 |
מחר: יום ללא קניות | 774 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
יום שישי ללא קניות הוא כמו האייל בלי התגובות. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הארץ: "השנה נתקלו מארגני "יום ללא קניות" בבעיה לא צפויה: מנהיגי המערב - הנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש, ראש הממשלה הבריטי טוני בלייר, וראש ממשלת קנדה ז'אן קרטיין, קראו לאזרחים לקנות ולקנות ולקנות - כמעשה פטריוטי, כתגובה ניצחת לטרור ולמיתון הכלכלי שנגרם בעטיו. "ומשום כך, גם בין תומכינו יש הסוברים שהשנה עלינו לשתוק", כותבים המארגנים." אדבאסטרס משיבים: "September 11," the mainstream-media consensus seems to be, "changed everything." But did it? The millennial world was already at a crisis point between a sustainable rebirth and the final sale of its assets. The global economy was on track to use up our resources sooner rather than later. The tragic events of two months ago just sharpened our appreciation of how tenuous and potentially catastrophic is a voracious First World's dependence on foreign oil, networked international money markets, and the utterly uncompassionate survival instincts of multinational corporations. " אני, כמובן, בצד של המארגנים. נראה לי שיש כאן נושא לדיון בכל אופן. לא?אגב, הנוסח המדויק של תגובת CBS ניתן לצפיה ב: http://www.adbusters.org/campaigns/bnd/tour/6.html |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי איך 911 חידד את הבעייתיות שבהסתמכות העולם המערבי על נפט זר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-1977 הנשיא קרטר היה נחוש להקטין את התלות האמריקאית בנפט הערבי. זאת לאור הלקחים מהאמברגו של שנות השבעים. המדיניות שהוא ניסה לקדם לא היתה רק מדיניות של חסכון אלא בעיקר של השקעה בפיתוח מקורות נפט אלטרנטיביים. אגב, קארטר השווה אז את מדיניות הנפט שלו כשוות ערך מבחינה מוסרית למלחמה. בעיקבות מיסוד העלאות המחירים על ידי OPEC ונפילת השאח האיראני, מחירי הנפט זינקו לשמים, האינפלציה בארה"ב גאתה ורייגן הרפובליקני וכלכלת צד-ההיצע החליפו את קארטר הדמוקרטי. ביטול הרבה מיוזמות המחקר והפיתוח של קרטר הביא הקץ לאסטרטגיה ארוכת הטווח שהוא ניסה לקדם. אמריקה של שנות התשעים היתרגלה ל SUV הענקיים זוללי הדלק. כמות הנפט המיובא לארה"ב עלתה מכ-%30 בשנות השמונים לכ-%55 כיום. %25 מסך כל היבוא בא מהמפרץ המפרסי. קארטר בזמנו טען שאמריקאי צורך פי שניים אנרגיה מאירופאי. האם ניתן לראות בכך מין בקשיש תחת השולחן לסעודים תמורת שקט אזורי? היום ברור שהסעודים לא רוצים או לא יכולים כל כך לספק, כי הם תומכים בבין-לאדן במין תשלום של Protection. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבקשיש מגיע לסעודים בצורה אחרת, ומוזר לי שאתה, כאחד שככל הנראה מתיימר להתעניין בסוגיות הנפט במזרח התיכון, לא הזכרת את הדבר בהודעה. לא אמרת, לדוגמא, שהאמברגו שהוכרז על ידי המלך פייסל ושאר נציגי מדינות אופ"ק בשנת 73' החזיק מעמד רק כשנה, ושערב הסעודית היתה הראשונה לתמוך בהסרתו. בנוסף, לא הזכרת שמאז הסרת האמברגו הסעודים היו תמיד הגורם העיקרי באופ"ק שהתנגד להורדת מכסות ייצור הנפט, כלומר העלאת המחירים. גם העובדה שערב הסעודית היא ייבואנית הנשק מספר 1 במזרח התיכון, ושרוב הנשק שלה מגיע מארצות הברית, היא חשובה. התמונה המצטיירת היא כזו: בית המלוכה של ערב הסעודית, שמעולם לא היה אהוד על עמו, תלוי בארה"ב כדי להתקיים. אמריקה, מצידה, מנצלת את התלות הזו כדי לשמור על מחירי נפט נמוכים, תוך כדי תמיכה צינית באחת הדיקטטורות המוחלטות והגרועות בעולם. ואכן, מאז מלחמת איראן-עיראק מחירי הנפט נמצאים בירידה מתמדת. אמנם מתישהו בסוף שנות ה- 90 הבין עבדאללה, יורש העצר של המלך פהד שכבר אינו מתפקד, שמחירי הנפט הופכים לנמוכים מידי ובכך מקשים על המשטר לקנות את הציוד והאמצעים הדרושים כדי להכניע את האוכלוסיה (למרות שהם לא פגעו, חס וחלילה, בהרגלי הצריכה הגרוטסקים של בית סעוד - הידעת שבערב הסעודית יש יותר ארמונות מבתי ספר?). אבל עתה כבר מאוחר מדי, משום שארה"ב הצליחה לטפח את רוסיה, שאינה חברה באופ"ק, כספקית נפט אלטרנטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך עוזרים מטוסי אוואקס ו f15 להישרדות השלטון הסעודי? הסכנה לשלטון הזה היא פנימית בעיקרה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבדיל ממערכות ביטחון אחרות בעולם, בסעודיה מחולק כח האדם והציוד באופן כמעט שווה בין הצבא, שתפקידו לשמור על הגבולות, לבין ''המשמר הלאומי'', שתפקידו לשמור על המשטר. מטוסי הקרב והביון הולכים, לכאורה, לצבא. עם זאת, לאחרונה יצא לי לקרוא מספר ניתוחים שטוענים שלסעודיה בלאו הכי אין את היכולת להפעיל את כל הציוד הרב שהיא קונה, ושלמעשה מדובר בהעמדת פנים שנועדה להסוות את תלותו הביטחונית של בית סעוד באמריקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שתי סכנות - פנימית וסדאמית. הנשק נוגע לסדאמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתאי, משפט הפתיחה בדבריך - הפנייה שלך לרון - אינו במקומו. בשביל מה השתמשת במילה "מתיימר" ולמה קבלת על כך שלא הזכיר פרט כזה או אחר? ראשית, הוא הגיב באייל ולא כתב עבודת דוקטורט על תולדות משברי הנפט. שנית, דבריו עסקו בעיקרם במדיניות צריכת הנפט האמריקנית ולא במדיניות בית המלוכה הסעודי. הפרטים שסיפקת בתגובתך מעניינים, אך צורת הפנייה שלך לרון ממש מיותרת. אם נראה לך שיש לך מה להוסיף על הדברים - הוסף, אך אין צורך בהקדמות מעין אלו. דברי אלה כוונו לא רק אליך. אינך הראשון שנקט בפניה צורמת מעין זו, אך אני מקווה שאתה האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אירוני שיום ללא קניות נופל על היום הבינלאומי נגד אלימות כלפי נשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה האירוניה בוס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשים, קניות, מכות, נו עזוב. בדיחות שלי עם עצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היש אייל אקטיביסט בקהל שהשתתף/צפה באחת הפעילויות היום? (כי אני סתם רבצתי בבית ובפרט לא קניתי דבר) רק כדי להוסיף קצת מצרכים לקדירה: יום העיון שעבר בהיעדרי במכללת עלמא נשמע מעניין וענייני, עד כדי הרצאה בנושא 'אלטרנטיבות עכשוויות בעיצוב' מיאיר אנגל. גם רוני ערמון, חביבו של מר מאן, השתתף באירוע. לפני שנתיים הזמינו את רוני לפאב הטכניון לספר חוויות מסיאטל, שם נעצר וגורש. בין היתר תיאר זה בחדווה כיצד הצליחו אלפי המפגינים לתקוע מבפנים את המשטרה ע"י התנגדות פאסיבית למעצרם וניצול מופגן של זכויותיהם המשפטיות. תוך זמן קצר התמלאו בתי המעצר במחוז בעצירים אלמוניים הדורשים לראות עו"ד תוך 48 שעות, והמשטרה נאלצה להפסיק לעצור פעילים נוספים מחוסר מקום. רק כשחזרתי מאותה הרצאה העמיד אותי שותפי היקר לדירה על האמת המרה - כי באותם אמצעים ממש יכולה כל תנועה נאצית או חתרנית אחרת לתקוע את רשויות החוק במדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר קצת את התנהגותם של פעילי זכויות בעלי החיים בארה"ב לאחר 911, אשר הפציצו את מוקדי ההצלה בטלפונים הקוראים להצלת החיות הלכודות תחת ההריסות (כפי שכתב טל כהן, אם אני לא טועה, בדיון על הניסויים). איזה כיף שאפשר להקשות על השוטרים קשי היום ומקבלי משכורות המינימום בגלל שטויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוואה לא מוצלחת לדעתי. פעילי זכויות בע"ח סתם מניאקים, פעילי אנטי-WTO בסיאטל ניסו לסייע לחבריהם העצורים כחלק מן המאבק בארגון הסחר העולמי הדורסני. עם זאת, הטקטיקה בה נקטו עשויה היתה באותה מידה לשמש גורמים שליליים יותר, ועל כך ביקורתו של ידידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל פעילי זכויות בע"ח הם סתם מניאקים? גם אני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו/או מוציא את דבריי מהקשרם. סתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דרכים פחות אלימות להילחם בארגון הסחר העולמי (בחירות, תביעות). ההתפרעויות והבלגאן רק מורידים מקרנם של הנאבקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק מראה כמה התקשורת הרגילה שוטפת כאן את המוח המארגנים של ההפגנות בסיאטל ארגנו מספר ימי הסברה וסדנאות לפעילים לפני ההפגנות. חלק היו על ארגון הסחר העולמי וחלק היו על הפילוסופיה של אי אלימות. במאבק ישיר ובלתי אלים השתמשו גם מרטין לותר קינג ומהטמה גנדי. ביומיים לפני שכמה מהמפגינים שברו חלונות היו הפגנות של עשרות אלפי בני אדם - שאף אחד לא דיווח עליהם - חוץ מרשתות התקשרות העצמאיות. בCNN נתנו אייטם קטן של כמה שניות. רוב האלימות שהיתה היתה של שוטרים כלפי מפגינים. המפגינים מצידם עשו פעולה לא חוקית - כמו חסימת הרחוב בגופם אבל לא חוקי לא שווה לא מוסרי או אלים. בנוגע להצעה לפעול בדרכים של חקיקה וכו'- גם את זה מנסים אבל מה לשעות שהפוליטיקאים חייבים כיום הרבה כסף כדי להבחר - ראה גו'רג בוש לדוגמה וכך הם מחוייבים לכסף הגדול. את הצרות שההפגנות מנעו לכם אתם בכלל לא מכירים- הסכמים כמו ה MAI היו יוכלים לבטל הגנות סוציאליות וחוקים של הסביבה שמחקקו במשך 40 שנה וכל זאת בלי דיון ציבורי. פרטים ב www.bdidut.com ושם גם ניתן ללמוד על שליטת התקשורת העולמית והארצית
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור פעיל-*לשעבר* בארגונים מסוג הנ"ל והלז, ובתור אדום-בעבר ושפוי יותר בהווה, עלי לציין כאן כמה עובדות... בעיקר בנוגע לרוני ערמון ולאנשיו. הייתי שם. אינני גאה בכך, אך - האמנתי להם והלכתי אחריהם שולל. הלכתי עם ערמון, כמו גם עם גוז'נסקי. ועם כל החבורה. ארגון "אינדימדיה" ("תקשורת עצמאית", יענו), המפרסם את העתון "כאן", ואשר הנ"ל עומד בראשו, מנוהל בצורה בולשביקית טהורה לכל דבר ועניין. מפורסמות אך ורק כתבות, ההולמות את הקו המונחה מלמעלה, חל איסור מוחלט על פרסום כל ביקורת עצמית שהיא, ואך ורק מר ערמון עצמו יודע, כיצד מתנהלים הדברים. כל השאר פשוט הולכים אחריו בעיניים עצומות, כותבים למענו, נעצרים למענו... טוב, למען המטרה, *כביכול*. מזכיר תנועות אחרות, במרוצת ההסטוריה האירופית של "מהפכנים" למיניהם? על-כל-פנים, אישית - גם לאחר שהוקעתי את הקומוניזם, בראשית חודש מאי שנה זו, עדיין הוספתי להיות עמם באיזשהו קשר מינימלי - בכל-זאת, פעילי-שמאל, אנטי-כיבוש, כל הקרקושיאדה הזו, של חסרי-חיים רציניים עד כדי בחילה (ובנושא זה, של הכחדת הרצינות בקשר לפוליטיקה, החלטתי להסכים, במידה כזו או אחרת, עם השדה דורית לוין; לא ממש קשור, אבל - שיהיה). עד למוצאי האחד-עשר לספטמבר. באותו ערב, כאשר אך זה עתה התחלתי לעכל את שאירע, גלשתי במספר אתרי-חדשות באינטרנט (עם הסי.אן.אן באוזני), ובין היתר ביקרתי גם באתר "אינדימדיה" הלז. והם פרסמו התייחסות לפיגועים בארה"ב, כמובן. ההתייחסות היתה של מר נעם חומסקי, הלשונאי הנודע. והיא היתה הבעה גלויה, ברורה וחדה של שמחה ואושר. "הנה, ראו, סוף-כל-סוף האימפריאליסטים חטפו"... ברוח הזאת בערך. דע מיהם "אינדימדיה", ומיהו רוני ערמון. כרגע, הם עוד חבורת ליצנים, המטיחים עוגות בפניו של מוקיון כזה או אחר. ואני מקווה מאד, שלעולם - *לעולם* לא יתחזקו. שלכם, דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסותם של ערמון ושות. לנפילת התאומים כבר סוקרה בהרחבה ובנימה עוינת לא פחות תחת הידיעה החדשותית המתאימה. התייחסות חיובית מצדי לעיתון כאן ניתן למצוא כאן (1). אין לי מושג איך דברים מתנהלים במערכת העיתון, אך אני לא נרעש למקרא ביקורתך על בולשיביזם במערכת. בכל אופן, גם אם אינך מזדהה עם שיטותיו של ערמון, אם אתה תומך במסר של היום החופשי מקניות, מדוע אתה סבור כי מוטב שלא יהיה מי שהשתתף בו מבין הקוראים ומעוניין לדווח? אגב, יכול להיות נחמד, ולא קשה במיוחד, ליידע את ערמון על האייל ולהציע לו להשיב למבקריו. ואם כבר החלטתי להשיב לך, אציין כי לא מובן לי מדוע בחרת לפרסם את התייחסותך למאמרו של טל כתשובה לתגובתי. (1) תגובה 41438 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. בטאון של תנועת שמאל-קיצוני (או תנועה פוליטית בכלל) מונע פרסום דעות שנוגדות את הקו המוכתב מלמעלה? ברצינות? אני בהלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מכיר את המערכת של המגזין כאן, הם חבורת אנשים שמפרסמים כתבות שנראות להם רלווטיות, וכמו כל אחד יש להם דעות ושיקולים. אותו דניאל קלטי מהכרותי האישית גורם לצרות ואף הביא למעצרי שלי עקב התנגשות עם המשטרה שבה הטיח באחת השוטרות הערות שובניסטיות. איני מתפלא שאנשים אחרים לא ששים לשתף איתו פעולה. באופן כללי, המערכת של כאן יושבת בקורדוברו 14 וניתן ליצור איתם קשר דרך האינטרנט ולברר מתי הישיבות שלהם ולהצטרף. מה ההבדל בינם לבין האיל הקורא? הרי גם לעורך של האיל יש דעות משלו. באתר האינטרנט של אינדימדיה ניתן לפרסם דעות וידיעות בצורה חופשית ללא צנזורה של התאגידים או הממשלה. גם זה לא בסדר מר קמינר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן את כל הסיפור, אז כדאי, שהחבר'ה פה ידעו, מה *באמת* אירע. הדבר היה "יום ללא קניות" לפני שנתיים, בסוף נובמבר 99' - כשהתחילו גם המאורעות בסיאטל. בטפשותי כי רבה, כפעיל אז בארגון (הטוב והחיובי בדרך-כלל, שלא יהיו כאן אי-הבנות) "פעולה ירוקה", מחקתי אוטומטית כל תוכניות שהן, שהיו לי לאותו יום ששי - והיו-גם-היו - ואצתי רצתי ברכבת להגיע לרחבת-הכניסה של קניון עזריאלי, על-מנת לחלק חומר עם אותם "מתנגדי הגלובליזציה", אשר המגיב למעלה נמנה עליהם. ע"פ החלטתם של גורמים עלומים (=רוני ערמון, מן הסתם), *לא* הובא לידיעתנו, כי בעצם, _א_ס_ו_ר_ לנו לעמוד בכניסה לקניון עצמו, משום שהרחבה במקום שייכת להנהלת הקניון (ולא לעיריית ת"א). לא היה מר ערמון הנכבד טורח להביא לידיעתנו עובדה קטנה זו, כל אותה פרשיה היתה נמנעת. על-כל-פנים, אני, כשלעצמי, כלל לא בער בי להמשיך ולעמוד שם - העדפתי, בפירוש, לרדת לתחנת הרכבת במקום ולהספיק לרכבת האחרונה לרחובות (יום ששי... נובמבר... ואז היו פחות מהיום). אבל, יתר החברים לא היו מוכנים בשום פנים ואופן לסגת - ואחד מהם - אולי אף דרור הנ"ל עצמו, אינני בטוח - אף הביע את "זעזועו העמוק", לכאורה, מכך ש"בישראל של 1999 אפשר, פשוט, לקנות מדרכות!" וואלה, מה אתה אומר. כעת - אני, מטבעי, נאמן לחברי "עד הסוף". והסוף, במקרה זה, היה מר מאד. על-מנת להגן על האינטרסים של ארגון "פעולה ירוקה", נכנסתי לויכוח עם שוטרת אחת, שהגיעה למקום ודרשה מאתנו להזדהות, בעוד היא עצמה נעדרת תג-זיהוי (עבירה על נהלי-המשטרה) ומסרבת בתוקף להזדהות לפנינו. ושוב: אלמלא נאמנותי הרבה, למי שחשבתי, בטעות, לחברי, לא היה עולה על דעתי לעשות זאת - במבט לאחור, היה עלי, מן הסתם, לומר לשוטרת, "סליחה, טעיתי, הפעילים פה הטעוני - הנה, אלו הם פרטי, שחרריני ואלך לתפוס את הרכבת האחרונה הביתה!" אבל, אני התעקשתי לעמוד לצדם. מקץ דקות מספר הופיע גם מפקד התחנה (או סגנו), עונד תג-זיהוי, הזדהתי לפניו אבל בשלב זה, הם החליטו ש"עלבנו בכבודם הרם", ועכבונו בתחנה - מקום בו התעקשה השוטרת גם לעשן בנוכחותנו, בחדרה הקטן והסגור, למרות בקשות מצדנו, שלא תעשה כן. כעבור זמן קצר, הם שוחררו ורק אני נותרתי - ולבסוף, לאחר בקשות סליחה רבות, חוזרות ונשנות מצדי על ש"העזתי לפקפק" באלהותם הנאדרה, הואילו לבסוף השוטרים לסלוח לי, והצלחתי שלא לפספס את האוטובוס האחרון הביתה מתל-אביב. לאחר האירוע, לא טרח איש מפעילי הארגונים הנ"ל לברר, מה שלומי, האם בכלל הגעתי הביתה באותו אחה"צ, או בכלל, או שמא אני עצור באבו-כביר או מאושפז, הלום מכות-רצח, באיכילוב (כפי שאיימו עלי האלימים שבשוטרים כאשר הובאנו לתחנה - הפשע: העזתי להזכיר להם, שה"שר" שלמה בן-עמי אמר, שהאזרח הוא הריבון ולא השוטר). אז זהו, זה כל הסיפור. לא רציתי לחושפו כאן, כי הוא אינו מוסיף כבוד לאיש מן המעורבים בפרשה. אבל, מן הצד השני - ודאי שאני, שסייעתי למי שחשבתי לחברי, אינני צריך להתבייש בו כאותם אלה, שגררוני לשם בסיפורי-שוא, ואחר-כך הפקירוני לבד - פצוע בשטח. ואולם, הדבר אינו מקרי, עכשיו כשאני חושב על זה - גם בהפגנות נגד "חוצה ישראל" - כביש רע ומזיק בפירוש - דאג מר ערמון לכך, שפעילים ופעילות שונים יעצרו, על-מנת לשמן את "גלגלי-המהפיכה"; כי אכן, מאז לנין, סטאלין ומאו לא רבות השתנה אצל הכנופיות הנ"ל. מזלי שאורו עיני, והתנתקתי מהם!! שלכם, דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב גם בהפגנות סטודנטים, ראשי האגודות מעוניינים במאבקים עם המשטרה שמצטלמים היטב בתקשורת. ואם מותר לי לנחש כך גם בכל ארגון המנהל מאבק תקשורתי עם המדינה. אל תקח את זה אישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק - אם כך, שיעצרו הם עצמם. המנהג הזה של ראשי ארגונים, להביא פעילים ככבשים רק על-מנת שהמשטרה תעצור (ואולי גם תכה) אותם, בעוד הם עצמם יתראיינו אחר-כך לעתונות, מעורר בי שאט-נפש של ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שכעסו (המדווח על ידך) של האזרח דרור ואחרים אינו מוצדק. השטח, ככל הנראה, שייך לקניון, אך לא גודר. סביר להניח שרצועה מסויימת לפניו (ברוחב של 2-3 מטרים, על פי חוקי העזר העירוניים) היא-היא המדרכה השייכת לאזרחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סגנון ההודעה ממש מזכיר את אפרים קישון (מלבד העובדה שקישון הצליח להצחיק בדרך כלל), במיוחד הניגוד הגרוטסקי בין הדימוי הגרנדיוזי והדרמטי של הפצוע הגוסס שהופקר בשטח לבין השאיפה הילדותית-מתבכיינת שלא לפספס את האוטובוס האחרון לרחובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, באתר "אינדימדיה" ובעיתון "כאן" הצנזורה אינה של התאגידים; שם, היא של הפוליטבירו בראשות ר. ערמון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בכוונתי להגן או לשבח את מר קלטי. אין לי שום חיבה או הערכה כלפיו. אינני מעוניין להצטרף למערכת של ''כאן''. יש להם אג'נדה ברורה, וזה כל מה שאמרתי, שמדובר בבטאון של ארגון בעל סדר יום פוליטי. בדיוק כמו שהבטאון של שינוי הוא בעל סדר יום פוליטי. זכותם לעשות כן, זכותי לדעת מראש שכל מה שכתוב שם מוטל בספק. ההבדל בינם לבין האייל הקורא הוא שהאייל הקורא הוא במה לדעות מכל קצוות המערכת הפוליטית, ואני ממש לא צריך להצדיק את עצמי כאן - מספיק לקרוא את מגוון המאמרים באייל ואת התגובות שלי לחלקם כדי לגלות שאני מפרסם דברים שאני לגמרי לא מסכים איתם מכל בחינה שהיא. גם באייל הקורא אפשר לפרסם דעות וידיעות בצורה חופשית ללא צנזורה של התאגידים או הממשלה (אם כי יש צנזורה של המערכת, כשהדיעות מהוות עבירה על החוק - כלומר, הסתה, הוצאת דיבה וכד'). אבל לאייל אין אג'נדה, ובאייל יקראו את דבריך עוד אנשים מלבד אנשי שמאל קיצוני. אבל לא על אתר האינטרנט של אינדימדיה דיברתי, משום שאינני מבקר שם ואינני מכיר אותו במיוחד. אני מדבר על ''כאן'', שאותו כן קראתי, והוא, לטעמי, לא יותר מבטאון פוליטי. לא שזה רע, רק שצריך להיות מודעים לזה. פעם היה לנו רעיון להוציא גרסא מודפסת של מאמרים ותגובות נבחרים מתוך האייל. אני רוצה להאמין שאם דבר כזה היה קורה, הקורא המזדמן לא היה מגלה את העמדות הפוליטיות והאחרות שלי רק מעצם הבחירה במאמרים ובתגובות (מה גם שלמערכת בכללה אין שום דעה מגובשת של כולנו על הנושאים השונים). על הדעות של מערכת ''כאן'' קשה שלא ללמוד מהבחירה שלהם במאמרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'כאן' מייצג דעות מובהקות של שמאל במובנו העולמי, באותו מובן שאתה ימני במובן הכלכלי המקובל בעולם, ולא במובן הלאומי המקובל כאן. אמנם ניתן למצוא שם התייחסות למצבו הקשה של העם הפלשתיני, אך לא תמצא שם התייחסות לטובת מרצ או נגד הליכוד. אני לפחות לא מצאתי, בגליון הבודד שקראתי. הזדמן לי לקרוא כמה עיתונים פוליטיים בחיי, ובכללם 'קול העם' המיתולוגי, ו'כאן' יכול בשקט לטעון לחפות מחלק גדול מן הדמגוגיה הפוליטית המרוחה על כגון דא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציינו את כ''ט בנובמבר בהימנעות מקניות ובא לציון גואל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום שישי הוא היום בשבוע בו אני עושה את רוב קניות המזון שלי, בשוק של ואדי ניסנס ובחנויות קטנות לידו. חושבני שאני אקנה כרגיל (מבחינת המטרות של היום, אני משרת אותן (את חלקן, לפחות) אפילו אם באופן הצהרתי אני קונה יותר מכרגיל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאומרים יום ללא קניות הכוונה ליום ללא שופינג או יום ללא קניית מזון בשוק? כי אם הכוונה לראשון ולא לאחרון אז הבחירה ביום שישי היא בחירה לא מוצלחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היא ליום ללא שופינג, מה שמתאים יותר ללוח השנה הנוצרי בו כולם קונים ביום שישי, ובפרט לקראת חג המולד. אצלנו קונים לרוב ביום חמישי, ובפרט לקראת ראש השנה ופסח. לא נראה לי שהקניות לחנוכה אצלנו הן ברות השוואה לקניות חג המולד אצל הנוצרים. אבל אף אחד עדיין לא מעט מקצת סולידריות עם המשיגינעס בתפוצות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה אחרי קומזיץ בים, בסוף כולם מעטים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מחר יום ללא קניות. מעריב: http://www.nrg.co.il/online/15/ART/827/195.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוכמה קטנה להכריז על יום כזה במדינות שבהן אין לתאריך הזה משמעות. תנסה בישראל להכריז על יום כזה לקראת תקופת החגים. בארה"ב, כפי שרבים מהקוראים בוודאי יודעים, זה *היום* בשנה לקניות (ה SALES שלאחר THANKS GIVING), ואנשים מחכים בתורות עצומים בכל חנות להנות מהמבצעים, וקונים בלי הכרה לקראת חג המולד וראש השנה האזרחית הקרובים. תנסה להגיד למישהו מהם לגזור את כרטיס האשראי, בלי להיות האצן הטוב ביותר בעולם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ ובעולם יציינו מחר יום ללא קניות. לכאורה מדובר במיזם שכוונתו היא להחדיר למודעות הצרכנים את הנזקים שנגרמים לסביבה כתוצאה מצריכת יתר בלתי מוצדקת. ואולם, מתברר שלפחות כאן, בארץ, נוצקה אל המיזם הזה אידיאולוגיה שמאלנית קיצונית. שבוע הבא, אגב, לאחר שכתבי ערוץ שבע המופתעים יגלו שגם רפורמים חוגגים את חג החנוכה, נקרא משהו כמו: התגלה שלחג החנוכה נוצקה אידיאולוגיה אנטי יהודית. אכן, עיתונות במיטבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שבוע הבא" הוא שיקוץ לשוני, שנהוג, אמנם, גם בטלביזיה אבל מעצבן שוטה גלובלי אחד עד מאד. מה רע עשתה "ב" הבכל"ם שנגזר עליה להיקצץ ממקומה הטבעי? נכון, באנגלית אפשר לומר "next week", אבל לא זאת היתה השפה בה דיבר אדם הראשון. "עוד תראה, עוד תראה כמה טוב יהיה, שנה, שנה הבאה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בוקר - ויודע ה' את אשר לו" "ויקם פרעה לילה, הוא וכל עבדיו" [ואם מעט, ואוסיפה לך כהנה וכהנה] אני מסכים: עדיף לא להשמיט את הבי"ת. אבל למה להעליב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא אסכינה עם השיקוץ הזה אפילו תוכיח לי אותות ומופתים שכך היו הלווים שרים בית המקדש. גם אם אהיה אחרון הזועקים, את זעקתי זאת לא אחריש, ולא יועילו לך ציטוטים ממקורותינו גם אם מצויים הם ידיך מלוא חופניים. יעמדו נא עשרות בלשנים ומומחי לשון ויעידו כי "שבוע הבא" הוא ביטוי תקין, אענה להם שרבוב לשון שעשרות שנות סבל מאחריו ואומר: "נא. לא בא חשבון. תבואו שנה הבאה ונדברה שוב". אם העלבתי מישהו, אין זה אלא תוצר משני הכרחי של חריפות מחאתי שאין שני לה. לא את עלבוני שלי אני תובע אלא את עלבון אוזני הוירטואלית שצרימת "שבוע הבא" היא עבורה כצרימתו של גיר עלי לוח. בין אם צודק אני ובין טועה, שמוע תישמע זעקתי עד אחרית הימים, וגם אם אהיה אחרון המוחים לא איחת ולא ארא, ואשא את שוועתי האיילה. כזה אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. לאות התנצלות אנא קבל את ''תבואי בבית'' ו''תצא בחוץ'' כפיצוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי [ב]תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אם תגיד - "לא בא חשבון", הם יגידו: נו, אז אין חשש, אנחנו יכולים להמשיך להשמיט את הבי"ת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצעד חסר אחריות, חשף השכ''ג זהותו, בעשותו שמוש במבנה התחבירי האופיני לו, זה המשמיט מילת היחס במשפט. לא נותר לי אלא להסיר הכובע בפניו של השכ''ג, ולהודות לו על שהקים המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנת את מה שכתבתי, לא איכפת לי בכמה שיקוצים לשוניים נתקלת. אם לא הבנת, גם הוספת ''ב'' לא תעזור לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל היא תעזור לי. מה איכפת לך לעזור לחלשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כותב תגובות אך ורק במטרה שיבינו אותן. אם הבנת את התגובה, אתה לא צריך יותר עזרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם עני קוטב טגובוט ראק כידיי ש יבינו עוטם. עם אבנט, עטה לו צריח יוטר אזרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את שאר השיבושים המכוונים הבנתי, אבל אני מודה שאת זה לא. מה זה ךל יפוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא משמאל לימין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת זותי שנעלבת שמדברים אליה בלשון זכר (דמיין הודעה זו בשפת הבי''ת. או טוב מזה - שפת ה''אגוזים''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ... ממש לא. (כלומר, זו לא הייתי אני). אבל מה זה "שפת ה"אגוזים""? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזכור כאן: http://www.kaktos.co.il/printthread.php?t=67302 וכאן: http://www.bartender.co.il/forum/philboard_read.asp?... גרי אקשטיין שר את זה. לדעתי זה היה באחד הפסטיבלים או השירוויזיונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אממ... נזכרתי. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגוזים וגוזים דגוזים הגוזים (ובקיצור, השפה הזו היא אקרוסטיכון לעניים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שדווקא עוזי חיטמן שר את זה (וגרי אקשטיין שר על ''הבנים והבנות, אגוזים ובננות'') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באוניברסיטת תל אביב: בימי רביעי חמישי יהיה שוק קח תן, דוכן חידוש בגדים, ושל תחרויות חסרות טעם - כל זה בדשא של גילמן. ביום חמישי יהיו הרצאות: 13:30-15:00 - איילון שמיר - שינויים בהרגלי הצריכה 15:00-16:00 - אפריים דוידי - מי קונה מה ולמה - ביקורת סביבתית על הצריכה 16:00-17:00 - ערן בן ימיני - גלובליזציה אקולוגית - הכצעתקה. ההרצאות יתקיימו בבניין דוד דויד, חדר 105. בנוסף, יתקיים בערבו של יום חמישי כנס בנושא סחר וגלובליזציה ביוזמת ביה"ס למשפטים ועמותת ידידי כדור הארץ, החל מהשעה 18:00, בבניין פורטר. ביום שישי תערך תהלוכת מחאה הומוריסטית מגינת שיינקין לגן מאיר. בתפריט - מלך המותגים, משרוקיות, מסה קריטית של אופניים וגולשים חתיכים. לפרטים נוספים: שחף מרגלית רכזת מגמה ירוקה בתל אביב 0523-128072 green.org.il
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שלא יהיה גם אפריים שמיר. אני מניחה שזה מפני שאיילון דוידי לא פנוי באותו היום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |