 |
חילופי-אש בצפון - חייל צה''ל נהרג (עודכן) | 486 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
How odd. Hearing the politicians, you would think that this is the first incident by the Hizbollah in which they had breached the UN resolution. And what about the kidnapping of three Israeli soldiers? The UN endorses the kidnapping of soldiers at national borders?
|
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זו הזדמנות להזכיר לערן שמר נסראלה כניראה יישר קו עם סגנו. ערן הפנה את תשומת ליבינו לכך שהצהרותיו של נסראלה מתונות מאלה של קאסם *מאז הנסיגה*, ויש לו אנטרס להפסיק את הלחימה עם ישראל. אך הצהרתו לפני כשבוע שהמטרה היא לא פחות מהכל כולל תל אביב וירושלים, והארועים האחרונים רומזים על מצב קצת שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני כאן. ואולי אוסיף גם תגובה מתבקשת ב"נסיגת האיוולת", אך כרגיל הארוע היה בגזרת הר דב (כלומר, במסגרת כללי המשחק), חיל האוויר הפציץ בתגובה עמדות נטושות (מישהו שם מבין שהתגובה הנחוצה היא מול הציבור הישראלי ולא מול החיזבאללה), ותגובות נזעמות נשמעו בעיתונו של חרירי (אל-מוסתקבל) – קראו ב YNet : אשר להצהרה של נסראללה – אודה אם תכוון אותי למקור. אקרא ואגיב. ואשר למסקנה, נו, מהאירוע הזה כבר הסקת את כל זה כאשר אתה אפילו לא יודע מי הורה על ביצוע הפעולה, ואפילו לא סיפקת הסבר איזו מטרה היא משרתת (מתוך הנחה שיש לנסראללה, וגם לסגנו, מטרות כלשהן). בקצרה – החיזבאללה לא יכול לכבוש את ישראל (אם קוראי האייל עדיין לא הבינו את זה, אז הנה אני אומר את זה) ולכן כל ההצהרות הנ"ל ריקות מתוכן מעשי בנושא זה, אך הן רלוונטיות להבנת שאלת המשך/הפסקת הסכסוך. כדאי להוסיף את ההקשר שלפני כשבוע העמידה מערכת הביטחון פרס של 10 מיליון דולר למי ישביא מידע שיביא להחזרתו של רון ארד (ובכך לדעתי מכינים את הקרקע לחילופי שבויים ישראל-חיזבאללה שיכללו את דיראני ועובייד, שוב, הפרס משמש ככלי לעיצוב דעת הקהל *הישראלית*) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם צה"ל תקף מטרות נטושות אני לא רואה סיבה אחרת, אלא צרכי התעמולה הפנימיים של ישראל. אבל מאז הנסיגה ביצע צה"ל כמה וכמה התקפות בלבנון נגד מטרות מאוישות. הידיעה אומרת שהמטרות היו נטושות. אתה יודע להגיד האם הן נטושות מזה זמן רב או שהן ננטשו ברגע האחרון בגלל שצפו את התגובה של צה"ל? אתה יכל להצביע על התקפות תעמולה מובהקות אחרות שביצע צה"ל בעבר? אם נתחכם עוד קצת ניתן לומר שהכתבה המוזמנת (על כך אנו מסכימים?) בעיתון של חרירי בעצם מעודדת את ישראל להגיב וכך לגרום להסלמה. אתה טוען שיש פילוג בתוך החיזבאללה, מחנה נסראללה מול מחנה קאסם, וקאסם הוא זה שיזם את הפעולה? ברור שההצהרות ריקות מתוכן *מעשי*. וחוצמזה אתה זה שבונה מגדלי קלפים על ההצהרות שלהם, והנה נסראללה אמר מה שאמר, אתה זה שצריך להסביר, את דעתי הרי, עוד לא שמעת, ולא ניסיתי להסביר דבר. את הידיעה על ההצהרה של נסראללה קראתי באתר המבזקים של גל"צ. לא מצאתי אצלם ארכיון. פעם הבאה אני מבטיח לשלוח לך דוא"ל, במקרה בו לא יהיה באייל דיון רלוונטי. עדיין אתה יכל להתייחס תוך שימוש במילה לכאורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, המטרות שהותקפו אמש היו נטושות מזה זמן. כמו כן סביר להניח שתצפיות צה"ל בגזרה יכלו לספק מידע בזמן אמת ולכן אני סבור במידה רבה של ביטחון שהיה ברור (וכנראה גם מכוון) שמטוסי חיל האוויר מפציצים מטרות ריקות. אשר ל"התקפות תעמולה" אחרות, מה בדיוק עשה צה"ל (בהוראת הממשלה) בששת החודשים האחרונים בשטחים? הירי על משטרת רמאללה לאחר הלינץ' למשל, מבחר התקפות על קרקסטינים ריקים של זרועות הביטחון הפלשתיניות, ועוד. אני לא בהכרח מסכים שהכתבה מעודדת את ישראל לתקוף (אנא הראה קשר סיבתי מספק) ואשר לשאלת הפילוג. לא, לא צריך להוסיף את הנחת הפילוג למשוואה (שאינה נתמכת על ידי עובדות) – מספיק לראות שכל אחד מהם מוביל קו מנוגד למשנהו ולפעמים ידו של האחד על העליונה ולפעמים של השני. אנלוגיה קלילה ניתן לבצע למפלגת העבודה בשנים 92-95. האם מפלגת העבודה התפלגה כיוון שרבין ופרס הובילו לכיוונים שונים בתהליך השלום? פעם ידו של פרס הייתה על העליונה (הסכם אוסלו) ופעם ידו של רבין (הסכם השלום עם ירדן) וכך התנדנדו להם בשלווה בלי לפרק את המפלגה. ולציטוט מפיו של נסראללה – הייתי מעדיף לבחון את הציטוט המדוייק. בהזדמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור ההתקפה המרחיקת לכת היום, גדל אצלי הספק לגבי התעמולתיות שבהתקפת העמדות הנטושות. אבל באופן כללי אני גם חושב שישנם מקרים בהם חלק מהשיקול להפעיל את צה''ל הוא תעמולתי. אם אתה מחפש השוואות להשערת הפילוג שהעלית, הייתי מציע למשל את ערפת-אבו נידל, האחרון ניסה להתנקש בחייו של הראשון. ויש עוד אין ספור דוגמאות לדרך שבה מתנהלים שם דיונים. אני נוטה להאמין שהקו של נסראללה לא שונה מהקו של קאסם באופן מהותי, ואם השתנה משהו בזמן האחרון, אז אחד מהם צריך ''ללכת''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דווקא. כלל אצבע שאני יכול להצביע עליו הוא שמספר 2 בשלטון מבצע בדרך-כלל פוליטיקה הפוכה לפוליטיקה של מספר 1. דוגמאות? רבין - פרס, ערפאת - אבו-מאזן, נסראללה - קאסם, חרירי - חמדון, ואפילו קלינטון - גור (אם מישהו זוכר לדוגמא את נושא חתימתו של גור בשם ארה"ב על הסכם שלא פורסם עד לפני כחצי שנה שאיפשר העברת טכנולוגיה גרעינית לאירן). יודע משהו, גם בוש-צ'ייני. איך זה קורה? כיוון שהעומד בראש גוף פוליטי לא באמת חופשי לגמרי לבחור את סגנו כפי שהיינו אולי רוצים לדמיין (זוכר את "אני אנווט" מ-92 שבעקבותיו צעק הקהל "פרס, פרס" – לרבין כבר לא נותרה ברירה) – הכוחות היריבים *בתוך* תנועות פוליטיות מובילים למעין איזון שכזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |