 |
תוכנית ממשלתית להצלת אל-על | 4002 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
וגם זה (המלים) | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אל על בצרות לא מהיום1 2. היא כבר מקבלת מתנות מהמדינה2 לא מהיום. 3. חשבתי שהקימו ועדה3 לצורך העניין? כמובן שלא. שיטת השקשוקה עובדת. _______________ 1 דה מרקר 29.5.2019 הרבעון הראשון הגרוע בתולדותיה: אל על הפסידה 55 מיליון דולר 2 <דה מרקר 8.2.2020 אם עד 2013 עלויות אבטחת התעופה בחו"ל נחלקו 70% המדינה ו–30% החברות, הרי שמאז ההסכם כמעט כל העלות היא במימון המדינה: 97.5% מעלות אבטחת התעופה בחו"ל ממומנים על ידי המדינה...שינוי נטל המימון גרם לאינפלציה משונה בסעיף עלויות אבטחת התעופה הישראלית: בעוד מספר הטיסות המאובטחות של החברות הישראליות זינק מאז הסכם השמים הפתוחים ב–50% (הנתון הזה שנוי במחלוקת — אל על טוענת כי הנתון זינק ב–70%) — עדות, אגב, שהתחרות החדשה שהביאה הרפורמה לא הזיקה לחברות הישראליות — תקציב אבטחת התעופה זינק ב–100%, והוא מגיע כבר למיליארד שקל בשנה. 3 דה מרקר, 19.2.2020 תוקם ועדה שתבחן את ההשלכות של החלטות הממשלה בנוגע לנגיף קורונה על חברות התעופה הישראליות - כך הוחלט בדיון רב-משתתפים להיערכות לאומית והתמודדות עם נגיף הקורונה, שניהל היום (ד') ראש הממשלה, בנימין נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכאן יש כבר מקור לכמעט רבע מעלות ההלוואה: ביטול רוב הטיסות במשך כמעט חצי שנה חוסך למדינה המון כסף על אבטחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר הטיסות אינו בהכרח עדות שהתחרות לא הזיקה. יתכן שמספר הטיסות עלה אבל הרווח מכל טיסה ירד. בכל מקרה, אם זה מה שקרה אז הצרכן נהנה מההסכם ללא ספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצרכן נהנה מהסכם שמיים פתוחים [ויקיפדיה], שהוריד את מחירי הטיסות לישראל כמו שהתחרות בסלולר הורידה את מחירי המנוי- בחדות. החברות הישראליות קיבלו את הסוכריה הזו בתמורה. "ב-21 באפריל 2013 אישרה ממשלת ישראל את הסכם שמיים פתוחים...בתגובה להסכם שבתו חברות הטיסה הישראליות במשך כיומיים. השביתה הסתיימה לאחר שהוסכם כי הממשלה תממן 97.5% מעלויות האבטחה של חברות התעופה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה מה הרלבנטיות של מחיר החברה בבורסה. אני הצטערתי בזמנו לשמוע ש-BMW מכרה את רובר בעשרה ליש"ט לקבוצת משקיעים; כחובב רכב הייתי מוכן לשלם להם 11 ואפילו 12 ליש"ט כדי שתהיה לי חברת רכב משלי. אבל המשקיעים ההם היו מוכנים לקחת אחריות גם על ההתחייבויות של החברה, ואילו הממשלה היתה רוכשת את אל-על אז האחריות לעובדים ולהפעלת הטיסות היתה נופלת על כתפיה. המשבר הנוכחי (כמו גם מה שקרה במבצע צוק איתן) מדגיש במדה מסוימת את החשיבות של המשך קיום חברה שיש למדינה בה מניית זהב שמאפשרת תפעול לפי צרכי המדינה במצבי חירום. אני לא יודע אם המתווה הזה הוא המתווה הנכון להמשך קיום החברה והאם מוגדרות בו תמורות למדינה עבור מה שהיא מציעה, אבל כדאי לזכור את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי חברת אלעל גדולה על מדינת ישראל. בכלכלה מרקסיסטית הייתי מייקר מאד מאד את מחירי הטיסות באלעל כדי לדכא את תיירות הנופש הבינלאומית שהיא צרה לא פחותה מפליטת CO2. מאחר ואנו בכלכלת שו"ח, אני חושב שמימון חוסר היעילות והבזבוז של אלעל ממיסיהם של אלו שלא יפוטרו בישראל הוא שגיאה. השימוש בטיעון הביטחוני הוא שורש ידוע של כל מיני בזבוזיםושחיתויות. לצרכים הביטחוניים די בחברה קטנה שתתרכז בהטסת מטענים למספר קטן של יעדים ברחבי העולם. החברה תוכל גם להטיס את שליחי המדינה למקומות שליחותם בתנאים ומחירים צנועים (low cost). לא צריך יותר מזה. אין צורך בחברת מטוסים לאומית כדי שלחרדים יהא עוד מקום לכפות את גחמותיהם על סביבתם (מזון כשר למהדרין ניתן להשיג לדעתי גם בחברות זרות). במקרה הדחק אפשר להשתמש במטוס של ביביגנץ (שני מטוסים?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח יש סעיף בהסכם הקואליציוני שמפרט מה קורה אם המטוס הזה מתרסק. לא אתפלא אם הסעיף הזה לא פריטטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שנייה, כאחד מלקחי הקורונה אולי לא כדאי להזדרז לוותר על ''ייצור מקומי'' ולהסתפק ביכולת מקוצצת כנפיים שלא תספיק בשעת צורך. ועדיין, אין טעם לבזבז זמן על מו''מ עם אלעל במתכונתה הקיימת שתעשה כל מאמץ להמשיך את החגיגה. עדיף לתת לחברה להתפרק ולהקים על חורבותיה ועל בסיס חברות קטנות יותר משהו הרבה יותר חסכוני ויעיל. טייסים הם אנשים ברוכי כשרונות שיוכלו למצוא עבודה גם ללא קוקפיט וידית דחף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי שראיתי הצעה דומה לפני לפחות כמה חודשים (אולי שנה). בהצעה ההיא הציעו להשבית את החברה לחלוטין ולמכור את רוב מטוסיה. מהי העלות השנתית של חברת תעופה עם מספר מינימלי של מטוסים (אחד? שניים?) ואפשרות לטוס לפי הצורך לכל יעד בעולם? האם זה מעשי? (אני שם בצד כרגע את שיקולי העובדים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נניח שהמטרה של קיום החברה כחברה לאומית היא שבמצב חרום היא תוכל לספק את צורכי הטיסה של המדינה אז היא צריכה הרבה יותר ממטוס אחד או שניים. כמו כן, אם המטרה היא לקיים אותה כחברה פעילה ולא כימ"ח של מטוסים חונים אז אתה צריך לקיים פעילות טיסה שוטפת - קווים או טיסות שכר. בכל מקרה לדעתי לא תוכל לקיים פעילות עסקית אמיתית על בסיס מטוס או שניים. אבל בשביל מטוס אחד כבר יש את זה שרכשנו לראש הממשלה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק צריכים בשעות חירום? ב־2014 נתב״ג כולו הושבת. כרגע נראה לי שבערך מטוס אחד או שניים מספיקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. נתב"ג לא הושבת כולו בצוק איתן, לגמרי לא. החברות האמריקאיות שבתו, בריטיש איירוויז למשל (וכמובן אל-על) טסה כרגיל. כמה טיסות ביום דרושות לקיום הקשר השוטף בין ישראל לעולם בשעת מלחמה? כמה טיסות מטען בתרחישים כאלה ואחרים? מה קורה במצב שבו יש "טפטוף" מתמשך של טילים שגורם לעצירת הטיסות של חברות זרות במשך חודשים מרובים? אני לא יודע, אין לי שום נתונים על זה - בשביל זה יש גופים כמו המל"ל. אבל לדעתי אפילו רק לצרכים המינימליים ביותר אתה צריך טיסה יומית ל/מארה"ב ועוד אולי שתיים לאירופה, וכבר אתה צריך לפחות ארבעה מטוסים פעילים כדי לאפשר את זה. כדי לקיים את הפעילות הכלכלית והמדינית בתפקוד יציב אתה צריך פי כמה מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד הצלה לטייקונים, לכאורה: מתווה של הממונה על שוק ההון, משה ברקת, שמקל על חברות בורסאיות בהחזרי אג"ח. לובי 99 ו"צדק פיננסי" טוענים שרוב הנהנות הן חברות ללא זיקה לישראל, כך שאין לכך הצדקה. TheMarker, פייסבוק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |