 |
תואר במשפטים להמונים, אבל מקצוע משתלם למעטים? | 3912 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אין הרבה מסלולים של לימודים אקדמאים לתואר אקדמי שמיועדים להכשיר את בוגריהם למקצוע ספציפי. החריגים הם תעודת הוראה (למורים), משפטים (לעורכי דין), רפואה (לרופאים), רוקחות (לרוקחים) ובמידה מסוימת גם מדעי המחשב (למהנדסי תוכנה). השאלה היא למה בוגרי תואר במשפטים צריכים לעבור בחינה חוץ-אקדמית כדי לעסוק במקצוע בעוד שבוגרי תואר במחשבים או בעלי תעודת הוראה לא. לגבי רופאים, אני מבין את הצורך ברישוי מטעם המדינה, ואכן בחינות הרישוי מתבצעות על ידי משרד הבריאות ולא על ידי הסתדרות הרופאים. הייתי מצפה, שאם המדינה חושבת שעריכת דין היא מקצוע המחייב רישוי, אז שתסמיך את משרד המשפטים לערוך בחינות רישוי למקצוע. לחילופין, אם אין צורך ברשיון עריכת דין, אז אין שום הצדקה לחייב את בוגרי התואר במשפטים להשתייך ללשכת עורכי הדין (אחרי שעמדו בבחינה שלה) כתנאי לעיסוק במקצוע. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא גם אדריכלות, ובערך כל סוגי ההנדסה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדריכלות בהחלט, אבל אני חושב שתואר מהנדס הוא שונה מתואר אקדמי רגיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין הנדסה כמקצוע אוניברסיטאי לבין הנדסה כהסמכה ממשלתית. עד כמה שזכור לי יש רק שני סוגי מהנדסים שזקוקים להסמכה ממשלתית ונרשמים בפנקס המהנדסים - מהנדסי בנין וחשמל. מהנדסי חשמל, למשל, הם לא אלה שקיבלו תואר מהפקולטה להנדסת חשמל; אפשר לסיים תואר בפקולטה להנדסת חשמל בלי לדעת איך פועלת סוללת AAA או דינמו של אופניים (טוב, פעם היו לאופניים דינמו-אים ולא אורות שפועלים על סוללות AAA). כדי להיות מוסמך כמהנדס חשמל צריך ללמוד הנדסת חשמל במסלול זרם חזק, שבו לומדים הרבה פחות אלקטרוניקה והרבה יותר על רשתות חשמל, ואז לעבור התמחות ובחינות של משרד העבודה. מי שהוסמך באופן הזה רשאי לאשר תכניות חשמל של מבנים גדולים, לתכנן מתקני חשמל וכו'. כל יתר הבוגרים של הנדסת חשמל יכולים לעבוד כמהנדסי אלקטרוניקה ומחשבים במיטב החברות, אבל בשביל זה לא צריך דווקא תואר בהנדסה. אגב: ראיית חשבון, שמאות, רוקחות, אופטומטריה, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה, וטרינריה ועוד גם הם מקצועות שנלמדים כמקצוע באקדמיה, וחלקם גם מנוהלים על ידי גילדות דומות ללשכת עוה"ד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרושה ועדת אתיקה מטעם המועצה להשכלה גבוהה. הרי למכללות יש אינטרס פשוט מאוד - להריץ סטודנטים ולהרוויח כסף (כמובן שבכל זאת יש בגופים האלו בלמים ואיזונים מוסריים, אך התחרות עם שאר המכללות מטה את העניין: "לא התקבלת אליהם? אתה בכל זאת תותח-על! בוא אלינו!") צריך לתת אינטרס נגדי כלשהו מלמעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדרוש מהמכללה להחתים כל סטודנט על טופס שמראה מה שיעור ההצלחה של בוגריה במבחני ההסמכה של הלשכה, תוך השוואה לכל שאר המוסדות. אם בכל זאת חתמת, אל תהיה מופתע כשתתקשה לעבור... (או לבטל את מבחני הלשכה. יציג כל עו"ד את תעודת הבוגר שלו מהמכללה בה למד, ויכריע הציבור. במקומות עבודה רבים, מוסד הלימודים הוא אמצעי סינון משמעותי של קו"ח; אפשר לעשות את אותו הדבר גם בעריכת-דין. באותה הזדמנות, לבטל את הכוח שיש ללשכה לקבוע שכר מינימום לעורכי-דין, ולפתוח את השוק לתחרות ראויה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. אבל לגבי הפיתרון הראשון: אלו שמרומים היום יפלו בפח גם לזה. אני לא מחפש פיתרון שבזכותו נוכל לומר "אמרתי לך לא ללכת על זה!". דרוש פיתרון שיבהיר גם לתמימים ביותר שהעסק הזה קשה. פתרון שיבצע סינון טבעי יותר טוב, שלאחריו נזכה לראות אחוזים נמוכים משמעותית של חבר'ה מדופלמים-מובטלים. קשה לי לחשוב על פיתרון קסם כזה לבעיה די מורכבת כמו זו (בעיקר בגלל שלא השקעתי בזה מאמצים כמובן), אבל אני מאמין שועידה איכותית של המל"ג תוכל להניב תוצאות טובות. מחזיק אצבעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה, ובלי להכנס לדעתי אודות חברות החובה בלשכה: עורכי דין לא צריכים להתקבל למקום עבודה כדי לעבוד. עורך דין יכול לקבל את הרשיון ולמחרת להתחיל לייצג - הוא לא צריך לחפש מקום עבודה שיקלוט אותו. ואמנם אנקדטולי, אבל הנסיון שלי לימד שדווקא החלשים יותר במחזור היו אלה שמיהרו להתחיל לעבוד כעצמאיים (בין השאר כי התקשו למצוא מקום עבודה שיספק אותם). באופן אישי, אני עורכת דין כבר עשר שנים ורק לפני כמה חודשים טרחתי למסגר ולתלות את התעודות במשרד. לא זוכרת שיותר מדי לקוחות (להבדיל ממעסיקות פוטנציאליות) התעניינו היכן למדתי או מה היו הישגיי באוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הפסקה האחרונה: זה בין השאר מכיוון שהם יודעים שעמדת ברף מינימלי של בחינות הלשכה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניחה שזה יותר קשור לכך שבשנים הראשונות הייתי שכירה (ולכן האמון בי נגזר מהאמון במוניטין של המשרדים בהם עבדתי) ועכשיו כשאני עצמאית מגיעים אלי בעיקר דרך המלצות. הנקודה היא שגם כשמגיעים לקוחות שלא מכירים אותי אני לא זוכרת התייחסות למקומות בהם רכשתי השכלה (כשכמובן כן שואלים ומבררים דברים אחרים). אולי גם לא מיותר להזכיר בהקשר הזה שלימודי משפטנות הם לא לימודי עריכת דין. במובן הזה, אני לא בטוחה לגבי מבחני הלשכה אבל לבטל את ההתמחות (על אף כל בעיותיה) זה סיפור אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי המודל של רפואה? יש מוסדות מוכרים, והתמחות. כל בוגרי המוסדות המוכרים, שסיימו בהצלחה התמחות, רשאים לעסוק במקצוע. הקרב עקוב הדמים יהיה, מן הסתם, על ההכרה במוסדות השונים (ובמשתמע, חוסר ההכרה באחרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מודל סביר לדעתי. הבעיה (שאני לא יודעת איך לפתור) היא איך מבטיחים שההתמחות תהיה הכשרה ראויה. יש מעט מאד חסמים ללימודי משפטים (מהצד של המוסדות המלמדים -כל מה שצריך זה מרצה וכתה), ומעט מאד חסמים לעבודה כעורך דין (כל מה שצריך זה מחשב ומדפסת) ולכן גם מעט חסמים לאימון של מתמחים. לעומת זאת ההתמחות של רופאים נעשית בבתי חולים בלבד וכוללת סבבים במספר מחלקות, כלומר ההתמחות גם ארוכה משמעותית, גם מבטיחה התנסות במספר תחומים וגם (למיטב ידיעתי) יש פחות תופעות של מתמחים שמעבירים את זמנם בעבודות מזכירוּת וסנג'ורים-שאינם-הכשרתיים. בכל מקרה, לטעמי השילוב של לימודים-התמחות-מבחן הוא בפני עצמו סביר (אם כי אני לא ממהרת להגן על מבנה ההתמחות והמבחן כפי שהם), זו חברות החובה בלשכה שמיותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת בלת''ק, אבל הסיבה שיש מבחני לשכה היא פחות מהסיבה של לקבוע רף מינימום ראוי בשביל הלקוחות, אלא כדי לקבוע רף מינימום נורמלי שבתי המשפט יוכלו לעבוד איתו. שופטים לא יכולים לבזבז את כל הזמן שלהם על להסביר לאנשים מה קורה עכשיו, הם צריכים שכל צד יבין מה קורה עכשיו. זאת הסיבה שיש מבחני לשכה ולכן הם מאוד נחוצים. אני בעד הרעיון שכל מכללה ואוניברסיטה תחוייב להציג את אחוזי המעבר, אבל בניגוד אליכם אני לא מפחד מהצפה של המקצוע, אני חושב שבאופן טבעי אם יהיו הרבה עורכי דין זה גם יוזיל עלויות ויאםשר לאנשים מהמעמד הנמוך להשיג שירותי עריכת דין, וגם באופן טבעי אנשים יראו שהמשכורות בעריכת דין ירדו אז הם פחות יינטו ללכת ללמוד משפטים והכל יתאזן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה עורכי דין עוסקים בליטיגציה? הרושם הוא שמדובר במיעוט שבמיעוט, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הרבה עורכי דין לא יודעים איך נראה בית משפט מבפנים - זה פשוט לא תחום העיסוק שלהם. ב. הבעיה שלי היא לא עם הצפת המקצוע כשלעצמו אלא עם עו''ד מזיקים (ברשלנות ובתום לב). מנסיוני, כמי שעובדת לא מעט עם אוכלוסיות מוחלשות (ובין השאר עם לקוחות עם חסמי שפה), היכולת שלהם להבדיל בין עו''ד מקצועי לחרטטן היא מוגבלת. כמובן שזה לא מאפיין רק חברי אוכלוסיות מוחלשות אבל שם זה משמעותי יותר. ג. הבעיה עם סטודנטים חלשים, כפי שגיליתי לתדהמתי, היא שלא תמיד הם מבינים את המשמעות של אחוזי המעבר (שהם מידע גלוי שמתפרסם בתקשורת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. זה עצוב ומשעשע בו זמנית. מה, צריך להסביר להם שמתוך עשר בננות שניגשות למבחן, הקוף יאכל שש ורק ארבע יעברו אותו בריאות ושלמות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה כהנמן, כמדומני, שקיבל פרס נובל על המסקנה שהבנה של משמעות המספרים מורכבת יותר מאשר קריאת הספרוֹת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני שעל הבנה של דברים מורכבים יותר כמו שקלול כמותי (וכנראה מוטה או לא לינארי) של רווח אפשרי מול הפסד אפשרי. ובטח על עוד כמה דברים אחרים, על בננות לצערנו כבר לא מקבלים פרסי נובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע כמה מזכירות ראיינתי עד שמצאתי אחת שיודעת אחוזים? ואני לא מדבר על פקידות אלא על הרמה מעל שמתקראת "מנהלות לשכה". וזה עוד היה כשהיו לנו ציונים טובים במבחנים הבינלאומיים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי סף מבחני הקבלה1, כמו גם מבחני ההסמכה של עורכי/כות דין גבוה יותר מזה של מזכירים/רות. 1 באזור ה-700 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אבל הם לא עוברים את מבחני ההסמכה! יש פה מלכוד: תנאי הקבלה למכללות נמוכים יותר מאשר לאוניברסיטאות, ואז המועמדים שם לא יודעים אחוזים, ולא מבינים את הטבלה הזו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם כנראה לא למדו את המדרש על שניים אחוזים בטלית... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהחליפו את הלירה פנו לציבור בבקשה להצעות לשם למטבע החדש. אני חשבתי על עכוז. "בכמה זה?" "חמישה עכוזים." (או בלשון העם- חמש עכוז) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת די דומה (בגדול). הקושי האמיתי הוא בקבלה להתמחות - לצורך קבלה להתמחות נחשקת ופופלרית, לבוגר הארץ הממוצע יהיה קל יותר מאשר בוגר חו''ל הממוצע. אמנם לטעמי אין הבדל מהותי בין האוניברסיטאות בארץ מבחינת סיכויי הקבלה, אך יש הבדלים בין האוניברסיטאות בחו''ל. באופן דומה לויכוח המקומי בין אוניברסיטאות למכללות, אחוזי המעבר של בחינת הרישוי הישראלית לבוגרי חו''ל שונים כתלות במוסד בחו''ל בו בוצעו הלימודים (נניח הונגריה מול ארמניה) - ומוסדות מסויימים מתגאים באחוזי המעבר הגבוהים שלהם. לאחר הקבלה להתמחות, כמעט לאף אחד לא אכפת איפה למדת - המוניטין שלך נגזר מהמוניטין של בית החולים בו אתה עובד. לאחר סיום ההתמחות, המוניטין שלך נגזר מהמוניטין של בית החולים בו סיימת התמחות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |