בתשובה לטל, 04/10/00 20:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם בכתבה זו, וגם בכתבה על היציאה מהארון, עלתה הטענה כי מיעוט תגובות פירושו מיעוט הסכמה עם הכותב או מיעוט עניין בדבריו. לדעתי - להיפך. תגובות רבות מעידות בד"כ על *חוסר* הסכמה. על וויכוחים ארוכים. על עמידה על קוצו של יוד. באייל, בניגוד לאתרים אחרים, לא התפתחה תרבות של תגובות בסגנון "וואלה נכון!", שלא עושות דבר מלבד חיזוק ידיו של הכותב. אינני בא לשפוט אם הדבר טוב או רע, אבל אומר רק כי עובדתית, רבים מהמאמרים הטובים ביותר שקראתי עד כה באייל (וזה, אגב, אחד מהם) זכו למיעוט תגובות פשוט משום שמרבית הקוראים *הסכימו* עם הכתוב. ומהצד השני - אין זה אומר כי מאמר שהוביל לתגובות רבות הוא בהכרח גרוע! הוא פשוט עוסק, כפי הנראה, בנושא שאינו בלב הקונצנזוס. בקיצור, ישנם מאמרים טובים עם מעט תגובות, מאמרים טובים עם הרבה תגובות, וגם מאמרים גרועים משני הסוגים. אין קשר בין מספר התגובות לבין מידת העניין, ההסכמה או ההערכה של הקוראים לכתוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהתותחים יורים, המוזות שותקות. כמה מצער שזה נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו יובל, לפעמים באמת קוראים, מסכימים ולא אומרים. ודאי שלא שעממת אותנו למוות אלא רק העשרת אותנו, וטל צודק - אין לנו תרבות "וואלה נכון!" באייל. אולי בגלל שרוב המשתתפים הפעילים הם גברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, מה שיותר פוליטיקלי קורקט וגם נראה לי סביר יותר, שזה בגלל שהאייל הקורא לא מגדיר את עצמו כ"פורום", אלא כ"כתב עת לענייני תרבות ואקטואליה". כתב עת, המשתמש במדיום בו הוא נמצא כאפשרות ליצירת שיח בין הקוראים לכותבים. ההבדל מתבטא בעיקר בדרך פתיחת הפורום - שליחת מאמר לעיון ועריכה, ולא פירסום שאלה בסגנון "מה דעתכם על ביבי?", כנהוג בפורומים. ההגדרה העצמית הזו משפיעה כנראה גם על הקוראים להגיב בעיקר כשיש להם מה להגיד (או שהם חושבים שיש להם מה להגיד, כמו מה שאני עושה כרגע) ולא סתם, בלי סיבה מיוחדת. יכול להיות שזה הגיע בהשראת סקשן מכתבי הקוראים בעיתונים מכובדים יותר או פחות, בהם המערכת לא נוהגת לפרסם מכתבי קוראים בנוסח "היה מגניב, אחותי" או "לך תמות, יא זבל". לדעתי, זו דווקא תכונה חיובית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טל , מיעוט התגובות מצביע על חוסר עניין של הקוראים. כמו חוסר העניין שהביאו רוב שוחרי התרבות שהצביעו ברגליהם ולא באו ללוות את עמיחי בדרכו האחרונה. בפורומים אחרים כתבה בנושא שיש עליו קונצנזיוס נעינת כמו כתבה על נושא שנוי במחלוקת. מה שרציתי לומר הוא, שהשירה מתה בתרבות הישראלית. ועל כך אני מצטער. הלואי והיה קונצנזיוס על השירה בכלל ועל עמיחי בפרט כמו שהנך אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה תגובות ציפית שיהיו? איזה תגובה פרסמת אתה עצמך, תגובה שנשענת על עצמה ולא על כך שאין תגובות אחרות? אהבתי את יהודה עמיחי לפני שמת וגם אחריו. סביר להניח שעכשיו, שכשהוא מת אולי יקנו את הספרים שלו קצת יותר. נו אז מה. הדירו את הרגליים מהלוויתו. אולי מכיוון שכפי שחי, נחבא בקרן זווית, כך גם מת. בנוגע למאמר - כפי שטל כהן כבר כתב - זהו מאמר שמעצם טבעו לא יעורר גלים. ראה את הויכוח על המהומות, בן יום אחד וראה כמה תגובות. זה רק טבעי. דפנה כתבה מאמר נוגה, שגרם לי להאנח. אולי היה מן הראוי שהייתי כותב לפני כן איזה שהוא פידבק, אבל מצד שני, (שוב, כפי שטל כהן אמר), אם זה היה טבעו של האייל היו מופיעות 200 תגובות בסגנון של "נכון" ו"גם אני מסכים". נעשה פה עוול עם כותבי המאמר, שלא יכולים להבחין בהבעת פניהם של הקוראים, צג המחשב נשאר קר וחלק בכל מקרה. ואם להסיט את הדיון מיהודה עמיחי לשירה הישראלית - לטעמי מצבה לא רע. לך אל חנויות הספרים ואל הספריה הציבורית כדי להיווכח בשפע. אומרים גם שבעידן ההי-טק השירה זוכה לעדנה מכיוון שלאף-אחד אין ממש זמן לרוא ספר של ממש, והשירה, מעצם טבעה המינימליסטי זוכה לבכורה. אם כבר לבכות אז על כך שכבר לא קוראים כמו פעם, במיוחד הילדים, וגם לא משחקים בג'ולות. גמר חתימה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי עיתוני סוף השבוע, ספרו של עמיחי "פתוח סגור פתוח" נכנס לרשימת רבי המכר, כאשר ההיצע הקיים לא סיפק את הביקוש הפתאומי, כך שיתכן שהיה מגיע ליותר מ-900 העותקים שנמכרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמרים גרועים? אצלנו?! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |