האנושיות בעיני המתבונן 39
אסף נימרודי מנסה להבהיר מדוע לטעמו רגשות לאומיים וציוניים חזקים צריכים להוביל דווקא לדעתנות שמאלנית מוצקה, בלי שום קשר למוסר וזכויות אדם.

ישנם שני מישורים לערך אנושיות. אנושיות הנובעת מתוך מצפון, מוסר וקוד אתי מסויים ואנושיות הנובעת מתוך אינטרסים לאומיים - אנושיות כלפי אחרים העוזרת במובנים פרקטים לצד העוזר.

בסופו של דבר, מדינות וארגונים פועלים בשל אינטרס ולא בשל ערכים. זה היה נוגד את הטבע האנושי לולא היה זה כך. לפיכך, ההמלצה המתבקשת לכל המיעוטים המדוכאים: צרו לכם אינטרס. הרי לארמנים בתורכיה מעולם לא היה סיכוי לשרוד. הכורדים עדיין נטבחים בצפון עיראק, ומעטים הוטרדו מהקטל ההמוני של בני שבט הטוטסי בזאיר. לעומתם, הקוסוברים יושבים במדינה שמאגדת את הסכסוך בין מערב למזרח אירופה ויכלו להדליק את כל הבלקן הרעוע גם כך. הכוויתים יושבים על מאגרי הנפט בין הגדולים בעולם. המזרח־טימורים חולקים אינטרסים משותפים עם אוסטרליה ופורטוגל. אינטרסים מניעים מדינות - לא ערכים. כך זה היה תמיד, ואין סיבה ממשית שזה ישתנה בעתיד הקרוב.

גם הסכסוך הישראלי־פלסטינאי מתאפיין ביצירת במות בינלאומיות ואינטרסים.

האינטרס הישראלי הוא פשוט. איננו מחפשים שלום. אנו מחפשים שלווה שמשמעה בטחון אישי ולאומי. המטרה הלאומית המוצהרת הראשונה של המדינה צריכה להיות הסרת האיום הקיומי והאיום במלחמה מעל סדר היום. זהו האינטרס הראשוני שלנו ובגלל זה עלינו לפעול לשלום עם שכנינו ובייחוד עם הפלסטינאים. השיקול המוסרי וההומני, לגבי תנאי החיים וזכויות האדם של הפלסטינאים, הוא משני מבחינתי וקודם לו השיקול האינטרסנטי. בסופו של דבר, הפעולות הנעשות זהות, אך חשוב להבחין שהדברים אותם אנו עושים נועדו קודם כל להועיל לנו.

הקמת מדינה פלסטינאית על שטחים נרחבים, בהם יוכלו הפלסטינאים להתפתח ולהוסיף לאיכות החיים שלהם היא אינטרס ישראלי בולט. לכן, זהו אינטרס שלנו לפנות התנחלויות, לפתוח את המעבר הבטוח ולאפשר את בניית נמל עזה ושדה התעופה. זהו אינטרס מובהק שלנו להפסיק את פעולות האיבה והכיבוש הישראליות בדמות מעצרים מנהליים, גירושים, הריסת בתים, מניעת מים ועוד ועוד. פעולות אלו זורעות את זרעי הפורענות שיתנקמו בנו. כן; בגלל ההומניות שבדבר, אבל ראשית כל, בגלל שזהו אינטרס לאומי שלנו.

האינטרס הפלשתינאי גם הוא פשוט. הם רוצים לחיות טוב יותר. לדעתי אין ביסוס לטענה שאותה אומה רוצה להשמידנו. אני פשוט לא קונה את זה יותר. יש להם דברים הרבה יותר טובים לעשות. אם נסתכל על החמאס כעל ארגון מייצג נגלה ארגון מרשים - המבוסס כמעט על תרומות בלבד ועם זאת, מצליח לשמור על עצמאות מוחלטת מפני התורמים הגדולים שלו (ממשלת איראן). ארגון זה יוזם פעולות חברתיות בקנה מידה גדול ומשריש את עצמו בחברה הפלסטינאית, תוך הגדלת התמיכה בו בעם הפלסטינאי. רק קמצוץ מתקציבו מופנה לפעילות עויינת כלפי ישראל. כמעט חסר משמעות. הרי רובם כבר מזמן עברו את שלב הקנאות הדתית - היא משמשת בעיקר כתירוץ - כהצהרה חסרת תוכן לגבי טוהר המידות שלהם אשר משמשת לאיחוד השורות.

עם זאת, אין לחשוב שהפלסטינאים לא שונאים אותנו כיוון שאין להם אינטרס. הפלסטינאים, כמו המצרים - מתעבים אותנו, ורוב הפעמים, בצדק. התיעוב המצרי (שבסקרי דעת־קהל אחרונים במצרים הרקיע שחקים!), כולל התיעוב של המדינאים המצרים כלפינו, לא מנע מהם להתייחס לתיעוב זה כאל מה שהוא באמת: טיעון אמוציונלי שלא אמור לשחק תפקיד במדיניות הלאומית של המדינה. זה לא מנע מהם לחתום ולשמור עימנו על שלום, או יותר נכון, הסכם אי־לוחמה דה־פקטו בגבול הדרומי. למרות השיקול האמוציונלי, האינטרס הלאומי המצרי הכריע, ובקלות: ההבנה שיש להם הרבה מה להפסיד במלחמה עימנו, ארבעה מיליארד דולרים אמריקאים בשנה כסיוע כלכלי (הכלכלה המצרית הרגרסיבית הבנויה סביב הנילוס זקוקה לכספים אלו אנושות), קבלה בקרב החוגים המערביים כמדינה שוחרת שלום (דבר השווה הרבה כסף) וסודאן הנושפת בחוסר היציבות שלה מדרומה.

מצרים היא דוגמה נהדרת לשלווה הדדית מתוך אינטרס. זוהי הדוגמה שצריכה להיות מול עינינו בהולכנו לקראת הסדר של קבע עם הפלסטינאים. אנו צריכים לשאוף למדינה פלסטינאית דמוקרטית, בעלת כלכלה יציבה (וסימביוזה כלכלית עם ישראל, אי"ה), איכות חיים גבוהה ומנטליות מערבית. זה רחוק מאיתנו מאד, אבל לפלסטינאים יש פוטנציאל רב. אנו צריכים לפעול לכיוון הפיכת ההחמאס לתנועת אופוזיציה מדינית לפתאח. אנו צריכים לדאוג שעניי פלסטין ומדוכאי החברה יטופלו כמה שיותר ע"י מדיניות רווחה פלסטינאית. יש לוודא שזכויות אדם נשמרות בצורה הטובה ביותר ושכל אזרח פלסטינאי יזכה למשפט צדק. כל הדברים הללו, בנוסף לעוד רבים אחרים, ישמרו על האינטרס של הפלסטינאים לא לפתוח במלחמה ולא ליזום פעולות טרור או כל פעולה אחרת שיכולה להזיק ליציבות הבריאה של מצב עתידי שכזה.

לסיכום דברי, אין זה הגיוני ואף נתפס בעיני שמדינה תיישם מדיניות שנובעת מתוך קוד מוסרי כלשהוא ולא מתוך האינטרסים הלאומיים שלה. אינני מזדהה לחלוטין עם ארגון שלום־עכשיו, גוש־שלום (ולעיתים אף מוצא אותם מגוחכים למדי) ואף ארגון "בצלם" הדוגלים פעמים לא מעטות בפרקטיקה שמאלנית מתוך מוסר ומצפון לסבלותיהם של הפלסטינאים. אני רגיש למצוקותיהם של הפלסטינאים מתוך הידיעה שזה יכול, קודם כל, להזיק לנו מאד. המוסר מגיע למקום השני.


קישורים
הגות
הרשות הפלסטינאית
בצלם
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מה השנאה העצמית הזאת!? 381
"מתעבים אותנו, ורוב הפעמים, בצדק". !?
מה השנאה העצמית הזאת!? 382
לגבי המצרים, זו דווקא שאלה טובה.
אבל לגבי הפלסטינאים, היא קצת תמימה, אתה לא חושב?
אם אתה היית שייך לעם (או לקבוצת אנשים, לא חשוב) שעם אחר בא, זרק אותו מאדמתו, אח"כ כבש חלקים ממנו שוב, מנע מהם זכויות אדם בסיסיות במשך עשרות שנים (ועד היום), לא בנה להם תשתית מינימלית במקומות (אי אפשר לקרוא לזה 'ערים', ואפילו לא 'כפרים' - 'חורבות' נשמע מתאים יותר) בהם הם גרים, ובכלל די התעלם מקיומם, ניצל אותם (עבודה זולה) וציפצף עליהם בכל פה --
אם אתה היית שייך לעם כזה, מה היו תחושותיך כלפי העם השני?

יש לי תחושה עמומה ש'אהבה ותודה' הן לא שתי המילים שהיו באות לך לראש, זה בטוח.
אמר פעם אדם 400
הוא חיי באמריקה ואמר משפט פשוט.
"על תשאל מה אמריקה יכולה לעשות בשבילך תישאל מה אתה יכול לעשות בשביל אמריקה"

אז אני לא אומר מה הם יוכלו לעשות בשביל ישראל. אני שואל מה הם יוכלו לעשות בשביל עצמם.

נכון הם לא אוהבים אותנו. השאלה היא אם אי פעם הם ניסו להפוך להיות חלק מאיתנו.

התשובה היא לא. הם מעולם לא רצו להיות איתנו.

שטחים שלהם?
למה השטחים שלהם נכבשו אתה זוכר? מה היה קורה אם המצב היה הפוך ? על זה חשבת!!!

אני לא סגור על היחס שאנחנו היינו מקבלים.

אגב היום יש להם שטחים משלהם האם המצב שלהם השתפר?

אולי לחלקם נעשה יותר גרוע?

אני לא נגדם אני לא בעדם. אבל אני בעד עצמי וכל מי שיפריע לי אני לא יועיל לו.

אגב יש עוד כמה מגזרים בארץ שהמדינה שלנו לא הכי עזרה להם ועדיין הם מסתדרים פה.
אמר פעם אדם 403
השטחים שלהם נכבשו כי המדינות בהן הן ישבו היו מעורבות במלחמה נגדנו.
הטענה שהם "לא ניסו להיות חלק מאיתנו" היא פשוט מגוחכת - דבר ראשון, למה שירצו? זה כמו להגיד שמלחמת המפרץ היא אשמת הכוויתים, שלא רצו להיות כמו העירקים. דבר שני, _אנחנו_ לא רצינו - הם יושבים תחת שלטון צבאי כבר יותר משלושים שנה! אין להם זכויות, אין להם תשתית, אין להם כלום. אם אנחנו מתייחסים אליהם בזילזול, למה שהם יתייחסו אלינו בכבוד?
מה שמזכיר לי, באמת, שאף פעם לא הבנתי מאיפה הערבים אזרחי ישראל שואבים את תעצומות הנפש להמשיך להיות אזרחים נאמנים של המדינה. הרי אנחנו דורכים עליהם, הגזענות נגדם קיימת בכל מקום, אין להם הזדמנויות שוות, זכויות שוות או תשתית שווה - בקיצור, לא טוב להיות ערבי בישראל. אבל הם, בניגוד לפלסטינאים, דווקא רוצים להיות חלק מאיתנו. אלוהים יודע למה - אנחנו ללא ספק לא נראים טוב במיוחד מנקודת המבט שלהם.
אמר פעם אדם 409
השטחים שלהם נכבשו כיוון שגם הם לא רצו אותנו.

הם עזרו בכל מה שהם יכלו לצבאות שניסו לחסל אותנו.
והשאלה על מי אתה מדבר עכשיו הפלסתינים,
נכון אנחנו סילקנו אותם.

אבל האם המאורעות שקראו לפני קום המדינה ידועים לך?
האם הם לא השתתפו בהם בצורה פעילה?

או הערבים הישראלים?

אתה מגדיר את כל ערבי ישראל כמיקשה אחת.
אני לא מקבל את זה.
הפלסטינים כמו שרשמת שונאים אותנו אבל חייבים אותנו(מאיפה מגיע אליהם היום הכסף)
האם אתה באמת מאמין שאם הייתה להם אפשרות באיזו שהיא שנה לסלק אותנו מפה הם לא היו עושים את זה?

ושוב האם היום בארצם יותר טוב להם?
האם יושב הראש שלהם ערפת עוזר להם היום או רק למי שהוא רוצה.

איזה החלטה כלכלית נכונה הוא נתן מלבד הקזינו ואי יכולתו לעמוד בשום תשלום כל שהו.

איך היום הם חיים שם באיזה מבנים.
מה יש להם לאכול וללבוש.
איך החינוך שלהם מלבד לשינאה.

נכון אנחנו לא מלאכים אבל בטח שהם גם כן לא מלאכים, ואני אשאל אותך שוב ומקווה שהפעם תענה לי:מה היה קורה אם המצב היה הפוך?

תנסה להשוות למדינות ערביות אחרות.
אמר פעם אדם 421
מה זה משנה? איזו מין פילוסופיה זו, "אני רע כלפי אחרים בדיוק כפי שהם רעים כלפי"? ולמה היא רלוונטית פה?
אתה מודע לעובדה שאם היית פלסטינאי, היית היום מחבל? כי הישראלים הרשעים עשו הכל כדי להשפיל אותך ולהרוג בעמך, ולכן הגיע הזמן להחזיר להם ולהרוג בהם?
אתה מודע לעבודה שהשקפת העולם שלך לא יכולה, לעולם ובשום מקום, להביא לשום דבר חוץ מאשר מלחמה מתמדת בין כל בני המין האנושי? כי הרי אם מישהו עלב בך פעם, או רצח מישהו מעמך, ישר אתה צריך להחזיר לו.

וחוץ מזה, תפסיק לדבר בסיסמאות ובמשפטים בני שורה אחת. העובדות הן פשוטות וחותכות: אנחנו לא עם נחמד, ואין לנו היסטוריה נחמדה. כן, כן, גם הם לא. אז מה זה אומר? שאנחנו צריכים לטבוח אחד בשני עד סוף הדורות? אולי יש לך פתרון קצת יותר מועיל?
אתה שוכח מספר דברים - עמית 481
אני אוהב את זוית החשיבה והראייה שלך ואני מסכים עמה, אך בעניין הערתך "מהיכן שואבים ערביי ישראל את הנאמנות למדינה" - אתה חורג מאותה נקודת מבט שבה תמכת בכל הדיון: ערביי ישראל צריכים פשוט "להסתכל" מה מעמדם של הפלשתינים במדינות ערביות אחרות ובשטחי יש"ע. זה מספיק כדי להבין שהם כנראה הפלשתינים בעלי המעמד הטוב ביותר במזרח התיכון (שכחת מהי דמוקרטיה והאם היא קיימת איפשהו?).
כיהודי החי בארץ בהחלט איני מוכן שלא יהיה שוויון זכויות למיעוטים, אך סביר שבעיה זו תפתר לאחר הסרת האיומים מסביב. הם אלו שמונעים שוויון מלא לערביי ישראל.
ללא ספק - אם הייתי פלשתיני הייתי עויין ליהודים (בלשון המעטה). אבל צריך לזכור שמדובר בסכסוך ארוך מאוד ולא צריך להסתכל רק על שלושים השנים האחרונות.
שקט ושלווה - אני חי בשקט, אך איני יודע מה יהיה עם המצרים בעוד מספר שנים. אני רוצה שלום בין העמים, בין האנשים. הפוליטיקאים אינם מעניינים אותי. בינינו לבין המצרים יש שלום בין הפוליטיקאים. הסיכוי שיחזור מצב הלחימה כאשר השלום אינו בין העמים אלא בין הפולטיקאים בלבד הוא גבוה יותר. לכן בתהליך השלום המתקיים יש לוודא שיהיו תנאים לשלום בינך לבין אחמד משכם וביני לבין מוסטאפה מחברון.
רק אז תהיה לי שלווה!
אנושיות 6367
רק רציתי להסכי ם עם אסף נמרודי.

איך אמר קורט וונגוט - ''ככה זה''.
פשוט תחשבו

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים