![]() |
בן 10 חשוד בביצוע מעשים מגונים בבן 4 | 816 | ![]() |
||||||
![]() |
|
![]() |
![]() |
בן 10 חשוד בביצוע מעשים מגונים בבן 4 | 816 | ![]() |
||||||
![]() |
|
![]() |
![]() |
![]() |
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מסקרן אותי לדעת מה בדיוק הם עשו לו. אם אני זוכר נכון גם אני וחברי עשינו בגיליים דומים מעשים שהיום אני די מאמין שהם בלתי חוקיים , אולם לא בגלל סוטות מסוג זה או אחר אלא יצר סקרנות שיש בכל ילד. בטח בגיל 10 או נמוך מזה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
רועי יקירי, מגיע לך פרס ''ההולך נגד זרם הפוליטיקלי קורקט'' של השנה בעקבות התגובה הזו. ברכותיי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לידיעה הבאה נשתדל לצרף תרשימים. מה אתה רוצה, תגיד לי? הילדים הודו שהם הושפעו מסרטים כחולים. כמה סרטים כחולים אתה ראית בגיל 10? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
טוב ראשית לא ידעתי את הפרטים וקראתי על הנושא פה לראשונה, אני לא עשיתי מעשים דומים לאילו בצעירותי. ולא ראיתי סרטים כחולים. ולכן ביקשתי פרוט על מה מדובר. עם היה רשום כי מה שנעשה היה בעקבות סרטים כחולים לא הייתי מעלה את ההודעה שלי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
קצת מוזר שנתוני החקירה ("הילדים הודו שהם הושפעו מסרטים כחולים") מתפרסמים. יורשה לי לפקפק בכך שהעיתונאי יודע את אשר הוא סח. הוא ודאי מצטט "גורמים המקורבים לחקירה" (אולי הדוד של הילד בן ה-10 שחושב שסרטים כחולים הם גועל נפש ותראו לאן הנוער מגיע היום). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
משמע בגיל 10-11. זאת לפני ימי האינטרנט ובשחר ימי RTL. ציינו כבר שאני מתנגד לערוץ הפורנוגרפי? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"המטלה הבסיסית הנחוצה כדי ליצור אדם בעל מבנה מסודר ובלתי-סמכותי היא גידולו של הילד בהרשאה-מינית." [מתוך פרק 2, בנייתו המסודרת והבלתי-סמכותית של הפעוט, המהפכה המינית, וילהלם_רייך, עמוד 295, תרגום חופשי ד.ר. Excerpt: Chapter 2, NON-AUTHORITARIAN STRUCTURING OF THE SMALL CHILD, The Sexual Revolution, Wilhelm Reich, 1975, p.295] "אדם בריא שיש לו מספיק אוכל לא גונב.אדם מסופק מינית אינו זקוק ל'מוסר' מרתיע או ל'חוויה דתית' על-טבעית. באופן בסיסי, עד כדי כך פשוטים הם החיים. והם מסתבכים רק כתוצאה ממבנה אנושי כזה החושש מהחיים." [וילהלם_רייך, המהפכה המינית, ע' 328 וכריכה אחורית] |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ואם כבר מדברים על רייך אז אולי זהו המקום הנוסף לציין כי לשיטתו אדם בריא אינו נזקק לסמים משכרים כפיצוי כימי לחסך ביו-אמוציונאלי. או בפראפרזה על רייך: עד כדי כך פשוטים הם החיים, עד כי אין צורך ב'דפיקת ראש'. א. מאן |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יוזמת חקיקה: קיצור מאסר לפדופילים שיעברו טיפול. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml;?i... | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
האם ההגדרה הרפואית של פדופיליה תופסת גם לגבי מעשים שמבצעים קטינים? (או לא-בגירים מינית?) | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מתברר שלא. לא ידעתי זאת בזמן שכתבתי את ההודעה הקודמת. על פי ההגדרה של DSM IV, ההגדרה דורשת שבן 16 ומעלה יימשך לילד, כשהפרש הגילאים ביניהם הוא 5 שנים ומעלה: http://www.psych.org/public_info/pedfacts2.pdf | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מדכא יצר או מדכא חיים? הכתבה הזכירה לי את התפוז המכאני באופן מרגיז. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מדוע? אלכס ב"תפוז המיכני" הוא בן 15, ומבצע מעשי אונס בנשים בגילאים שונים. אינני זוכר קטע פדופילי בספר (או בסרט). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא בגלל הפדופיליה כמובן, אלא בגלל הטיפול. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
איך הטיפול מזכיר לך את תפוז מכני? הרי בתפוז, נוצרה אצל אלכס התנייה מנטלית בין יצר מיני לבין כאב - כלומר, היצר המיני עדיין קיים, אבל הוא הופך לדבר מכאיב, כלומר עונש פרפטואלי. הטיפול שמציג לנגנטל הוא בדיוק כמו תרופות הרגעה לחולי נפש - זה גורם ליצר להעלם לחלוטין. כמובן שיש מקום לשאול האם התרופות משפיעות מעבר לדיכוי היצר הזה (כמו שסירוס כלבים, ואני מניח שגם בני אדם, גורם לדכדוך ואף דכאון), ואז החוק הוא בעייתי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
פדופילים מקבלים כבר את הטיפול הזה. השאלה היחידה היא אם יש להבדיל בין עונשם של אלה המסכימים לקבל את הטיפול לבין אלה שאינם מסכימים לקבל אותו. הפדופיל מקבל את הטיפול לא רק כדי להימנע מהעונש. תחושת הפדופיל לאחר שהוא מבצע את האקט יכולה להיות תחושת השפלה גדולה מאד. הדימוי העצמי שלו הוא נמוך. יש פדופילים הנמצאים מחוץ לכתלי הכלא, ויש להם מאבק יומיומי בנטייתם הפדופילית (שהרי פדופיל הוא מי שנמשך לילדים, ולא רק מי שמבצע מעשים מיניים בילדים). הטיפול המוצע עוזר להם מאד. הרעיון המוצע יכול להיות בעייתי, משום שפדופילים יוכלו לטעון שהם נענשים בשל מחלה גופנית, שאין להם שליטה עליה. טיעון דומה קיים אצל מכורים למיניהם. עם זאת, דומני שניתן לטעון כנגדם כי המשיכה המינית לילדים היא אמנם מחלה, אולי אפילו גופנית, אך מימוש הנטיה הוא עבירה שאינה מחוייבת המציאות. הטיפול התרופתי מסייע להילחם ברצון לממש את הנטיה, אך ההימנעות הרצונית אפשרית גם בלעדיו. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | ![]() |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |