מיתוס הנזק של הרשתות החברתיות | 4238 | ||||||||
|
מיתוס הנזק של הרשתות החברתיות | 4238 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
יש מאות, אם לא אלפי מחקרים בנושא הזה. מן הסתם לא כולם מצביעים בצורה חד משמעית על קשר ועוד סיבתי. ועדיין, לבחור מספר קטן של מחקרים מנוגדים בלי להסביר את הטענות ואת טענות הנגד, זה לא רציני לקביעה שיש מיתוס. היידט מאוד קפדן במחקרים שהוא מצטט ויותר מכך, הוא מפרסם אותם בשקיפות מלאה. אפשר למצוא את כל המחקרים הרלוונטיים בנושא באתר שמוקדש לספר: https://www.anxiousgeneration.com/research אפשר לערוך דיון רציני בנושא החשוב הזה, אבל זו לא הדרך. |
|
||||
|
||||
האם זה שונה מהותית מן התמונה שאתה מכיר? למשל, האם בגלל ישנה התדרדרות במימדים שהיידט מתאר בבריאותם הנפשית של בני הנוער במערב? האם ישנה התדרדרות שניתן לייחס חד משמעית לחשיפה לפייסבוק (נניח), ולא לקורונה ונושאים נוספים שעלו בשנים האחרונות? נוירוביולוגית שעוסקת באיבחון בני נוער שנים רבות שקראה את הדברים, אומרת שצריך להפריד בין הפן החברתי לזה שקשור לסיפוק מהיר והסתה סדרתית של קשב. היא רואה עליה דרמטית בשיעור הפרעות הקשב בקרב בני הנוער, וחשדה נופל לא על פייסבוק אלא על טיקטוק ואינסטגרם. |
|
||||
|
||||
אפילו אני יודע שפייסבוק זה לזקנים ולא לבני נוער. |
|
||||
|
||||
כן, היידט מאוד משכנע בטיעונים שלו ובמחקרים שהוא מציג. ההדרדרת הנפשית החלה הרבה לפני הקורונה ויד ביד עם ההתפוצצות של הרשתות החברתיות. הוא מראה מחקרים מסוגים שונים ומאוד קפדן בתאור שלהם וגם מתמודד עם טענות נגד. הוא כמובן לא טוען שזו הסיבה היחידה והרשתות החברתיות מסבירות הכל. אין לי שום ספק שיש גם הפרעות קשב אצל בני נוער וצעירים ומבוגרים כאחד. זה לא רק טיקטוק ואינסטגרם אלא ההתמכרות לטלפון. סטודנטים היום לא מסוגלים לקרוא ספרים ואפילו מאמר אחד בשבוע כהכנה לשיעור למשל. |
|
||||
|
||||
למה הכוונה, יש הפרעות קשב? הפרעות קשב הם שם להפרעה נוירולוגית, בחלקה תורשתית, שקיימת עוד הרבה הקבה לפני המצאת האינטרנט. אתה מתכוון שיש יותר הפרעות קשב? יש לזה בסיס? |
|
||||
|
||||
לכל הפחות יש עליה משמעותית ומונוטונית באבחון של התופעה לפחות מ 1997 עד 2017, ואולי לא פחות מעניין בקשר לשאלת הרשתות החברתיות, נראה שיש שיטוח מסויים של הגרף בשנים האחרונות, מה שאולי מלמד שהאפקט שלהן, אם קיים, הגיע כבר לשיא. |
|
||||
|
||||
זה כבר ממש תואם את מה שאני רואה סביבי. ועם זאת, אני יכול להעיד שהקריטריונים היום לאבחון הפרעת קשב מאד רחבים, ומכניסים לאותה קופסא הרבה תופעות ובדרגות חומרה מאד מאד שונות. חלק מזה, למרבה הצער, נובע גם מכך שמי שמאובחן מקבל הקלות במבחנים בבית הספר (בעיקר הארכת זמנים), מה שמתמרץ גם ילדים (או אולי הורים) לקבל אבחון כזה גם בלי סימפטומים מאד חריגים. |
|
||||
|
||||
זה אכן המצב, אבל חוץ מתופעות של איבחון היתר, היתה גם עלייה דרמטית במודעות. למשל הרבה אנשים בוגרים חשדו שהפרעת קשב לא מאובחנת אחראית לכמה מן העיקובים אותם הם חווים, מה שאושר ע"י מבחנים כדוגמת TOVA ו-CPT-II. סביר שבשלב מסויים תגיע מודעות זו לרוויה ברמת האוכלוסיה. |
|
||||
|
||||
כשהייתי ילד היו תלמידים עצלנים, היום יש רק מאותגרי קשב. לא הבנתי - אתה טוען שהבלשים עליהם אני קורא סובלים מהפרעת קשב? מעולם לא שמעתי את התיאוריה הזאת. |
|
||||
|
||||
מונק או לא מונק? |
|
||||
|
||||
תודה על התיקון - צ''ל ''עיכובים''. |
|
||||
|
||||
בעניין זה אולי כדאי להזכיר את הצעד בו נקטה אוסטרליה לפני כמה ימים. מן הסתם הם לא קראו מספיק מאמרים. אבל גם אם לא נמצא קשר ישיר, "התעמרות מצד בני נוער אחרים" עלולה להיות מוגברת ע"י הרשתות החברתיות, גם, אבל לא רק, מאחר שהיא מאפשרת התעמרות אנונימית. אני די שמח שכשאני הייתי צעיר האופציה הזאת לא היתה פתוחה בפני, לא כמתעמר לא כמתעומר (למי שלא עוקב בדקדקנות אחר כתביי - אריק, אני מדבר גם אליך! - עד כיתה ז' אמא שלי היתה מורה באותו בית ספר בו למדתי, כך שגם בלי הרשתות חוויתי פה ושם התעמרות קלה1. או לא כל כך קלה). ____________ 1- אבל אני לא מתלונן. בנוסף למה שכבר סיפרתי פעם, את החבר הכי טוב שלי בחיים, למעשה היחיד שעוד משמש בתפקיד הזה, הכרתי כשהוא, שהיה חדש בבית הספר, ניסה להבריח אותי ואת בני כיתתי בכוח ממגרש הכדורסל שתפסנו לפניהם בהפסקה. מישהו לחש לו באוזן שאיתי לא כדאי להסתבך כי אימי היתה מחנכת הכיתה שלהם, והוא החליט If you can't beat him, befriend him. |
|
||||
|
||||
ממה שהבנתי, התעמרות מצד בני נוער אחרים מוגברת על ידי הרשתות החברתיות בעיקר משום שהיא ממשיכה אחרי שעות בית הספר, גם כשהמתעמרים והקורבנות נמצאים בבתיהם. |
|
||||
|
||||
אני מבין שזה על הגבול של הגדרת "רשתות חברתיות", אבל אפילו קבוצות וואטסאפ יכולות להיות (ולעיתים כבר מהוות) כר נרחב להתעמרות במשתתפים. למשל, אני יודע מהדור הצעיר למשל שהיום הוצאה מקבוצת וואטסאפ נחווה כאקט מאד פוגע ומעליב, משהו בכיוון החרם של פעם. אני כן רוצה לציין לטובה את בית הספר היסודי וההורים בכיתות של צאצאותיי, שקבעו שעד כיתה ד (לפעמים כולל) אסור לילדים להכניס טלפון חכם לבית הספר, ובכיתות ה-ו מותר היה, אבל קבוצות וואטסאפ כיתתיות אושרו רק בתנאי ש*כל* הילדים נמצאים בהן (והיתה גם קבוצה אחת לבנים ואחת לבנות). כך נמנעו קבוצות חלקיות שיוצרות הרגשת דחייה והדרה של חלק מהילדים. |
|
||||
|
||||
איך אפשר לאכוף את אי קיומן של קבוצות ווטס-אפ של חלק מבני/בנות הכיתה? |
|
||||
|
||||
חלק מההסכמה שיביאו סלולריים, היה כמדומני שההורים יהיו חשופים לקבוצות הנפתחות. נראה לי גם שמאד קשה בכיתה להחריש פתיחה של קבוצות כאלה, ולכן זה היה ברור שמי שיפתח ידעו את זה, והיה לחץ חברתי גם מהתלמידים עצמם וגם מההורים שזה לא מקובל. |
|
||||
|
||||
זה קצת דומה לזה שדומני שבגן וגם בכיתות הנמוכות הנורמה היתה שילדה שעושה יום הולדת עם ילדות מהכיתה, מזמינה את כולן. |
|
||||
|
||||
אצלי זה היה בתיכון - אימי לימדה שם קודם לכן ותוך כדי לימודיי שם. חוויה מעניינת. |
|
||||
|
||||
אחי אתה! |
|
||||
|
||||
"מתברר שיש אפקטים חיוביים, יש אפקטים שליליים ובעיקר יש תוצאות שהן סביב אפס השפעה", מסכם ד"ר אלמוג שמחון מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. הוא מציין מטא־אנליזה שפורסמה השנה על 141 מחקרים שנערכו על 145 אלף נבדקים. "ב–60% מהמחקרים שנבדקו, שבחנו השפעות שליליות, ההשפעות שנמצאו היו זניחות אם בכלל", אומר שמחון. הוא הוסיף שגם נייר עמדה שפירסמה האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים לפני כשנה מציג עמדה דומה שלפיה לרשתות החברתיות יש השפעה שלילית אמנם, אבל קטנה - גדעון לב, הארץ |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |