 |
מחסור במוצרים בישראל ובעולם | 4088 |  |
||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
האם הביקוש לשבבים עדיין מוזן במידה רבה על-ידי כריית מטבעות דיגיטליים? (האם הוא היה כך בעבר? או שזו אגדה?) | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ילין לפידות כלל לא מזכירים את המטבעות הדיגיטליים: "בניגוד למה שנהוג לחשוב, מגפת הקורונה איננה הסיבה הבלעדית למשבר הקיים בשוק. בין הסיבות העיקריות ניתן למנות את הריכוזיות הגבוהה בשוק וההסתמכות על מספר מועט של יצרנים, התנודתיות החריפה בביקושים, ההשקעות הגבוהות מאוד הנדרשות, תהליכי הייצור הארוכים, מלחמות הסחר בין ארה"ב וסין, ומשברי טבע שפקדו את הכדור בשנת 2020." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע,אז כשכורתים עצים *לא* עפים מספיק שבבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק מכיר את הסיפור (האגדה?) על כך שחברת nvidia הפחיתה בכוונה את מהירות השעון בשבבים מסוימים מתוצרתה כדי להקטין את יעילותם בכריית מטבעות קריפטו, מפני שאחרת הכורים היו קונים את כל המלאי שיועד למוצרי צריכה אלקטרוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ֿ1. אם אכן יש מחסור עולמי במכולות, ובהנחה שלא הושמדו מכולות באופן חריג בתקופה האחרונה, האין זה אומר שיש ביקוש גבוה למכולות - ומכאן שיש תנועה ערה של סחורות (אם לא בישראל, אז לפחות בעולם)? 2. נמסר בידיעה על (ובמקומות אחרים) על ״עומסים חריגים בנמלים מרכזיים ברחבי העולם״. אז שוב - בהנחה שאין שביתת סוורים בינלאומית, האין זה מצביע על עליה במסחר? כלומר - הפקקים בנמלים יכולים לגרום לאי סדירות באספקה בגלל הקושי לצפות את זמן הפריקה, ואף לעליית מחירים12, אך לא בהכרח למחסור. __ 1. גם אם מדובר על קנס של 650,000 לאוניה, עליית המחירים הישירה פר-קונטיינר פר-מוצר נשמעת זניחה למדי. 2. ואולי זה בכלל ההיפך? אולי יש עלייה חדה בביקושים אחרי המגיפה שגורמת לפקקים בנמלים, למחסור במכולות, לאי סדירות באספקה, ובקרוב גם לאינפלציה עולמית? התיאוריה הזאת נשמעת לי הרבה יותר סבירה אבל אין לי גישה למספרים שיכלו להפריך או לגבות אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש מוצרים שתהליך העבודה עליהם דורש תכנון זמן רב מראש כדי לספק את הביקוש החזוי (ייצור זרעים עבור חקלאים, התאמת קווי ייצור במפעלי שבבים). הקורונה שינתה מאד הן את ההיצעים - למשל, בגלל סגירת מפעלים ונמלים, והן את הרכב הביקושים - למשל, עקב שהיה מרובה של הלקוחות בשטח הבית. מתוך שמרנות, כנראה שרוב היצרנים העדיפו להכין כמויות קטנות מדי של מוצרים, כדי לא להתקע עם מלאי לא מכור במקרה של מיתון. כפי הנראה, כעת אנחנו צפויים להסתגלות ארוכה ולעליות מחירים, מפני שאי אפשר להגדיל את כושר הייצור במהירות מספקת. השאלה המקרו-כלכלית המרכזית היא האם תגרם עלייה משמעותית במדד המחירים לצרכן, ואם כן - האם הבנקים המרכזיים יתפסו אותה כזמנית או קבועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מחירי ההובלה הימית אכן עלו מאוד. עיקר העליה היא בהובלה מהמזרח הרחוק. בקו הספנות העמוס ביותר- מהמזרח הרחוק (סין) לחוף המערבי בארה"ב- הגיע מחיר הובלת מכולה לשיא של 20,500 אלף דולר לפני חודש (לעומת בערך 2500 דולר ב 2019). בכיוון ההפוך, לעומת זאת, מחיר הובלת מכולה הוא 1000 דולר בלבד (כי האוניות ממילא לוקחות קונטיינרים ריקים). בחודש האחרון מחירי ההובלה החלו לרדת והמדד האחרון הוא 16,800 דולר. 2. זמני ההמתנה הארוכים בנמלים אינם של אוניות מכולה, שמהוות את מרבית הסחר, אלא של אניות מטען כללי וצובר. אניות מכולה פועלות בלו"ז מדויק. כאשר מחירי ההובלה במכולות היו נמוכים היבואנים העדיפו להזמין הכל בקונטיינרים כי זה יותר מהיר ונוח. אבל כאשר מחירי ההובלה בקונטיינרים זינקו היבואנים העדיפו להזמין סחורות לא יקרות, שמרכיב ההובלה משמעותי יותר עבורן, באניות מטען כללי. הפקק בנמלים הוא מגידול התנועה באלו, שזמן הטעינה והפריקה בהן מראש ארוך בהרבה. על המחסור בקונטיינרים אני שומע לראשונה. הוא כנראה מקומי כי מה הבעייה לייצר עוד קונטיינרים? אולי הבעיה היא בשטחי אחסון בעורף הנמלים שהתמלאו. 3. המחסור בשבבים הוא מתמשך. כבר באוקטובר הקודם הבן שלי דיווח לי על עליית מחירים פראית בכרטיסי המסך ועל מלאי בלאק פריידי שנחטפו תוך דקות מתחילת המבצע. הגורמים לכך לדעתי הם: - ביקושים חריגים בשנה שעברה למוצרי צריכה אלקטרוניים בגלל ההשארות בבית - קשיים בהגדלת כושר ייצור (בניית מפעל שבבים זה עסק יקר מאוד ולוקח שנים) - הסתמכות גלובלית על מלאים נמוכים מאוד. זה לדעתי הקש ששבר את גב הגמל. בעשרים השנה האחרונות היצרנים והספקים עבדו חזק כדי לשכלל את ה CRM שלהם ולהקטין את המלאים לאפס. האוטומציה והסינכרוניזציה של ההזמנות גרמו לכל המלאים בעולם לרדת מאוד- אם זה תירס אצל קלוגס, גומי אצל מישלן או פנסים אצל טויוטה. כשעובדים על אפס מלאי כל הפרעה בשרשרת האספקה מתורגמת מייד במחסור במוצרים. המחסור בצ'יפים גרם לשיבושים חריפים באספקת מכוניות כי יצרני הרכב לא החזיקו מלאי של צ'יפים. בכלל שוק השבבים הוא מחזורי. שבבי זכרון, לדוגמה, בכל כמה שנים פתאום מכפילים את מחירם בגלל מחסור זמני, ואז ההיצע הגובר מוריד את המחיר בהדרגה שוב לשפל. אני זוכר ארבעה מחזורים כאלה ב 30 השנה האחרונות, אולי היו יותר. אני משער שהביקושים למוצרי צריכה אלקטרוניים כבר התמתנו והיצע גובר יוריד את מחירי הצ'יפים בחזרה כמו בכל המחזורים הקודמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאד, תודה. אולי השבבים של היום דומים לנפט של שנות ה- 70': רכיב מרכזי בכלכלה הגלובלית שמשפיע על מגוון רחב של מוצרים אחרים, ויש מספר קטן של מדינות בהן הוא מיוצר. שוק כזה רגיש לזעזועים גאופוליטיים, בדומה למשבר הנפט דאז. לאור החסימה האמריקאית של מכירת שבבים לסין כדי לשמור על עליונות טכנולוגית, האם לא יהיה הגיוני מבחינת הסינים לאסוף כעת מלאי גדול ככל האפשר, עד שיפתחו תעשיה משלהם? נניח שייקח עשור עד שארה"ב וסין יבנו תעשיות שבבים עצמאיות. בינתיים, יווצר מחסור עולמי במוצרים המיוצרים בסין, ומכילים שבבים מארה"ב. בקיצור, בגלל רמת הריכוזיות הגבוהה והמתחים הפוליטיים, ייתכן שהפעם עליית המחירים תתמשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ "20 שאלות" בהארץ היום למדתי שתחילת המחסור בשנה שעברה היתה בכלל בגלל בצורת חמורה בטאיוואן, שבגללה מפעלי השבבים לא קיבלו מספיק מים לתהליך הייצור. מלאי של שבבים אתה לא מחזיק לשנים, כי בכל 5 שנים יש דור חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדתי היום שגם שוק שבבי הזכרון (בו אין מחסור כעת ככל הידוע לי) הוא ריכוזי מאוד. שלוש חברות מחזיקות ביחד 94% משוק ה DRAM (זכרונות למחשבים שולחניים ולפטופים)- לסמסונג 42%, להייניקס (גם קוריאנית) 29% ולמיקרון האמריקאית 23%. בשוק ה NAND (זכרונות פלאש לסמארטפונים) שש חברות מחזיקות ביחד 99% מהשוק. גם כאן סמסונג היא הגדולה ביותר עם נתח שוק של כ 30% |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אבל רק בישראל יש נמל ריק בזמן שבים מחכות אוניות לפריקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיא במספר אניות המכולה שמחכות להכנס לנמל לוס אנג'לס. עוד אנו למדים מהכתבה שיש כמות אדירה (65,000) של קונטיינרים ריקים בנמל לוס אנג'לס שמחכים לחזור מערבה למזרח, ויש אניות כבר בדרכן לאסוף אותם ולהקטין את המספר הזה, ושמספר הקונטיינרים המלאים שמחכים לשינוע מהנמל ללקוחות ירד ב 18% ל 71,000. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שבחוגי הכלכלנים יש ויכוח עז לגבי האינפלציה העתידית, כשתשואות האג"ח לטווח ארוך בארה"ב מצביעות על ציפיה לרמה של 3% לפחות בעתיד הנראה לעין. מלבד זאת, כשכולם מתרגלים לעבוד עם מלאים נמוכים, בשיטת Just In Time, גם עבור מוצרים שההיצע או הביקוש להם משתנים בסקלות זמן ארוכות, לא קל להגיע חזרה למצב יציב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינפלציה היא ירידת ערך המטבע. כשמדפיסים ממנו כמויות גדולות בסופו של דבר ערכו יורד. האנומליה בעשור האחרון היתה שלמרות הדפסות עצומות האינפלציה לא התבטאה במחירי סל המוצרים והשירותים אלא במחירי מוצרי הון (מניות, דירות, סטארט אפים וכו') בלבד. זה התאפשר הודות לכושר ייצור שנראה אינסופי בסין. השכר במערב לא עלה כי הסינים עשו הכל יותר בזול. אבל השכר בסין הולך ועולה, ולחצי השכר במערב גדלו פלאים בשנה האחרונה. המסקנה שלי- בעיות בשרשרת האספקה היו רק המאיץ והאינפלציה לדעתי אינה חולפת. דווקא הרגיעה לכשיפתרו בעיות האספקה תהיה חולפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנכ"ל ויקטורי: מחירי הדלק עומדים לזנק, בממשלה העבירו מס חדש על כלים חד פעמיים לצד מס נוסף על משקאות ממותקים. ספקים שלא העלו מחירים כבר שנים, מחכים להזדמנות והמיסוי החדש של כלים חד פעמיים ומשקאות מתוקים נותן להם לגיטימציה להעלות מחירים. - כלכליסט והנורא מכל עוד לפנינו: מחסור בזרעי דשא לחורף - החברות המובילות בתחום אספקת הזרעים לא יצרו מספיק כמויות של זרעים. אצטדיונים אשר לא נערכו מראש עם מלאי בכמות מספקת עלולים למצוא את עצמם במצב שבו יהיו בבעיה רצינית. נראה כאילו מעבר לבעיות השינוע, אלגוריתמים הקשורים לתכנון היצור בתחומים שונים - כשלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור אם זוהי טלטלה זמנית במחירים, או שהיא תביא ליציאה משיווי משקל יציב של אינפלציה נמוכה, ששרר בעולם ב- 20 השנים האחרונות. השאלה היא אם חל שינוי במערך הכוחות שלחץ על המחירים כלפי מטה. הגורם העיקרי היה, לדעתי, היבוא הזול ממזרח אסיה, שנשען על פערי השכר בין המדינות המפותחות לבין סין ושכנותיה (מלבד יפן). הפערים האלו כנראה אינם עומדים להסגר בקרוב. מצד שני, התגברות המתיחות בין ארה"ב לסין עלולה להביא לצמצום היקף הסחר הבינ"ל, מה שיגרום לעליית מחירים. מטרתה המוצהרת של סין היא להפוך מכלכלה מוטת-יצוא לכזו שמבוססת על ייצור לצריכה עצמית, אבל רמת המחירים בסין עדיין נמוכה מכדי לאפשר את המעבר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתברר שבניגוד לפרסומים, לפחות לעת עתה, המס לא הוריד את הצריכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצעד חריג, המשטר הקומוניסטי בסין הורה לתושבים ברחבי המדינה להתכונן למחסור במצרכים בסיסים - ישראל היום. זה כבר לא קשור לשבבים או לשינוע וגם לא ממש לקורונה. אני מתלבט כיצד לקדם את פני הבאות - האם למשל לשים את כל הכסף על נייר טואלט או לפזר את ההשקעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא יהיה לך מספיק אוכל לא תצטרך הרבה נייר טואלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת עשויה להיות הגרסה הגלובלית לבדיחת ראש השבט האינדיאני והתחזית לחורף הקשה במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכיר לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(: תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת קצר מהנוסח המוכר לי, אבל אכן זה הצ'יף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש הווריאנט על השייך הבדואי בסיני1 שידע תמיד את מזג האויר הצפוי וקציני צה"ל היו באים אליו לעתים קרובות לדעת מה צפוי. יום אחד הוא אמר להם שאינו יודע מה יהיה מזג האויר מחר. - מה קרה? שאלו. - התקלקל לי הרדיו. _________ 1- אכן, לא הבדיחה החדשה ביותר בשוק. יש בכלל בדיחות חדשות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אבחנה אוטומטית אני חושב שקראתי בסביבות 2008, שנת פרסומה בדף הזה ברוטר, ואני לא יודע למה אבל יש לי הרגשה שהיא היתה די טרייה אז. היא בעיני אחת הטובות (הניסוח ברוטר לא אופטימלי בבחירות המילוליות הקטנות, מתנצל על הקלקול המסוים), והטרנדים הטכנולוגיים רק עושים אותה יותר אקטואלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הכרתי אותה בווריאנט שונה כשהייתי נער, כלומר בשנות ה-80 של המאה שעברה. כמובן שלא היה מעורב שם מחשב. זה היה בערך ככה: איש אחד בא לרופא ומתלונן על כאבי ראש שנמשכים כבר כמה זמן. הרופא נותן לו הפניה לבדיקת שתן. האיש מתעצבן ולא מבין מה הקשר, אז כדי לעבוד על הרופא הוא מערבב שתן של אישתו, של הבן שלו, של הבת שלו, של הכלב וקצת שמן מנוע מהמכונית ומביא למרפאה. למחרת הרופא מתקשר ואומר שהגיעו התוצאות: לאשתך יש מחלת מין, הבן שלך צורך סמים, הבת שלך בהריון, הכלב שלך עומד למות והמכונית צריכה לעבור אוברול (פעם היה דבר כזה, באמת). לא פלא שכואב לך הראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, תודה. כאן אני חושב שהגרסה המודרנית היא שיפור משמעותי. לא אתפלא אם את הגרסה שלך גם אני שמעתי כילד, והיא לא נחרטה בזכרוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר מתי נתקלתי בבבדיחה הזאת בפעם הראשונה, אבל זה היה מזמן. אגב, מצאתי את הנוסח המקורי (''המרפק כואבת'' רמז לכך שזאת לא בדיחה מבית היוצר של אליעזר בן יהודה) בכמה מקומות ברשת, אבל ללא תארוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם, כמובן, גם בדיחות שלא הכרתי אבל משום מה עולה גם מהן ניחוח קל של נפטלין (ההוא מהבדיחה עם ''לא כל אחד פוגע''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי זכרון קלוש שמהבדיחה הזו למדתי מה זה Tennis elbow. אם נזקקת לעוד רמז לגבי בית היוצר וגו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבדיחה הזו רצה באימיילים כבר באמצע הניינטיז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו שאתה אומר, כנראה שגם אני קראתי את זה אז (עשר שנים, עשרים וחמש שנים, אותו דבר בשבילי). אני מניח שגם אמצע הניינטיז זה עמוק בתוך התקופה שבה כבר לא נוצרות בדיחות חדשות, לפי התחושה המקובלת ששכ''ג ביטא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב להיפך - אמצע הניינטיז והופעת האימיילים היתה תקופה שבה התוודעתי דרכם לשלל בדיחות שלא היכרתי קודם. מאז אמצעי התעבורה הרשת השתכללו, אבל הם פשוט ממחזרים שוב ושוב את אותם בדיחות ישנות1. (וברור שבדיחות אינטרנט למשל לא יכלו להיווצר לפני הניינטיז, למשל). 1 לא נעים לומר, אבל הניינטיז כבר די ישנות, שלושים שנה לא הולכות ברגל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרג את הבדיחה. העטרך כנראה למד לספר בדיחות מספר הבדיחה והחידוד של דרוינוב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד תופעה סוציוקאקנומית מפתיעה בהשפעת הקורונה - גל התפטרויות בארה"ב, אירופה, ישראל וסין. 20 מיליון באביב ובקיץ בארה"ב התפטרו גלובס: "מ־2017 אנחנו רואים עלייה במספר המתפטרים. היא התחילה בעיקר בהייטק, אבל הגיעה לקבוצות שונות עוד לפני המשבר. קצב העלייה במספר המתפטרים גבוה מקצב העלייה במדדים אחרים. במהלך המשבר ראינו גידול בהתפטרות בקבוצות שלא הכרנו, 55 ומעלה, ובאשכולות הנמוכים. ושם שיעור הקפיצה היה הגבוה ביותר. ...כשנשאלו אם היחס לקריירה השתנה במהלך השנה האחרונה, 76% - שלושה מכל ארבעה נשאלים - ענו שכן. 74% העידו ששקלו להחליף עבודה. 57% ענו שהם אפילו שוקלים להחליף את תחום העיסוק. כולל בעלי שכר נמוך דווקא, שאינם נוטים להתפטר באופן מסורתי. באזורי הפריפריה חלה מגמת גידול משמעותית בשיעור המתפטרים: באשכולות 3 ו־4 עלה מספר המתפטרים מבין דורשי העבודה בכ־104%-90%. במחקר שערכה מיקרוסופט במרץ בקרב 30 אלף עובדים ברחבי העולם 41% מהם ענו שישקלו להתפטר; מקרב בני דור ה־Z כבר דובר ב־54%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבמחקרים נטען שעבודה ממושכת מהבית גורמת לירידה בנאמנות ובתחושת הקשר למקום העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע הגיוני. אגב, ישנם גם כאלו שחלק מן השדרוג שהם מחפשים הוא עבודה מן הבית, גם בימים כתיקונם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שזה בערך הדבר הכי צפוי בעולם. עבודה היא גם מערכת יחסים. כמה אנשים אתם מכירים שמחזיקים מעמד במערכת יחסים לונג-דיסטנס? אם אתה ממילא פוגש את האנשים מהעבודה בתור אייקונים בזום, מה זה משנה אם תחליף את האייקונים שתראה בזום לחברה אחרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לראות נתונים המראים כמה מהאנשים שהתפטרו מצאו מקום עבודה חליפי רחוק יותר ממקום מגוריהם שהם לא שקלו לעבוד בו לפני עידן העבודה מהבית / העבודה ההיברידית. יכול להיות (אולי) שהעליה בקצב ההתפטרות הוא רק תוצאה זמנית של הגדלת הרדיוס של מקומות עבודה פוטנציאליים ולא בגלל שאנשים הם פחות נאמנים למקומות העבודה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכנתי היקרה1 פ' סיפרה לי שבעלה גר בבלגיה, ופעם בחודש חודשיים אחד מהם נוסע לשני. תמהתי על ההיגיון שבסידור זה: "את לא צריכה מישהו שיחבק אותך בבוקר, או כשאת חוזרת הביתה?" היא ענתה לי "תאמין לי, זה הנישואים הכי טובים שהיו לי עד עכשיו. ככה אנחנו לא נמאסים אחד על השני". שנה לאחר מכן ראיתי אותה שוב עם המזוודות. "לבלגיה?" שאלתי. "למה? מה יש לי שם?" "בעל, אם אני זוכר נכון." "אתה לא מעודכן, אני עכשיו נשואה לשווייצרי." הנישואים הללו, יש לציין, מחזיקים מעמד כבר כמה שנים. 1 יקרה למרות שלפני שנים כינתה אותי "גסטפו" כשניסיתי לגבות ממנה את דמי ועד הבית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסקרן אותי אם זה ממש נישואים רשמיים (לצורך העניין, האם נרשמו בשוויץ כזוג נשוי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבדוק זאת בפגישה הבאה איתה (אם אזכור - זה פעם בכמה שבועות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וטוב שכך. אין דבר שהוא Toxic יותר לנפש האדם מכל הקשקוש הזה של חברות שמפמפמות לעובדים שלהן את הסנטימנט השקרי והמגעיל של ״אנחנו משפחה״. מן תמהיל מוזר שכזה בין קפיטליזם, קומונה ומנטליות של כתות. זה לא מקרי ש-CEOs מקבלים שכר פסיכי ולא פרופורציונלי (היום יותר ממה שהיה מקובל בעבר) בתוך האווירה החולה הזאת. בכתות כמו בכתות, פולחן האישיות סביב הגורו והמבנה ההיררכי זה חלק עיקרי בכל העניין. בלאחס. מקום עבודה הוא לא הבית והחברים לעבודה הם לא יותר ולא פחות מאשר בדיוק זה - קולגות. כך זה צריך להיות וזאת אחריות העובדים להעמיד את מנהלי האירגון במקומם הראוי - הסכם חוזי בין מעסיק למועסק. אפשר ורצוי ליצור אווירה נעימה במקום העבודה, אבל להביא את זה למקומות עם מושגים כמו ״משפחה״ ו״נאמנות״ זה קצת חולני. הגיע ה-Covid והריחוק החברתי, אנשים התעוררו קצת מהתרדמת העמוקה בה הם היו בתוך המטריקס העירוני והתחילו להרגיש יותר בבית כשהם... נו... בבית עם בני המשפחה שלהם. זאת תופעה חיובית ושוק העבודה צריך להתאקלם למצב החדש או לחפש פראיירים על כוכב לכת אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אקח את הסיכון של להיחשף כנאיבי, פראייר ובמטריקס, ואציג זווית אחרת. עם כל הספקנות, אני כן מרגיש שעם הקולגות שלי והמנהלים שלי (בשתיים או שלוש רמות) יש יחסים שהם יותר מקיום חוזה באווירה נעימה. האווירה הטובה יוצרת מידה של ידידות כמעט אוטומטית - או ידידות כברירת מחדל. אני מרגיש שהם לטובתי גם מעבר לעבודה ולצורך, שהם יסייעו לי בבעיות קטנות וגדולות בשעת הצורך, וזה כמובן הדדי. אני עובד בתאגיד בינלאומי ענק, וברור שאין לי יחסים כאלה עם כל עובדיו. זה מתקיים במעגלים קטנים יותר; ובכל זאת, אם נקרא ליחסים העלה "קולגות++", אז יש לי בסביבות 150 קולגות++. אני גם מרגיש שכל אחד מאלפי העובדים של החברה ברחבי העולם, שאני בכלל לא מכיר, יכול בקלות להיות קולגה++ אם רק נכיר זה את זה באופן שטחי - מעצם ההשתייכות לחברה, שוב כמעין ברירת מחדל. אגב, נדמה לי שאצלנו דווקא לא מדברים על התאגיד כמשפחה. אם עושים זאת, אז המשכורות המגוחכות בגובהן של מנהלי הצמרת היו באמת צורמות. האם אני אומר שאנחנו באמת משפחה? לא, ברור שזו מטאפורה. האם זו מטאפורה קולעת? היא לא מדויקת: ה"משפחה" הזו בוחרת את חבריה וחבריה בוחרים אותה. מדי פעם הם בוחרים לעזוב אותה, ומדי פעם (מאוד נדיר, אגב) היא בוחרת לעזוב אותם. וכן, ה"משפחה" הזו מוחזקת יחד על-ידי כסף שעובר ידיים ומעוגן בחוזה משפטי. ומצד שני, ולטובה, יש כאן גם פחות מתיחויות וריבים מבמשפחה אמיתית. אבל אני לא חושב שמטאפורת המשפחה מאוד מופרכת. אני בטוח שיש חברות שבהן זה פחות כך, וחברות שנושאות את מטאפורת ה-family באופן פחות מוצדק. אבל, גם במידה שזה שקר, האם הוא רעיל כדבריך? במידה שהעובדים מאמינים לו, נשמע לי שהוא מועיל לכולם לאושר, וגם עוזר לעצמו להתקרב לאמת. או, אפשר לכאורה לומר את אותו דבר על כתות. זו שאלה לא קלה - מה בעצם רע בכתות, אם הם נותנות לחבריהן אושר ותחושת משמעות. אני אשאיר את הדיון הזה לפעם אחרת, אבל אציין שני הבדלים לטובת החברה-כמשפחה על פני כת: אחת, העובדים בחברות, גם אם הם נהנים מהתחושה החמימה של משפחתיות בחברה, לא נוטים לשכוח ולהתעלם עד הסוף מזה שיש כסף, חוזים ואינטרסים מאחורי זה, בוודאי לא כשזה מגיע להשלכות מעשיות. הבדל שני, ה"חברות" במקום העובדה לא נוטה מטבעה לפגוע במשפחות האמיתיות של החברים. המממ, פגיעה אחת שכן קורית לפעמים: מקרים של עבודת-יתר על חשבון המשפחה האמיתית, ומן הסתם אחת הסיבות יכולה להיות תחושת העבודה כמשפחה, וכמעין חובה מוסרית, וזה רע. אבל אני לא חושב שזה קשר דומיננטי ונפוץ של סיבה ותוצאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף לדעתך. האדם משתייך למספר מעגלים חברתיים- משפחה, עבודה, החברה מהשכונה, בוגרי מחזור n (בבית הספר, בצבא, בייל), אוהדי מכבי וכו'. את עוצמת הקשר החברתי שיש בכל אחד מהמעגלים האלה קובעים גם התרבות וגם האינדיבידואל. בתרבויות מסוימות, ואצל אינדיבידואלים מסויימים, הקשרים החברתיים במעגל העבודה יכולים להיות חזקים מאוד- בס"ה אתה נמצא לצדם של אותם אנשים שעות רבות ביום וחותר איתם למטרה משותפת. החברות הגדולות מנסות כמובן לטפח את תחושת השייכות. המניעים של חברות הם כספיים גרידא, אבל עבור העובד נוצר ערך. אפשר לקרוא לזה שקר, אבל אני לא מסכים שהוא רעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב, בתוך פחות משנה: "מדינות אוסרות יצוא סחורות חקלאיות מתחומן, מתוך דאגה לבטחון המזון של אזרחיהן. הודו אסרה על יצוא חיטה, אינדונזיה על יצוא אורז, טורקיה על יצוא שמן ומרגרינה, ומוצרי מזון כמו קמח ופסטה כבר חסרים מדי פעם במדפי הסופר באירופה. בכל הנוגע לאבטחת המזון לאזרחים, העולם הגלובלי מתפרק, וכל מדינה דואגת לאזרחיה" - yediot. נראה כמכה למי שנוטה להסתמך על סולידריות גלובלית, אך גם לאנשי השוק החופשי שדוחפים לוויתור על ענפים ללא יתרון מקומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמלי חיפה זינקו 140 מקומות בדירוג הנמלים השנתי של הבנק העולמי, בעוד נמל אשדוד משתרך מאחור עם נמלי אפריקה - יובל שדה, כלכליסט בצפון כל הנמלים פרטיים בעוד שבאזור אשדוד אחד בבעלות ממשלתית והאחר פרטי. מה שקרה הוא שבמקום שיעילותו של הפרטי תדחוף את זה הממשלתי, הורידו אותו משבר הקורונה, בעיות טכניות וסכסוך עבודה אל הסטנדרט הממשלתי. התוצאה? סחורות עבור המרכז והדרום מגיעות לחיפה ומשם, בהיעדר חיבור לרכבת, משונעות במשאיות מזהמות אל רחבי הארץ - עומר כרמון, TheMarker שורה תחתונה: המצב בישראל השתפר מאוד בשנים האחרונות. נותרו שתי בעיות: חיבור הנמלים לרכבת וסיום חבלי הלידה של נמל הדרום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבושתי לא ידעתי שנמלי חיפה לא מחוברים לרכבת, ואני חיפאי. ככל שאני יודע ממגורות דגון כן מטעינות ישירות לרכבת. שנים אני חופר על המחדל שנמל אילת לא מחובר לרכבת, ומאה אלף מכוניות משונעות ממנו על משאיות בכביש הערבה מדי שנה. זה שנמלי חיפה לא מחוברים זה מחדל גדול יותר בקנה מידה שלם, כי הרכבת עוברת ממש בצמוד אליו עוד מלפני קום המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל תחשוב כמה רווח המשאיות עושות מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמל חיפה הוותיק (שלאחרונה נמכר למישהו מהודו) מחובר לרכבת מאז הקמתו. שני הנמלים האחרים - נמל מספנות ישראל (שנדמה לי שלא עובד כמעט בכלל עם מכולות) ונמל המפרץ (עדיין) לא מחוברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח? החיבור התעבורתי של הנמל החדש (נמל המפרץ?) גורם כבר לפחות עשור לסגירת כבישים בגלל עבודות שונות חוזרות ונשנות שם וכל פעם חוגגים בגדול את סיום העבודות. אני חושב שבשנה שעברה היתה איזו מהומה בקשר לחיבור הזה ונדמה לי שדברנו על זה כאן בהקשר של חניקת שדה התעופה בחיפה (הארכת המסלול). אחרי כל המהומות האלו וקו הרכבת עדיין לא מגיע לנמל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, לנמל הישן יש חיבור רכבתי מאז הקמתו (על ידי הבריטים). לנמל החדש עדיין אין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, נרגעתי. זה מחדל מסדר גודל מוכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שלקולוניאליזם יש גם תרומה חיובית. מי היה מאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה הרומאים נתנו לנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין את הלוגיקה, אבל - אקוואדוקטים? את משתה ליל הסדר? את השם פלסטינה? את הנצרות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הלירה, את הגרוש ואת המיל. ומכאן קיבלנו את הנטייה להסתכל על הכל דרך החור שבגרוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(במידה והערה שלך לא היתה סרקסטית ואתה באמת לא מבין את ההגיון, זה ציטוט ממונטי פייטון) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההסבר, הוא חלף מעל ראשי כמו חללית חייזרים מעל מגדל ירושלמי עתיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן גם אני מדבר על הנמל הסיני. כל הזמן יש דיבורים ושיבושי תנועה לטובת חיבור הנמל הסיני. היה טרארם גדול לחבר את הנמל למערכת הכבישים בכיוון דרום. חשבתי שעשו משהו גם בקשר לרכבת. יש שם שתי בעיות המפריעות לחבר את הנמל לרכבת בכיוון דרום: הקישון וקומפלקס הכבישים העובר שם ושה"ת. כנראה שהתכנית הגדולה היא לפנות את שה"ת משם ועל השטח לבנות חיבור לקו הרכבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רוצים להאריך אותו? שה״ת יתרחב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לצטט את מה שהרבי אמר לרבנית: גם אתה צודק. מדברים על הארכת המסלול לכיוון הנמל אני חושב. חיבור הנמל הסיני לרכבת מחייב מסעפי רכבת בתוך אזור בנוי מסוף לטעינת הרכבת וכנראה מחלפים (גשר, מנהרה) כדי לחצות כבישים קיימים או את הקישון. נשמע לי הגיוני שכשמדברים על חיבור הנמל לרכבת, מדברים על בניית מסוף או מעבר שיאפשר העברת מטענים מן הנמל אל תחנת רכבת קיימת. בסה"כ מדובר במרחק של כ-10 ק"מ. בכל מקרה, נשמע כמו פרוייקט רציני מאד. אני לא רואה שהוא מתבצע כרגע, אבל אולי אני שוב טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הכתבה שאפו קישר אליה, נמל המפרץ יחובר לרכבת ב-2024 ונמל הדרום עוד השנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם מסתכלים על חצי הכוס הריקה. יש פה הזדמנות לתת עוד תואר נאה לדוד אמסלם למשל: שר השינוע השר לאינטגרציית ים יבשה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אניות גל נוע מובילות כלי רכב מהמזרח הרחוק הגיעו השנה לראשונה לנמל אשדוד | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |