וחוזר חלילה | 975 | ||||||||||||
|
וחוזר חלילה | 975 | ||||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אין מה להילחם על החובה להיות מוסרי. גם אם נניח בצד את יחסיות המוסר, הרי שהמלחמה שלנו בערבים היא לא על המוסר (שלנו, על שלהם כן). |
|
||||
|
||||
והרי אני הבהרתי היטב שאין מדובר רק על המלחמה בין ישראל לפלסטינים, אלא גם במלחמה בין הישראלים לעצמם, בין השמאל לימין, בין דורשי הפטריוטיות למבקרים, בין הקיצונים למתונים. |
|
||||
|
||||
(בעיקר מפני שכבר אין לי כוח להגיד עוד משהו על "המצב"). ל"ג בעומר הוא חג שלדעתי נובע ממנהגים פגאניים קדומים יותר מאשר מסיפור מרד בר כוכבא. ליל ה-30 באפריל (מחר בלילה) הוא Walpurgisnacht, ליל ואלפורגיס, שבו היו מדליקים מדורות ברחבי אירופה הפגאנית, להגנה מפני מכשפות. האמונה היתה שבלילה זה המכשפות ממלאות את האוויר במעופן אל כינוסי-הילולה גדולים. הכינוס המרכזי, בנוכחות השטן עצמו, היה על ה"ברוקן", שהיא הפסגה הגבוהה ביותר של הרי Harz בגרמניה. בנוסף, חודש מאי נחשב ברומא העתיקה לחודש ביש מזל לנישואין, מפני שחגגו בו את חגה של בונה דיאה- אלת הצניעות, ואת למוריה- חג המתים. וזה מזכיר את האיסור על נישואים במהלך ספירת העומר. לעומת זאת הראשון במאי היה חג שבו יצאו אל השדות והיערות לחגוג את תחילת הקיץ, וזה מזכיר את היציאה עם "קשת וחצים" אל כל חורשת קק"ל זעירה שרק אפשר למצוא. (ובהיעדר חורשה- שירים על יציאה כנ"ל). הקשרים הפגאניים האלה נראים לי כהסבר אפשרי לחג שהסיבה ה"רשמית" שלו מוזרה ביותר. |
|
||||
|
||||
נו באמתתת גם סיפור יפה (בר כוכבא) ומבוסס (היה מרד בר כוכבא עפ"י ממצאים ארכיאולוגיים) זה פוליטיקה ??? האןפן בו חוגגים מאורע יכול בהחלט להיות שאול מתרבויות/מנהגים זרים. אבל חשובה יותר המהות, ומהותו של ל"ג בעומר זה לדעת את ההיסטוריה של העם היהודי (פה בישראל) מלפני כאלפיים שנים תחת כיבוש רומי. ולעניות דעתי "חגים" שכאלה הם ייחודיים ובהחלט ראויים להערכה |
|
||||
|
||||
(נתפשר על עוף עם תוספות?) שום פוליטיקה, להפך- חיפשתי להגיד משהו ש/לא/ שייך ל"מצב" בשום צורה (חייבים להתאוורר לפעמים, לא?). בוודאי שהיה מרד בר כוכבא. והיה גם רבי עקיבא. והיה רבי שמעון בר יוחאי. אבל המיש-מש שעשו מכל הדמויות האלה, והסיבות הלא ברורות של החג- (מרד בר כוכבא נגמר באסון כידוע, אז "לשמחה מה זו עושה"?; ואל תתחיל עכשיו עם תלמידיו של רבי עקיבא והמגפה שנפסקה באותו יום, זה הסיפור הכי חלש ששמעתי מימיי). רוב החגים היהודיים (והנוצרים) מבוססים על חגים פגאניים-חקלאיים קדומים, שיוהדו/נוצרו, בהתאם. אבל ל"ג בעומר בולט במיוחד במוזרותו (לדעתי. ובלי כל כוונה לפגוע ברגשות) בתיאבון, ולהתראות בשבועות- (חג מתן תורה? או ראשית קציר חיטים?) |
|
||||
|
||||
(..הממ וגלידה לקינוח) ראשית, בקיאותך בפרטי חגי ישראל עולה כנראה על שלי (כל הכבוד). השתמשתי ב"פוליטיקה" כמושג שאול (בודאי שאין לנושא קשר למצב השורר פה עכשיו). ישנה סתירה בתשובתך - את כותבת שבוודאי היה בר כוכבא ורבי עקיבה גם וכו. ואח"כ את ממשיכה שרוב החגים היהודים מבוססים על חגים פגאניים ול"ג בעומר בולט במיוחד במוזרותו, הכיצד ? הרי ל"ג בעומר נועד לשמר בזכרון הקולקטיבי שלנו כעם את בר כוכבא (למרות כשלון המרד)רבי עקיבה וכו. כך שבמהותו הוא מקורי לאללה …ויתכן ואימצנו (כדי להמשיך ולקיימו) את המנהג של המדורות העוף והתפו"ח אדמה (פגאני או לא ממש לא רלוונטי אבל פוליטי להחריד). ואם כבר הייתי גם מוסיף שבזכות ל"ג בעומר "עבר" סיפור מרד בר כוכבא מאב לבן במשך כמעט אלפיים שנים ללא ביסוס עובדתי ורק אח"כ קיבל הסיפור ביסוס עובדתי. אז למה שלא נתאזר בסבלנות (ופה אני ממש לא רציני..) ואולי גם סיפור תלמידי רב עקיבה והמגיפה יתברר כאמת !!! ואהוו הנושא כבד איפה הגלידה לעזאזאל |
|
||||
|
||||
היה מרד. היה חג פאגני בתאריך המסויים הזה. וספור המרד הולבש על התאריך, כדי ליהדו. מרד בר כוכבא נמשך שלוש שנים, למה מציינים אותו דווקא בתאריך הזה? קרה ביום הזה משהו מיוחד מבחינת המאבק ברומאים? ניצחון גדול למשל? אם כן- אני לא שמעתי על זה. שמעתי רק על המגפה שנעצרה באותו יום. חג על מגפה שנעצרה? הממ... ומה עושה כאן שמעון בר יוחאי? התירוץ- הוא הסתתר במערה מפני הרומאים, ואכל חרובים. ובין חרוב לחרוב הוא גם כתב את ספר הזהר, שאז הוסתר ע"י איזו יד טמירה, והתגלה שוב אלף שנה אח"כ. והדתיים מסבירים את מדורת ההילולה כקשורה (איכשהו) לקבלה. עכשיו, אולי הרב הנ"ל ישב במערה ואכל חרובים, אבל הוא לא כתב את ספר הזהר. מוצא הקבלה מתורות מסתורין שפרחו בספרד ובדרום מערב צרפת החל מהמאה ה11 בערך. (באזור ובזמן של רש"י, שאכן עסק בקבלה). וזו תורה שמערבבת בתוכה אלמנטים יהודיים-מוסלמים-ונוצרים (הכת הקתרית, למשל). אם זה עניין של מגפות ומערות, בוא נחגוג ע"י נפנוף סמלי בריאות (נחשים שכרוכים על מוטות, למשל) ואכילת חרובים. למה לנפנף קשתות ולאכול חתיכות פיח מלאות חול? האלמנטים האלה פשוט לא נדבקים לספור קוהרנטי. כאמור, אני חושבת שהיה חג פגאני בתאריך הזה, וכשחפשו מתי לציין את מרד בר כוכבא התלבשו על התאריך הזה ושינו את סיבות החג כך שיתאימו ליהדות. ("התלבשות" על תאריך קיים היא תופעה מוכרת בתולדות הדתות. זה מחליש את הדת הקודמת ומחזק את הדת החדשה). |
|
||||
|
||||
הסבר של ''חג פגאני'' יכול להיות מענין לגבי חגים עתיקים יותר. בתקופת המרד של בר כוכבא, סביר להניח שלא היו בסביבה היהודית חגים פגאניים. בכלל, ל''ג בעומר לא הוזכר כלל אפילו בתקופה זו - אלא מאות שנים רבות אחר כך. |
|
||||
|
||||
מה זה "בסביבה היהודית"? היהודים היו כבר בגלויות השונות כשהחג צץ לו פתאום... ואגב, אם אתה, או מישהו אחר, יודע איפה ומתי החג נחגג לראשונה, ואיפה הוא מוזכר לראשונה, אשמח מאוד לשמוע. שים לב שמנהגים פגאניים באירופה שרדו הרבה אחרי שהנצרות הפכה לדת הרשמית. חג המולד למשל- הכנסיה החליטה על התאריך 25 בדצמבר רק במאה החמישית, ותוך "התלבשות" על מנהגים אירופיים קיימים שציינו את ה winter solstice. (פלוס חג מיובא מפרס, שהתערבב במנהגים המקומיים, והיה חגו של האל מיתרה). |
|
||||
|
||||
אסתי היקרה, האם יתכן (ולאור בקיאותך בטח תבררי ותמצאי ) של"ג בעומר הוא בכלל לא חג ??? ואם אכן כך אז למה כל כך הרבה אנרגיה על לא כלום ? |
|
||||
|
||||
בסך הכול רציתי להגיב בקטן ובקליל ובאופן שלא יוביל מיד ל-ערפאת-שרון-רבובדיה-איתם-אנטישמיות-מיתון-או"ם... יש ל"ג בעומר! תמיד היה ל"ג בעומר! ותמיד יהיה ל"ג בעומר! ביי... |
|
||||
|
||||
מצטער אבל זה לא ממש ברור. התחלת מתיאור של ל''ג בעומר כחלק מהאינדוקטרינציה הציונית. אוקיי. עברת לנסיון להגדיר על מה אנחנו נלחמים, משם לתכנית הכלכלית, וסגרת בל''ג בעומר. אפשר להתייחס לכל חלק בנפרד אבל קשה לראות את ''התמונה השלמה'' (כפי שביקשת). |
|
||||
|
||||
שכתבתי לאחרונה בעניין ירקוני ושות', בידיעת חדשות האייל שהוקדשה לנושא: ------ האמת? אני אשמח למדיניות של "סתימת פיות" האמנים בכל הנוגע לפוליטיקה, לפחות כשאמור הדבר במתן ראיונות. האם עצם היותו של אדם זמר, פסל, צייר, במאי, מלחין, משורר, סופר או טייס קרב גורם לאיזו תובנה יתרה בענייני פוליטיקה או מוסר? או צדק? או כל דבר אחר שאינו האמנות עצמה? בדרך כלל ההיפך הוא הנכון. ואם רוצה אותו אמן לעסוק בעניינים הנ"ל, יואיל בטובו ויעשה זאת במסגרת אמנותו - ישיר או יכתוב שירי מחאה, יצייר עמודי אש ותמרות דם, יסריט את המלחמה ותוצאותיה, יחבר ספרי משל ושנינה או יטוס לתוך מגדלי עזריאלי. אבל אם אתה שר "כלניות כלניות", מה לך כי תלין בפומבי על המצב הפוליטי? במה שונה דעתך מזו של הסנדלר השכונתי? ואם אתה מביים סיפורי אהבה, למי אכפת בדיוק מה דעתך על הממשלה? ואם אתה זוכה בפרס נובל לספרות, כיצד הופך אותך הדבר למומחה לענייני המזרח התיכון? אם רוצים האמנים למחות, הרי שהם יכולים לעשות זאת אמנותם או באמנותם, ואת העיתון להשאיר לפוליטיקאים. לאלה האחרונים אין שום עיסוק אחר ממילא. |
|
||||
|
||||
מה לגבי אנשים כצ'יקי ארד, שמשלבים בין השניים? גם מוחים במסגרת אומנותם אבל גם בראיונות לתקשורת כמו זה למשל: דיון 876 |
|
||||
|
||||
סביר הרבה יותר מאשר המקרה אותו אני מציין, אם כי גם אז איני רואה סיבה טובה (מעבר לרייטינג, כמובן) לעסוק בהם מעבר ליצוג אותו יקבלו פועלים מוחים, מנהלים מוחים או מיליונרים מוחים... עם זאת, ביחס למקרה הספציפי של מר ארד, חוששני כי עלי להביע הסתייגות עזה מדרך פעולתו של זה ומ-''אמנותו'', שכל כולה אינה אלא כלי המשרת את היותו ''סלבריטי'' כזה או אחר, והנה (על פי הדוגמאות ממנה אותן שמעתי וראיתי) נטולת כל ערך אמנותי שהוא. |
|
||||
|
||||
האם, לדעתך, לסנדלר השכונתי אסור להתבטא בכל הנוגע לפוליטיקה? |
|
||||
|
||||
אני שואף למצב בו התקשורת תתיחס לדברי האמן בדיוק כמו אל דברי הסנדלר. במחשבה שניה, אשמח אפילו ליותר מכך: כי התקשורת תתיחס לדברים רק אם הם מעניינים או מביעים עמדה חדשה ומרעננת כלשהי, ואם אפשר כי גם תהיה חפה מטמטום - תהיה כוסי מלאה. יכול אדם לחלום... |
|
||||
|
||||
מילא זמרים (שכבר מזמן שודרגו לעמדת "מיטב האמנים" כולם), אבל מה לגבי זה שכל סופר בישראל הופך מיד לאיש רוח ובר-סמכא בשאלות של מוסר ומדיניות? |
|
||||
|
||||
לאמנים בכלל. התופעה אמנם בולטת מעט יותר אצל זמרים מפורסמים, אך בהחלט כיוונתי לכלל האמנים. |
|
||||
|
||||
אך אלו אינם כל חגי הנירדפות: מה עם החג שבא לחגוג את שרידתנו מיד הפרסים? והחג בו אנו יושבים בחוץ, כדי לסמלץ את מצבנו בבריחה מן המצרים למדבר? ויש גם את ה"חג" שבו מי שאיך שהוא שרד יד אדם, מנסה בעזרת צומות וחנופה לשרוד את יד מושיענו? אכן, בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו, ומישהו למעלה (נקרא לו כרגע האייל האלמוני) מסייע בידם, אך משאיר חלק לדורות הבאים, הרי גם להם מגיע להשמיד קצת. יאללה, בואו נאכל. בעניין אחר. יתכן שזיכרוני קצר, אך איני זוכר תקופה בה ישראל היתה במערכה כה קשה, מדינית וצבאית כאשר בתוכה קמים כה רבים (גם אם מספרם המוחלט עדיין מזערי) הקוראים לפגוע במדינה ובמוסדותיה בחרמות ובנידויים. |
|
||||
|
||||
אם אכן זכרונך מדוייק, אולי אות היא כי: א. המערכה אינה כה קשה ב. הדמוקרטיה הישראלית בשלה וחסונה, ואיננה רק "אות על הנייר" ורק "לאנ"ש" כפי שאולי היתה פעם |
|
||||
|
||||
אני חושב שהפרשנות שלך אודות הסיבה לשרידתו של העם היהודי היא מן המרעננות ביותר ששמעתי זה זמן רב! מעכשיו אמור: עם נבחר על שום מה? על שום שבחרנו אלוהים להיות שק אגרוף לכל הגוים, ונאמר אמן. בספר "הדג מנחם" שקראתי אתמול (מתחילתו ועד סופו!) מספרת הדוברת כיצד, כשהייתה ילדה קטנה, לקחה אותה אמה לסופר לקראת ראש השנה, ושם בקצה הסופר, נעמדו ליד האקווריום עם הקרפיונים השטים להם בניחותא. בעת שהאם החליפה כמה מילים עם המוכר, הילדה הסתכלה על הקרפיונים, וראתה אחד שהתקרב על הדופן והסתכל אליה, תוך שפיו נפתח ונסגר. כששמעה את אמה אומרת שצריך לבחור דג, מיד אמרה הילדה "את הדג הזה! רק אותו!" בשמחה, והייתה בטוחה שהדג נורא ישמח שהיא בחרה אותו. ואז היא ראתה את המוכר שולה את הדג מהאקווריום ומטיח בו פטיש בעוצמה. הדג המשיך לפרפר זמן רב ("רפלקסים", אמרה אמה), והילדה ידעה שהדג לעולם לא יסלח לה על זה שבחרה בו, וכך הביאה למותו הבלתי נעים בעליל. באותו רגע הבינה את משמעות הביטוי "עם בחירה". עזבו, אני חולה לראשונה מזה 8 שנים. תגובות רציניות לא תקבלו ממני היום. נסו מחר. |
|
||||
|
||||
לא לחינם מברכים בני עדתי בכל חג ומועד: "ברוך אתה ... שבחרתנו מכל העמים, להיות לו לשה לעולה. חסרת אתמול (בערבמה), בינות לעשן המתקתק. איחולי החלמה מכל בני העדה! |
|
||||
|
||||
ל''ג בעומר הוא לא חג של גבורה. בל''ג בעומר אנו בטיפשותנו חוגגים פנאטיות וטימטום שהביאו על עם ישראל את האסון הגדול ביותר עד השואה. מערכת החינוך החרד''לניקית שלנו דואגת להלעיט אותנו במיתוסים ולא מספרת לנו את האמת על התקופה שאופיינה בפריחה ושיגשוג כאן ובכל רחבי האימפריה הרומית, תחת שליט נאור והגון (אדריאנוס). האמת היא שבר-כוכבא והמורדים שלו הם הרעים בסיפור.(לא, הרומאים הם לא ה''טובים'' - הם העונש. הטובים הם היהודים שחיו בארץ וסבלו שוד, רצח חורבן וגלות.) |
|
||||
|
||||
אכן כך. זהו בסה"כ מקרה של משיח שקר (אפי איתם), שנמשך ע"י איש דת הוזה וחלש דעת (נו, מי?) ושניהם ביחד "מרדו באומות העולם" והמיטו חורבן וגלות על עמנו. |
|
||||
|
||||
(איש דת הוזה וחלש דעת) |
|
||||
|
||||
האמת? אין לי רעיון. אולי נשים משהו במדור המודעות של האייל? |
|
||||
|
||||
רבי עקיבא |
|
||||
|
||||
אני מניח שאפופידס התכוון למישהו בימינו. |
|
||||
|
||||
טוב נו בטוח שיש כמה קנדידאטים במפד''ל שירצו להמשיך את מורשתם של הרבנים לבית קוק וחוץ מזה דרעי כבר שנים מאים שיהפוך למנהיג רוחני אז הנה הזדמנות |
|
||||
|
||||
הרב כדורי שהנו בעל סגולות מופלאות שיכולות להכשיר הכל |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהשייך אחמד יאסין הוזה או חלש דעת. |
|
||||
|
||||
לא צריך להיות קטנוני. עקב מצוקת כח האדם במשק בתחום זה, ניתן להתפשר על חלש דעת בלבד, שיכול להיות אף עובד/שחקן זר. ובא לציון גועל. |
|
||||
|
||||
לפני כשנה וחצי אירחנו יחד עם מפעל מקיבוץ אחר, גם הוא עוסק במוצרים רפואיים, משלחת של רופאים רמי דרג מהודו. משום מה בחר נציג המפעל השני להביא אותם למצדה. סיפור ההתאבדות ההירואית לא הזיז לרופאים הנכבדים את קצה הצ'ופצ'יק, כמובן, ואני נשארתי במקום מוצל יחד עם נשיהם השמנות עטופות הסארי וילדיהן השמנים עוד יותר ומפונקים עד זרא. בעודנו נחים בצל הגיעה למקום קבוצת צליינים מאיטליה והמדריכה שלהם סיפרה להם את סיפור מצדה, באיטלקית, מן הזווית הרומאית. הקשבתי מרותקת, נתקלת בפעם הראשונה בדיעה ההפוכה לזו שעליה גידלו אותנו. על קבוצת מטורפים פנאטיים שהמיטו טרגדיה על עצמם וגרמו לכאב ראש פעוט לרומאים. וזה מביא אותי להיום, כאשר הפנאטים הדתיים בוחרים לעקוד את בנינו שלנו, לא שלהם, כמובן, ואנו עושים זאת בהתלהבות. וכן, דובי, אני מסכימה עמך לגבי הויכוחים הפנימיים בתוכנו, וחוזרת ומדגישה שחורבן בית שלישי קרוב, כי אנו מגיעים במהירות מטורפת לשנאת חינם(?) שתגיע אי"ה למלחמת אחים. ואולי באמת כבר הגיע הזמן לגמור אחת ולתמיד עם הטירוף הגאוני והמתמשך הזה שנקרא העם היהודי? ועוד מישהו קרא את ספרו של סטיבן פריי 'עושים הסטוריה'? הוא מציין שם אפשרות שבה ניתן לחזור אחורה בזמן ולמנוע את היוולדו של היטלר. מובן שאת הואקום שנוצר ממלא במהרה מישהו הרבה יותר אינטלגנטי שדואג להשמדה *מוחלטת* של העם היהודי, ובאמצעים הרבה יותר אלגנטיים. |
|
||||
|
||||
ריקי, האם לדעתך יש הבדל עקרוני בין לכתוב "אולי באמת כבר הגיע הזמן לגמור אחת ולתמיד עם הטירוף הגאוני והמתמשך הזה שנקרא העם היהודי?" לבין לכתוב "אולי באמת כבר הגיע הזמן לגמור אחת ולתמיד עם ריקי?"? |
|
||||
|
||||
המשפט של ריקי מתייחס בסגנון מיוחד לגורל המוזר של העם היהודי שאינו מצליח להיות עם נורמלי ושם את הדגש על ''טירוף גאוני מתמשך'' ואילו המשפט שלך אלים ומיותר. |
|
||||
|
||||
הנה שאלה בשבילך: האם לדעתך יש הבדל עקרוני בין לכתוב "אולי באמת כבר הגיע הזמן לגמור אחת ולתמיד עם הטירוף הגאוני והמתמשך הזה שנקרא העם היהודי?" לבין לכתוב "אולי באמת כבר הגיע הזמן לגמור אחת ולתמיד עם הטירוף הגאוני והמתמשך הזה שנקרא ריקי?"? |
|
||||
|
||||
הנה שאלה בשבילך: אולי הגיע הזמן לגמור אחת ולתמיד עם תופעת האיילים האלמונים שיודעים לקטול ולהתחצף, אבל לא למסור את שמם? |
|
||||
|
||||
אני לא יכול להשיב לשאלתך כיוון שאני לא מכיר את ''תופעת האיילים האלמונים שיודעים לקטול ולהתחצף, אבל לא למסור את שמם''. אני מכיר איילים אלמונים ושאינם אלמונים שמבטאים כאן משאלות למלחמה ולמוות. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי את ריקי נכון, היא רצתה להגיד שהגיע הזמן שהעם היהודי יחזור לפסים של נורמליות ולא של מלחמות ולאומנות כרונית.(שאיפה מוצדקת ביותר לטעמי.) |
|
||||
|
||||
1. מלחמה: א. ריקי: "שתגיע אי"ה למלחמת אחים" ב. שי כהן: "נתפלל שאכן מלחמה מלאה כולל לבנון הולכת לפרוץ ממש ממש עכשיו" 2. מוות: א. שי כהן: "רעיון טוב, הוא להרוג עוד" ב. ריקי: "המנוח לעתיד אי"ה" אי אפשר לחפש את האייל האלמוני במנוע אז אין לי ציטוטים אלמוניים בסגנון אבל הם זכורים לי לא פעם. אני ואתה לא יודעים מה ריקי התכוונה. אני יודע מה יצא לה. יכולתי לעשות לעצמי את החיים קלים ולשאול מה ההבדל בין המשפט שהיא כתבה לאותו משפט עם "העם הפלסטיני" בסוף אבל אז אולי היו מכניסים אותי פה לוויכוחים אם בכלל יש דבר כזה וכמה זמן הוא קיים וכו'. הסגנון האלים והאגרסיווי שלה ושל אחרים פה, גם אם כוונותיהם טובות, מדליק אצלי נורות אדומות. אני לא אגיד שהוא "מיותר" כמו שהמטורף והגאוני הרשה לעצמו להגיד אבל אני כן אגיד שהוא "אלים" לא פחות מהמשפט שמדבר עליה, שאני כמובן מסכים שהוא אלים. וזה למרות שאני בטוח שאם הייתי רוצה להיות סניגור של מי שכתב משפט כזה, כמו שאתה מסנגר על ריקי, הייתי יכול גם לכתוב ש"אם הבנתי נכון את האייל האלמוני, הוא רצה להגיד שהגיע הזמן שריקי תחזור לפסים של שיח תרבותי ולא מתלהם, אלים ונוטף שנאה". אבל ברור שלא הייתי עושה את זה (מסנגר על מישהו שמתבטא ככה). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אתה חושב שזה נכון להעמיד את ריקי ואת העם היהודי על אותו מישור? (זו שאלה רטורית, אל תטרח לענות). |
|
||||
|
||||
יהושפט הרכבי כתב פעם ספר שלם על העיוות שבו נתפס היום מיתוס מצדה. למה כתבת - שתגיע אי''ה למלחמת אחים. |
|
||||
|
||||
כי נראה לי שמלחמת אחים היא בלתי נמנעת (זוכר שסיפרתי לך פעם על ההיתקלות שלי ליד בניין האו"ם?) ושכנראה אנו זקוקים לטלטול הזה (מלחמת אחים) כדי להגיע לשפיות כלשהיא (טוב, הכל יחסי) ולהתחיל, אולי, אם לא לרדת לגמרי מן העץ, לפחות להאחז בענפים נמוכים יותר. באשר לאיילים אלמוניים מתלהמים, אין לי כל רצון וחשק להתעמת עימם. אני נמצאת במקום טוב (אישית) והאירוניה בכך שמישהו מייחס לי תכונות אלימות כלשהן היא אד אבסורדום. נחלצתי בעור שיני לא מכבר מבעל אלים ואני מחלימה בכיף. לייחס לי אלימות? אני מוצאת את זה יותר ממשעשע. רון, ברור לך שלא התכוונתי אליך אלא לאומלל הלא מזדהה, ואולי יש יותר מאחד כזה. ואולי הוא/הם ההוכחה לטירוף הגאוני והמתמשך אליו כיוונתי. |
|
||||
|
||||
גם אני יכול להשתתף במלחמה? אצל מי נרשמים? איפה בוחרים אחים? מה עם האחיות - גם הן יכולות להיות די מעצבנות, למה שיצאו בזול? מה קורה אם הם מנסים גם להחזיר לי? למי קוראים? בעניין האוכל, יהיו מנות צמחוניות או להביא מהבית? האם הכינו כבר מיתוס ליום שאחרי? כי אני הייתי רוצה לשרת בתקופה אפלה זו בוועדת המיתוס או לפחות בתת-וועדת האתוס. זאת, אלא אם הפעם החליטו לא להתפשר ולהעסיק מקצוענים. בוקר טוב לכולם! |
|
||||
|
||||
לגבי אחים ואחיות - אין לי מושג ירוק. אני בת יחידה (על שגיאה לא חוזרים פעמיים). לגבי מלחמה - כמי שספגה נבוט משטרתי בהפגנה נגד כהנא וספגה יריקות וקללות אין ספור בחזית נשים בשחור, אני כבר משופשפת. מנות קרב - אמא נחה מה נחה מה? |
|
||||
|
||||
מי ייחס לך תכונות (אלימות או אחרות) כלשהן? לא יודע. בטח שלא אני. לא תמצאי אצלי טיעונים אד-הומינם ולא עיסוק באישיות של איילים שאני לא מכיר. הצבעתי, עובדתית, על סגנון שהוא בוטה ואלים, באופן שאני מוצא מאד לא משעשע ומאד כן מדאיג. למה זכיתי בתגובה? לתגובות לגופו של אייל, לכך שייחסו לי "התלהמות" (המייחסים מתבקשים להוכיח), ולכינוי "האומלל" (לא זכור לי שפרסתי כאן את מצבי הנפשי). אפשר להתווכח עם ביקורת. כנראה קל יותר להשמיץ את המבקר. |
|
||||
|
||||
מבעל אלים, לא אמרת שהוא קצין בכיר? אני אלמונית אחרת ואם את לא רוצה אז את ממש לא חייבת לרשום תגובה |
|
||||
|
||||
סוף סוף מישהו שם לב לסתירה חסרת ההסבר בדיווחיה של ריקי. |
|
||||
|
||||
חוסר הלוגיקה נובע מכך שקצינים בכירים לא יכולים להיות בעלים אלימים? |
|
||||
|
||||
הוא אמר את זה בלגלוג, עפרונית. |
|
||||
|
||||
טוב, אני אאשים בזה את העובדה שרק לפני שלוש וחצי שעות חזרתי הביתה משבועיים סוחטים ושלושה ימים ארוכים במיוחד, עדיין עם כל השרירים מכווצים, ועדיין עם גב וזרועות מלאים בסריטות. (שנגרמו, למעוניין לדעת, על ידי התנקלות של המון המון עצי פטל עויינים, ושני דפקטים שלא יודעים איך להשיט קיאק בלי לדפוק משוט בראש של חברה שלהם) בקיצור-קבלו ביטול. בדרך כלל אני מסוגלת להבין סרקזם זול. |
|
||||
|
||||
זה יעלה לך ביוקר! (-: |
|
||||
|
||||
הם גם יכולים להיות מועמדים לרמטכל''ות ושרי ביטחון, ע''ע יצחק מרדכי. |
|
||||
|
||||
היותו קצין בכיר (מיל') בהכרח סותרת אלימות? תמהתני. הוא סיפר לי פעם בגאווה שבקורס קצינים קרא לו המפקד 'זה עם העיניים של הרוצח'. ושלומי טוב מאוד, תודה. |
|
||||
|
||||
אי''ה, תגיע למלחמת אחים, ואלי''ה, לא תגיע. ורבי טרפון היה אומר, ירצה או לא ירצה, תגיע. |
|
||||
|
||||
אגב, למה זה 'ירצה' (לשון עתיד) ולא 'רוצה' (לשון חסרת זמן)? |
|
||||
|
||||
שלא כמו שתי (לכאורה) ההתארגנויות המדיניות הקודמות של יהודים בא"י, לפחות כאן אין בית מקדש. אז גם על זה לכלך? |
|
||||
|
||||
עוד תפוח רקוב אחד. יהודים אנטישמיים כנראה באמת לא חסר. לא יודע מדוע, אולי בגלל פחדנות לשמה וחוסר עמוד שדרה אפילו הצר ביותר. רק שומעים קצת ביקורת על ההיסטוריה שלהם ממדריכה באיטלקית או נזכרים שקיימים חילוקי דיעות בעמם (שלא פסחו על עמים אחרים כולל בשפיכות דמים נוראה ומתמשכת) ומיד הם מתקפלים, חושבים על עצמם שהם וולדות לזרע שיקוץ וטומאה ומסתכלים על אחיהם במעין מבט של שנאה ובוז. תוסיפו לשנאה העצמית מעט קורטוב של אפוקליפסה והיסטריה במאגאזין אקטואליה ברשת ויש לכם את התגלמות הטירוף והטימטום במלואו. העם היהודי קיים וימשיך להתקיים וזווית ראייה של מדריכת תיירים איטלקית לא אמורה "להזיז את הצ'ופצ'יק" של כל אדם נורמלי, וההודים ריקי, שלהם לא הזיז סיפור של מישהו אחר את הצ'ופצ'יק, כנראה נורמלים ממך. אבל משום מה האילטקייה מזיזה לך. כל כך מזיזה לך עד שאת מתחילה לייבב כל מיני שטויות על כך שיהודים הם אם כל חטאת. בקשר למצדה שרבים מאיתנו עושים עליה עליהום. לרבים מאיתנו יכולת הקרבה, כח רצון, ומאבק עד הסוף המר לשם מטרה שאתה מאמין בה (ובמיוחד כשהסוף בין כה וכה הולך להיות מר) היא דבר מעורר כבוד. וגם בלי עניין הכבוד זהו דבר שחיוני לכל קבוצת בני אדם (וגם ליחידים לא יזיק) שרוצה להתקיים ולשרוד. ולכן אני חושב שמצדה למרות שלרומאים היוותה "כאב ראש קטן" כדברייך (לא בטוח שכך המרד היה לרומאים), היתה מקום של עמידת גבורה. משהו שראוי להתגאות בו. כמו שראוי להתגאות בלחימה העיקשת של בר כוכבא, שנכון הכזיב! אבל בל נשכח שגם המכבים נלחמו בצורה עיקשת והם לא הכזיבו. לפי שיטתך כל דבר שבו אנו מאמינים, כל מטרה שאותה אנו רוצים להשיג, כל דבר קטן שראוי אולי מעט לעמוד עליו ולהילחם, ברגע שמופיע עליו איום קטן מיד צריך להיכנע ולנטוש את התקוות. כך לא משיגים שום דבר, גם לא בחיים האישיים. לפעמים צריך לקחת סיכון ולהילחם. כך עשה בר כוכבא ונכשל, כך עשו המורדים במרד הגדול ונכשלו, וכך עשו רבים אחרים והצליחו! |
|
||||
|
||||
מצדה: מקום בו קבוצת דתיים קנאים התאבדו (לא לפני ששחטו את נשותיהם וילדיהם) כדי להמנע מלפול בשבי בגלל קרב שמראש לא היו צריכים להכנס אליו. הקרב המטופש הזה כמעט לא היה קיים בתודעה היהודית במשך מאות שנים. הוא נחשב לדבר שלא מדברים עליו, כי הוא דוגמא די גרועה לאיך להתנהג. המיתוס הזה הוחיה מחדש ע"י הציונים שבאו לארץ וחיפשו מיתוסים של גבורה כדי לכונן עליהם את העברי החדש, בניגוד ליהודי הגלותי. בחירה גרועה. |
|
||||
|
||||
כפי שכבר ניסיתי לאמר, רבים מהם היו נשחטים בין כה וכה והם כנראה ידעו זאת. ואני יודע את הסיפור המלא כולל על אותם ה"ציונים" (שלך כמובן אין כל קשר אליהם כי אתה יהודי אינטלקטואל נאור) שגילו אותו מחדש והעלו אותו על נס, תודה. ההבדל בינינו שאני עדיין מעלה אותו על נס ואתה סתם ממשיך לקחת חלק בטרנד היסטורי-פוליטי חדש שתפס במדינה תאוצה ב15 20 השנים האחרונות. |
|
||||
|
||||
מצד אחד מוות עבדות והשפלה מדי כח זר ושנוא. ומצד שני מוות, לקיחת הגורל לידך והצלת שארית כבודך. בכל מקרה הבחירה תהיה גרועה דובי |
|
||||
|
||||
למה מלכתחילה לפתוח במרד מיותר וחסר סיכוי. (וכמובן שהיה גם מי שהזהיר מפני כך, ע''ע נאום אגריפס בספרו של יוספוס, וכמובן שהוא נתפס כבוגד בעמו וכמי שרוצה להסיט אותו מהדרך הנכונה.) אבל כמובן שתצדיק את דרכם של הקנאים והסיקריקים, כי כיום המתנחלים שאתה נמנה עליהם הם ממשיכי דרכם. לא תנוחו ולא תשקטו עד שלא תביאו שוב את היהודים לחורבן עם הדרך הלאומנית-משיחית שלכם. |
|
||||
|
||||
למה מלכתחילה לפתוח באינתיפדה מיותרת וחסרת סיכוי*? (וכמובן שהיה גם מי שהזהיר מכך, ע"ע ביל קלינטון שהזהיר את ערפאת מהתוצאות הרות האסון שיהיו לסירובו להתפשר) בגלל הערפאתים והיאסינים, שלא ינוחו ולא ישקטו עד שלא יביאו שוב את הפלסטינאים לחורבן. *לא היה שום סיכוי שישראל תיתן יותר ממה שברק הסכים לתת. |
|
||||
|
||||
שעראפת חשב שבכך בכל זאת ישיג יותר (ואם ישראל תפנה התנחלויות יתברר שצדק), או שנואש להשיג מה שרצה (נסיגה מלאה של ישראל לגבולות 67) בדרך מדינית, ולכן פתח במלחמה. (כשם שאנחנו פתחנו במלחמה נגד הבריטים לאחר מלה"ע השנייה על מנת להשיג מדינה, וכשם שסאדאת פתח עלינו במלחמה לאחר שנואש מסירובי גולדה לכל הצעה שהיא.) |
|
||||
|
||||
שאתה מוכן להבין מישהו*, כשאתה בעדו ולא מוכן להבין מישהו**, כשאתה נגדו ---------------------------------- *הצד השני, as it happens **הצד שלך, as it happens |
|
||||
|
||||
join the club that kalil naory opened. (אני מקווה שאייתתי את שמו נכון.)
|
|
||||
|
||||
האם כוונתך לJust Kill Neori? (-: |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שמי הוא כליל החורש נאורי. השם הפרטי הוא שם העץ בעל הפריחה הסגלגלה והיפה, הנקרא באנגלית Judas Tree, שכן זהו העץ עליו נתלה יהודה איש קריות, הבוגד המיתולוגי הנוצרי. שם משפחתי נובע מעברות סבי את שם משפחתו "ליכטזון," אף כי יתכן והיה נכון יותר לעברתו ל"בן-אור." באנגלית, כותבין: Klil Ha-Horesh Neori ועכשיו, לתוכן: איזה מועדון פתחתי, ומדוע לא נמסר לי עליו קודם?
|
|
||||
|
||||
המועדון שטוען שדבריי הם חד צדדיים לטובת הפלסטינים. |
|
||||
|
||||
יתכן, אולי, שאם יצטרפו למועדון הזה מספיק חברים (אין דמי חברות, אגב), יהיה כדאי עבורך לבדוק את המקור להווצרותו. |
|
||||
|
||||
בעניין האלמונים הקטלנים אתה צודק במאה אחוז. |
|
||||
|
||||
לפחות במשהו אחד הגענו להסכמה. |
|
||||
|
||||
זה יותר - הסכים לשלום לאחר שנואש מן המלחמה, הטרור, חרם הנפט והלחצים הבינ''ל שלא הביאו לנסיגת ישראל. |
|
||||
|
||||
מטרת העימות היתה למשוך אהדה והתערבות בינלאומית מזויינת לסיכסוך, ובכך לרתום כח של מדינות אחרות למען המטרה הפלסטינית. וגם מחשבה ותקווה מאוד מבוססת על סמך נסיון מהעבר ועל סמך רוח אנטי מלחמתית ששוררת בציבור הישראלי, שהציבור בארץ ישבר. בתחילה נראה שיש הרבה סיכוי להצלחת העימות הפלסטיני ופחדו בדיוק שמטרות אלו אכן יתממשו. בינתיים הרוח הישראלית לא נשברה אלא אף הקצינה וההתערבות הבינלאומית המזויינת מבוששת להגיע, ולמעשה יש סיכוי שלא תגיע לעולם. כך שאנו חופשיים ל''היכנס בהם'' ובינתיים זה בדיוק מה שאנו עושים. כך שגם העימות הזה שלנו היום לא נראה לפלסטינים ובעיקר לא לנו כחסר סיכוי. להזכירכם העיתונים כשנה לפני פרוץ המאורעות היו עמוסים בידיעות על הכנות של צה''ל לכניסה לערים פלסטיניות וכיבוש השטחים מחדש. כלומר גם אנחנו לא חשבנו שזה עניין שצריך להקל בו ראש. וזה בכלל עדיין לא נגמר.. |
|
||||
|
||||
אבל אני לא נמנה עם המתנחלים, והמשיח הוא הדבר האחרון שאני אאמין בו. והמרד לא היה מלכתחילה חסר סיכוי. רק לאחר זמן רב של נצחונות ולגיונרים רומאים שחוטים בהמוניהם התחילו להבין שהמרד כנראה חסר סיכוי כשהנצחונות הראשוניים הוחלפו בתבוסה מתמשכת. גם על כמה צעדים חשובים בציונות אמרו שהם חסרי סיכוי (אין זו אגדה וכל הקישקוש הזה). |
|
||||
|
||||
המרד היה מלכתחילה חסר סיכוי בגלל יחסי הכוחות בין פרובינציה קטנה ולא חשובה יחסית במערך הבינלאומי דאז, לבין אימפריה גדולה וחזקה. (הנצחונות הראשונים נבעו מכך שהרומאים לא הזרימו מספיק כוחות למרד שבתחילה נראה להם שולי ובר הכרעה מהירה, בנוסף לכאוס הפוליטי ששרר ברומא מרצח נירון ועד עליית אספסינוס.) הציונות הצליחה, לכאורה כנגד כל הסכויים, מכיוון שהיא פעלה שלב שלב ,בצורה של ריאל פוליטיק ולא ''דחיקת הקץ'', ובסופו של דבר גם השואה שימשה זרז בהקמת המדינה. ודרך אגב, ''אם תרצו אין זו אגדה'' נאמר מתוך אמונה בהצלחת הציונות ולא שהיא חסרת סיכוי. |
|
||||
|
||||
ודרך אגב, ''אם תרצו אין זו אגדה'' נאמר מתוך אמונה בהצלחת הציונות ולא שהיא חסרת סיכוי. אז למה חשבת שהכנסתי את זה לתגובה שלי אם לא בשביל להדגיש שהאמינו בה ולא חשבו שהיא חסרת סיכוי. אמרתי שדאז זה לאו דווקא נראה חסר סיכוי. כפי שיש דברים היום שנראו לחלק מהאנשים (ולחלק כמובן לא) חסרי סיכוי ולא מציאותיים ברם הצליחו מעל למצופה. |
|
||||
|
||||
אין לי שום בעיה עם זה שהם התאבדו. אני דווקא נורא מעריך אנשים שהתאבדו. מקנא בהם, אפילו. הבעיה שלי היא בעיקר בזה שאף-אחד לא שאל את הנשים ואת הילדים. פשוט הניחו שלוקחים אותם איתם וזהו - אל ההריגה. |
|
||||
|
||||
אז למה לא אמרת את זה מקודם |
|
||||
|
||||
לי אין קשר עם אותם ציונים משום שאינני שותף לרעיונותיהם. זה הכל. אני לא ''יהודי אינטלקטואל נאור'', משום שאינני יהודי. אבל לא נכנס לזה שוב. |
|
||||
|
||||
כדאי לציין שבימים ההם נפילה בשבי לא היתה מכוסה ע"י אמנת ג'נבה*. ומשמעה היה תוחלת חיים קצרה (כעבד במכרות או חותר באניות) עד קצרצרה (דובי בגוב האריות...). במקרה כזה די הגיוני לחסוך מעצמך ומיקיריך את הסבל. *(דנבום: גם בימינו לא!..) |
|
||||
|
||||
זהו סיפור המסתמך רק על גירסה אחת (יוסף בן מתתיהו). בחפירות לא נמצאו יותר מכמה עשרות שלדים. (לעומת 960 שהיו צריכים להימצא). זאת למרות שאקלים המדבר יבש במיוחד ומשמר היטב חומר אורגני - אני ראיתי בעצמי עצמות נזירים ביזנטיים שנשחטו בשנת 614 לספירה, בעת פלישה פרסית, במערה בצפון מדבר יהודה. במערות בנחל צאלים התגלו עצמות בע"ח שכבר לא קיימים בכלל במזרח התיכון, ובנחל דרגה נמצאו מכתבי בר-כוכבא. בספר "מעוז אחרון" של מיכה לבנה עולה תאוריה שונה לחלוטין, של ניסיון להחזיק מדינה יהודית במדבריות יהודה ומואב לאחר נפילת הבית השני. לאחר נפילת מכוור והרודיון, השקיעו הרומאים מאמצים אדירים בכיבוש מצדה - האם ייתכן שמאמצים אלו לא היו סתם כדי להיפטר מקנאים דתיים אלא כדי לחסל ניסיון לעצמאות במדבר? לצערנו, אין במצדה חומר כתוב ואין לשכוח שיוסף בן מתתיהו שירת את קיסרי רומא ולא היה אובייקטיבי. אין לפסול על הסף את האפשרות שבן-מתתיהו שינה את הסיפור האמיתי כדי להדגיש את הנדיבות הרומאית מול האכזריות של הקנאים היהודים שהעדיפו לרצוח את הנשים והילדים ולהתאבד. |
|
||||
|
||||
אכן גירסה אחת.ורב הלא ידוע. אך דווקא יוסף שראה בקנאים את גורמי האסון של חורבן בית שני כותב: "ולא היו שמחים(הרומאים) לאיד...אלא היו משתאים על -אצילות-מבצעם תוך בוז גמור למוות". כלומר בא להדגיש (לאחר שהביא את שני נאומי אלעזר) את ערכיות המעשה. ואכן נחישות עד מוות, מכיוון שהיא נדירה,מזמינה במבט ראשון השתוממות,אך ערכה המלא (תבונתה,מוסריותה...) דורש יותר מרגש ההשתוממות כדי לפענחו. |
|
||||
|
||||
יתכן גם שב1900 השנים שעברו מאז סולקו רוב העצמות ע"י בע"ח ובני אדם. בייחוד אם אלו היו על פני הקרקע. |
|
||||
|
||||
כל זה מעניין, אבל אינו רלוונטי. החשוב הוא מה המיתוס המוכר, ששימש את האתוס הציוני. |
|
||||
|
||||
כולם זוכרים שהמרד הגדול נגמר במצדה,ראוי להזכיר שהוא גם התחיל שם,בשנת 66 לספירה כבשו הקנאים הסיקרים את מצדה לאחר חיסול חיל המצב הרומי שחנה שם.הסיקרים שאכן אהבו חרות וביקשו את ריבונות האל, חוללו גל טרור פנימי בירושלים ואף רצחו את יונתן הכוהן הגדול.לאחר מאבק פנימי עם קבוצת קנאים אחרת, ומות מנהיגם מנחם,נמלטו שרידי הסיקרים למצדה. המשותף לקנאים המשיחיים היתה האמונה כי מדובר בחבלי גאולה (המלחמה ברומא), והאמונה בישועת ה' בהרף עין ליוותה אותם גם כשירושלים בערה והם נסוגו למקדש. העם ביהודה התאושש בצורה מופלאה,יבנה וחכמיה הם עדות, אך הציפיות המשיחיות לא נעלמו לאחר חורבן בית שני, והיו גורם עיקרי למרד בר-כוכבא(132 לספירה).עתה חורבן הבית עצמו נתפש כחבלי גאולה. ידוע שהיו בין חכמי יבנה שלא תמכו במרד אך הרוב תמך בשל רבי עקיבא. בר כוכבא היה אמיץ וכריזמטי ומתואר כבעל כוח פיזי אדיר. מאידך מקור תלמודי מתאר כיצד במחלוקת עם דודו הזקן,רבי אלעזר המודעי, בהיותם בביתר,בועט בר כוכבא בחכם הזקן והורג אותו.ע"פ אותו מקור תלמודי מיד אח"כ נלכדה ביתר. (שכן תפילתו היומיומית של הזקן, הגנה על ביתר). תוצאות המרד: כחצי מליון יהודים נהרגו. רבים עזבו ,וכנראה לראשונה היו היהודים למיעוט בא"י. שמה של פרובינקיה יודיאה שונה לסוריה-פלשתינה. על יהודים נאסרה הכניסה לאיליה-קפיטולינה הפגאנית.(י-ם). כ-2000 שנות גלות על כל הכרוך בכך. |
|
||||
|
||||
אני יודע את הסיפורים את ההיסטוריה, אני יודע, זה בסדר, באמת. התאוששות אחרי מרד גדול והריסה של השארית שכבר החלה להרים ראש במרד בר כוכבא. אבל לחימה עיקשת עד הסוף המר היא עדיין דבר שראוי לכבוד וחשוב שלא נכפיש את המוות של האנשים במצדה או הלחימה של המורדים של בר כוכבא (שרבי עקיבא תמך בו באמונה שלמה שהוא המשיח...עד שהוא נכשל כמובן ואז כולם הפכו לחכמים כמו היום) שנלחמו בעבור אמונתם. אמונה שהיא חלק מהתרבות שלנו. |
|
||||
|
||||
חשוב יותר, לטעמי, ללמוד מטעויות קודמינו, ולא לחזור עליהן בצורה עיוורת, או גרוע מזה, ללמדן כדוגמה ומופת. |
|
||||
|
||||
האנשים במצדה לא נלחמו כלל הם בחרו להתאבד ולא למות בקרב. יתרה מזאת הם יכלו להלחם לצד אחיהם בירושלים אך עשו הכל כדי להמאיס עצמם על תושבי העיר, וכך כשכל הארץ בערה, הם ישבו במבצר כמה שנים ונהנו משקט,מחכים לראות איך יפול דבר, ויש אומרים שגזלו מזון מיושבי איזור עין גדי שפחדו מהקנאים שישבו מעל ראשם. על בר כוכבא כבר כתבתי:מבחן התוצאה-כשלון קולוסאלי,מהו הלקח ההיסטורי? אניחו לך. לגבי "אם תרצו.." הציונות בראשיתה ידעה לחלום אך גם ידעה מהם הגבולות של המציאות הפוליטית והכוחות העולמיים. דוגמאות: הרצל המדיני,בן גוריון הפרגמטי,ואפילו דיין עם "רק החמור לא משנה דעתו".השווה לגלריה הנוכחית ולמד לאן נושבת הרוח. |
|
||||
|
||||
די לדבר כאילו היית שם. בסופו של דבר אפילו לא בטוחים אם החברה האלה התאבדו או נשחטו. אני יודע שאתה היית רוצה לחשוב שמי שישבו שם היו כאלה שאינם ראויים להכלל במיתוס כלשהו. הם גנבו גלידה מילדים, הם היו בעלי IQ נמוך מהממוצע ובכלל קיוו לחיות במקום למות שזה בכלל דבר נורא בפני עצמו. הבנתי כבר את הרעיון הכללי של זוויות הסתכלות חדשות ועדויות ש*אולי* שופכות אור חדש ומנפצות מיתוסים בהיסטוריה. אני כבר בקיא בזה פחות או יותר. אבל שום דבר מזה עדיין לא משנה את התמונה. אני חוזר על הנקודה וזה לא משנה בכלל מה קרה שם או מי היו אותם הקנאים בחייהם. המיתוס הוא על כך שהיה עדיף למות מאשר להיכנע. אני חוזר עדיף למות מאשר להיכנע. רעיון שבין אם הוא אווילי או חכם, זהו רעיון שראוי לכבוד ולא להשמצה. דווקא משום שרובנו בזמנים אלו -כולל אני עבדכם הנאמן- לא היינו מוכנים להרוג עצמנו בשביל שום רעיון או אמונה. |
|
||||
|
||||
זהו רעיון שראוי לגינוי, ללעג ולקלס. לפחות, לפי מערכת הערכים בה אני חי. |
|
||||
|
||||
בחור יקר,אתה קצת מתלהם לטעמי,ומנסיוני האישי זה קורה כשאני מאבד בטחון. בוא נסכים על דבר קטנטן,שנינו לא היינו שם. "אני יודע שאתה היית רוצה לחשוב"-ניסוח ___ לטעמי,אני מקווה שלא אקלע לנסיבות בהן אשתמש בו. מי חושב שהם לא התאבדו אלא נשחטו? נשחטו ע"י מי? מה המקור שלך לטענה זו? ואחרון חביב:אם המיתוס הוא רק על התאבדות במקום כניעה, וההקשר, ואופי האנשים וכו' לא משנים הרי שהעסק בזוי לחלוטין,האם עלי לרכוש כבוד לאותם חברי כת שהתאבדו ושחטו את ילדיהם לפני מספר שנים?(ג'ונס?), או לאותה חבורת חובבי חירות אמריקאים שלא רצו להכנע לאפ.בי.אי והתאבדו? |
|
||||
|
||||
ידיד יקר. לטעמי אתה מנסה לערער את טענותיי על ידי כך שאתה מכפיש את סגנון כתיבתי, יכולת הניסוח שלי, ומקורות ידיעותיי, ומנסיוני האישי דבר זה קורה כאשר אני שותה בירה (או כאשר אין לצד השני מה לאמר). ואחרון חביב: המיתוס הוא על התאבדות במקום כניעה, כשההקשר הוא על מרד עממי ורחב היקף נגד אימפריה. לעולם לא תדע מי באמת היו האנשים שישבו שם (ומה קרה שם) ומה היה אופיים. אז תפסיק לנסות להכפיש אותם ואת מאבקם. |
|
||||
|
||||
מר קורן החביב. תשובתך לא למדתני הרבה.שאלתי מנין המקור לטענתך כי הם נשחטו,הינה שאלה לגיטימית לעניות דעתי,ואתה כותב:"אתה מכפיש את מקורות ידיעותי". ואינני מכפיש את סגנון כתיבתך,אך בהחלט העברתי בקורת על נטיה להפוך דיון לאישי ולא מכבד,תוך שהבאתי ציטוט מדגים מדבריך. אתה כותב שההקשר הוא מרד עממי,ובכן, האם מי שגורשו מירושלים עקב יצירת כאוס רצחני,והסתגרו משך שנות המרד במצודה הם חלק ממרד עממי? ואני מבקש לצטט אותך שוב:"וזה לא משנה בכלל מה קרה שם או מי היו אותם קנאים בחייהם,המיתוס הוא על כך שהיה עדיף למות מאשר להיכנע."מטענה גורפת זו הסתייגתי,ולא ברור אם אתה עומד מאחוריה כלשונה,משום שלא ממש התיחסת. ואחרון חביב: אני רושם לפני בצער שאפילו על דבר קטנטנן לא הצלחנו להסכים."לעולם לא תדע...(מה קרה שם)",מה דעתך על "לעולם לא נדע"?. |
|
||||
|
||||
מקורות: הרצאות בטיולי בה"ס למצדה, סרטי הסטוריה פופולרית, ספרי היסטוריה תיכוניים, ספרי היסטוריה אקדמיים. בחלק רב מן מקורות אלו שמעתי וקראתי על האיזכורים והויכוחים על האם אכן התאבדו מגיני מצדה. הכפשת את סגנון כתיבתי תוך כדי הבאת דוגמא לסגנון כתיבתי. כן אלו שגורשו ממאחזיהם ובתיהם בבית לחם והסתגרו בכנסיית המולד במשך חודש ימים אכן היו וחלק בלתי נפרד מ"מרד" עממי. וזאת למרות שהם חלאות רצחניות שהביאו את ההרס מסביבם על עצמם. לא יודע על מה אתה מדבר, דווקא לטענה זו בדיוק התייחסתי. אני חושב שזו תמצית המיתוס ולשם כך אנו הכנסנו את מצדה כארוע מרכזי בתודעתנו. אתה לא חושב כך...בסדר מה אני אגיד לך, זכותך. |
|
||||
|
||||
אכן הקשר קיים כבר למעלה מ2000 שנה ל"ג בעומר מסמל את חורבננו כאן עוד מלחמה מיותרת של קיצונים דתיים שהביאה עימה כ700000 הרוגים לכוחותינו וגירושנו הטוטאלי מפרובינקיה זו בכל דור ודור קם פנאט אחר להשמידנו בד"כ הוא מכוחותינו go effy go effy go
|
|
||||
|
||||
באתר ynet: |
|
||||
|
||||
תודה על הקישורית. סוף סוף שומעים מאיש רוח בישראל עמדה מוסרית לכידה (קוהרנטית) שמאלנית וציונית, בלי ההתייפייפות של השמאל האופנתי או העיוורון של השמאל הסהרורי (שלא לדבר על האינפנטיליות שבקשקוש ה''רייבי'' של רועי ארד). |
|
||||
|
||||
אני אמנם נוטה להסכים עם לא מעט מדבריו של כשר, אבל יש לי בעיה עם הנטייה של רבים בישראל להאשמות והטחת עלבונות בבעלי עמדות אחרות. ה"מתפכחים" מדברים על עיוורון של השמאל הקיצוני, הקיצונים מדברים על הפכפכות ואפנתיות של המתפכחים (ועכשיו, מסתבר, גם להפך). יש דעות ויש דעות. זה שאתה שינית את עמדתך בעקבות אירועים מסויימים לא הופך את אלו שנשארו איתנים בדעתם לפחות לגיטימיים או ליותר עיוורים. למה אי אפשר לנהל ויכוח פוליטי מבלי לקרוא זה לזה בשמות? |
|
||||
|
||||
נתתי בתגובתי לעיל שמות לגוני השמאל השונים מכיוון שהטרמינולוגיה שהשתלטה על הדיון הצבורי דוחקת את רגלי כשמאלני, והשמאלנים הסהרורייים והאופנתיים מנכסים לעצמם באגרסיביות את השמאלניות ואת המוסר ומה לא. הייתי ונשארתי שמאלני במובן שאסא כשר מתאר בראיון עמו. לאמור, לא שיניתי את עמדותי, אלא התאמתי אותן למציאות שהתהוותה עם פרוץ מלחמת הטרור היזומה של ערפאת. אני עודני מחזיק בעמדות שמאל קלאסיות. שנית, איני טוען שהלך המחשבה של כל הדינות מארץ האיילים והדנבומים למיניהם אינם לגיטימיים במובן הדמוקרטי, ואיני קורא להוציא את דעותיהם מחוץ לחוק. אך מבחינתי אני קורא לדברים בשמם. לדעתי האנשים הללו עיוורים, בורים, סלפנים, חד צדדיים, ואפילו גזעניים. ולמה, בנוסף לכל הדברים הרעים שאני אומר עליהם, אני גם חושב שהם גזענים? כי הם מחפשים בנרות את "האחר" שלהם. אף שאני חושב שהתנועה הלאומית הפלסטינית ירדה מהפסים וכיום היא מעוותת וחולנית, איני מרגיש זרות כלפי הפלסטינים. איני מרגיש שהם "האחר" שלי. אני יודע שהזהות שלי אינה ניבנית מהעימות איתם. אני מחובר לתרבות הישראלית-הציונית שהיא מבחינתי בעלת זהות עשירה ומובהקת, ואיני מחפש את "האחר" כדי לבנות את זהותי. הגזען הוא מי שזהותו ניבנית מעימות עם "האחר". השמאלנים החדשים הללו, הלא ציוניים, מחפשים בנואשות את "האחר" כדי לבנות את זהותם, רק שהם עושים זאת בהפוך על הפוך, בצורה של רוע שיש להלחם בו. הם מתעקשים לראות בפלסטיני קורבן (ולכן הם מתעקשים בכוח לא לראות את שגיאותיו ועוולותיו שלו). הגזענים הפכו את "האחר" לשעיר לעזאזל כדי להרגיש שהם קיימים. אצל "השמאלנים החדשים" הלא ציוניים (והאירופים) השעיר לעזאזל כבר אינו אותו האיש שאתה רודף אותו, אלא האיש שאתה מקונן בדמעות תנין על מר גורלו. אבל עדיין פועל כאן אותו עקרון והוא נותר השעיר לעזאזל. הם עושים הכול כדי לשמר אותו בתור "האחר", וכך הם מוצצים את דמו. וכל זאת למען יוכלו לבנות את זהותם הכוזבת ומוסריותם השקרית. אתה יודע מה, דובי, המסקנות שהיגעתי אליהן כרגע בתגובתי זו, מצביעות על משהו גרוע בהרבה מעיוורון וסהרוריות. נ.ב. ובאשר לרועי ארד, אין לי מילה אחרת חוץ מאינפנטיליות. (קרא שוב את הראיון שלך איתו ואולי תשתכנע). אבל לפחות הוא אינו נתפס בעיני כגזען מהסוג הגרוע שהצבעתי עליו. |
|
||||
|
||||
An example of your claim, i.e., of the Left that builds itself on the "Other" is Gilad's article concerning his "Northern States/Southern States" dichotomy.
|
|
||||
|
||||
מה אתה בעצם רוצה להגיד? חגים? ימי זכרון? מלחמות? או אולי כסף? זה אחד הדברים הכי מבולבלים שקראתי כאן אין קשר ואין בעצם יכולת להבין מה בדיוק אתה רוצה |
|
||||
|
||||
סקר של ידיעות אחרונות מהיום: 70 אחוז חושבים ששרון צדק בכך שהעיף את ש"ס בגלל התנגדותה לתוכנית הכלכלית, ובאותה נשימה ממש רק 37 אחוזים תומכים בתוכנית עצמה. 49 אחוזים מתנגדים לה, ולשאר אין מושג. כלומר - כשזה מגיע לפוליטיקה, לכל אחד יש דעה מוצקה (כמעט חמישים אחוז רוצים את שינוי בממשלה, רק 20 אחוז רוצים את ש"ס בממשלה, והשאר רוצים בחירות או לא יודעים), אבל כל עוד מדובר בכלכלה - לאף אחד אין מושג מה קורה, והולכים פחות או יותר עם מה שהתקשורת אומרת. עכשיו, שפתאום ש"ס מתנגדת ושרון יוצא גיבור ישראל, יש קצת יותר בלבול לגבי האם זה טוב או רע, והדבר מתבטא במספרים. ההתנגדות של ש"ס לקיצוץ נתנה לשרון הזדמנות פז של אי-התנגדות ציבורית יחסית לקיצוצים. זה החלון שלו לכפות על הכנסת להעביר את הקיצוץ. אגב, אם כבר מדברים על הסקר הזה - הנסקרים נשאלו גם לגבי התמיכה שלהם במפלגות שונות. על פיו, אם הבחירות היו נערכות היום (אתמול, למעשה), גם ש"ס וגם שינוי היו מקבלות 11 מנדטים. גם אם ניקח בחשבון שסקרים נוטים להמעיט בערכה של ש"ס, ונדבר על 13-14 מנדטים, עדיין מדובר על קרקע די שווה לשתי המפלגות הללו, מה שיעמיד את המפלגה השלטת בדילמה קשה וראשונה מסוגה בפוליטיקה הישראלית - שתי מפלגות מנוגדות שפועלות על המישור הדתי-חילוני, ולא על המישור היוני-ניצי. יהיה מעניין. ובאשר למפלגות הגדולות - שם עוד יותר מעניין. הליכוד זוכה לשלושים מנדטים (עלייה של 50 אחוז!), והעבודה מאבדת 6 מנדטים תמימים ויורדת ל- 18 חברי כנסת בלבד. המילה מהפך כבר לא מספיק חזקה לתיאור מהלך כזה בפוליטיקה הישראלית. כמובן שהדברים עוד צפויים להשתנות. בהנחה שהעבודה תתעשת קצת בחודשים שלקראת הבחירות, ובהנחה שלהרבה בוחרים תרעד קצת היד, סביר להניח שהעבודה תרוויח איזה מנדט או שניים על חשבון שינוי ועוד כמה מהסביבה הכללית (אולי אפילו על חשבון הליכוד, שכרגע מרוויח מהפופולריות הגואה של שרון). מה שברור הוא שלליכוד, לפחות במצב הנוכחי, אסור להציב את ביבי בראשו. ביבי זוכה להצלחה אדירה בגרעין הקשה של הליכוד, אבל הוא כשלון חרוץ בפריפריה של האלקטורט של המפלגה. אם המצב הנוכחי ישמר לאורך זמן, הליכוד עשוי להציב את עצמו בתור מפלגת ציר, כזו שיכולה לבחור עם איזה צד של המפה היא רוצה ללכת, כזו שלא חייבת להכנע לתכתיבים של החרדים או של הימין הקיצוני. שינוי מצד אחד כמאזנת של ש"ס והעבודה כמפלגה בינונית בגודלה מצד שני, יאפשרו לליכוד בבחירות הקרובות לקבוע מדיניות ימנית מתונה בלי להיות נתונים ללחצים קשים מידי משום כיוון. כל זה, כמובן, בערבון מוגבל. לסקרים, כמו שכולנו יודעים, יש נטייה להשתנות, במיוחד כשמדובר בטווח של יותר משנה עד הבחירות. |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב שמרץ הולכת על המישור הדתי-חילוני ולא על המישור היוני-ניצי? פעולתיה בשנות קיומה הוכיחו את ההיפך בצורה די עקבית. |
|
||||
|
||||
אני אמרתי מילה על מרצ? ש-י-נ-ו-י. מה, לא ברור? |
|
||||
|
||||
הו, תמימות קדושה. ש"ס יחזרו בגדול, ולבקשתו של שרון. הציניות הבוטה של *כל* המפלגות החרדיות שללא שמץ של בושה או לפחות נסיון להעמדת פנים מחזיקים את כולנו בביצים וסוחטים את כיסנו הדל על מנת לקדם את מטרותיהם האנטי ציוניות בעליל. הם מסתמכים בבטחון על כך שעמישראל מרגיש שהם 'משמרים את הגחלת' ומכבד אותם על כך. בנוסף, מאחר ובניהם נהרגים באוהלה של תורה, הם עוקדים אותנו למטרותיהם הנלוזות ואנו נעקדים בשמחה. אנו, חמורו של משיח, חשים משום מה נחותים לעומתם וכבר מזמן שכחנו שהערכים המוסריים והנעלים של היהדות, אותם הנחילה גם לדתות המונותאיסתיות האחרות, כבר מזמן פסו מן העולם החרדי, שנאחז בנוקדנות בחוקים המוזרים ביותר. החידושים הנאורים האחרונים ביהדות דנים בחיטוט באף בשבת, והאם כובע עדיף על פני פיאה נוכרית. יצא לי לשוחח לפני כשנתיים עם רופא ספרדי במדריד שביכה באוזני את גירוש ספרד וטען שעקב העדר היהודים מספרד פיגרה התרבות הספרדית בשנות אור אחר תרבויות אירופיות אחרות כיוון שהגורם המפרה ביותר של שאר התרבויות, העם היהודי, לא היה קיים שם מאד 1492. גיחכתי לעצמי במרירות ונזכרתי בתרבות הנפלאה שפיתחנו לעצמנו כאן. חום יולי אוגוסט יכול להסביר חלק מהקריזה הלאומית, אך בפירוש לא את כל נמיכות המצח וגסות הרוח. |
|
||||
|
||||
מישהו שאני מכיר העלה בפני פעם תיאוריה שכשהיהודים נמצאים בבודדים, הם משפיעים רוב טוב על סביבתם, אבל כשהם מתקבצים ביחד, הם דופקים הכל. כשבחנו את זה על כל מיני עמים אחרים, נראה כאילו זה כלל אוניברסלי. להיות מיעוט עוזר לכולם. להיות רוב דופק את כולם. |
|
||||
|
||||
היהודים הם כמו זבל. כשמפזרים אותו בכל העולם הוא מדשן את סביבתו. כשמרכזים אותו במקום אחד הסירחון עולה. |
|
||||
|
||||
לעניות דעתי, התגובה הזאת נכתבה שבוע מוקדם מדי. |
|
||||
|
||||
למה שבוע? זה קשור למידע ממקורות מהימנים שיש לך על תאריך פרוץ המלחמה? |
|
||||
|
||||
זה קשור למידע על תאריך היווצרותו של אי-השדים. |
|
||||
|
||||
מחדש? (ווללה, קשרים יש לך אתה!) |
|
||||
|
||||
׳האם זהו סופו האמיתי של הסיפור הציוני? לא בתקומה ובגאולה, אלא באש ועשן?׳ נראה שחרבות ברזל, זה לא משהו שאפשר ללכת איתו להיסטוריה. ההיסטוריה אוהבת תקומות ונתניהו מעדיף את נעלי בן גוריון על נעליו של פון ביסמארק. |
|
||||
|
||||
ביסמארק היה דיפלומט גאון שהצליח ליצור בריתות עם כמעט כל המדינות באירופה. נתניהו דומה יותר ליורשו, הקייזר (שעמד בפועל בראש המדינה) שהצליח כבר בראשית כהונתו להסתכסך עם רוסיה ללא סיבה טובה ובהמשך להיכנס לתחרות מול אנגליה שהייתה נייטרלית בזמנו של ביסמארק. כך הן עברו לצד של צרפת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |