אגדת הסכין בגב 237
במשך שני עשורים מנסה הצבא להשליך את כשלונותיו לחיקם של הפוליטיקאים - ותמיד לחיקם של הפוליטיקאים מן השמאל. יוסי גורביץ מוציא את הסכין מהגב.
פוליטיקה • יוסי גורביץ • שבת, 3/6/2000, 21:23
בסוף המלחמה הגדולה קרסה הקיסרות הגרמנית, ועל הריסותיה הוקמה רפובליקת ווימאר הרעועה. אחת הסיבות לחוסר יציבותה של ווימאר הייתה הטענה הנפוצה כי מקימיה נעצו סכין בגב הצבא הגרמני המנצח, והביאו לתבוסתו על־ידי ההכרזה על הרפובליקה.

מדובר, כמובן, בשקר גס: הרפובליקה הוקמה כאשר התחננו הגנרלים בפני הפוליטיקאים להפסקת אש. הצבא הגרמני המפואר עמד בפני קריסה, והגנרלים, ששלחו מיליוני נערים אל מטחנות הבשר של החזית המערבית, יראו לגורלם ולמעמדם, באם תבוא המלחמה אל גרמניה גופא. הם לחצו על הפוליטיקאים להשיג שביתת נשק; הפוליטיקאים השיגו אותה; ואז האשימו אותם הגנרלים, תוך סיוע ממפלגות הימין, בבגידה.

לא הייתי מזכיר את הנושא המוכר הזה, אלמלא השתרשותה גם בישראל של מעין אגדת סכין בגב. כולכם שמעתם אותה, בגרסאותיה השונות: אם השמאל לא היה מפגין, אם התקשורת הייתה מפגינה פטריוטיות, אפשר היה לנצח במלחמת לבנון; אם השמאל לא היה מפריע, והתקשורת הייתה מביטה בכיוון אחר, אפשר היה לסיים את האינתיפאדה ביומיים; אם ארבע אמהות לא היו עושות רעש, נועצות סכין בגב החיילים בלבנון, ואם רק שלי יחימוביץ' וכרמלה מנשה היו סותמות את הפה, אפשר היה להמשיך ולהחזיק ברצועת הבטחון לנצח. צה"ל, בכלל, הוא צבא בלתי מנוצח, ורק השמאלנים הבוגדנים מונעים ממנו את הנצחונות שהרוויח ביושר. טענות אלו מושמעות על ידי גנרלים - בדרך כלל גנרלים מובסים - ועל ידי פוליטיקאים מהימין. נשמע מוכר?

האמת, כמובן, שונה לחלוטין. בזמנו כתבתי עבודת סמינר על התקשורת במלחמת לבנון. התמקדתי בשני העיתונים הגדולים - "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". התוצאה הפתיעה אותי מאד: שני העיתונים היו מפגן פטריוטיות אחד גדול. הם לא ניסו לקשר בין האירועים, להסביר רצף כלשהו - דבר שהיה מראה את האיוולת והפשע של ממשלת בגין - אלא הסתפקו בססמאות על "טיהור קיני מחבלים", כתבות אופטימיות ("מספר הגניבות בגוש דן ביומיים האחרונים ירד בכ50%-", דיווח "ידיעות" - ותחשבו בעצמכם מה זה אומר...), והסכמה אוטומטית עם עמדות הממשלה.

ביומה הראשון או השני של המלחמה, הייתה כותרת כתבת המערכת של "ידיעות" - "שקט, יורים". במאמר זה הסביר עמירם ניר שאסור למתוח ביקורת או לשאול שאלות בזמן שמתנהלים קרבות, משום השפעת הדבר על מוראל החיילים. כלומר, מערכת העיתון סירסה את עצמה מרצון, והפכה לשופר של השלטון.

המקרה המבעית ביותר של שיתוף פעולה עם השלטון נגע לכיבוש הבופור. כידוע, ששה חיילים מסיירת גולני, ובראשם גוני הרניק, מפקד הסיירת, נפלו על כיבוש מבצר זה. כידוע, ראש הממשלה דיווח לציבור כי המקום נכבש ללא אבדות. שני העיתונים לא רצו לשבור את המילה של ראש הממשלה: שניהם דיווחו על "קרבות קשים", "גבורה עילאית", "חירוף נפשות" - אבל הם לא הזכירו, ולו במילה, את נושא האבידות.

מי שעיין במודעות האבל, לעומת זאת, יכול היה לקבל מידע מדויק יותר מאשר בקריאת הכתבות: "על מותו של רס"ן גוני הרניק, שנפל בעת כיבוש הבופור, מתאבלת תנועת 'שלום עכשיו"'. העמוד הראשון שיקר לציבור, יחד עם הממשלה; מודעות האבל אמרו את האמת.

בהצבעה על המלחמה, התנגדה לה רק חד"ש. יוסי שריד, שולמית אלוני, ואחרים, שלימים יהיו ממובילי המחאה, נעדרו מהמליאה. סיעת המערך הצביעה בעד המלחמה. ואי אפשר לומר שהם לא ידעו במה מדובר: "הארץ" חשף את מזימת שרון לכיבוש לבנון והכתרת ג'ומייל כבר ביום הראשון למלחמה. הכתובת הייתה על הקיר; אבל השמאל, אחוז בהלה מפני שבירת הקונסנסוס, סירב לקרוא אותה.

את כבודה של האופוזיציה הישראלית הצילה חד"ש. ששה חברי חד"ש ערכו הפגנה נגד המלחמה כבר ביומה הראשון. הם גונו מכל עבר, הייתה הסתה נגדם, ד"ר רוזנבלום - עורך "ידיעות" - קרא להעמידם לדין בעוון בגידה, והם הוכו. הישראלים, והשמאל בתוכם, היו פטריוטים למופת.

ההפגנות החלו רק לאחר ההפוגה. רק כשחזרו חיילי מילואים וסיפרו מה באמת קורה בלבנון. רק כשהתגלו השקרים הגסים. רק כששדר רדיו, שנמסר לו על ידי דובר צה"ל כי צה"ל לא נמצא בבירות, שאל רטורית "אז איפה אני נמצא?" רק כשהתחוור כי הצהרות הממשלה על "ארבעים קילומטרים" היו שקריות. רק כשהסתבר ששרון מנווט את ישראל למלחמה עם סוריה.

בין לבין, הייתה לצה"ל שהות ארוכה לנהל בה מלחמה ללא הפרעות משמעותיות מצד דעת הקהל. הוא נכשל בכך. מטרות המלחמה לא הושגו; הסורים לא הורחקו מכביש ביירות־דמשק; טורי השריון של צה"ל נתקעו בחוסר סדר; כוחותינו ירו, שוב ושוב, על כוחותינו; טיהור מחנות הפליטים גבה מחיר כבד מהמשוער; אוגדות נעו ללא אספקה, בעוד האספקה שלהן חונה בשלווה בישראל; יחידות נכנסו למארבים קטלניים במקומות שהמודיעין טען שהם ריקים מאויב; לבסוף, נאלץ גם שרון להודות בכשלון - והתיר לאנשי אש"ף לסגת מלבנון בשלום, על נשקם. מלחמת לבנון הייתה כשלון - אבל אי אפשר להאשים בו את האופוזיציה. הכשלון הזה רשום בטאבו על שם צה"ל ועל שם מנהיגיו - אריאל שרון ורפול.

הפגנות גדולות החלו, כאמור, רק לאחר ההפוגה. הן התעצמו ככל שהסתבר שלממשלה אין כוונה לסגת מביירות, כאשר הובהר שהמטרה הייתה, אכן, "עשיית סדר חדש" בלבנון, ולא הגנה על ישובי הצפון. ההפגנות מעולם לא כוונו אל הצבא, אל פשעיו, אל ההפצצות חסרות ההבחנה של אזרחים; הם כוונו, תמיד, אל הממשלה ואל שקריה. אף אחד לא תקע סכין בגב הצבא; הצבא תקע סכין בגב הדמוקרטיה הישראלית, כאשר הסכין בשתיקה לשקריו של שר הבטחון, שהוליך שולל את הממשלה - הסיפורים על קציני המטה שהכינו מפות בקנה מידה קטן, כדי ששרי הממשלה לא יבינו למה הם מסכימים, ידועים כיום לכל.

הלאה: האינתיפאדה. מה, בדיוק, רצו הגנרלים ואנשי הימין? טבח המוני? יואילו ויאמרו זאת במילים מפורשות. היו אנשי ימין וגנרלים שחשבו שטבח רציני - "להוריד להם איזה 200 מתפרעים" - היה מחסל את האינתיפאדה. הנסיון ההיסטורי גורס אחרת; לכל היותר האינתיפאדה הייתה מסלימה לכלי נשק חמים במקום אבנים. אם הפתרון הוא שלטון דיכוי, מדוע לא לדלג ישר לשלב ההשמדה? לצבא ולימין לא היה פתרון לבעית האינתיפאדה, כיוון שהבעיה היא בעיה מדינית ולא צבאית.

הלאה: דרום לבנון. הצבא ניסה, במשך 15 שנים, את כל הפתרונות שהיו באמתחתו: הפצצות כבדות, הרעשות ארטילריות, חיסול מנהיגי אויב, חטיפת מנהיגי חיזבאללה, לוחמה ברמת האוגדה ולוחמה ברמת הכיתה, ירי ישיר על אזרחים, מכוניות תופת, השמדת מתקני תשתית - חוץ מפלישה מלאה ושימוש בנשק גרעיני, הצבא ניסה הכל.

והצבא נכשל. רצועת הבטחון לא שמרה על שום דבר חוץ מאשר על התחת של הגנרלים. חיזבאללה הפגיז את הצפון כאוות נפשו. לאחר 12 שנים של קורבנות למולך, התעורר, סוף סוף, העורף הישראלי והחל לדרוש את הפסקת הקורבנות. ושוב: הדרישה הייתה להפסיק את הקורבנות מצידנו. ארבע אמהות מעולם לא התייחסה לקורבנות בקרב אזרחי לבנון, שהיו רבים מספור. לאחר תריסר שנים של אימפוטנציה צה"לית, לציבור נמאס; והצבא רואה בכך תקיעת סכין בגב. מי תקע סכין בגבו של מי? מי הקריב את פרחי הנוער הישראלי למען המטרה חסרת התוחלת של השמירה על כרכום? איך מסוגלים הדגנרלים לדבר על "אובדן כוח העמידה" של החברה הישראלית, כאשר הם, כמעט בלי יוצא מן הכלל, מביעים דעה אחת במדים - בעד השארות זקופה בלבנון - ואחרת באזרחות - בעד יציאה מלבנון - כאשר הם מתחילים לתכנן את הקריירה הפוליטית?

במשך שני עשורים מנסה הצבא להשליך את כשלונותיו לחיקם של הפוליטיקאים - ותמיד, תמיד, לחיקם של הפוליטיקאים מן השמאל. זה עבד בווימאר, והשקר הזה עלול לעבוד גם בישראל, שבה המיליטריזם אינו נופל בהרבה מזה הגרמני. הגיעה השעה לראות את הצבא כמו שהוא: כשלון רקוב, שהצלחותיו היחידות מגיעות שעה שאויביו גרועים ממנו. מלחמת ששת הימים נחשבה להצלחה - אבל אילו נחקרה כיאות, היו מתגלים כשלים מצמררים, כשלים שסוללים את הדרך למלחמת יום הכיפורים, כשלים שמגיעים לשיאם בלוחמה בלבנון. אף מערכת איננה מוכנה להודות בכשלונה; היא מחפשת שעירים לעזאזל. במקרה הזה, היא מצאה אותם בשמאל הישראלי. הדבר היחיד שהצבא עוד יודע לעשות הוא לשקר; והגיעה השעה לחשוף את שקריו. הגיעה השעה להוציא את הסכין שתקע הצבא בגבנו.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

לא לשמאל 5503
גימל שבת, 3/6/2000, 21:36
הצבא תמיד מסיר את האחריות לפשעיו מעצמו, אבל אינה מטיל אותה על השמאל, לפחות לא בשנים האחרונות. תקופה ארוכה (לפחות מאז משה לוי) כל הרמטכ''לים וכמעט כל הקצינים הבכירים הם אנשי שמאל מובהקים.
אגב הגב 5504
משה דורון שבת, 3/6/2000, 21:47
1. הנסיון ההסטורי גורס שכשהמצריים תלו על גדר המערכת את נבלות 70 מתפרעים ערבים ביומה הראשון של האינטיפאדה שפרצה גם אצלם - הם חיסלו אותה. למותר לציין שאילו גם אנחנו היינו נוהגים כך היינו חוסכים חיי יהודים וערבים רבים בחישוב כולל.

2. הצבא לא ניסה הכל בלבנון הוא הוגבל לתוך אזור הביטחון ברוב המכריע של המקרים. יכולתי לספר פה עד אור הבוקר על הפחדנות שהפגינה הממשלה הקודמת ביוזמתו של אותו שר מושחת שאחרי טירפוד אחד מהפעולות היותר כירורגיות, אסתטיות וחסרות סיכון חיי לוחמים, רץ להתפאר בכלי התקשורת שהוא זה שהציל את חיי הלוחמים (אנחנו) מההרפתקאות שביבי ניסה למשוך אליהם.
ושיהיה ברור אני מאשים בזה בעיקר את הממשלה הקודמת לא את הפוליטיקאים מהשמאל.

3. כשמוציאים את הסכין מהגב בדרך כלל רק מחמירים את חייו של הנדקר. יש להניח שזו כוונת הכותב.
אינתיפאדה במצרים?? 5508
עמית מנדלסון • בתשובה למשה דורון שבת, 3/6/2000, 23:43
טענתך לגבי אינתיפאדה במצרים ודיכוייה אינה מוכרת לי. מתי? מה המקורות?
חוץ מזה, אתה מתעלם ממגבלות היחסים הבינלאומיים של מדינת ישראל, והנזק שהיה נגרם כתוצאה מדיכוי בכוח של האינתיפאדה, וזאת אפילו אם נתעלם משיקולים מוסריים.
אינתיפאדה במצרים?? 5509
משה דורון • בתשובה לעמית מנדלסון יום א', 4/6/2000, 0:37
מכיוון שעיתון הארץ מנסה לעשות עלינו קצת (הרבה) ג'ובות וחוסם את ארכיוניו לדלפונים מסוגנו, אנ'לא יכול לספק לך מקור מקוון אבל האינתיפאדה במצרים זה עובדה ידועה שאף אחד לא חולק עליה.
מה שוודאי יותר מעניין אותך זה מנין המידע על הגופות התלוייות על הגדר. ובכן את זה שמעתי בעדות ראיה ממישהו שהיה שם. אגב באותה תקופה גרתי בגוש קטיף ככה שהיה לי קשה מאוד לפספס מה שקורה בחצר של השכנים.

לא באתי לדון במכלול האפשרויות הבין-לאומיות אם כי ככלל אני נוטה לזלזל ב''מה יאמרו הגויים'' ומאמץ אל ליבי את ''מה יעשו היהודים'' של בן גוריון. תגובתי התייחסה לטענתו של מר גורביץ כאילו השיטה האלימה לא עובדת. ובכן היא עובדת ובצורה יעילה למדי.
אינתיפאדה במצרים?? 5538
יוסי גורביץ • בתשובה למשה דורון יום א', 4/6/2000, 14:34
אם הפתרון גורם יותר נזק מתועלת, הרי שהוא לא פתרון. אם רציחתם של 500 פלסטינאים הייתה מרגיעה (איזו מילה נחמדה!) את המהומות, אבל מקוממת עלינו את אירופה וארה"ב, שהיא הפטרונית שלנו, הנזק שהיה נגרם לישראל היה חמור מאד ומגמד את ההתקוממות. את זה הבינו הפוליטיקאים, אבל לא אנשי הצבא ולא אנשי הימין.

ושוב, אם אנחנו כבר בקטע של רצח פלסטינאים, למה לא להקים מחנות מוות ולגמור עניין? מהיר, חזק ואלגנטי.
אינתיפאדה במצרים?? 5550
משה דורון • בתשובה ליוסי גורביץ יום א', 4/6/2000, 16:35
מכיוון שלא בדקנו את הפתרון אין שום דרך לדעת אם הוא היה גורם יותר נזק מתועלת. למצרים הוא בעליל גרם יותר תועלת מנזק (לשיטתך העולם אובייקטיבי ככה שוודאי לא היה יוצא עלינו קצף יותר מעל שכננו).

לגבי "מחנות רצח" ובכלל המילה רצח בשעה שמדובר במלחמה בה ה"נרצח" האומלל הוא אחד שבא להרוג אותי... אתה לא מצפה שאני אתייחס ברצינות לקישקושים כאלו. הא?
אינתיפאדה במצרים?? 5643
אמיר • בתשובה למשה דורון יום ד', 7/6/2000, 0:59
אין ספק שהיא עובדת. היא עבדה כשטיהרו את גטו וארשה ומחנה סוביבור. השאלה היא כמה אנחנו מוכנים לוותר על צלם האנוש שלנו.
אינתיפאדה במצרים?? 5699
משה דורון • בתשובה לאמיר יום ד', 7/6/2000, 17:58
אני רואה שצריך לחזור על דברים פשוטים:
רציחת עמנו לא הייתה מוצדקת מכיוון שלא איימנו על אף אחד ברצח, לעומת זאת כשמאן דהו מאיים עלי ברצח, הריגתו היא הדבר הכי מוסרי שקיים בעולם. לא הצעתי ירי לכל הכיוונים ללא הבחנה, הצעתי ירי במי שבא להרוג אותי נקודה.
שאלה תמימה 5507
רועי שבת, 3/6/2000, 23:19
סתם מתוך סקרנות
למה כמעט לעולם לא משלמים הגנרלים על הטעויות שהם גורמים.
למה המנהיגים שיוצאים למילחמות ויוצרים מצב של מאות ואלפי הרוגים כמעט לעולם לא משלמים על מעשיהם?
5510
שמאלני יום א', 4/6/2000, 0:39
אז...
אין הבדל גדול בין צבא לפוליטיקה 5514
האייל האלמוני יום א', 4/6/2000, 7:14
כל הגנרלים כמעט הופכים לפוליטיקאים.

ועדת אגרנט הטילה אחריות רק על הצבא למרות שהממשלה הייתה אשמה.

חברי הכנסת הערביים לצערי פועלים רק בניגוד לאינטרס הישראלי ולקידום האינטרס הערבי בכל עניין ועניין.

המאמר הזה לוקח עובדות ומסיק מהן מסקנות שאינן עולות מהן כלל ומצד שני מתעלם מעובדות אחרות הסותרות את מסקנותיו. חבל שכותב המאמר אינו מנסה להתייחס בצורה מעט יותר מאוזנת לדברים.

מצד שני אולי זאת מטרת כותב המאמר. להעלות תיזה מאד קיצונית ומעוררת כעס רק כדי לקבל תגובות נזעמות.

במידה ואפשרי אשמח לקרוא את התיחסותו לעניין.
אין הבדל גדול בין צבא לפוליטיקה 5681
אמיר • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 7/6/2000, 14:30
גם חברי הכנסת החרדים פועלים בניגוד לאינטרסים הישראלים, ולקידומם שלהם. השמש זורחת והשמיים כחולים. מה הקשר?
ובאשר לעובדות הסותרות - כשתביא, נוכל להגיב.
מי אמר למי ? 5553
דב אנשלוביץ יום א', 4/6/2000, 17:57
אני רוצה להתייחס לקטע הבא מדבריך:

"כולכם שמעתם אותה, בגרסאותיה השונות: אם השמאל לא היה מפגין, אם
התקשורת הייתה מפגינה פטריוטיות, אפשר היה לנצח במלחמת לבנון; אם השמאל לא היה מפריע, והתקשורת הייתה מביטה בכיוון אחר, אפשר היה לסיים את האינתיפאדה ביומיים; אם ארבע אמהות לא היו עושות רעש, נועצות סכין בגב החיילים בלבנון, ואם רק שלי יחימוביץ' וכרמלה מנשה היו סותמות את הפה, אפשר היה להמשיך ולהחזיק ברצועת הביטחון לנצח. צה"ל, בכלל, הוא צבא בלתי מנוצח, ורק השמאלנים הבוגדניים מונעים ממנו את הניצחונות שהרוויח ביושר. טענות אלו מושמעות על ידי גנרלים -בדרך כלל גנרלים מובסים - ועל ידי פוליטיקאים מהימין. נשמע מוכר?"

לדעתי, כאשר שמים דברים בפי אחרים כדאי לדייק. צריך להצביע בדיוק על זה שאמר, ועל הנוסח המדויק שבו אמרם.
אני, מכל מקום, לא שמעתי מעולם טענה "גנרלית" או "ימנית" שמתחילות ב "אילו", מסוג אלה שהבאת. הדוגמה שהבאת מדבריו של רון בן ישי (שאם הוא מהימין אז אני מהשמאל) אינה דומה לטיעונים כאלה, ואין בה שום "אילו".
חוץ מזה לכרוך היום את הגנרלים ואת הימין ביחד ? הרי כל מועמד לגנרליות מהימין מועף מהדרך כאילו פגע בו טיל נגד טילים. . .
לא שכנעת אותי 5561
חנן יום א', 4/6/2000, 18:49
ברוח הימים כיום - כאשר כל אחד יכול לכתוב מאמר בגנות שהיית צה"ל בלבנון ולהפוך בין רגע לפופולארי - חשוב להעמיד דברים על דיוקם ולנסות להתעלם לשנייה משמחת היציאה מלבנון.
קודם כל - מי אתה שתחליט ששהיית צה"ל מלבנון הייתה מיותרת? האם אתה יודע על כל המבצעים עליהם לא סופר בעיתון שהצילו חיי אנשים? האם צריכים ליפול טילים על חיפה טבריה בשביל שתבין שהיה חשוב שתהיה נוכחות בלבנון? והאם אתה מעדיף שאזרחים יהרגו (כולל ילדים קטנים כי החיזבללה לא מרחם על אף אחד) במקום חיילים?
שנית כל - אני יודע שזה מאוד פופולארי בקרב אנשי השמאל באשר הם לתקוף בכל בזדמנות את אריק שרון. אבל כולכם מתעלמים מנקודה חשובה:בזמנו הכניסה ללבנון הייתה מתבקשת לנוכח הפיגועים החוזרים ונשנים בצפון. נכון שאם הזמן היא הפכה למעמסה אולם ב1982 זה היה הפיתרון היחידי. אריק שרון אינו טלית שכולה תכלת אבל קצת פרופורציות, ידידי.
אינתיפדה? איך שהממשלה שלך נראית היום אני שמח שממשלת הימין הייתה בזמנו בשלטון.

בקיצור - אני מבין לרגשותיך אבל בסופו של דבר מי שמקבל החלטות זה הדרג המדיני ולא הגנרלים למיניהם. ומי שאשם (בד"כ) זו ממשלת השמאל.
sad but true
אולי כדאי שתכיר כמה עובדות 5566
יוסי גורביץ • בתשובה לחנן יום א', 4/6/2000, 19:33
א. שהיית חיילי צה"ל בלבנון הייתה מיותרת, משום שהיא לא שירתה כל מטרה, הן צבאית והן מדינית. החיזבאללה יכול היה לפגוע - ופגע - בישראל בכל פעם שרצה בכך. מאחר ומטרת הרצועה הייתה "להגן על ישובי הצפון", ומאחר והיה ברור כבר בסוף שנות השמונים שהיא איננה מסוגלת לעשות זאת, הרי ששהיית צה"ל בדרום לבנון הייתה מיותרת, מאחר והיא עלתה בהרוגים רבים ולא תרמה במאום להגנת ישראל.

ב. ביוני 1981 נחתם הסכם שביתת נשק בין ישראל לבין אש"פ. אש"פ שמר על ההסכם בקפדנות. ביוני 1982 התנקש ארגון אבו-נידאל, מפורשי אש"ף, בשגריר ישראל בלונדון. ממשלת ישראל ניצלה זאת כדי להפר את שביתת הנשק, שנכפתה עליה עקב חוסר יכולתו של חיל האוויר לשתק את מקורות הירי של אש"ף. בין יוני 1981 ליוני 1982 שרר שקט בגבול הצפון. לא היו הפגזות ולא היו פיגועים.

ג. אריק שרון שאף להרוג שתי ציפורים בפלישה אחת: לשבור את אש"ף, ולארגן "סדר חדש" בלבנון, סדר שיתאים לשאיפותיה של ישראל. הוא הציע לממשלה את תוכנית "אורנים גדול", שדיברה על חבירה עם הפלנגות ועל כיבוש ביירות. הממשלה דחתה את התוכנית, ואישרה במקומה את "אורנים קטן", מבצע מוגבל שמטרתו הרחקת כוחות אש"ף מגבולות ישראל. כשנתנה הממשלה את ההוראה לפעול, הורה שרון לצבא לבצע את "אורנים גדול" - התוכנית שהממשלה סירבה לאשר. הצבא, בראשות הרמטכ"ל, ביצע את התוכנית והונה את הממשלה - *ובכך ביצע מעשה השקול לבגידה*. בניגוד למה שאמרת, הדרג המדיני קיבל החלטה, היא לא מצאה חן בעיני הדרג הצבאי הבכיר, ולכן היא לא בוצעה. זה לא המקרה הראשון וגם לא האחרון.

ד. לא ציינת במה אשמה ממשלת השמאל. ממשלת שמאל של ממש הייתה רק בין השנים 1992-1996 (וכמובן, ממשלתו של ברק). לא היה כל הבדל עקרוני בין הליכוד למערך, לא ב-‏1977 ולא במהלך שתי ממשלות האחדות.
המרחם על אכזרים 5584
גיל לדרמן • בתשובה לחנן יום ב', 5/6/2000, 0:33
מה עניין רחמנות לכאן? צה"ל הרג ילדים רבים הרבה יותר ממה שהרג אי פעם החיזבאללה, והוא אף הפציץ אזרחים בזדון ובכוונה תחילה (ישראל התבלבלה, וחשבה שמדובר בקוביות דומינו), בעוד שהחיזבאללה מעולם לא התקיפו את אזרחי ישראל שלא כתגובה להרג אזרחים לבנונים ע"י צה"ל. במה זכו החיזבאללה להיות רחמנים פחות מאנשי צבא ההגנה לישראל ושרות הביטחון הכללי אשר עינו שבויים במכות חשמל בכלא אל-חיאם?

גם כשאנחנו כבר מדברים על זה ש"כאן זה לא הולנד" ועל זה שמוסר לא יכול להוות גורם במערכת השיקולים שלנו, אנחנו עדיין מתעקשים להיות מוסריים וצודקים. כנראה שזה באמת משהו בחינוך שלנו שאיננו מאפשר לנו לעזוב את התאורה של הגויים לנפשה.
המרחם על אכזרים 5589
משה דורון • בתשובה לגיל לדרמן יום ב', 5/6/2000, 11:55
פשוט שטויות תעמולה צרופה של החיזבללה.
החיזבללה פגע באזרחנו כל פעם שהיה לו אינטרס לחמם את הגזרה. צה"ל פגע בחיי אזרחים לבנוניים לעיתים *בטעות* וגם זה רק כשהמחבלים עמדו מאחוריהם. לדוגמא הרג שתי נשים מטיל בעת ששהו באותו בית במג'דל סלים ששימש לאיסוף מל"ם והכוונת ארטילריה על ידי החיזבללה. קיימות אינספור דוגמאות בהם בצבא לא הגיב לירי ישיר של החיזבללה משום שנעשה מסביבה אזרחית צפופה. כדוגמת ירי הטילים מתבנין על מוצבי עלי-טהר. וירי הטילים ממג'דל-זון למוצב רותם.
מילא אם היית מייחס לחיזבלה שיקולים פרקטיים כגון הצורך לתת דין וחשבון "מי התחיל" - אבל לייחס לו שיקולים מוסריים ולחשוב כאילו הוא נמנע מלפגוע באזרחי המדינה... אין לי מילים לתאר מחשבה כזו בלי לפגוע בך. אז כדאי שאשתוק.
אנחנו חיים באותה המדינה? 5595
גיל לדרמן • בתשובה למשה דורון יום ב', 5/6/2000, 21:22
סליחה? על מה אתה מדבר? מתי בדיוק שיגרו לוחמי החיזבאללה קטיושות על אזרחים ישראלים שלא בתגובה להרג או פציעת אזרחים ע"י צה"ל? ואם עשו כך, הואל נא בטובך להסביר כיצד ידעו תושבי קרית שמונה להיכנס למקלטים בכל פעם שהיתה התקפה שכזו? התשובה ברורה - אזרחי יישובי הצפון ידעו להיכנס למקלטים (ומשום כך מספר הנפגעים מקרב האזרחים היה מועט ביותר) משום שהתקפות הקטיושות היו -צפויות-. בכל פעם שצה"ל פגע באזרחים לבנונים, הוא מייד הודיע לתושבי הצפון להיכנס למקלטים.

אני אינני מייחס לחיזבאללה שיקולים מוסריים נעלים יותר מדי - אני בסך הכל אינני מבין ביחס למה בדיוק אתה מכנה אותם אכזריים או "חסרי רחמים". ביחס אלינו, שפגענו והרגנו מאות מתושבי דרום לבנון, בחלקם הגדול מתוך רשלנות או זדון?

אה כן, ה"טעויות" שלנו לא מעניינות אף אחד בלבנון, בדיוק כפי שאתה לא היית מתעניין אם החיזבאללה היה הורג "בטעות" מאה אזרחים מהשכונה שלך ואחר כך מבקש יפה סליחה ושם שירים עצובים ברדיו. כשאתה מפציץ כפרים אזרחיים כדי לגרום לאזרחים לברוח צפונה וללחוץ על ממשלת לבנון אשר תלחץ על ממשלת סוריה (תאורית הדומינו האנליטית של ראש ממשלתנו האנליטי), אז על מה יש להתפלא כל כך? כשזורקים על אזרחים פצצות, הם נהרגים. ממש פלא עולם. לא ידענו.
אנחנו חיים באותה המדינה? 5599
משה דורון • בתשובה לגיל לדרמן יום ב', 5/6/2000, 22:49
הן מבצע דין חשבון והן מבצע ענבי זעם היו כתוצאה מירי קטיושות ללא עילה של פגיעה באזרחים מצידנו.

הדוגמא שאתה רומז עליה (כפר כנא) לא ממין העניין שכן שם האש שנורתה הייתה "אש לחילוץ" כלומר החיזבללה סיכן כח שלנו בפועלו *בחסות כח או"ם* ובחסות אלפי אזרחים ששהו במקום מתוך תקווה שזה יגונן עליו. כמובן שכשחיי חיילינו בסכנה לא בוררים באמצעיים - אכן עצוב אבל ככה זה במלחמה אנחנו מצידנו עשינו הכל על מנת שהאזרחים לא יתערבבו בלוחמים. בניגוד גמור לחיזבללה שמשתמש בציניות הן באזרחי הצד שלו והן באזרחינו על מנת להשיג את מטרותיו.
אגב באותו עניין השמועות בתותחנים מדברות על אותו הקש"א בעל "100 איקסים על המד קורדינטות".
אם אתה עדיין שואל את עצמך למה אני חושב שהם אכזריים בייחס אלינו, די עם תקשיב מזכ"לם שקרא לחברי הג'יהד האיסלאמי להרבות בפעולות נוסח בית ליד(אני מקווה מאוד שאתה לא חושב שהפיגוע היה לגיטימי כי הוא פגע כמעט ורק בחיילים)
אנחנו חיים באותה המדינה? 5607
גיל לדרמן • בתשובה למשה דורון יום ג', 6/6/2000, 1:12
מבצעי "דין וחשבון", "ענבי זעם" ו"זעם הטרנספורמטורים" הם שמות שונים לאותה תופעה - אנחנו היינו בצד המפסיד, והחלטנו לנסות ולהגדיר מחדש את הכללים. די נכשלנו, אם תשאל אותי. מאוד מאוד לא אהבנו את זה שהחיזבאללה לא מתחשב ב"טעויות" שלנו ובכל זאת מגיב בירי קטיושות, או שפשוט התעצבנו על זה שהם מצליחים לפגוע בחיילים שלנו קצת מעל הממוצע (ראה מבצע הטרנספורמטורים האחרון). זה עדיין לא משנה את העובדה הבסיסית - החיזבאללה נלחמו בחיילי צה"ל ברצועת הביטחון, מטרה הגיונית לכל הדעות בהתחשב בעובדה שהחיילים הללו כבשו את ארצם במשך 20 שנה. הם תקפו את אזרחי ישראל אך ורק בתגובה חפגיעה באזרחי לבנון. כן, נכון, אפילו אם עשינו את זה "בטעות" ומאוד מאוד לא התכוונו. מבחינתם זו לא טעות - אם לא היינו בלבנון, לא היו טעויות כאלו.

במבצע ענבי זעם הודיע צה"ל שרירותית לעשרות אלפי בני אדם שבעוד יומיים הוא מתכוון להפציץ את בתיהם, ואז הוא עשה זאת. אם כמה מתוך אותם עשרות אלפים סרבו להפקיר את רכושם הדל או חסרו את הכוח או האמצעים לברוח צפונה - טוב נו...אנחנו הזהרנו אותם. המטרה -המוצהרת- של המבצע היתה הברחת האזרחים צפונה על מנת ליצור "אפקט דומינו". איך מבריחים אותם? ע"י הפצצות. מה קורה אם הם לא בורחים? יהרגו כמה, ואז השאר יברחו. פשוט, לא? כשהמטרה המוצהרת שלך היא להבריח אזרחים ע"י הפצצות, זה כלל לא מפתיע שנהרגים אזרחים. אני זוכר טוב מאוד את הזמנים הללו של זקיפות קומה לאומית - איך דווחו ברדיו בחצי קריצה על עוד אזרח ועוד אזרח שנהרג או נפצע (והרי היו הרוגים עוד לפני כפר כנא), כמה ברחו, כמה איבדו את רכושם (גרסא מוקדמת של שחצנותו הדבילית של ראש ממשלתנו מלפני חודשים מספר - "מאות, מאות אלפים! מאות אלפים ישבו היום בחשיכה בביירות!"). במה בדיוק טעינו בכפר כנא? בשום דבר, חוץ מבתאריך. אותם 100 חוצפנים העיזו להתפגר כולם במכה אחת ולעשות רעש גדול, במקום להתרסק על פני שלושה שבועות, בקצב סולידי. אכן, טעות מצערת.
מטרת מבצע ענסי זעם לא היתה להפציץ בפעם המליון "עמדות חיזבאללה", אלא לגרום לבריחתם של מאות אלפי אנשים צפונה. כלל לא עניין את ישראל לפגוע ישירות בחיזבאללה - בזה היא ממילא לא היתה טובה, ומשום כך היא נאלצה לפתוח במבצעים הללו מלכתחילה. ישראל רצתה להפיל אבני דומינו, וכדי שהן ייפלו, הרג אזרחים בקצב סולידי לא היווה בעייה, אלא דווקא להפך - גורם ממריץ וחיובי, כל עוד הוא במידה. לשמוע ישראלים מדברים על "שימוש ציני באזרחים" זה באמת קצת מוגזם. איך אתה מגדיר שימוש באזרחים כבאבני משחק?

לגבי הפיגוע בבית ליד, יש מעט מאוד שאפשר להשיב. המילה "לגיטימי" כלל איננה מעניינינו. אם תפרוץ חלילה מלחמה עם סוריה וחיילים סורים יתקפו אותי ואותך - זה "לגיטימי"? זה כלל לא רלוונטי. הם האויב, מה המשמעות של "לגיטימיות" פעולותיהם? מבחינת ה"אכזריות" של מעשים, אני נאלץ לקבוע שאינני רואה מדוע חייל המנסה להרוג איש חמאס מתנהג בצורה רחומה יותר מאיש חמאס המנסה להרוג חייל. זה עדיין לא יעזור לחייל (או לאיש החמאס, למען האמת) אשר נהרג.
אנחנו חיים באותה המדינה? 5633
משה דורון • בתשובה לגיל לדרמן יום ג', 6/6/2000, 21:05
מטרת הברחת האזרחים היתה אך ורק שלא יחפו בגופם על החיזבללה. באותם זמנים החשיבה המחוכמת המאפיינת את מנהיגנו לאחרונה של הפעלת לחץ מדיני טרם היתה בשימוש. מטרותיו האמיתיות של מבצע דין וחשבון היו השמדת תשתית המחבלים בקו המגע. באשר לענבי זעם זה היה לא יותר ממבצע ראווה של פרס לצרכי תעמולת בחירות.
אבל כל זה ממש לא משנה את העובדות שהם שבניגוד גמור לכל מה שטענת מבצעים אלו באו בתגובה לפגיעה באזרחינו בלא שקדמה להם פגיעה באזרחים לבנוניים.
הסיבה שאני מתעקש על הנקודה הזו היא כי במסגרת ''הגל החדש'' כל מנפצי המיתוסים בעיני רוחם, מתעלמים מאילוצים אמיתיים שהכריחו אותנו בזמנו למהלכים אלו גם אם כיום זה נראה פחות הכרחי. החכמים הגדולים יושבים בכורסתם אי שם מרידינג צפונה ועד לפאתי חיפה (אל תקפצ זה מין משל משל בלבד) ובוחרים לאילו עובדות להתייחס, מאלו להתעלם והכל על מנת שאנחנו נצא טמבלים ושלא ליחס בטעות לאוייבינו שמץ של אי צדק שיחלחל בטעות למעמקי ההכרה אולי בכל זאת היהודים בסדר.
אנחנו חיים באותה המדינה? 5641
גיל לדרמן • בתשובה למשה דורון יום ג', 6/6/2000, 23:51
"השמדת תשתית המחבלים" ? אם אתה באמת באמת מאמין שמטרת המבצעים הללו בלבנון היתה "פגיעה בתשתית החיזבאללה" ו"דובר צה"ל מודיע שכל מטוסינו שבו בשלום", אז אין לנו הרבה על מה לדסקס. המכנה המשותף ביננו צר מדי.
אם אתה אולי קצת מיתמם של למעלה, הרי שכמו כל בן-אדם אינטלגנטי אתה מבין שאנחנו רצינו באמצעות המבצעים הללו, בדיוק כמו באמצעות הצהרות האבו-עלי של ברק כיום לאחר הנסיגה, ליצור ולהגדיר מאזן אימה. לא צריך תואר שני באסטרטגיה בינלאומית כדי לדעת שמאזן אימה נוצר "כנגד-ערך" ולא "כנגד-כוח". כלומר, ארה"ב לא הציבה איום הדדי על ברה"מ בכך שהיא התיימרה להשמיד את כלל הכוח הגרעיני של ברה"מ, אלא ע"י איום לפגוע במקום אחר לגמרי - לא בטילים הגרעיניים, אלא בברה"מ עצמה. מה שברק מנסה לרמוז היום הוא שאם וכאשר נותקף - אנחנו לא ננסה לפגוע בכל כוחנו בחוליה המסכנה שתחדור לשטחנו, או לפגוע בקטיושות העפות באוויר. אנחנו פשוט נפגע באוכלוסיה אזרחית. מה שעשינו (או לפחות ניסינו) במבצעים הללו היה לפגוע באוכלוסיה האזרחית - "הערך", ולא ישירות בחיזבאללה - "הכוח". המנהיגים שלנו אולי ציניים וחסרי רחמים, אבל הם לא מטופשים כמו שאתה מציג אותם.
אה כן, וכמובן שהפגיעות באזרחים באו לאחר שצה"ל פגע באזרחים לבנונים - מעשה של כמעט יום יום לפני אותם מבצעים. אודה לך אם תוכל לתת ולו דוגמא מנוגדת אחת (שחורגת כמובן מתחומו של "דובר צה"ל מודיע").

הגלים החדשים שלך לא מרשימים אותי. זה שבמדינה שלנו טיפת חשיבה אינטלגנטית המנוגדת לאינרציה המתמשכת נחשבת ל"גל חדש", לא מוסיף לנו הרבה כבוד. כבר שנים ששום אילוץ לא הכריח אותנו לשום דבר בלבנון, חוץ מהטמטום והעוורון שלנו (ואני מדבר כאן על הציבור במדינת ישראל, לא על המנהיגים המחוכמים שלו).
כפר כנא 5693
מוצפי עומר • בתשובה למשה דורון יום ד', 7/6/2000, 16:42
כפר כנא היתה פאשלה טכנית של חיל התותחנים. (אני מדבר מתוך היכרות עם האנשים המעורבים).
לא היתה כוונה לירות למוצב האו"ם, ולא לתוך המון הפליטים. התותחנים האמיצים שלנו פשוט פספסו. קורה.
לא היה צריך לקרות? נכון. אבל דברים כאלה בהכרח קורים במלחמה. אין מלחמה נקייה. השאלה היא, כמובן, בשביל מה היתה טובה כל המלחמה הזו?
תשובה:
סתם, כדי להעלות את המורל בבית. ענבי זעם לא תרמו שום דבר לאף אחד. את הצבא לא עניין לרגע אחד לעשות משהו יעיל. זו היתה הפגנת כח עוורת וחסרת סיבה. ישבתי באותו זמן במפקדת חיל האוויר ואני זוכר בבחילה את האווירה החגיגית: סוף סוף נתנו לנו לשחק בצעצועים שלנו. מסכי ענק הקרינו את ההפגזות, לשעשוע הקצינים והחוגרים. כולם חשבו שזה כיף משגע. כל מי שמכיר את המבצע יודע שלא הושקע רגע מחשבה בשאלה "למה כל זה טוב".
מי רוצה עוד הוכחה שטוב שיצאנו מלבנון?
כפר כנא 5701
משה דורון • בתשובה למוצפי עומר יום ד', 7/6/2000, 18:07
בקשר לכפר כנא אני יודע בדיוק על מה אני מדבר. ישנם דברים מסווגים שקשורים לירי הזה. ה"סטייה" לא הייתה בטיווח אלא במיקום הנפילה של הפגזים - סטייה של 150 מטר אגב במושגים של תותחנים זה לא נחשב סטייה - זה יכול היות תוצאה של אחוז הלחות באוויר או הטמפרטורה. אני חושב שיש פה איזה תותחן או שניים שיסבירו לך את הנושא.

באשר לענבי זעם אתה צודק. כבר כתבתי שזה סתם היה מהלך תקשורתי של פרס לצרכי תעמולת בחירות.
כפר כנא 5707
גיל לדרמן • בתשובה למוצפי עומר יום ד', 7/6/2000, 19:35
ברור לי לחלוטין שלא ישב שום קצין והחליט "היום אנחנו הולכים להרוג 100 אזרחים בטיווח ישיר". ברור שברמה המקומית, הטקטית, לא היתה שם יותר מפיספוס. ברמה האסטרטגית, לעומת זאת, לא התפספס שום דבר חוץ מהתאריך. הם לא היו אמורים לההרג מהר כל כך, ועוד כולם ביחד. זה הכל.

האווירה "החגיגית" שאתה מתאר לא התקיימה רק במפקדת חיל האוויר, אלא במדינה כולה. במשך שנים היתושים המעצבנים מהחיזבאללה עוקצים אותנו, וסוף סוף אנחנו יכולים להתפרע ולהראות להם מי הגבר האמיתי בשכונה. הרג האזרחים והשמדת רכושם התקבל בקריצה סלחנית ע"י התקשורת הישראלית וע"י הציבור הישראלי, בדיוק כמו השקיקה המתוקה בה קיבלנו את השמדת מערכת החשמל של ביירות כתגובה על הצלחת יתר של החיזבאללה כנגד חיילינו. לא היתה לאף אחד כאן בעיה עם גרוש אזרחים, פציעתם, הריגתם, או הרס רכושם. כל עוד הם לא נהרגו מהר מידי וגרמו לנו איזה שוק במערכת, זה אפילו היה די מגניב. כמו באיזה משחק מחשב.

מנהיגינו, כמובן, פעלו משיקולים ציניים יותר. מי שחושב שמטרת המבצעים הללו היתה "פגיעה בתשתית החיזבאללה" באמת ממעיט בערכם.
קנא 5752
עמית מנדלסון • בתשובה לגיל לדרמן יום ה', 8/6/2000, 14:21
תיקון טעות נפוצה מדי: היישוב בלבנון בו נהרגו כמאה אזרחים בהפגזת צה"ל נקרא קנא.
יישוב שנקרא כפר כנא נמצא מצפון לנצרת שבגליל התחתון, ואולי בגלל זה כל הזמן משבשים את השם (והאמת שנמאס לי לשמוע שיבושים - בערבית, כמו בעברית, יש הפרדה בין האות כ' לאות ק').
ולגבי תשתית החיזבאללה - איזו תשתית בדיוק? בהתקפה האחרונה, תקפנו שנאים בטריפולי שבצפון לבנון - אזור שאין בו לא שיעים ולא חיזבאללה.
לא שכנעת אותי 5682
אמיר • בתשובה לחנן יום ד', 7/6/2000, 14:40
אתה יודע, לארה"ב הייתה לא מזמן בעיה חוזרת שלך פיגועים - בשגרירויות שלה, במטוסים שלה, באטלנטה, איפה לא. לטענתך, השיטה היעילה להפטר מבעיה טורדנית זו, היא לקחת את כל הזרח התיכון, לכבוש את הבירות שלו, להקים מחנות פליטים ולפאשר לבני בריתם להכנס לתוכם ולבצע טבח.
לפי תחקיר של ידיעות אחרונת, כעשירית מהתקציב של השהייה בלבנון היה יכול לשמש לבניית הגדר החזקה בעולם. זאת כמובן, מבלי להתייחס לנזק הקטיושות (שלהבדיל ממה שכתבת, נגרם רק אחרי שנכנסו ללבנון, ומאז שיצאנו לא שמועים עוד על טילים, נכון?), חיי האזרחים הלבנונים שמשום מה בכלל לא נחשבים שיקול בעיניך וכמובן חיי החיילים, שאתה רואה בהם כלי של הצבא להגשמת שאיפות מליטריסטיות. מלחמת לבנון הייתה מיותרת. אפשר לקבוע זאת כי היא לא הועילה בכלום. לא לנו, לא להם. עדיין מתו לנו פה אנשים - חיילים ואזרחים, תקציבים עצומים שהוזרמו להחזקתנו שם, ושלא לדבר על הורדת המוסר שלנו בעוד דרגה. תגיד לי אתה - במה היא הועילה?
לא שכנעת אותי 5683
דורון יערי • בתשובה לאמיר יום ד', 7/6/2000, 15:14
מהתגובה שלך משתמע שלפני הפלישה הישראלית ללבנון היה שקט מוחלט בגבול הצפון. זה לא נכון. היו קטיושות לפני החיזבאללה.
בנוסף, עדיין לא עבר מספיק זמן מאז הנסיגה כדי שנוכל לברך על המוגמר. אמנם ניראה שהכיוון שאליו הולכים העניינים הוא הרגעת האזור ושיקום דרום לבנון אבל השקט הוא מתוח והשתלשלות האירועים יכולה להשתנות מהר מאוד.
ממש לא רציני 5573
פסח יום א', 4/6/2000, 21:34
זה כל כך לא אמין שמיותר להגיב על זה ברצינות.
ברמה הפילוסופית יש זהות בין טיעוניך משמאל לביןטיעוני החרדים מימין.
הם טוענים בשם שמים שהצבא מיותר כי משמים יגנו עלינו ואתה טוען משמאל שההומניות שלך תגן עלינו.
יתכן שהם צודקים ויתכן שאתה צודק אך מאוד מסוכן לנסות את זה.
אני מתרשם כיהרצון לקבל את שיא התגובות מכתיב במידה רבה את התוכן.
היתכן?
ממש לא רציני 5579
יוסי גורביץ • בתשובה לפסח יום א', 4/6/2000, 23:29
זה כל כך לא אמין, שמיותר להגיב על זה ברצינות.

א. היכן טענתי שהצבא מיותר?

ב. היכן טענתי שהומניות מהווה הגנה?

ג. התוכן מוכתב על ידי דעותיו של הכותב ומתוך הרצון לעורר דיון. המאמר שזכה לתגובות הרבות ביותר שנכתב על ידי עסק בכלל באירוויזיון...
המיליטריזם השמאלני בישראל 5618
עמית פליס יום ג', 6/6/2000, 11:03
חלק גדול מאוד מהקצונה הבכירה כיום שמאלנית. וחלק גדול מהפוליטאים בשמאל הם קצינים בכירים מאוד לשעבר בחיל הרגלים (בשר תותחים בשדה הקרב המודרני). במקום לשנות את מבנה הצבא ולהפיק לקחים ממלחמות קודמות שלנו ושל אחרים כשיש ממשלה שהצבא לא מסכים איתה הביצוע של הצבא גרוע ואחר כך הצבא טוען אין לבעיה פיתרון צבאי. בנוסף קים זילזול וחסר הכרה של האויב במיליטריזם השמאלני במדינה.
המיליטריזם השמאלני בישראל 5636
מיסטר שין • בתשובה לעמית פליס יום ג', 6/6/2000, 22:34
ומה בדיוק הופך את "חלק גדול מאוד מהקצונה הבכירה" לשמאלנים? משום מה אני לא שומע את הקצונה הבכירה שלנו מביעה רעיונות "שמאלניים"?
כמה נחמד להיות נרדף 5685
קונשטוק יום ד', 7/6/2000, 15:46
האמת היא שב20 השנים האחרונות אלו היו דווקא הגנרלים (שרובם באופן מפתיע התגלו מאוחר יותר כאנשי שמאל) שהתמחו בהטלת האשמה על הממשלה

של"ג היא מלחמה "לא צודקת" ולכן אין צורך לבדוק את תפקודם של גנרלים מוצלחים כמו ברק או יאנוש

הססמא "יש רק פתרון מדיני" שמשה תרוץ להתעלמות מכשלונם של מצנע ו(שוב)ברק באינתיפאדה (שדרך אגב נמשכה בתקשורת שנים לאחר שחדלה להתקיים בשטח)

השנאה הפתולוגית לנתניהו היתה סיבה טובה להתעלם מהכשלון המבצעי בהתנקשות במשעל

וכן הלאה

אבל בוא לא ניתן לעובדות להפריע לצורך הפתולוגי של אנשי שמאל להרגיש נרדפים
העובדות מצביעות ברק 5753
ערן בילינסקי יום ה', 8/6/2000, 14:30
עשיתי סדר בעיתונים וגיליתי את מוסף תוצאות הבחירות של הארץ. מסתבר שבמכבים-רעות - ישוב שבו שוכן חלק נכבד מהקצונה הבכירה, הצביעו מעל ל-‏80 אחוזים מהמצביעים דווקא לאהוד ברק ולא לבנימין נתניהו. גם בקיזוז נשים ותושבי מכבים (שגם בקרבם יש כמה קצינים בכירים) עדיין מסתמנת נטייה של קציני צבא להצביע לשמאל. האם הם עושים זאת *כדי* שיהיה להם את מי להאשים אחר-כך?
החיילים הולכים בדרך, שמאל ימין 5794
ירדן ניר • בתשובה לערן בילינסקי יום ו', 9/6/2000, 15:24
אולי זה אומר שקצינים בכירים מתחילים לפתח חשיבה מעשית, שחורגת מהסקאלה המפלגתית שמאל-ימין? (ומי כמוך יודע שהסקאלה הזו חסרת תוקף מעשי בפוליטיקה). הם לא בהכרח חושבים כמו פוליטיקאים בשלים, אבל סביר שהם ייטו אחרי התדמית והמסרים המעשיים-ביטחוניסטיים-מפא"יניקים של העבודה, אה, ישראל אחת, עם אהוד ברק בראשה. במיוחד מול הליכוד, שמצטייר, כך נדמה לי, כאמוציונאלי יותר (ואני מדבר רק על תדמית), וביבי, שלא הצליח ליצור תדמית של מדינאי שקול ואסטרטג מזהיר.
בגלל זה, לקרוא לקצינים אנשי שמאל (כפי שעשו כבר רבים כאן)? בחייכם.
סרק... סרק... 5796
ערן בילינסקי • בתשובה לירדן ניר יום ו', 9/6/2000, 15:31
בצחוק אחי, בצחוק, זה לא היה ברצינות, זה פשוט חלק מהמתקפה שלי על יוסי הנמשכת מ''נסיגת האיוולת''
על 200 מתפרעים ... 5815
חנן שבת, 10/6/2000, 11:38
אני רוצה דווקא להתיחס לפיסקה מסוימת ...

לטענתך יוסי חיסול של 200 מתפרעים היה מביא רק להסלמה ולשימוש בנש חם גם מהצד השני ...

יתכן אבל אל תישכח - נשק בכל זאת לא היה ועדיין איננו נפוץ כמו אבנים ברחוב האינטיפאדה בצורתה ההמונית היתה מתפוגגת ...

ושנית נשק חם גורר נשק חם וכשלנו יש יותר נשק חם ... נאמר זאת כך - מתפרעים שנורו יחזרו גם מחר אלו שנורו כשהתמשו בנשק חם לא יחזרו נקודה !
14988
האייל האלמוני יום ו', 26/1/2001, 23:40
קודם כל אני חושב שזה מאוד נחות מצד הכותב לכתוב מאמר בגנותם של חיילים שמילאו פקודות.
(אני מודע לכך שקיים בצבא חוק המתיר סירוב פקודה כשהפקודה לא אתית)אך זה היה תפקידם
ולשם כך הם הוצבו שם!על מנת לחסל מרצחים.
ללא ספק יש כאן סגנון דיבור של בנאדם אשר עבר קיפוח מן המערכת.המאמר הוא סובייקטיבי לחלוטין ואין לייחס לו חשיבות מזווית ראייה שיפוטית לכן ניתן לייחס לו משקל אך ורק בוויכוח.אין לראות במאמר זה -מאמר שמשקף את אופי היחידה או את סגנון פעולתה.
אני ממש לא בקיא בהיסטוריה של היחידה ותקופתה,אני אפילו לא יודע אם היא עדיין קיימת,אבל דבר אחד אני יודע..שהיא חייבת לפעול ובאינטנסיביות במיוחד בתקופה זו של פיגועים מצד אירגונים כגון: החמאס,התאנזים וכו'.אני גם חושב שלמשתפי"ם צריך לדאוג וצריך לאבטח אותם מבחינה כלכלית ובטחונית מפני שהם כלי חשוב מאוד להמשך לחימה מודיעינית מכרעת בשטח(ללא שום קשר למיוחס במאמר לעניין המשתפ"ים).אני קורא לאנשים מסוג כותב המאמר לחדול מלהצתדק ולהתאחד ללחימה בטירור מפני שמאמרים מסוג זה פוגעים במעמדו של צה"ל ובהערכה מצד הקהילה הבינלאומית.אני חייב להודות שהנני עדיין תלמיד תיכון ושלאדוני-כותב המאמר יש בוודאי נסיון רב משלי אך כדי לזהות פגיעה במערכת שלך עצמך לא צריך נסיון...צריך עיניים!!!
מקווה שתיקח זאת לתשומת ליבך מ. אזרח מודאג
15005
דובי קננגיסר • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 27/1/2001, 3:21
בתור מישהו שמטיח כל כך הרבה האשמות, אתה לא טרחת אפילו לגלות לנו את שימך. קשה להתייחס אליך ברצינות ככה. במיוחד לאור העובדה שיוסי דווקא חושף (במכלול המאמרים שלו) בדיוק מאיפה הוא בא ולמה הוא חושב מה שהוא חושב.
הצבא תוקע סכין בגב האומה? 541732
האייל האלמוני יום ג', 27/4/2010, 23:24
אם נקח הצעה של כמה אנשים הזויים, שכנראה בזבזו את לימודיהם בכתיבת עבודות סמינריון טבולות ברעל אנטי ישראלי (שכולנו יודעים מה זה באמת), ונוציא מידי צה"ל את הסכין (שרק אדם עיוור יחשוב שהוא בגב) מהר מאוד נקבל חופש ביטוי ועיתונות מלא בקברינו. אז נניח (למרות שזה לא נכון) שהסכין של צה"ל בגב שלך אתה לא מעדיף אותו על הסכין של חיזבאללה בחזה שלך?

נ.ב
ומאיפה הגיעה השוואה הזאת של המיליטריזם הישראלי למיליטריזם הנאצי? זה די מזכיר את הצעקות של החרדים לעבר שוטרים המנסים למנוע כפיה. אולי הכותב רוצה להבהיר לנו איפה באמת הוא הוגה את דעותיו ומבלה את שבתותיו?
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות