם לדעת מישהו, משכתבי התנ"ך "ייפו" את ההיסטוריה כדי למצוא חן בעיני העם שישב אז בציון, המסקנה המתבקשת מכך היא שהעם שישב אז בציון היה עם ערכי מוסר דומים לאלו שמובאים בנ"ך. ולפיכך בין אם היו דברים מעולם, ובין רק שכתוב היו, אין מנוס מהמסקנה שערכי מוסר המבוטאים בנ"ך היו נחלתו של העם היושב בציון- בהתאם לטענתי הראשונה. לא רציתי לומר שהויכוח בינינו טיפשי, תנסה לקרוא בזהירות את תגובתי, אלא רק לומר שטיפשי להתווכח על מה בדיוק טענתי קודם והאם מה שאתה מצטט ממני נובע מכך או לא. עדיף בעיני פשוט לומר שוב את שאמרתי קודם במקום לנסות להוכיח שזה מה שאמרתי. לא התכוונתי להרגיז אותך במשפט הזה. (כן התכוונתי להרגיז אותך במשפט האחרון בתגובה ההיא, והפלא ופלא לא הגבת עליו כלל!) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |