בתשובה לכליל החורש נאורי, 28/10/02 20:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא כ"כ מבין מה אתה רוצה. יש לאום יהודי. היהדות היא לאום. גם הכנסיה היוונית-אורתודוקסית מגדירה את הלאום היווני, כשם שבעבר הזהות הלאומית הצרפתית היתה קתולית (ראה קארל הגדול). למעשה, לאומיותנו מוגדרת היטב - הוכח כי מבחינה גנטית אנחנו אמנם צאצאים ישירות של העם שכבש את כנען לפני איזה 3450 שנה פלוסמינוס, ולא של כל מיעוט אחר. אפילו האותנטיות של שושלת הכוהנים אומתה. עכשיו, פלוני כליל החורש החליט להיות אתאיסט וגם לכפור בהשתייכותו ללאום היהודי. 'נולדתי כאן וזהו' הוא מתעקש, ללא כל כוונה לעזוב את המדינה הודות לחוסר השייכות הלאומית עליה החליט. טוב ונחמד, אז כליל החורש נאורי הוציא עצמו מן העם היהודי, ובמאמץ קל יוכל לוודא שילדיו כבר לא יהיו יהודים. אך משום מה הוא לא מסתפק ביציאה לשמד, אלא מתעקש לשלול באופן שקרי את עצם קיומו של הלאום היהודי. ועוד אתה מעיז לומר, שחור על גבי כחול, שאני 'מגדיר את עצמך כבעל "לאום יהודי", ואז משתמש בזה כסיבה להתיישבות באדמות מחוץ למדינתך'... על מה אתה מדבר לכל הרוחות? היו יהודים שקנו אדמות בארץ ואז יישבו אותן. בהמשך ניתנה חסות עולמית לשלטון מנדט שיאפשר הקמת 'בית לאומי' ליהודים בא"י. בהמשך הושגה הסכמה עולמית להקמת מדינה יהודית בא"י, על שטחי רוב האדמות הנמצאות בבעלות יהודית. כך קמה לה מדינת ישראל, כשחלק מאדמות היהודים (בחבל הבשן, בנהריים, בגוש עציון, ברפיח) עברו לידי ערבים וגם להיפך. כך הושג בהסכמים בינ"ל, נקבע במלחמה וסוכם בהסכמי הפרדת-כוחות מקומיים. אז בשנת 1921 חתמנו על הסכם וייצמן-פייסל, אח"כ על הסכמי החלוקה, ב51' על הסכם בן-גוריון-פייסל וב79' על בגין-סאדאת. כל ההסכמים האלה לוו בויתורים כואבים ביותר בצד היהודי, ורק האחרון שבהם כובד באופן חלקי ביותר ע"י ממשלת מצרים. אין שחר לאמירה כאילו היותו של פלוני בן הלאום היהודי שימשה אמתלה להתיישבות באדמות מחוץ למדינת ישראל. לא התיישבנו בירדן, מצרים או סוריה. התיישבנו אך ורק באדמות שנכבשו במלחמות מגננה נגד אויבינו המוצהרים, בשטחים הנמצאים ברשותנו מכורח תוצאות אותן מלחמות. המקרה היחיד של הפרת החוק הבינ"ל היה כשכמה חקלאים בחצבה חדרו עם גידולי המלון שלהם לתוך השטח הירדני, והיום אדמות אלה מעובדות בחכירה. זהו זה, כל השאר חוקי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. צרפת של היום נוסדה כשניצח כלוביס, מלך הפרנקים, את אויביו בשנת 496 והתנצר. גבולותיה הלאומיים (שלא השתנו מאז רבות) נקבעו בחוזה המצער-עד-מאד ורדן, בשנת 843 - אז, בלי קשר לדת (כל מערב אירופה, בגדול, כבר היתה קתולית). גם השפה הצרפתית - הכלאה בין גאלית, לטינית וגרמנית - שונה דיה מן הגרמנית... 1159 שנה... מספיק זמן, לא? 2. "יציאה לשמד"... נו, באמת! מה, אתה חרדי או משהו? עוד מעט גם תקרא לכולנו פה מתייוונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי דיוק בתאריך,לא 1921. ויצמן נפגש עם פייסל בקיץ 1918 בעקבה. ב-3 לינואר 1919 פורסם ההסכם ביניהם. מתוך המבוא להסכם:"ביודעם על קרבת הגזע והקשרים העתיקים השוררים בין הערבים לבין העם היהודי..." לפיליפ נואל בייקר (חבר המשלחת הבריטית לוועידת השלום) אמר פייסל: "ודאי שאנו רוצים שהיהודים יבואו לפלשתינה.הם יביאו הון עתק מארצות ברית...הם יביאו את טובי המדענים בעולם...אנו נשאל מהם מומחים,ארצות המדבר הערביות יפרחו בזכותם." אלא שליד חתימתו הוסיף פייסל בכתב ידו הערה בערבית: "בתנאי שהערבים יזכו בעצמאותם,שאם לא כן לא אראה עצמי קשור אף למילה אחת של ההסכם הזה". פייסל היה מוכן לוותר על פלשתינה תמורת מלכות סוריה, אך למד להבין שגם את סוריה לא יקבל, שכן בריטניה לא היתה מוכנה להסתכסך עם צרפת למענו. הצי הצרפתי עגן מול ביירות(הנוצרים מרונים בלבנון העדיפו כמובן חסות צרפתית)וצרפת חשקה בסוריה. ויצמן אגב גילה הבנה הן לתנאי של פייסל, והן להתנערותו לבסוף מההסכם: "נעשו שינויים גדולים מאוד (ביחס להבטחות שקיבל פייסל) ותוצאותיהם חלו על ראשי הציונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה רוצה מהמצרים? למה "באופן חלקי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער על 14 שעות העיכוב בתגובתי, המשפחה המצרית שמתארחת אצלי בצימר לא פינתה את החדר בזמן. אה, שכחתי, אין תיירות ממצרים. בנקודה מסוימת חשבתי כבר להתקשר לשגרירות המצרית, אבל אז נזכרתי שהשגריר לא חזר. כנראה כי אין שום שיתוף-פעולה כלכלי או אזרחי מכל סוג שהוא עם מצרים. נאדה, גורנישט, זיפת. עזאם עזאם מוסיף להירקב בכלא המצרי. מזל שגם אלחנן טננבאום בשבי, אחרת עוד היינו חושבים שהוא נקבר שם כי הוא לא יהודי. אבל רגע, טננבאום נפל בשבי במדינת אויב כשהיה בשליחות בטחונית, ומה עם עזאם? עזאם הוא אזרח ישראלי שהושלך לצינוק המצרי כי מובראק החליט לצנן את היחסים עם נתניהו (נכון?) אישית הייתי מציע לעשות למצרים בושות נוראיות בארה"ב בקשר לעזאם עזאם, כולל עתירה לבית הדין העולמי בהאג. מצד שני, אני אישית לא פוסל איומים לפגיעה בדיפלומטים אירניים, סוריים ומצריים ככלי להרגעת החיזבאללה והחמאס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל טוב ויפה אבל: א. האם מצרים התחייבה לעודד תיירות מצרית למדינת ישראל? ב. החזרת שגריר זה צעד מחאה מקובל בדיפלומטיה בין מדינות. ג. הקביעות שלך לגבי עזאם עזאם הן בערבון מוגבל. כמובן שנוכל להתחיל להתפתל על משמעות המילים "חלקי ביותר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, נדמה לי שאפילו בחלומות הוורודים יותר, ישראלים לא ראו המוני מצרים מבקרים בים המלח או בגליל. אולי מתוך הכרה ברמת החיים הנמוכה יחסית של האוכלוסייה. השאיפה היתה תמיד לבוא אליהם לשם, ולהצטלם ליד הפירמידות אם אפשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא קיים סעיף בהסכמי השלום שאוסר על תמיכה ממשלתית בהסתה והפצת שיטנה כנגד הצד השני, זה הזמן להוסיפו. איך היינו נראים בעולם אם בערוץ 1 היתה עולה סדרת תעמולה אנטי-ערבית בפריים-טיים? משום מה אנחנו מוכנים להמשיך לאכול חרא מרפובליקה ענייה שבראשה חמור-גרם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בניגוד לחרא שאתה מוכן לאכול מרפובליקה עשירה שבראשה עומד חמור-גרם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממאמרי האחרון 'שלום עירקי עכשיו' לא ניתן להסיק נכונות מופלגת ללקק לבוש את התות, בלשון המעטה. אבל כן, עמדת הנחיתות המצרית היא בפירוש עילה לכפות עליהם לעשות איתנו שלום (אם ידרש גם ע''י פגיעה במובראק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1000000 זבובים אינם טועים, והם אומרים לך: תנסה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |