מיתוס הנזק של הרשתות החברתיות 4238
מחקרים עדכניים מפקפקים בפגיעה הנפשית בבני הנוער שיוחסה לרשתות החברתיות
בינואר השנה ובשבוע האחרון הציגה סבינה הוסנפלדר שורה של מחקרים ומטא אנליזות שלא מצאו תימוכין לטענות לפיהן ישנה בקרב בני הנוער עליה בשיעור מקרי הדיכאון, החרדה וניסיונות התאבדות שניתן לקשר לשימוש ברשתות החברתיות. מחקר שהתפרסם ב-PNAS ב-‏2019 לא מצא בקרב 12,672 בני נוער וילדים בבריטניה בין הגילאים 10-15 בשנים 2009-2016 קשר בין שביעות הרצון מן החיים לבין מידת השימוש ברשתות חברתיות. מחקר נוסף שנערך בממלכה המאוחדת התפרסם ב-‏2020 וגם כן לא מצא קשר כזה. לעומת אלו, מחקר ממאי 2023 שהתפרסם ב-Nature וסקר 12,041 בני נוער בריטיים דווקא מצא מתאם שלילי בין מצבם הנפשי של בני הנוער לבין השימוש ברשתות החברתיות, אלא שזה נמצא שולי ביחס לגורמים אחרים ובראשם התעמרות מצד בני נוער אחרים ומחסור בתמיכה הורית.

דובר בולט של החששות מפני הרשתות החברתיות הוא הפסיכולוג האמריקני ג'ונתן היידט, שבמרץ השנה יצא ספרו "הדור החרד". היידט מדווח על עליות של 50-200% בשיעורי הדיכאון והפגיעה העצמית בקרב בני נוער בארה"ב, קנדה, אוסטרליה ובריטניה. הוא תולה זאת בעליית השימוש ברשתות החברתיות באמצעות טלפונים חכמים. לטענתו, יוצרים האלגוריתמים של הרשתות החברתיות התמכרות שמביאה להתקת היכולות החברתיות באופן שמעוות את החיווט הנוירולוגי של ילדים, תוך יצירת שינוי בהתפתחות המין האנושי בהיקף שקשה לדמיין.

ממצאיו של היידט דווחו בהרחבה בכלי תקשורת מובילים כגון Financial Times, NBC News , NYT בתקופה שקדמה ליציאת הספר, אבל בו בעת גם החלו גם לעלות ספקות באשר לאיתנותם של מקורותיו. באפריל השנה תקף הפסיכולוג כריסטופר פרגוסון בחריפות את הפאניקה שעורר היידט, פאניקה שלדברי פרגוסון לא אוששה ע"י מחקרים נרחבים, ממושכים ומוקפדים יותר מאלו שעליהם התבסס היידט. עוד באפריל 2023 בדק אהרון בראון מן המגזין reason את הנתונים שעליהם הסתמך היידט ומצא שניתוח מוקפד יותר של הנתונים אינו מגלה התדרדרות חד משמעית במצבם הנפשי של בני הנוער, לא כל שכן כזו שניתן לייחס לגורם זה או אחר. חודש קודם לכן התפרסם ב-Royal Society Open Science מחקר שנערך בין השנים 2008-2019 ב-‏72 מדינות אליהן חדר פייסבוק, ולא מצא ראיות סטטיסטיות לנזק נפשי שנגרם כתוצאה מכך. במרץ השנה, במאמר שהתפרסם ב-Nature, הצביעה קנדיס אודגרס על כך שמטא־אנליזות לא מצאו קשר איתן בין שימוש ברשתות חברתיות לבין בריאות הנפש בקרב ילדים. פרופ' אודגרס הסבה את תשומת הלב לכך שלבעלי בעיות נפשיות יש מלכתחילה נוכחות יתרה ברשתות החברתיות, דבר שאולי עירפל אנליזות קודמות.
קישורים
צוקרברג צודק - סבינה הוסנפלדר
"פאניקה מוסרית" - סבינה הוסנפלדר
"הדור החרד" - סקירת הספר ב-TheMarker ע"י יובל דרור
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

לא ממש הגון מה שאתם עושים פה 774661
יש מאות, אם לא אלפי מחקרים בנושא הזה. מן הסתם לא כולם מצביעים בצורה חד משמעית על קשר ועוד סיבתי. ועדיין, לבחור מספר קטן של מחקרים מנוגדים בלי להסביר את הטענות ואת טענות הנגד, זה לא רציני לקביעה שיש מיתוס. היידט מאוד קפדן במחקרים שהוא מצטט ויותר מכך, הוא מפרסם אותם בשקיפות מלאה. אפשר למצוא את כל המחקרים הרלוונטיים בנושא באתר שמוקדש לספר: https://www.anxiousgeneration.com/research אפשר לערוך דיון רציני בנושא החשוב הזה, אבל זו לא הדרך.
לא ממש הגון מה שאתם עושים פה 774666
האם זה שונה מהותית מן התמונה שאתה מכיר?
למשל, האם בגלל ישנה התדרדרות במימדים שהיידט מתאר בבריאותם הנפשית של בני הנוער במערב? האם ישנה התדרדרות שניתן לייחס חד משמעית לחשיפה לפייסבוק (נניח), ולא לקורונה ונושאים נוספים שעלו בשנים האחרונות?

נוירוביולוגית שעוסקת באיבחון בני נוער שנים רבות שקראה את הדברים, אומרת שצריך להפריד בין הפן החברתי לזה שקשור לסיפוק מהיר והסתה סדרתית של קשב. היא רואה עליה דרמטית בשיעור הפרעות הקשב בקרב בני הנוער, וחשדה נופל לא על פייסבוק אלא על טיקטוק ואינסטגרם.
לא ממש הגון מה שאתם עושים פה 774668
אפילו אני יודע שפייסבוק זה לזקנים ולא לבני נוער.
לא ממש הגון מה שאתם עושים פה 774672
כן, היידט מאוד משכנע בטיעונים שלו ובמחקרים שהוא מציג. ההדרדרת הנפשית החלה הרבה לפני הקורונה ויד ביד עם ההתפוצצות של הרשתות החברתיות. הוא מראה מחקרים מסוגים שונים ומאוד קפדן בתאור שלהם וגם מתמודד עם טענות נגד. הוא כמובן לא טוען שזו הסיבה היחידה והרשתות החברתיות מסבירות הכל.

אין לי שום ספק שיש גם הפרעות קשב אצל בני נוער וצעירים ומבוגרים כאחד. זה לא רק טיקטוק ואינסטגרם אלא ההתמכרות לטלפון. סטודנטים היום לא מסוגלים לקרוא ספרים ואפילו מאמר אחד בשבוע כהכנה לשיעור למשל.
לא ממש הגון מה שאתם עושים פה 775028
למה הכוונה, יש הפרעות קשב? הפרעות קשב הם שם להפרעה נוירולוגית, בחלקה תורשתית, שקיימת עוד הרבה הקבה לפני המצאת האינטרנט. אתה מתכוון שיש יותר הפרעות קשב? יש לזה בסיס?
לא ממש הגון מה שאתם עושים פה 775045
לכל הפחות יש עליה משמעותית ומונוטונית באבחון של התופעה לפחות מ 1997 עד 2017, ואולי לא פחות מעניין בקשר לשאלת הרשתות החברתיות, נראה שיש שיטוח מסויים של הגרף בשנים האחרונות, מה שאולי מלמד שהאפקט שלהן, אם קיים, הגיע כבר לשיא.
לא ממש הגון מה שאתם עושים פה 775047
זה כבר ממש תואם את מה שאני רואה סביבי.
ועם זאת, אני יכול להעיד שהקריטריונים היום לאבחון הפרעת קשב מאד רחבים, ומכניסים לאותה קופסא הרבה תופעות ובדרגות חומרה מאד מאד שונות.
חלק מזה, למרבה הצער, נובע גם מכך שמי שמאובחן מקבל הקלות במבחנים בבית הספר (בעיקר הארכת זמנים), מה שמתמרץ גם ילדים (או אולי הורים) לקבל אבחון כזה גם בלי סימפטומים מאד חריגים.
לא ממש הגון מה שאתם עושים פה 775049
זה אכן המצב, אבל חוץ מתופעות של איבחון היתר, היתה גם עלייה דרמטית במודעות. למשל הרבה אנשים בוגרים חשדו שהפרעת קשב לא מאובחנת אחראית לכמה מן העיקובים אותם הם חווים, מה שאושר ע"י מבחנים כדוגמת TOVA ו-CPT-II. סביר שבשלב מסויים תגיע מודעות זו לרוויה ברמת האוכלוסיה.
לא ממש הגון מה שאתם עושים פה 775053
בהחלט הגיוני.
לא ממש הגון מה שאתם עושים פה 775055
כשהייתי ילד היו תלמידים עצלנים, היום יש רק מאותגרי קשב.

לא הבנתי - אתה טוען שהבלשים עליהם אני קורא סובלים מהפרעת קשב? מעולם לא שמעתי את התיאוריה הזאת.
לא ממש הגון מה שאתם עושים פה 775059
מונק או לא מונק?
לא ממש הגון מה שאתם עושים פה 775063
תודה על התיקון - צ''ל ''עיכובים''.
774680
בעניין זה אולי כדאי להזכיר את הצעד בו נקטה אוסטרליה לפני כמה ימים. מן הסתם הם לא קראו מספיק מאמרים.

אבל גם אם לא נמצא קשר ישיר, "התעמרות מצד בני נוער אחרים" עלולה להיות מוגברת ע"י הרשתות החברתיות, גם, אבל לא רק, מאחר שהיא מאפשרת התעמרות אנונימית. אני די שמח שכשאני הייתי צעיר האופציה הזאת לא היתה פתוחה בפני, לא כמתעמר לא כמתעומר (למי שלא עוקב בדקדקנות אחר כתביי - אריק, אני מדבר גם אליך! - עד כיתה ז' אמא שלי היתה מורה באותו בית ספר בו למדתי, כך שגם בלי הרשתות חוויתי פה ושם התעמרות קלה‏1. או לא כל כך קלה).
____________
1- אבל אני לא מתלונן. בנוסף למה שכבר סיפרתי פעם, את החבר הכי טוב שלי בחיים, למעשה היחיד שעוד משמש בתפקיד הזה, הכרתי כשהוא, שהיה חדש בבית הספר, ניסה להבריח אותי ואת בני כיתתי בכוח ממגרש הכדורסל שתפסנו לפניהם בהפסקה. מישהו לחש לו באוזן שאיתי לא כדאי להסתבך כי אימי היתה מחנכת הכיתה שלהם, והוא החליט If you can't beat him, befriend him.
התעמרות חברתית 774682
ממה שהבנתי, התעמרות מצד בני נוער אחרים מוגברת על ידי הרשתות החברתיות בעיקר משום שהיא ממשיכה אחרי שעות בית הספר, גם כשהמתעמרים והקורבנות נמצאים בבתיהם.
התעמרות חברתית 774683
אני מבין שזה על הגבול של הגדרת "רשתות חברתיות", אבל אפילו קבוצות וואטסאפ יכולות להיות (ולעיתים כבר מהוות) כר נרחב להתעמרות במשתתפים.
למשל, אני יודע מהדור הצעיר למשל שהיום הוצאה מקבוצת וואטסאפ נחווה כאקט מאד פוגע ומעליב, משהו בכיוון החרם של פעם.

אני כן רוצה לציין לטובה את בית הספר היסודי וההורים בכיתות של צאצאותיי, שקבעו שעד כיתה ד (לפעמים כולל) אסור לילדים להכניס טלפון חכם לבית הספר, ובכיתות ה-ו מותר היה, אבל קבוצות וואטסאפ כיתתיות אושרו רק בתנאי ש*כל* הילדים נמצאים בהן (והיתה גם קבוצה אחת לבנים ואחת לבנות). כך נמנעו קבוצות חלקיות שיוצרות הרגשת דחייה והדרה של חלק מהילדים.
התעמרות חברתית 774685
איך אפשר לאכוף את אי קיומן של קבוצות ווטס-אפ של חלק מבני/בנות הכיתה?
התעמרות חברתית 774686
חלק מההסכמה שיביאו סלולריים, היה כמדומני שההורים יהיו חשופים לקבוצות הנפתחות.
נראה לי גם שמאד קשה בכיתה להחריש פתיחה של קבוצות כאלה, ולכן זה היה ברור שמי שיפתח ידעו את זה, והיה לחץ חברתי גם מהתלמידים עצמם וגם מההורים שזה לא מקובל.
התעמרות חברתית 774687
זה קצת דומה לזה שדומני שבגן וגם בכיתות הנמוכות הנורמה היתה שילדה שעושה יום הולדת עם ילדות מהכיתה, מזמינה את כולן.
774710
אצלי זה היה בתיכון - אימי לימדה שם קודם לכן ותוך כדי לימודיי שם. חוויה מעניינת.
774738
אחי אתה!
הרשתות החברתיות מזיקות? 775326
"מתברר שיש אפקטים חיוביים, יש אפקטים שליליים ובעיקר יש תוצאות שהן סביב אפס השפעה", מסכם ד"ר אלמוג שמחון מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב. הוא מציין מטא־אנליזה שפורסמה השנה על 141 מחקרים שנערכו על 145 אלף נבדקים. "ב–60% מהמחקרים שנבדקו, שבחנו השפעות שליליות, ההשפעות שנמצאו היו זניחות אם בכלל", אומר שמחון. הוא הוסיף שגם נייר עמדה שפירסמה האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים לפני כשנה מציג עמדה דומה שלפיה לרשתות החברתיות יש השפעה שלילית אמנם, אבל קטנה - גדעון לב, הארץ

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים