שלושה שירי אהבה 2993
שלושה שירי אהבה לכבוד ט"ו באב, מתוך הספר "וקראתי לכך אהבה", בעריכת משה דור, הוצאת טובי, 2008
יצירות אמנות • המערכת • שבת, 16/8/2008, 13:00
אני אוהב אותך מאד / ליאור שטרנברג

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ מְאֹד.
אֲנִי חוֹשֵׁב עַל זֶה עַכְשָׁו, שְׁנִיָּה
לְאַחַר שֶׁנָּגַעְתִּי בְּיָדֵךְ שֶׁהָיְתָה
רְטֻבָּה עֲדַיִן מֵהַשְׁקָיַת הַצְּמָחִים בַּמִּרְפֶּסֶת.
אַתְּ חוֹלָה קְצָת
(מָדַדְנוּ 37.4 מַעֲלוֹת
בַּמַּדְחֹם הָאֶלֶקְטְרוֹנִי) וּמִתְעַקֶּשֶׁת
לֹא לִגְרֹב גַּרְבַּיִם.
מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת?
מוֹצָאֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
מָחָר שַׁבָּת.
שְׁנֵי הַשִּׁירִים הָאַחֲרוֹנִים בָּרַדְיוֹ
יָפִים מְאֹד.
מֶה הָיִיתִי עוֹשֶׂה אִם לֹא הָיִית פֹּה?


את שמה יד על לחיי / ישראל אלירז

אַתְּ שָׂמָה יָד עַל לֶחְיִי.
אֲנִי זוֹכֵר נְגִיעָה, לֹא, לֹא
אֶת הַנְּגִיעָה הַהִיא. הָיִיתִי נַעַר.
עָמַדְתִּי לְיַד עֵשֶׂב אוֹ בְּתוֹךְ עֵשֶׂב, הָיְתָה
אִשָּׁה, אַתְּ, רָאִיתִי דְּבָרִים שֶׁהַיּוֹם
אֲנִי רוֹאֶה אַחֶרֶת. אוֹ בִּכְלָל לֹא.
אַחַרְכָּךְ הָיָה בַּיִת גָּדוֹל וְזִכְרוֹנוֹתַי
מַגְדִּילִים אוֹתוֹ עָלַי עִם הַשָּׁנִים.
זֶה מַה שֶּׁקּוֹרֶה, שׁוּב וָשׁוּב, תָּמִיד חַד־פַּעֲמִי
וְחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ, עַל־יָדֵךְ, כְּשֶׁאַתְּ
שָׂמָה, כָּעֵת, יָד עַל לֶחְיִי וַאֲנִי
נִלְחָם לְבוֹדְדָהּ מִכָּל הַיָּדַיִם (וְהָאַפְּרִיל
וְהָעֵשֶׂב) שֶׁנָּגְעוּ בִּלְחָיַי, בְּלִבִּי.
פִּתְאוֹם אֲנִי יוֹשֵׁב עַל סַפְסָל
מֻקָּף עָלִים יְדִידוּתִיִּים מִכָּל עֵבֶר,
מְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וְלוֹמַר לָךְ
גַּם אִם אֵינֵךְ עוֹד לְיָדִי,
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ


כשאתה שוהה כאן / חמוטל בר־יוסף

כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹהֶה כָּאן
אֲנִי שׁוֹקֶלֶת פָּחוֹת.
כְּשֶׁאַתָּה אוֹכֵל אִתִּי
יוֹתֵר טָעִים לִי הַתּוּת וְהַתִּירָס.
כְּשֶׁאַתָּה בָּא אֶצְלִי
צְלִילֵי מוֹצַרְט בָּרַדְיוֹ
בְּלִי הַפְרָעוֹת
וּבְיוֹם שִׁשִּׁי הַשּׁוּק הַמְּסֻכָּן
צוֹעֵק צוֹחֵק מְפַהֵק
בּוֹהֵק בַּשֶּׁמֶשׁ
כְּמוֹ יְרִיעָה עַל אֲגַם
כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹהֶה כָּאן.

פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "יצירות אמנות"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

487973
האייל הפואטי יום א', 17/8/2008, 9:26
שלושה שירים ושלוש תמות של אהבה. השיר הראשון עוסק בתלות ובדאגה; השני בנוסטלגיה ובכמיהה לבלעדיות שבאהבה; השלישי בכוחה המרפא של האהבה והמתקן של האהבה.

שירו של ליאור שטרנברג כתוב בשפת יומיום, שפה פרוזאית. הוא מדבר אל בחירת ליבו. הסגנון מזכיר, בעיני, את שירין של קארבר. הקסם שבו, החרידה שלו מהפרוזאי, הן השורות שפותחות את השיר, הנגיעה בכף היד הרטובה. התיאור הפיזי הזה - וכל השיר הזה פיזי מאוד (חום הגוף, הרגליים היחפות, היד הרטובה)-, של היד הרטובה, תיאור שניתן להרגיש ממש, גורם לקורא לצייר את האקספוזיציה של השיר, בה בת הזוג משקה יחפה וחולה את הצמחים שבמרפסת.
מחר שבת. מוצאי ראש השנה. ראש לדובר זה לא משנה. הוא רק מציין את זה. החג והשבת לא מאצילים קדושה אלא משמשים כסימנים בלוח השנה, בלו"ז היומיומי של הדובר. זה יכול היה להיות גם סתם יום של חול. אולי באמת השיר נכתב ביום שישי, אולי השימוש בימי החג והשבת בא כדי לומר לנו שהם, שניהם, בחופשה, ובת הזוג חולה. ובכל זאת יש קסם.

גם אצל אלירז ליד יש משמעות. כאן היא משמשת כתמונה של זכרון. שפתו של אלירז "שירית" יותר, פחות יומיומית, על אף שמשלב השפה בו הוא משתמש רגיל לחלוטין. מה שהופך את סגנון הכתיבה שלו מורכב יותר הוא התחביר הייחודי. השורה הזו למשל: "
עָמַדְתִּי לְיַד עֵשֶׂב אוֹ בְּתוֹךְ עֵשֶׂב, הָיְתָה
אִשָּׁה, אַתְּ, רָאִיתִי דְּבָרִים שֶׁהַיּוֹם
אֲנִי רוֹאֶה אַחֶרֶת.אוֹ בִּכְלָל לֹא.
המשורר מהרהר, מעמער על מה שהוא זוכר. הוא לא בטוח בכלום, רק בזה שהיא הייתה שם, איתו. הוא כותב אודות הזכרון המתעתע. הוא נמצא לבד, יושב על ספסל. הספסל יכול להיות ריהוט רחוב רומנטי כשיושבים עליו גבר ואישה אך כשאדם אחד יושב עליו הוא מסמל בדידות. העלים הם שלכת, תקופה של סתיו.
אלירז אינו משתמש כמעט במה שמתרחש סביבו אלא בזכרונו. הוא מנסה לשמור על הזכרון נקי.

שירה של חמוטל בר-יוסף, "כשאתה שוהה כאן", מתאר אהבה מתקתקה, נטולת תלות. המצאות האהוב אצל בר-יוסף גורמת לכל להיות טוב יותר, פשוט יותר, חינוי יותר.
שפתה של בר-יוסף אינה אחידה. זו שדפה בעלת משלבים שונים. כשקוראים את השיר הקצר הזה זה עשוי לצרום (לי זה צרם).
היא כותבת:
כְּשֶׁאַתָּה אוֹכֵל אִתִּי
יוֹתֵר טָעִים לִי הַתּוּת וְהַתִּירָס.

יש משהו ילדותי בשתי השורות הללו. ולאחר מכן:

כְּשֶׁאַתָּה בָּא אֶצְלִי
צְלִילֵי מוֹצַרְט בָּרַדְיוֹ
בְּלִי הַפְרָעוֹת

וזו שפה מאוד יומיומית, מעט בלתי תקנית אפילו. משפט תקני היה נכתב כך: צלילי מוצרט מתנגדים ברדיו בלי הפרעות.
אני משער שהשימוש בשפה כזו הינו מכוון ושהוא משמש, לפחות עבורה, פונקצמיה שירית מסוימת.
בחלק השלישי המשוררת משנה את הנימה ומשתמשת בדימוי "כמו יריעה על אגם" בנוגע לשוק כאשר אהובה שוהה איתה.
זהו שיר מאוד לא אחיד, הן סגנונית והן תוכנית. עם זאת זהו שיר מעניין, מעניין בפשטותו ובחירות הכתיבה בה הוא נכתב. שטרנברג מספר סיפור, מצייר אנקדוטה; אלירז מנסה לספר סיפור, לשחזר רגע; בר-יוסף אינה מנסה לספר סיפור או לשחזר רגע אלא מספרת לאהובה למה הוא גורם, על כמה הוא חיוני. היא אינה אומרת לו במילים מפורשות שהיא אוהבת אותו, כמו שגם אלירז וגם שטרנברג כותבים, אלא גורמת לו, בתארה את כוחה של נוכחותו, לחוש נאהב.

טו' באב שמח ומלא אהבה.
488163
איתי קנדר יום ג', 19/8/2008, 10:56
יש לי זיכרון שמשאיר אותי ואותה ואותנו בתוכו:
נגעתי שוב בלב שבשובך שבך,
דרך מה שלח ורך ורק שלך.
תם ולא נשלם...היכן טבנקין וזרבבל גלעד ועוד 488263
מוקי יום ה', 21/8/2008, 9:57
הספר וקראתי לכך אהבה, לאו דוקא מביא את שירי האהבה המיוחדים של המשוררים המופיעים בו.דוד אבידן נפלא כרגיל,ואפשר להביא אפילו שיר יפה מזה שנבחר. השיר של ש.שפרה מיותר וכן של אגי משעול ויחזקאל נפשי ועוד.
אילן שינפלד נפלא וגם תמיר גרינברג טוב אך יש לו שירי אהבה חזקים ויפים יותר מזה שנבחר.
גם בקליסקות לא נבחרו , לטעמי השירים המתאימים יותר למרות שהם יפים וטובים, אך לא תמיד ליריים
מספיק.
איך זה שלא הוכנס שיר של משה טבנקין קלסיקה של אהבה....ושל זרובבל גלעד למשל......לדעתי זו בושה וחרפה....
שאלה על שיר 489936
טל כהן שבת, 13/9/2008, 22:15
(לא קשור לשירים שלעיל, ועם כותביהם הסליחה)

שמעתי היום ברדיו שיר, בתוכניתו של אבי אתגר כמדומני, ואני מנסה לאתר פרטים אודותיו. מדובר בשיר בערבית מוגרבית ששמו נשמע לאוזני (שאינה דוברת השפה) בערך כמו "ריר אנתה", ותרגומו "רק אתה".

הייתי שמח לקבל פרטים על שם הזמרת, שם הדיסק בו מופיע השיר, וכו'. תודה!
שאלה על שיר 489939
טל כהן • בתשובה לטל כהן שבת, 13/9/2008, 23:04
מצאתי - Ghir Enta -غير انت - سعاد ماسي - Souad Massi

(http://www.youtube.com/watch?v=p82XhI8blDM). תודה וסליחה.
שאלה על שיר 491806
rivkah yaron • בתשובה לטל כהן יום א', 28/9/2008, 14:45
Buenos Aires מימי ילדותי, לפי כמה מן הצילומים. מדהים! (ותודה :).)
שאלה על שיר 489942
האייל האלמוני • בתשובה לטל כהן שבת, 13/9/2008, 23:32
אין צורך להתבייש. אפילו במרוקו קשה למצוא אוזן שדוברת ערבית מוגרבית.
דעתי ... 494283
סתם אחד חובב שירה מרגשת יום ג', 28/10/2008, 21:16
היא שהשירים האלה לא ממש שירים, וגם קצת בנאלים , ..
השפה דלה והגלישה בין השורות מקוטעת ומעצבנת.
בעבר התפרסמה באיל שירה יותר מעניינת

בכל מקרה לא עשה לי את זה הפעם
השיר הראשון 495134
האייל האלמוני שבת, 8/11/2008, 20:14
השיר הראשון מצא חן בעיני.
הרהור אחד על אהבתו, מראה שדרכה כל חוויה מורגשת ונמדדת. הוא מבין זאת, וכל החוויות מעלות רק חשש אחד, החשש הפשוט ביותר, על שלמות עולמו: שאהובתו לא תהיה פה.

השיר הזכיר לי את "קטע קשה" של מאיר אריאל (מהאלבום המוצלח "זרעי קיץ").
לדעתי 510165
לימונית ריחנית שבת, 9/5/2009, 8:50
הקטעים הקצרצרים הללו, שלא הייתי מגדירה אותם כשירים, חסרי אמצעים אומנותיים כלשהם, שפתם דלה, חסרת ייחוד ויומיומית. לא כל קטע מנוקד הופך להיות אוטומטית שיר. הניקוד נועד להטעים ולעדן שיר אמיתי הראוי לו באמת..

לטעמי כל אחד מהם נראה כמו העלאת מחשבה פשטנית על הכתב ותו לא.

אין כאן הרבה מה לנתח כי משמעות פיוטית נסתרת או אף גלויה לא ניבטת מבין השיטין...

אבל זו רק דעתי.
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות