 |
משחקי המכביה עלולים להדחות או להתבטל, משלחות נוער מבטלות ביקורים | 562 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מוטב שנדחה ביוזמתנו את המכביה מאשר שהיא תתבטל בכלל. ולגבי ש"ס, מותר לשאול איך *הם* תורמים למדינה בשעת צרה? בזה שהרב יוסף פסק שאברכים לא צריכים להתגייס אפילו למלחמת מצווה? למה אנו לא שומעים למשל על "קומנדו חרדי" שיקלל את ערפאת, יאסין ונסאראללה בפולסא דנורא שהחרדים מאמינים בה? (נכון שלפי המסורת, אם הקללה נכשלת המקלל צפוי למות בתוך שנה, אך עדיין חיילי צה"ל מסתכנים הרבה יותר מאברכי ש"ס ש"מגינים על המדינה בתפילותיהם"). |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו אבל פולסה פועלת רק על יהודים ואו כאילו שהיו יהודים ואו כאילו שחשבו שהם יהודים ואו כאילו שקוראים בקפה ובקלפים ובודקים מידי שישי מה אומר העיתון על המזל שלהם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצדקנות והצביעות הן חרב פיפיות מצד אחד, תנועת המכבי היא עצם מעצמות גח''ל והמפלגה הליברלית - היינו נטייה ימנית. כך זה במיוחד בתנועת הנוער המסונפת למכבי - המכבי הצעיר. ישנו רוב תומך במדיניות הליכוד בקרב הארגונים היהודיים האמריקאיים, וזכורה צעקת הגוועלד שלהם כנגד מדיניות רבין והפעילות הלוביסטית דהיום כנגד פשרה עם הפלסטינים. גם החוגים הדתיים הנם נעלי רוב עם נטייה ימנית, למרות שהשתתפותם במכביה היא מן הסתם זניחה. בכל אופן - דווקא כשהם צריכים לשים את עצמם היכן שהרטוריקה שלהם הוליכה אותם, הם מגלים שקרוב אדם אצל עמצו. מן מטמורפוזיס אגדי (וצפוי מראש) שעובר גם על אופוזיציונרים ימניים קולניים וחרחרנים במיוחד כשהם מתיישבים על כיסא ממשלתי ומגלים שלזעוק חמס קל יותר מאשר לבצע. מצד שני, ההתחסדות הישראלית ביחסה ליהדות העולם - קריאה לסולידריות יהודית, רק בעיתות מצוקה ישראלית (שכמובן הציניקן יפרוט אותה מייד למטבע קשה) אך למשל כשרצו להעביר חוקי מיהו יהודי או התחשבות ביהדות הרפורמית העולמית הסולידריות הווירטואלית הזו נמוגה. לפני כמה שנים כתב העתונאי מתי גולן ספר שבו הוא מוכיח את היהדות האמריקאית על זה שהיא משתמשת בישראל להשקיט את מצפונה וקרא לניתוק הקשר המלאכותי בין ישראל ליהדות העולם. גם יוסי ביילין דיבר באופן דומה. זכורה גם התחייבותו הפזיזה של נתניהו לבטל את מענק האמריקאי, שבמובלע היה גורם עם לנתק מסוים, פיננסי, בין היהדות האמריקאית ישראל. כבר הרבה שנים שרוב כספי ההתרמות היהודיות הולך לשימוש הקהיליות המקומיות ורק חלק קטן מופנה לישראל. כמו תמיד, הפוליטיקאים מעדיפים לקצור רווחים קצרי מועד מזכרונם הקצר של הבריות, על ידי התחמקות מודעת מדיון ברור בגוף הנושא. ברורה חרדת ההורים בחו''ל לחיי ילדיהם, בדומה לזו שישראלים רבים חוששים כיום, ואים שום סיבה למצוץ עוד רחמים על חשבון מצפון מפוקפק. ומצד שני בימי רגיעה, שנות המצוקה והעליה הגדולה לישראל חלפו ועברו מזמן ומדוע ממשיכים לטפח את מוטיב ישראל כמפלט האחרון של יהודי העולם. הרי אם יהיה מצב שאמריקה תכניס יהודים למחנות ריכוז, מצבו של העולם יהיה כה גרוע שלא תהייה משמעות לישראל כמקום מקלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...הרי אם יהיה מצב שאמריקה תכניס יהודים למחנות ריכוז, מצבו של העולם יהיה כה גרוע שלא תהייה משמעות לישראל כמקום מקלט." למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, קונטרה פרובוקציה. אמריקה מחזיקה עצמה ומוחזקת על ידי מרבית העולם, הדמוקרטי לפחות, כבעלת מניות יסוד בנושאי חופש האזרח, חופש הדיבור וכיבוד זכויות האזרח. כמובן שבבדיקה מדוקדקת נראה כמה מרובים הסדקים באיפור הכבד, אך עדיין משמשת התודעה האזרחית האמריקאית כנייר לקמוס ממשי וחי אל נגד עיננו. ארה"ב, או לפחות חלקים נכבדים ממנה, מנסים בכל כוחם לשמר את האיזון העדין בין חופש הביטוי לבין הדמוקרטיה שאמורה לשמור על נפשה. האיזון שבין הזכות להחזיק בדעה לבין אחת מאושיותיה של חברה ליברלית שאמורה להקיא או להניא דעות גזעניות. ראה לאחרונה את המקרה של טימוטי מקווי, הטרוריסט מאוקלהומה סיטי, ששאב השראה מהספר שפרסם דר' (לפיזיקה) פירס הניאו נאצי. הספר פורסם באופן חוקי למהדרין אך הליגה נגד השמצה וארגונים אחרים מנהלים כנגדם מעקב צמוד ומלחמת בעזרת החוק עד חורמה. יוצא מכך, לדעתי, שאם אמריקה תגיע למצב של שבירת כלים מוחלטת - ומחנות ריכוז היום (בניגוד למלחמת העולם השניה שבה הוקמו מחנות לנתינים ואזרחים ממוצא יפני) - מחנות כאלו היום יהוו שבירה מוחלטת של הרוח והאתוס האמריקאי שיגרום ל -או שיהיה תוצאה של מפולת מוסרית-אידאולוגית כללית בעולם המערבי. אבל, תוך שחשבתי על התגובה הזו, הרהרתי על עצם המושג - להיות מדינת מגן ומפלט לכל היהודים באשר הם שם *לעת צרה*. מה המשמעות שמדינה מכריזה שזה הרזון ד'אטרה שלה? איך אפשר לפרש את ההכרה הזו לאור הקונפליקט המר עם הערבים? כמובן שכל צד יכול לפרש ולהקיש מכך לפי דעתו הפוליטית, בחינת השלמה בין המעשה המדיני להכרה האידאולוגית. מצדדי היציאה מהשטחים יכולים לאמר - חשוב לשמור על מדינה בגבולות מוכרים (או בעלי סיכוי להיות מוכרים) כדי לשמר את המטרה האולטימטיבית. מתנגדי היציאה יאמרו - מה חשוב מה אומרים האחרים, מה סובלים (כביכול?) הפלסטינים. עלינו לשמר את מקסימום בטחוננו ולו במחיר מקומי. שאלה נוספת היא כיצד יכולים לחיות עם מטרה (ערטילאית או מוחשית) שכזו כל אותם המיחלים למדינה ככל שאר המדינות, נטולת מועקה ומחויבות היסטורית. ומה יחשבו אזרחים שאינם יהודים? הפלגתי קצת אבל אולי אפשר לעורר כאן דיון מעניין בשאלה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
People err when they think that Israel was meant to be a refuge for world Jews. The whole purpose of the State of Israel, as the Zionists saw it, was to make the Jewish people a healthy one, so that it will no longer be persecuted. Unfortunately, it seems that we have failed. We are an unhealthy people. I'm open to suggestions for improvement, though I'm pretty sure I know what I'll read next.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מחנות כאלו היום יהוו שבירה מוחלטת של הרוח והאתוס האמריקאי" נכון, בדיוק כמו שהם היו בזמן שהוקמו אז, בזמן מלחמת העולם השניה. אז מה? האמריקאים הקימו מחנות ריכוז לאנשים שארץ מוצאם היתה מדינת האוייב. ומדובר באנשים שהיו מוכנים להצהיר שיפן היא האוייבת שלהם. המלחמה חלפה והאמריקאים החלו להתבייש במה שעשו. כיום רובם אינם מודעים לכך כלל. אבל לא אניח לך לצאת בקלות כזו. נניח שארה"ב תשתגע ותעביר את כל היהודים למחנות ריכוז. מצבו של העולם, ללא ספק, יהיה בכי רע. אבל לא הבנתי ממה שכתבת למה למקלט במדינת ישראל במצב כזה לא תהיה משמעות. ובאשר לנושא השני שהעלית - כיצד ניתן לפרש את ההצהרה שמדינת ישראל היא מפלט ליהודי בעת צרה לאור הסכסוך הישראלי-ערבי. ובכן - מבחינתי הדברים אינם קשורים כלל זה לזה. למדינת ישראל יש כל מיני צרות: הצורך לשמש מקלט ליהודים, משק המים, סכסוך אלים עם השכנים, גזענות מבית, חובבנות בתכנון מבנים, חיבורי אינטרנט איטיים וצרות נוספות. חלק מהצרות האלה הן ייחודיות לנו. חלק לא. כריצד ניתן לראות את המחוייבות ליהודי העולם לאור חיבור האינטרנט המהיר או לאור החמסין? לא צריך לקשר תמיד בין דברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במצב כל כך דמיוני (ושמא לא כל כך) אמריקה יכולה להפך לישות הארית החדשה, שבה אנשים כמו פאט ביוקנן יהוו אויבי המשטר. מי שישלוט יהיו קיצוניים פונדנמטליסטיים דוגמת פאראקן (רק חבל שהוא שחור) שילטןן שבו קיצוני הרפובליקנים אשר יוצאים היום חוצץ כנגד היהודים יחשבו כליברלים לעילא. השבר הקטקליסמי יכול להיות כ"כ גדול שיתכן ותרחישים אפוקליפטיים יתממשו - פצצת אטום אמריקאית על ישראל? ניצול הסיטואציה על ידי מדינות ערביות? האם בכלל היהדות אמריקאית תוכל לברוח? מה תהיה הסיטואציה באירופה דרך כל התהליך המוביל להקצנה האמריקאית? לא בדיוק קלטתי למה אתה חותר בפסקה האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתאר מצב שבו יתכן שישראל תפסיק להתקיים, ולכן לא תהיה בה משמעות כמקלט לעם היהודי. אולי, אבל אתה מניח שאם ארה"ב תשתגע, גם ישראל תושמד. יש כל כך הרבה הנחות בדרך, שהסיכוי שכולן נכונות עד כדי איבוד המשמעות לקיום מדינת ישראל הוא נמוך ביותר. במילים אחרות: הסיכוי שארה"ב תהפוך למדינה רודפת יהודים הוא נמוך. הסיכוי שזה יקרה והיהודים לא יוכלו להימלט משם הוא יותר נמוך. הסיכוי ששני אלה יקרו וגם תושמד מדינת ישראל הוא עוד יותר נמוך. בשורה התחתונה - לא ריאלי. הרבה יותר סביר שיהיה צורך בישראל כמדינת העם היהודי וכמקלטו. פירוש הפיסקה האחרונה בהודעתי הקודמת הוא שלא צריך לפרש כל דבר לאור הסכסוך הישראלי-ערבי. יש לצאת מהפרשנות הצרה. נתתי דוגמאות מופרכות בעליל כדי להדגיש זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר לי שכשאנשי ימין לוקחים את הילדים שלהם ומעמידים אותם במצב מסוכן (התנחלויות), אנחנו, כלומר השמאל והמרכז, גוערים בהם על כך. אבל כשאנשי ימין אחרים לא מוכנים לסכן את הילדים שלהם *סתם* (לשלוח אותם למכביה), אנחנו קוראים לזה צביעות. מה, בדיוק, מותר להם לעשות כדי להביע את דעתם מבלי שנראה בכך כל דבר רע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר קרה אסון המכביה, והיה צריך לשלם פיצויים, ממשלת ישראל עשתה שמיניות באוויר כדי לטעון שמדובר באירוע פרטי ושאין לה כל אחריות עליו, ודאי לא אחריות משפטית. עכשיו, פתאום, אי הגעה לאירוע פרטי שאין לו כל קשר לממשלת ישראל הופכת לבגידה באתוס הציוני (מצד אנשים שכלל לא אמורים להיות מחויבים אליו, אבל שיהיה). אני מבין לחלוטין את יהודי העולם. גם אני לא הייתי בא למה שנראה כמו מיני קוסובו. אבל, באותה נשימה, גם הייתי נמנע מלהתערב בקביעת מדיניות שבתוצאותיה לא אני אשא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מישהו בכלל מסוגל לבצע הערכת סיכונים ולקבוע איך עומד הסיכון שבהגעה לישראל בימים אלה לעומת סיכונים אחרים (למשל שהייה בקליפורניה, המועדת לרעידות אדמה, או אכילת ביצה רכה)? ב. אז למה לדחות או לבטל?! אפשר להעביר: לקיים את הארוע במדינה אחרת (שכולם יסכימו שהיא בטוחה כמו מקלט אטומי), עם משלחת ישראלית מכובדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ברור שלא, אבל מה שמטה את הכף הוא אלמנט החרדה. למרות שאתה חי את חייך עם סכנות רבות מרחפות מסביב, רק כשאתה מודע לסכנה או מתעמת עימה מרצון אתה מפחד מפני העלול לקרות. או במילים אחרות - לאכול ביצה רכה באיזור עימות זה סיכון כפול שלא כולם רוצים להתמודד עימו. ב. להעביר את מקום האירוע זו הכניעה המבזה ביותר לטרור הפלשתיני. המשחקים האלה הם סימבול, האתלטים היהודים שבאים לארץ ישראל, ארצו של העם היהודי, מסמלים בכך את הקשר הבל-ינתק בין יהודי הגולה לארץ הזו. זה לא אירוע ספורטיבי. זה אירוע מעין לאומי ולכן צריך לזכות ליחס שונה. מבחינתי, כל המשמעות של המשחקים הם שהם נערכים *בארץ*. אם נאמר שניתן לארח אותם בארץ אחרת, נשלח שדר לעולם שהעם היהודי יכול להתקיים בארץ נכר ולא חייב ארץ ומדינה משלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חשבתי שזה נאמר ברצינות. גם אם זה לא נעים, יתכן ועדיף להזיז את האירוע מאשר לבטלו. אם, נניח, היו מכריזים כבר לפני שנה שהמכביה הבאה תתקיים באופן חד-פעמי באוסטרליה כמחווה לספורטאים שנפגעו באסון הגשר, לא בטוח שהרגשות הלאומיים של מאן דהוא היו נפגעים כמו בתסריט הצפוי בו מודים למעשה שלאור המצב לא ניתן לקיים את האירוע ומבטלים אותו לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בכך שהתפיסה שלהם את עצמם היא כ Jewish-Americans (על משקל African-American) ופחות כ- American Jews. כנראה שבמקרה הזה מרכיב ה American גבר על מרכיב ה Jewish |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרישה מיהודים אמריקנים שיעדיפו את האינטרסים של ישראל על פני האינטרסים של ארה"ב היא בלתי מוסרית. ההשוואה שאתה עושה בין JEWISH לבין ISRAELI, מצד שני, היא דמגוגית. אין חפיפה בין השניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התואיל להסביר מדוע? הרי היהודים תושבי ארה"ב הם תומכים נלהבים של ישראל (אלו המכנים עצמם יהודים-אמריקאים - האם תאמר שהכינוי שלהם לעצמם אינו מוסרי?) ועושים זאת בגאון. מהי בדיוק הדמגוגיה כאן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל- אני היא :-) שנית, לא הבנתי את תגובתך. לא השוותי כלל בין Jewish לבין Israeli. אתה מוכן להסביר יותר את עמדתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אירוע ספורט לאומני לא יתרחש, בכי לדורות. אבל איזו אירוניה נפלאה היא זו ש"אולימפיאדת היהודים", האמורה לייצג את מעברו של היהודי הגלותי מן חיי הלימוד הבזוים אל סגידת הגוף במתכונתה הציונית החדשה ("מי כמוך באלים יהוה", מי יכול עלינו, הא?) במעין התרפקות רומנטית על אופיו הקשוח וחוזקו הרב של העם היהודי הנולד-מחדש בכח הזרוע והפלדה, דווקא אירוע זה מתבטל, ובשל מה? בשל פחדם של יהודי העולם, אותו מאגר בלתי נדלה של ממון ותמיכה פוליטית המבוססים ברגשות אמביוולנטיים, עליו בנתה ישראל את מרבית קשריה המדיניים ועליהם היא מתבססת לאחר ש, כדבריו של אריה כספי במוסף הארץ של סוף-השבוע, "אזל החול בשעוני רגשות האשם של העולם בנוגע לשואה", הם פוחדים מפני פרעות הישמעאלים הטרוריסטיים. אך לא ניכנע, שהרי אנו יפים וצודקים, ומדינתו מדינת היהודים היא (וגם דמוקרטית), נאיים ונבליג, נירה ונבכה, נאטום עינינו ולבבותינו, נמשיך לכבוש, להתעלל ולהתפלא - הרי נתנו להם הכל (מה בדיוק? -לא יודע, הכל!) והם החזירו לנו במטבע האלימות. כאלה הם, מלידה, תוקפנים ובלתי-דמוקרטיים. ואנחנו? מדינת מקלט הקמנו. ובמקלט זה לא נרשה אושוויץ שנייה, נרוץ מהר ונזרוק הכידון למרחק, אנו ואחינו שמעבר לים. וכך, בין דגלים מתנופפים והמנונים מתנגנים, גשרים מתמוטטים ותינוקות נרצחים, אנו נזכרים שוב באופי המקום הזה, באופי אנשיו, באופי אנשיו הסמויים מן העין ובקורבנותיו. שילכו לעזאזל, נסתדר לבד - תנו לצה"ל לנצח! ותרעם הארץ ארבעים שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבטל את חוק השבות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאכול צנון? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |