בתשובה להאייל האלמוני, 03/11/02 23:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע. לכן שאלתי (כוונתי המקורית היתה לשאול לגבי זיהויו של ארז לנדוור כמייצג השמאל) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מוגש לבקשת הקהל וכשירות לציבור) השמאל הישראלי, בהכללה גסה, ניתן לחלוקה ל3 קבוצות: 1.הפסואדו-שמאל- כתובת פוליטית: סיעות העבודה ושינוי. מאפיינים: עצם שמאלניותו של חלק זה של השמאל חלקית, שנויה במחלוקת ולעיתים אף מוטלת בספק. השקפתו בעד פשרה טריטורילית נובעת בעיקרה מגישה פראגטית (מבורכת כשלעצמה) כמעט ללא הומניות בצידה - חוסר אמפתיה לפלשתינים ושאיפתם לשחרור מהכיבוש. דוגמא מייצגת: אלכס מאן בגישת הגדר הבעייתית שלו. 2.השמאל הציוני- כתובת פוליטית: הגוש הפוליטי המונהג בידי שני היוסים - שריד וביילין. מאפיינים: בעל גישה לאומית שפויה, מתונה ופראגמטית שאינה נעדרת גישה הומנית כלפי הפלשתינים, בישראל ובשטחים. דוגמא מייצגת: עבדכם הנאמן. 3.השמאל הפוסט-ציוני: כתובת פוליטית: ארגוני שמאל חוץ פרלמנטרים כגון "גוש שלום", "יש גבול", "דרך הניצוץ" וכו'. מאפיינים: רואה סתירה בין הציונות הלאומית ובין הומניות ולכן תומך ב"מדינת כל אזרחיה" שבה יטושטשו ההבדלים הלאומיים. דוגמא מייצגת: גדעון ספירו שמנהל מלחמות חורמה על דרכו בפא"צ הימני ברובו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, תמיד חשבתי שאתה פוסט-ציוני. קטעים. אז אפשר לומר שהשמאל הציוני מקדש את ''מדינה יהודית ודמוקרטית'' בעוד שהפוסט-ציונים משמיטים את ''יהודית'', הפסאודו-שמאל (מרכז, בעצם) מתנה את ''דמוקרטית'' ב''יהודית'' כפי שאולי השמאל הפוסט-ציוני המתון יותר מתנה ''יהודית'' ב''דמוקרטית'', הימין הקיצוני משמיט את ''דמוקרטית'' לחלוטין, והחרדים את ''מדינה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין השמאל הפוסט ציוני, הטוען כי הציונות מיצתה את עצמה, וכעת עלינו להיות ככל העמים, השמאל הא-ציוני (אח של השמאל הפוסט ציוני, אבל אדיש לשאלה האם הציונות היתה נכונה לתקופתה), והאנטי-ציוני, הטוען כי הציונות בחטא יסודה. הכללת שלושת הזרמים האלו באגודה אחת היא רק מנקודת מבט ציוני: שלושתם אינם ציונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה הבדל בין השמאל הפוסט-ציוני לשיטתך לבין השמאל הציוני. מה זה "מיצתה את עצמה"? מכירה בפה רפה בכך שהציונות היתה נכונה לתקופתה. אז שניהם מכירים במטרות-העל של הציונות ורק מתווכחים ביניהם על הדרך. או שלא הבנתי אותך נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, השמאל הפוסט ציוני הוא הקרוב ביותר לשמאל הציוני. מיצתה את עתמה פרושו סיימה את תפקידה. מכירה, לא בפה רפה, כי אם בפה מלא, שהציונות היתה נכונה לתקופתה. אכן מכירה במטרות העל של הציונות, אבל לא מתווכחת על איזה דרך לבחור, אלא האם להמשיך בדרך, או שמא להכריז על ''תחנה אחרונה בהדר''. ובמושגים קצת יותר מעשיים - זהו הזרם הקורא (או התומך) בביטול חוק השבות ובהפיכת מדינת ישראל ל''מדינת כל אזרחיה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתחבר לי. אם תנועה מכירה במטרות העל של הציונות (ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל), אז היא ציונית. אם אין חוק השבות, אז אין בית לאומי כזה ("בית זה המקום שאם אתה מגיע לשם, חייבים לקבל אותך") ואין הגשמה של מטרות העל של הציונות. אלא אם כן הציונות לשיטתם היא פשוט _דרך_ להתמודד עם אנטישמיות (ואז זו גישה מוזרה למדי, לדעתי, בהתחשב בהיסטוריה של המאה העשרים, אבל לגיטימית). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |