מיהו חילוני/דתי? 2191
"מערבולת הזהויות", דיון ביקורתי בדתיות ובחילוניות בישראל, עורכים: יוסי יונה ויהודה גודמן, 424 עמ', הוצאת הקיבוץ המאוחד/מכון ון ליר בירושלים, 2004.
עטיפת הספר
הספר "מערבולת הזהויות" מציג ניתוח ביקורתי אשר בא לערער על הדיכוטומיה של דתיות וחילוניות בישראל. הספר הוא פרי עבודתו של "הפורום לחברה ותרבות בישראל" הפועל במכון ון ליר בירושלים. הפורום מפגיש חוקרים מדיסציפלינות שונות (היסטוריה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ספרות, חינוך ופילוסופיה) לדיון ולמחקר ביצירת עמדות ביקורתיות על החברה והתרבות בישראל.

אחת הבעיות בחלוקה הקטגורית של דתיות מול חילוניות בישראל היא העובדה שבמחקר המסורתי נהוג להסתכל על הקטגוריות האפשריות כאילו הן מוציאות זו את זו. כך למשל סקר הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) משנת 2002 מחלק את האוכלוסייה היהודית לחרדים, מסורתיים־דתיים, מסורתיים־לא־דתיים, וחילונים לא־דתיים. בסקר של מכון גוטמן משנת 2000, כאשר מבקשים מהנשאלים להגדיר את עצמם, מתקבלות אמנם תוצאות דומות לאלו של הלמ"ס, אבל כאשר בוחנים באותו סקר בקרב הנשאלים שמירה על מצוות ונהגים דתיים, מתקבלת חלוקה שונה של האוכלוסייה.

הקטגוריות הדיכוטומיות הללו נושאות עימן מטען נוסף של התייחסות ויחסי גומלין, כאשר קבוצות שונות באוכלוסיה מייחסות לקבוצות אחרות על הציר הדתי־חילוני תכונות מהותניות שמאפיינות את "האחר". הספר "מערבולת הזהויות" מבקר את התפיסות הללו, ומרחיב את נקודת ההתייחסות באופן שמראה את מורכבותו של הציר החילוני־דתי עצמו, ויותר מכך - בוחן את נקודות המגע של הזהויות לאורכו של ציר זה עם קטגוריות זהות אחרות בחברה (לאומיות, אתניות, מעמד ומגדר) וכיצד הן משפיעות זו על זו.

בשיח הציבורי נהוג לדבר על "השסע הדתי־חילוני" אשר שוכן לאורך ציר הדתיות־חילוניות. מה שמראה הספר הוא שנקודת המפגש, הפילוח, ובפרט מערכת היחסים של הכלה והדרה מכיוון נקודת המבט הרווחת, פועלת למעשה על צירים ורבדים רבים ומורכבים. מבחינה זו משתמש הספר בנקודת ההסתכלות של דתיות וחילוניות כבמעין צוהר ללימוד יחסי כוחות מורכבים בתוך החברה בישראל.

החלוקה הקטגוריאלית הפשוטה שהיתה נהוגה במחקר המסורתי (נוסח הסקר של הלמ"ס) מאפשרת לבנות מודל פשוט של תאור החברה בהיבט החילוני־דתי. מאידך, המודל הזה, הוא אמנם קל לבניה, אבל באותה מידה קל לניגוח (רוצה לומר, שגוי). הסתכלות רחבה יותר על מערכת של יחסי גומלין ששוכנת על פני מספר צירים במקביל, מקשה מאד על בנית מודל כוללני שיכיל את כל הגורמים. מבחינה זאת הספר מציע צעדים ראשונים במחקר עשיר יותר של הנושא, אבל הנושאים הנדונים הם בהכרח צמתים ספציפיים ונקודתיים בתוך המארג התאורטי שהספר מציע.

מאמריהם של יהודה שנהב ושל חנן חבר בוחנים את מידת חילוניותה של הציונות, שהוצגה באופן היסטורי כהיפרדות חילונית מהדתיות של הגולה, וכיצד הציונות כתנועה לאומית עושה שימוש באלמנטים דתיים כדי להבנות את הזהות שלה ובו בזמן מצהירה על עצמה כתנועה חילונית. שנהב מראה את התהליך הפרדוקסלי שבו השליחים הציונים חזקו את חילוניותם תוך כדי ניסיונות הדתה של יהודי ארצות ערב, ועומד על ההקשרים האתניים־דתיים־לאומיים שמרכיבים את הציונות. חבר מנתח את קידושה של הכנרת בתקופת העלייה השנייה וכיצד קידוש זה חוצה גבולות מוכרים של דתיות וחילוניות בציונות.

שני מאמרים בספר עוסקים בדתיות לא־יהודית: מאמרן של אדריאנה קמפ ורבקה רייכמן בוחן את הכנסיות האוונגליות של מהגרי עבודה בישראל, וכיצד, בשל תפיסת ישראל כארץ הקודש, עוברים העובדים הזרים תהליך של הזדהות עם הישראליות. מאמרו של נוהאד עלי מציג את התפתחות התנועה האסלאמית בישראל וכיצד האילוצים המקומיים (הלאומיות הפלסטינית) משנים את ההדגשים של התנועה בישראל לעומת מעגלי הזהות שלה בארצות אחרות.

יהודה גודמן ויורם בילו בוחנים דרשות רבנים בתקופת מלחמת המפרץ ומראים כיצד מצד אחד החרדים מותחים ביקורת על תמות מרכזיות בתרבות הישראלית, ומצד שני כיצד הם מבטאים הפנמה של מקצת התמות האלו והזדהות עימן.

מאמרו של יוסי יונה טוען שהסגירות התרבותית של הציבור הדתי בישראל אינה הסיבה המרכזית לכך שאי־אפשר לפתח מרחב ערכי משותף לחילוניים ולדתיים המאפשר הפרדת הדת מהמדינה, אלא שהסיבה המרכזית לכך היא גיוס הדת על ידי הציונות. יונה בוחן את הליברליזם הפוליטי של רולס ואת הגותו התיאולוגית כמו גם הפוליטית של ישעיהו לייבוביץ לאור בחינה זו.

מאמרו של שלמה פישר בוחן את הנחות היסוד של יחסי חילוניות ודתיות בישראל במקרה של תנועת ש"ס ובודק את האופן שבו נתפסת בדרך כלל עמדתה לגבי היחסים הרצויים בין דת למדינה.

מאמריהן של לאה שקדיאל ושל פנינה מוצפי־האלר בוחנים את פעולתה של קטגוריית המגדר על רקע יחסי הגומלין שבין נשיות לבין דתיות. מאמרה של שקדיאל מציג את המקרה של נשות הכותל כקבוצה פמיניסטית שהן החילונים והן הדתיים אינם מסוגלים להכיל. מאמרה של מוצפי־האלר מראה את מורכבותה של הבניית זהות דתית־חילונית בתוך קטגוריות זהות אחרות (מעמד, אתניות, מגדר) של נשים בירוחם.

הניתוחים שמובאים בספר קוראים תיגר על תזת החילון. תזה זו מניחה חילון בלתי־נמנע של המדינה והחברה המודרנית והיחלשות כוחה של הדת בזירה הציבורית והזירה הפוליטית. עליית כוחה והשפעתה של הדת מתוארת כפונדמנטליזם הבא בתגובה לתהליכי חילון. במאמר החותם את הספר דנים יהודה גודמן ושלמה פישר בפירוקן של קטגוריות החילוניות והדתיות כפי שהן מופיעות במחקר היסטורי וסוציולוגי של החברה הישראלית. הם מציעים הסתכלות לפיה מודרניות אינה קשורה בהכרח לחילון אלא, שהיא מייצרת גם חילוניות וגם דתיות מסוגים חדשים.

הספר "מערבולת הזהויות" מהווה קריאה מרתקת אשר מחדשת, מגוונת ומעשירה הן את הדיון המחקרי, והן – יש לקוות – את הדיון הציבורי. כל מי שמעוניין לאתגר את עמדותיו, את תפיסות הזהות שלו עצמו, ודעות קדומות כאלה ואחרות, מוזמן להתכבד בדיון אינטלקטואלי ומעניין הרבה יותר ממה שנהוג ב"פופוליטיקה".

הערה קצרה לסיום, מאמר זה מכבד ומעריך את הצניעות הננקטת בידי עורכי הספר באשר לאי־שימוש בתארים אקדמיים בספר מחקרי הפונה גם לקהל הרחב. בהתאמה, ההתייחסות לחוקרים במאמר זה היא לפי שמותיהם בלבד. בפרפרזה על מרק טווין, מי שזה חסר לו, מוזמן להוסיף את התארים במקומות המתאימים מתוך הרשימה שלהלן: פרופ', פרופ', פרופ', פרופ', ד"ר, ד"ר, ד"ר, ד"ר.
קישורים
מערבולת הזהויות - לרכישת הספר ב"מיתוס"
מכון ון ליר בירושלים
סקר של מכון גוטמן - באתר "צו פיוס" (מסמך PDF)
הפורום לחברה ותרבות בישראל - באתר מכון ון ליר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "ספרים"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

קמיעות של מפלגת ש''ס וליברליזם פוליטי 276292
תודה רבה לכותב ולעורכי האייל על הסקירה היפה והמעניינת.

בהערת אגב אציין שישנם כמובן עוד מספר ספרים נוספים בנידון, שיצאו לאור לאחר פרסום הספר הזה, שהם מעניינים ואקדמיים לא פחות ממנו.

בכל מקרה, ברצוני רק להתייחס למאמרו של הסוציולוג ד"ר שלמה פישר מהאוניברסיטה העברית בירושלים שמאמרו תחת הכותרת: "קמיעות וליברליזם פוליטי", הוזכר ברשימתך כ"בוחן את הנחות היסוד של יחסי חילוניות ודתיות בישראל במקרה של תנועת ש"ס ובודק את האופן שבו נתפסת בדרך כלל עמדתה לגבי היחסים הרצויים בין דת למדינה" בלבד.

פישר טוען כי תנועת ש"ס מציעה מבנה חדש ולא מוכר של התארגנות דתית (המקבילה ל"כנסייה", בניגוד לזו האשכנזית- אורתודוקסית המקבילה ל"כת"). זאת ועוד, היא מציגה "קטגוריות אלטרנטיביות לגבי המשמעות והלגיטימציה של מדינת ישראל, וגם לגבי משמעות הקטגוריות של דת ושל ליברליזם והיחסים הרצויים ביניהן".
הפרשנות שש"ס מציעה למושגים אלה, טוען פישר, מעוררת יחס אמביוולנטי. ממאמרו עולה, שגילויי השנאה העזים כלפי ש"ס נובעים מהשימוש המתוחכם שראשיה עושים, בין השאר, בזכויות הפרט. הפלפול הש"סניקי גורס, למשל, שהתגלמותה המובהקת של זכות הפרט לאוטונומיה מתבטאת מאחורי הפרגוד בקלפי, כשהוא מחליט להישמע בצייתנות מוחלטת לציוויו של הרב עובדיה יוסף ו/או לאיומי המקובל שחילק לו קמיע – ולהצביע ש"ס.
ההתייחסות של הרב יוסף עצמו למדינה היא, לדברי פישר, אינסטרומנטלית לחלוטין, מכיוון שהמדינה בעיניו היא רק "יישוב יהודי הפועל במסגרת שלטון עצמי לגיטימי", ולא יותר מזה.
זהו, לכאורה, ההבדל העמוק ביותר בין ש"ס לבין החרדים האשכנזים של "אגודת ישראל" שוללי הציונות מיסודה. אלא שהמציאות הזאת משתנה. מסיבות כלכליות ותרבותיות גם החרדים האשכנזים כבר אינם מתבדלים כבעבר, ומעדיפים להשתלב בחיי המדינה, מבלי להוקיר את ערכיה הציוניים-החילוניים. ראו למשל: קובץ מאמרים אקדמיים באותה הוצאת "הקיבוץ המאוחד", בשם "החרדים הישראלים".
בעקבות פעילי ש"ס והמתנחלים החרדים-לאומיים, ולנוכח התגברותו של שיח הזכויות הרב-תרבותי בישראל, הם מבינים שהם יכולים להשתמש בתפישות הליברליות ובזכויות הפרט לטובתם, וכך להפוך על פיו את סולם הערכים של החברה כולה, לא פחות מכל מפלגה ישראלית לגיטימית אחרת.
הספר: "חרדים ישראלים – השתלבות בלא טמיעה": 276295
קמיעות של מפלגת ש''ס וליברליזם פוליטי 277437
תגובה 277340
קמיעות של מפלגת ש''ס וליברליזם פוליטי 277503
לא הבנתי. לאן בדיוק את חותרת?
קמיעות של מפלגת ש''ס וליברליזם פוליטי 277513
מנסה להבהיר מדוע תגובה 276406
קמיעות של מפלגת ש''ס וליברליזם פוליטי 277554
לא יודע מה את רוצה מהחיים שלי. או שתסבירי את עצמך ללא רמזים או שתחדלי להטריד לשווא.
קמיעות של מפלגת ש''ס וליברליזם פוליטי 277605
אני מצטערת שאני מטרידה אותך, הוד רוממותך הדתי-החילוני-הישראלי-הלא-ישראלי. מחבר המאמר תהה מדוע אני מסיקה מאוסף המשבחים על אופיו של הספר והבאתי את התגובה האחרת שלך כאינדיקטור ליחסך לנושא.

ואני יודעת שכשמסבירים לך לאט, אתה מבין מהר, אז אני מקווה שעכשיו הכל ברור.
קמיעות של מפלגת ש''ס וליברליזם פוליטי 277621
אוקיי, אבל למה הבאת אותה עלי ולא עליו? שתהי לי בריאה.
ספר מרתק ומאתגר 276397
מעט מדי על חילוניים, אבל חוץ מזה - רק שבחים.
אני מכין עכשיו סקירה עליו לעיתון ''הצופה'', אז תתאזרו בסבלנות.
(דרשו ממוכר העיתונים שלכם)
לפי אוסף המשבחים 276406
אני מניחה שהספר מנסה להוכיח שאין בעצם חילונים.
לפי אוסף המשבחים 276407
ממש לא. הוא מדבר על הגדרות עצמיות, ומראה שהחלוקה הדיכוטומית אינה משקפת את המציאות האמפירית
לפי אוסף המשבחים 276447
אין חלוקה המשקפת את המציאות, משום שהחלוקות הן, יש לקוות, יצוג קומפקטי של המציאות. כשאומרים על מישהי "נמוכה" או "גבוהה", מדובר על יצוג פחות טוב של המציאות מאשר אם אומרים עליה שגובהה 150 ס"מ או 180 ס"מ, אבל זה עדיין יצוג של המציאות (יש מציאות לא "אמפירית"?). יתר על כן, למעט במקרה בו אנו סמוכים לשולחנו של גוליבר (או אולסי פרי), קרוב לוודאי שאם מציינים במיוחד בשיחה את העובדה שהאלמנה היא נמוכה, לא מתכוונים לכך שהיא נמוכה בסנטימטר מהממוצע, אלא שהיא נמוכה באופן חריג.

כך גם לגבי הציר הדתי לאומי. בוודאי שיש חרדים ציוניים, לא ציוניים, ימניים ושמאלנים, בוודאי שיש חילונים מוחלטים, כאלה שמאמינים באלוהים אבל לא מקיימים מצוות, כאלו שאוכלים כשר בימי שלישי וכו', אבל החלוקה למספר סופי של קבוצות היא עדיין שימושית, כל עוד לא מאמצים את מודל השפה האמריקאי, בו ההגדרות הן אכן עצמיות ואי לכך חסרות כל משמעות תקשורתית.
לפי אוסף המשבחים 276531
אבל ברגע שנוצרות קבוצות משמעותיות מספיק שאינן נכנסות תחת המטריות הקיימות, יש הצדקה לבחון מחדש ולשנות.

דוגמה אחת היא חוסר היכולת (בזמנו, לפני עליית ש"ס וכו') של האשכנזים (חילונים ודתיים) להבין את הדתיות הספרדית ‏1. אנשים שקוראים לעצמם מאמינים אבל הולכים לראות כדורגל בשבת הם דתיים או חילוניים? קבוצה מספיק גדולה כזו מצריכה קטגוריה חדשה.

1 ההכללות בתגובה זו לצורך המחשה בלבד.
לא תענון 276546
קודם כל ''המציאות האמפירית'' כוונתי למה שמתגלה במחקרים.נקטתי לשון זו כדי לחסוך דיון שאלה ''מהי המציאות'' ושאר תהיות פוסטמודרניות.
מטרת הספר, כפי שאני מבין אותו (קראתי את כולו) לנסות לתת לנו קטגוריות מחשבתיות חילופיות לאלה הקיימות בתקשורת.
הם טוענים שהקבוצות ה''מוכרות'' והחלוקה המקובלת לא מסבירים היטב את המציאות.
יש למשל דתיים שמגדירים את הדתיות שלהם ללא מחויבות להלכה. ולכן מדדי דתיות שמסלמים אותם על פי ''קיום מצוות'' מחמיצים אותם.
לא תענון 276592
אני לא רוצה להמשיך בדיון "על ריק", משום שלא קראתי את הספר, אך אין בליבי ספק שקטגוריות נכונות "אמפירית" ניתנות למדידה על ידי בחינת מעשיהם של הבריות ולא על פי הגדרות עצמיות (שהן לרוב דלגציה של העולם הפנימי בגירסה מצונזרת ומחוטאת). כמה נישואין יש בין הקטגוריות? כמה פעילויות אלקטיביות משותפות אחרות? האם יש הקבלה בין השתייכות לקטגוריות ובין הצבעה למפלגות מסוימות בבחירות? שירות ביחידות צבאיות מסוימות? פרופיל צרכני מסויים?

אם הספר מציע קטגוריות טובות מאלו הקיימות, יופי.
טוב 277033
תקרא את הספר ונדבר.
לפי אוסף המשבחים 276431
אם את יכולה, אנא שלחי לי אימייל.
זה מה שהיה לי להגיד בנושא 279644
אם אתם מעונינים

זה מה שהיה לי להגיד בנושא 279728
תודה. כמו שחשבתי. אין חילונים אמיתיים, רק דתיים מכל מיני סוגים.

אגב, מהסקירה נשמע שאמריקאים ליברלים או, באופן מוגבל יותר, אירופאים, היו קוראים את הספר ואומרים: "נו, אז?"
זה מה שהיה לי להגיד בנושא 279793
לא הבנתי את הערתך .

חוץ מזה אני כותב לקוראי ''הצופה'' שהם לא אמריקאים ליברלים....
טוב, כמעט כל הכותבים לא דתיים, 280170
אז אולי הם מעדיפים לכתוב על 'האחר'.
צחוקים ודחקות 280133
בביקורת שלך בצופה כתבת את השורה הבאה-
אפשר כמובן לבטל את דבריהם של גודמן, פישר וחבריהם, אותם אקדמאים ואן לירים חילונים להכעיס, שהרי הם אינם יודעים מימינם ומשמאלם בהלכות דתיות בכלל ויהדות בפרט.

מה שלא כל כך מסתדר עם המציאות כפי שאני מכיר אותה. לפי המציאות שאותה אני מכיר ממגע ראשון (כלומר, אני מכיר גם פישר וגם את גודמן הכרות אישית) פישר למד בכרם ביבנה ובאיתרי והוא שומר מצוות, גודמן למד בנתיב מאיר ובהר עציון והפסיק לשמור מצוות.

לידיעתך ותיקונך.
טריק רטורי ישן: 280168
הקצן את דעת המתנגדים לך עד לגיחוך, ואז תיפטר מלהתייחס אליהם ברצינות.
אז העיקר שהמתנגדים העלומים חושבים ככה (אליבא דסרי לוי).
או שלא.
טריק רטורי - אכן 280229
צריך לגמור את המאמר איכשהו. אבל אני לא חושב שזה טריק לא לגיטימי.
לא ''הבאתי את דעת המתנגדים עד לגיחוך'' ולא התיחסתי ברצינות. הציטוט כביכול מבוסס על דברים שאמר לי מתנגד אחד לכל הגישה האקדמית לנושא היהדות. לא שיניתי הרבה.
שמעתי בעצמי ביקורות חריפות מאלה על אנשי ואן ליר.

חוץ מזה - ''החילונים הואן לירים'' נסב על חבריהם של גודמן ופישר. אני מקווה שפישר וגודמן לא נעלבו חלילה.
תודה לך 280231
את גודמן אני מכיר. את פישר לא.
וראה תשובתי למטה תגובה 280229
חרדים אשכנזים 359349
האם באמת הם כבר לא מתבדלים, או שמא זוהי זוית שונה של התיחסותם לנוכח החברה החילונית המתפרקת מכל ערכי הציונות שעמדו כאנטי תיזה מוחלטת למסורת היהודית העתיקה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים