 |
הגרעין כזרע הפורענות | 44 |  |
||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
השדולות היהודיות הן כלי בידי ישראל, ככל שאר הכלים? נראה לי כי שכחת, אסף, כי יהודי ארה"ב הם אנשים ברשות עצמם, עם אינטרסים משלהם. אחד מהאינטרסים הללו הוא הצורך שיהיה ברור לכל האמריקאים כי ליהודי ארה"ב אין נאמנות כפולה, והם לא ישימו את ישראל בראש מעייניהם, אם תהיה בכך פגיעה בארה"ב. הצעתך, אם מישהו יעיז להעלות אותה באופן רשמי (ואחרי שדוד לוי איים על האוסטרים, אני מאמין שהכל אפשרי), יהודי ארה"ב, יש להניח, ישקלו לנתק יחסים דווקא איתנו... הם לא פראיירים, אתה יודע. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח לשמוע שלא רק לי נדמה שמדינת ישראל צריכה לנתק לאלתר את קשריה עם דוד לוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלובי היהודי בארה''ב הוא לובי חזק ויציב אשר פועל בקונגרס ובסנאט האמריקאי שנים רבות ותרומתו למדינת ישראל היא עצומה. זהו בדיוק כלי ישראלי מובהק כיוון שישראל מנחה את הלובי להפעיל את לחציו על המוסדות האמריקאים בתחום בה זה מועיל לה. הלובי היהודי בהחלט פועל לטעמי בניגוד לאינטרסים של ארה''ב כבר זמן רב, בעיקר בתחומי הסיוע הכספי המופרז והמופקע שניתנת לנו ע''י האמריקאים. סיוע זה נגזל ישירות מפיותיהם של עניי אמריקה וניתן למדינה אשר כבר לא נחשבת ל- ''מדינה מתפתחת'' אלא ''מפותחת''. הלובי היהודי פעל ופועל בתחומים אשר לא אמורים להיות לו שום נגיעה בהם. אין להתפלא שעם כזו תעוזה, מתפתחת אנטישמיות בארה''ב. הנקודה היא שאם כבר מפעילים אותו בדרכים לא דרכים - אז לפחות למטרות הנכונות ולאינטרסים הנכונים. זה חשוב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותב המאמר נוטה לשכוח כמה דברים: 1. ישראל היא מדינה קטנה מאוד, עם יכולת השפעה מצומצמת ביותר על העולם. נכון, אנחנו חיים פה, וזה נוטה לעוות מעט את הפרספקטיבה שלנו. נכון, אנחנו מופיעים הרבה ב-CNN, וזה נוטה לעוות מעט את הפרספקטיבה של כל העולם. אבל בסופו של דבר, כמו שדובי ציין, אין לנו ממש כלים דיפלומטים מוחשיים להשפיע לא על מדיניות ארה"ב, ובטח שלא על המדיניות העולמית. להיפך, הדיפלומטיה הבינלאומית היא תחום שבו אנו נוטים לירות לעצמנו ברגל פעם אחר פעם (ודוד לוי הוא דוגמה טובה, דווקא). 2. הרתעה מובילה להסלמה. מי שזוכר את המלחמה הקרה, זוכר את הרגש הקר והכבד הזה ששרר כל הזמן ברקע, את הידע שלא דרושים יותר מכמה שבועות של יחסים דיפלומטים רעועים להביא לסוף העולם והאנושות. האימה שהפכה לשיגרה במשך 40 שנה היתה, אני חושב, הדבר המוחשי והזכור ביותר מהמלחמה הקרה. ומה הכותב מסיק? שההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר, ושהרתעה היא נשק יעיל להחריד. הרתעה מובילה, בהכרח, למירוץ חימוש. מירוץ חימוש מוביל, בהכרח, להסלמה צבאית. הסלמה צבאית מובילה, בהכרח, לנסיבות כלכליות המחזקות הרתעה (חברות הנשק, הצבא - כולם משמינים וטוב להם). איזה מעגל קסמים נחמד! כבר הצלחנו לצאת מזה פעם אחת, למה בשם אלוהים אנחנו רוצים להיכנס לזה שוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע שלא לדון באייל על מדיניות הגרעין של ישראל. זאת דרך נהדרת להביא לסגירתו על ידי הצנזורה הצבאית. זה נושא שהם רגישים אליו מאד. אם לא ראיתם מאמרים בתחום האיסטרטגיה הגרעינית הישראלית בעתונים היומיים, זה לא מקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Sorry for writing in english, I write realy
slowly in hebrew, and would like to finish this post today..) Haaretz has, more then once, had opinion pieces about the elleged nuclier capability of Israel, I'm pretty sure other papers address this issue as well. I know of no case were a paper was shut down as a result of censorship issues in this contry,what makes you think that web publications might be a target?.. as long as there is no revelation of actual secrets I think Haayal is in the clear.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא ניקח לרגע את מקומה של הצנזורה: גדי א. (אל"מ) - המקורות שלי מורים על קיום של קן תככנים שמקיימים דיון על המדיניות הגרעינית של ישראל. אלי ק. (תא"ל) - אתה מדבר על הבטאון של המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית בירושלים? גדי א. (אל"מ) - לא, "האייל הקורא"! (כינורות בירידה כרומאטית) האיום החדש על בטחון ישראל. אלי ק. (תא"ל) - אהם.. כן, הם באמת מסוכנים. מסעודה משדרות (מנקה) - מה, מי מסוכן? על מה דיברתם? גדי א. (אל"מ) - יש עיתון מחתרתי של האינטרנט שיש שם שמאלנים שמדברים על נשק גרעיני. נו, כמו וענונו. מסעודה (מנקה) - אתם לא חושבים שאם אתם סוגרים אותם אתם בעצם מודים פומבית בקיומו של נשק גרעיני בישראל? ובעצם כך מחסלים את הבסיס לצינזור של אותו אתר? אלי ק. (תא"ל) - טוב, צריך לחשוב על זה. גדי א. (אל"מ) - כן, מסעודה, תעשי קפה שניים סוכר. מסעודה (מנקה) - זה לא אני עושה קפה, זה דליה, הפקידה. דליה, תבואי הנה! [אין קול ואין עונה] גדי א. (אל"מ) - שחררתי את גליה הביתה. אלי ק. (תא"ל) - לא גליה, דליה. גדי א. (אל"מ) - (מגחך), נו טוב, איך אפשר להבין מה היא אומרת כשיש לה משהו בפה? אלי ק. (תא"ל) - (מגחך) מסעודה (מנקה) - (מגחכת) גדי א. (אל"מ) - מסעודה! תפסיקי לצחוק ותעשי קפה לפני שאני זורק לך חץ עם ראש כימי על הבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אמת - אין לנו הרבה כוח. אבל ראוי שנשחק עם מעט הקלפים הדיפלומטים שיש לנו בדרך שתועיל לנו הכי הרבה. העצמת מערכת היחסים עם הודו יכולה להיות נכס דיפלומטי משמעותי. ניסיון להשפיע על המוסכמות הגרעיניות של ארה"ב, עד כמה שהוא קלוש, יכול לנשוא בחובו תועלת מרובה גם כן. 2. יפה אמרת (כמעט). הכותב אינו מסיק שההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר, אלא ההרתעה. אך עם זאת, אמת היא שבכדי לשמור על רמת הרתעה גבוהה נדרשת טכנולוגיה צבאית מהדרגה הראשונה, והתחמשות בלתי פוסקת באמצעי לחימה. למרות כל אלו- ההשוואה בין המזרח התיכון הנוכחי למלחמה הקרה היא מוטעה מכמה טעמים: ראשית כל, שלא כמו ארה"ב ובריה"מ לשעבר, ישראל מפותחת הרבה יותר טכנולוגית מיריבותיה הערביות והלא-ערביות. מכאן שייתכן מאד שמירוץ חימוש בקנה מידה היסטורי, כפי שהיה בזמן המלחמה הקרה לא יתרחש כאן כיוון שלא תהיה סימטריה בין החימוש. שנית, מדינות המזרח התיכון הן הרבה פחות יציבות מבריה"מ לשעבר. מהפכות צבאיות ואזרחיות קורות בתדירות גבוהה. קבוצות טרוריסטים ושאר פאנאטים נעים ביתר חופשיות ועצמאיות, מאורגנים היטב ומתערטלים בשלטון מדיני כושל, ולהם יכולה להיות גישה לכמעט כל דבר. שלישית, הנסיבות המדיניות והדיפלומטיות שונות לחלוטין. אנו נמצאים בעולם בו קיימת מעצמת-על והיחסים עימה הם בעלות תשומת אסטרטגיות. מעצמה שכבר הוכיחה שהיא מוכנה להפעיל את נחת זרועה (אם כי בכשלון צורב) בזירת המזרח-התיכון. בנוסף, ראוי לציין שאינך מציע פתרון אלטרנטיבי. אינני מאמין כי במצב הנוכחי במזרח התיכון ניתן להגיע לשלווה שאיננה מבוססת על הרתעה. רמת החיים העלובה במדינות סביבנו, המנטליות המוסלמית הרואה במערב פגע רע אשר מבולבלת ממנו ומאויימת, חוסר הדמוקרטיה המשווע - כל אלו מונעים מאיתנו לטעמי להגיע לשלווה המבוססת על רצון טוב, אלא בטווח של דורות. הדרך היחידה לדעתי היא, כפי שכתבתי בעבר, היא ליצור מערכת של אינטרסים ביננו לבינם שתמנע עויינות ואלימות כלפינו. הרתעה חזקה היא אחת מאותם הדברים היוצרים אינטרסים כאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה לשתי הטענות שהעלת כנגדי הן פחות או יותר אותה אחת: לא מדובר פה במזרח-התיכון, אלא בעולם. נכון, פקיסטן כבר קרובה מספיק להוות איום, אבל במזרח-התיכון היא לא ממש יושבת. כמעט אף אחד, עד היום, לא הכניס אותה למשוואות המסובכות-להחריד של יחסי האיבה הקיימים בין ישראל לבין שכנותייה הערביות. הנחתך שפקיסטן עווינת, מייד ובאופן אוטומטי, את ישראל - הנחה המתבססת רק על עובדת היותה מדינה מוסלמית - לא בהכרח תיווכח כנכונה בטווח הארוך של הדברים. אין פלסטינאים (שיש להם סיבה טובה לשנוא אותנו) בפקיסטן. אין לה גבולות משותפים איתנו, ומעולם לא לקחנו אפילו פיסה מאדמתה (או אדמה שיכולה להיחשב כאדמתה). המטרה שלי בכל הפיסקה הארוכה למעלה היא להבהיר דבר אחד: הנושא הרבה, הרבה, הרבה יותר מסובך מכפי שאתה מציג אותו. ספק עם הפתרונות שהצגת יעבדו, אפילו רק כי אף פתרון אחר שנוסה במזרח-התיכון לא עבד - ופה מדובר (כאמור) בנוסחה גדולה בהרבה, הכוללת את ארה"ב באופן ישיר, את כל המדינות המחזיקות (או מפתחות) נשק אטומי באופן עקיף, ועוד כהנה וכהנה מדינות. מדובר פה, בקיצור, בסיטואציה שגדולה בכמה מידות מכפי יכולתנו, ויש סיכוי ניכר שכל נסיון שלנו להתערב יביא רק להסלמה או לתוצאות לא צפויות (אני צריך להזכיר את הפרשה? את תנועות החמאס והחיזבאללה? את מלחמת לבנון?) לסיכום, גם הצגת הדברים הטכנולוגית שלך לוקה בחסר. ראשית, אתה טועה - אין לנו יתרון טכנולוגי ניכר על מצרים. שנית, אפילו אם אתה צודק לגבי המדינות האחרות, מה זה משנה? טילים סקאד עתיקים עשו בנו שמות במלחמת המפרץ - הרי ברור שאם הם היו נושאים בחובם מטען כימי או (חס וחלילה) ביולוגי, מניין ההרוגים בישראל היה מגיע לאלפים. טיל יכול להיות מאוד מיושן, ולשאת ראש נפץ גרעיני עתיק ממש, אבל אם הוא מתפוצץ בגוש דן, למי זה בדיוק משנה? וכן, אתה צודק, אני לא מציע פתרון אחר. אני לא בטוח שיש אחד, ואני די משוכנע שגם אם הוא קיים, לישראל לא יהיה יד לא בהמצאתו ולא ביישומו. אני די פסימי בנושא - צריך לתת למעורבים מקרוב לנסות לפתור את הבעיות שלהם, ולקוות לטוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיוותת במקצת את דברי. אינני מניח כלל שפקיסטאן היא עויינת אותנו. אני שם אותה בקטגוריית ה- "איום אך לא אויב", כפי שאני משתדל לשים את איראן, למרות שהיא ללא ספק עויינת ואף לה, כפקיסטאן, אין סכסוכי גבולות או סכסוכים עמוקים בכלל. עם זאת, האינטרסים של איראן הם אחרים לחלוטין. יש לדאוג שפקיסטאן לא תפתח כאלו אינטרסים כנגדנו. דבריך לגבי סיבוכיות העניין אינן מותירות הרבה פתח לדיון. אינך אומר איך זה מסובך או במה הצעותיי רעות ויביאו רק להסלמה של המצב. אינך תוקף את נקודותי באופן ספציפי אלא את הלגיטימציה שלהם. קל לפטור דברים ב- "זה הרבה יותר מסובך מזה!". אינני טועה לגבי מצרים. יש לנו יתרון טכנולוגי ניכר: נשק גרעיני. מצרים ויתרה על האופציה הצבאית הזו כמעט כליל. אמנם, צבא מצרים עולה עלינו בכמה אמות מידה ויש סיכוי כלל לא רע שאם תיפתח מלחמה ביננו לבינם שנובס באופן משפיל ומחריד, אך עדיין, טכנולוגית, אנו מעליהם. ולא רק כשמדובר בטכנולוגיה צבאית. הפחתתך בערך טכנולוגיה צבאית מוטעית בעיני. לדוגמתך, מטען נפץ גרעיני עתיק מאד יכול להיות בעל קוטר הרס הרבה יותר קטן ולהרוג הרבה פחות אנשים בעוד שמתקנים גרעיניים חדשים מסוגלים להשמיד שטחים נרחבים הרבה יותר. יש לזה המון משמעות. ליתרון טכנולוגי איכותי יש משמעותיות צבאיות הנובעות ממנו כמעט תמיד. אתה פסימי אך עם זאת מקווה לטוב? :-) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |