לקול שאגות הקהל המריע ניצחה נטע ברזילי בסוף השבוע שעבר בתחרות האירוויזיון שנערכה בליסבון ושנצפתה בשידור חי על־ידי כמאתיים מיליון צופים באירופה ובעולם. נטע ביצעה את השיר "Toy", שנכתב על־ידי דורון מדלי וסתיו בגר, באופן מדויק, אנרגטי וסוחף, ובסיום השיר אמרה בעברית: "כפרה עליכם". הביצוע של נטע כבש את הקהל באירופה, שהעניק לה את מספר הנקודות הגבוה ביותר מבין המתמודדים בגמר וזיכה אותה במקום הראשון בתחרות.
עד חשיפת השיר לא האמין איש שישראל יכולה לנצח באירוויזיון שוב בשנים הקרובות, בין השאר בשל חוסר הפופולאריות שלה בעולם על רקע המצב הפוליטי בארץ. לאחר חשיפת השיר ולאחר ההתמקמות היציבה של ישראל בראש טבלאות ההימורים, הייתה בקרב החובבים הישראלים תקווה זהירה לניצחון ישראלי בתחרות, שהמוניטין שלה אינו חף מפוליטיקה. למרות המכשול הפוליטי לכאורה ולהפתעתם של רבים, ישראל קטפה את הניצחון בפעם הרביעית, ובכך הצטרפה לשבע המדינות המצליחות ביותר באירוויזיון על־פי מספר הזכיות.
שבע המדינות המצליחות ביותר באירוויזיון, על־פי מספר זכיות
ואולי בכל זאת ראוי היה לבטוח יותר בניצחון השיר. דורון מדלי, מכותבי השיר, הוא בעל ניסיון רב בתחרות הזו והיה חלק מהמשלחת הישראלית פעמים רבות. לדבריו, בריאיון לגלגלצ, הוא הבין מה צריך לעשות כדי לנצח. מלבדו נטלו חלק בהצלחה כישרונות נוספים שעמדו על הבמה לצד נטע, ביניהם הזמרת מעין בוקריס, הזכורה מ"כוכב נולד", והרקדנית שיינה היידי, אשר השתתפה ב"רק רוצים לרקוד".
לניצחון הישראלי, שהפתיע רבים, הצטרפו השנה דברים נוספים בלתי צפויים, בהם המקרה של הלופר שכה קיוו לראותו על הבמה, המקרה של רוסיה שכבר התרגלו לראותה בגמר בכל שנה, והמקרה של האלמוני שהתפרץ לבמה באמצע המופע.
עם לופר, בלי לופר
אחת השאלות שליוו את הקהל המסוקרן לפני הופעותיה של נטע בליסבון היא האם יאפשרו את השימוש בלופר על הבמה. נטע התבלטה ב"כוכב הבא לאירוויזיון", התכנית שבה נבחרה לייצג את ישראל, לא רק כזמרת מעולה, אלא גם כאמנית לופינג ראשונה במעלה. הלופר הוא מכשיר אשר מקליט בחי את קולו של הזמר ומשמיע אותו באופן מחזורי (בלופ), ובאמצעותו ניתן לשלב רצועות שמע בקולו של הזמר זו בזו, להוסיף אפקטים וליצור הרמוניות מעניינות ומתוחכמות.
המכשיר שסקרן רבים מהצופים העלה תהיות אם יהיה מותר להשתמש בו על בימת האירוויזיון מאחר שהוא משמיע קול אנושי. מצד אחד לפי כללי האירוויזיון, אסור להשמיע על הבמה הקלטה של קול אנושי. מצד שני מדובר בהקלטה שנעשית בחי על הבמה ואינה מוקלטת מראש ובשל כך קיוו שבכל זאת יאפשרו את השימוש בלופר. המתח גבר כאשר נחשף השיר והתברר שהפתיחה שלו מבוצעת עם לופר ולמעשה מבוססת עליו. כשנטע נשאלה טרם נסיעתה לליסבון אם יאפשרו להשתמש בלופר, התשובה הייתה מעורפלת: "יהיה לופר", תשובה המגלה טפח ומכסה טפחיים.
עם הגעת נטע לליסבון התברר לקהל המתעניין שאסור יהיה להשתמש בלופר על הבמה. הסיבה לאיסור מורכבת יותר משחשבו. לאחר בדיקה דקדקנית בחוקי הפורמט, הסבירו שאין כלל האוסר על הקלטת קול אנושי בחי על הבמה. מדוע אם כן נאסר בכל זאת השימוש בלופר? ובכן יש מגבלה נוספת שהפתיעה רבים: אסור להשמיע כלי נגינה בחי על הבמה. כל הליווי הכלי צריך להיות מוקלט מראש. אם רואים על הבמה כינור או גיטרה – הם שם רק כאביזרי במה. לא שומעים אותם, אלא את הליווי שהוקלט מראש, והנגנים עושים תנועות נגינה המסונכרנות עם הקטע המוקלט.
האיסור על השמעת כלי נגינה בחי על הבמה נכנס לתוקף ב-1998 והוא תקף עד היום. את הלופר של נטע שמו מארגני התחרות בכפיפה אחת עם שאר כלי הנגינה הקלאסיים: גיטרות, כינורות וכד'. לנוכח החלטה זו דין לופר כדין גיטרה: אסור להשמיעו על הבמה, אלא רק להקליטו מראש. אלא מאי, שאת הלופר לא ניתן להקליט מראש, להבדיל מגיטרה, וזאת על־פי האיסור של הקלטת קול אנושי מראש. כך נקברה האפשרות להשתמש בלופר. מצער לגלות שלא מצאו לנכון לרענן את הכללים לאור כניסתן של טכנולוגיות חדשות לעולם המוסיקה והבמה.
ה"סופר לופר" - אביזר במה בלבד (צילום: אנדרס פוטינג)
במקום הלופר האמיתי עלתה נטע על הבמה עם מה שהמשלחת הישראלית כינתה "סופר לופר" – מכשיר שאינו משמיע סאונד, אביזר במה. הסופר לופר הוצב לפני נטע, כאילו ניגנה על לופר אמיתי, והגיב לנגיעותיה בשלל אורות צבעוניים הכוללים כתובות כמו "HEY" ודמויות כמו פיקאצ'ו, אשר מוזכר בשיר. את הפתיחה של השיר, שהייתה אמורה להתבצע על־ידי נטע והלופר בלבד, ביצעה נטע עם זמרי הליווי ועם הרקדניות, אשר חזרו על קולה של נטע ודימו אפקט של לופר.
החובבים אינם מצטערים על רוסיה
בהרכב המדינות שעלו השנה לגמר חסרו מספר מדינות הנחשבות חזקות, כאלה שעולות לגמר בכל שנה שהן משתתפות מאז שיטת חצאי הגמר, וזו השנה הראשונה למעשה שהן נכשלות במשימה לעלות לגמר: רוסיה, רומניה ואזרבייג'ן.
אי עלייתה של רוסיה לגמר התקבל בשמחה, שלא לומר בצהלה, בקרב רבים מחובבי האירוויזיון. זה מספר שנים רוסיה נחשבת למדינה האחרונה באהדת קהילת חובבי האירוויזיון, שבמידה רבה מזוהה עם הקהילה הגאה. היחס השלילי של הקהל כלפי רוסיה החל לאחר שנחקק ברוסיה החוק למניעת תעמולה הומוסקסואלית ביוני 2013, והידרדר לאחר פלישת רוסיה לחצי האי קרים במרץ 2014.
בכל שנה החל באירוויזיון 2014 רבים מחובבי האירוויזיון אשר נוכחים באולם מרגישים שאינם יכולים להישאר אדישים לתוקפנותה של רוסיה כלפי הקהילה הגאה ומוחים נגדה על־ידי קריאות בוז ועל־ידי הנפת דגלי גאווה במהלך ביצוע השיר הרוסי. ב-2014 קריאות הבוז של הקהל באולם בזמן השיר הרוסי היו כה רמות עד שב-2015 באירוויזיון בווינה השתמשה ההפקה בטכנולוגיה להשתקת קריאות בוז.
גם השנה התכונן הקהל באולם להניף את דגלי הגאווה בזמן השיר הרוסי, אלא שלמרבה ההפתעה בכניסה לאולם התברר שבחצי הגמר השני, שבו התמודדה רוסיה, לא הותרה כניסה לאולם עם דגלי גאווה, בניגוד לחצי הגמר הראשון ובניגוד לכל המופעים בשנים האחרונות. בכל שנה מאבטחי המופע מחרימים בכניסה דגלים שאינם תואמים את הנחיות ה-EBU, למשל דגלים גדולים מדי העשויים להסתיר לצופים את הבמה או דגלים עם מוט העשויים להוות סכנה בטיחותית ואף ביטחונית. גם השנה הוחרמו דגלים שלא תאמו את ההנחיות השנה ובתוך אלה הוחרמו גם דגלי גאווה בכניסה לאולם. חובבים שהופתעו הסבירו למאבטחים שבחצי הגמר הראשון הורשו דגלי גאווה והם נכנסו אתם לאולם, ואילו המאבטחים השיבו שבמופע הזה (חצי הגמר השני) זה אסור.
קריאות בוז נשמעו גם נשמעו. דווקא בזמן השיר הרוסי הקריאות היו מינוריות השנה ביחס לשנים האחרונות וזאת ניתן לייחס אולי לאמפתיה שגילה הקהל כלפי הזמרת שייצגה השנה את רוסיה יוליה סמוילובה, הסובלת מנכות קשה בשל מחלה ניוונית. לעומת זאת בגמר בזמן הקראת ניקוד צוות השופטים הרוסי נשמעו קריאות הבוז באופן ניכר.
ניקוד השופטים הרוסי אינו היחיד שלווה בקריאות בוז מצד הקהל. קריאות בוז רמות נשמעו גם בזמן הקראת הניקוד של צוות השופטים ממונטנגרו, שבחרו לתת את שתים־עשרה הנקודות דווקא לסרביה, שכנתה הגאוגרפית, ולאפס את המדינות שהובילו את טבלת הניקוד בשלב הקראת ניקוד השופטים: אוסטריה, שוודיה, ישראל וגרמניה. קפריסין, מדינה נוספת שהייתה בין המובילות בניקוד השופטים, אמנם לא אופסה על־ידי צוות השופטים ממונטנגרו, אך זכתה מהם לנקודה אחת בלבד.
התפרצות לבמה
למרבה הצער גם השנה נרשמה התפרצות לבמה. ב-2010 היה זה בשיר הספרדי, ב-2017 במופע הביניים של הזמרת ג'מאלה, והפעם בשיר הבריטי. בעוד ההתפרצויות בשנים הקודמות היו לשם ההלצה, הפעם המניע היה כנראה פוליטי. אדם זר הצליח לפלס דרך בין קהל החובבים שעמד קרוב לבמה במתחם ה"גולדן רינג" וטיפס בנחישות על הבמה. אחת החובבות סיפרה שלפני השיר הבריטי הוא הציע לה עשרים יורו כדי שתיתן לו לעבור אותה ולצפות במופע שורה אחת לפניה, אך היא סירבה, וכשהתחיל השיר הבריטי הוא הדף בכוח את הקהל שעמד בדרכו.
בתוך שניות בודדות התנפלו עליו אנשי האבטחה והורידו אותו מהבמה, לא לפני שהספיק לחטוף מידיה של סורי, הזמרת הבריטית, את המיקרופון ולצעוק לתוכו: "נאצים מודרניים של המדיה הבריטית, אנו דורשים חופש, מלחמה אינה שלום". הזמרת המבוהלת צעדה מספר צעדים אחורה, אך התעשתה עד מהרה והגיבה באופן מקצועי מעורר השראה. היא מחאה כפיים לצלילי השיר כאילו באופן מתוכנן עד שהבחינה על הרצפה במיקרופון, שנשמט מידיו של המתפרץ במהלך התגרה עם המאבטחים, הרימה את המיקרופון והמשיכה לשיר. לאחר המופע סורי דיווחה על פציעות בידה הימנית. בהמשך התברר שהמתפרץ הוא ראפר בריטי המכנה עצמו ד"ר אקטיביזם.
חוגגים בכיכר רבין (צילום: אמיר כהן)
חוגגים ומתכוננים
את הניצחון חגגו בכיכר רבין אלפים בערב ההכרזה ורבבות בערב שלאחר מכן. בצד החגיגות יש גם תהיות ואף דאגות לגבי אירוח האירוויזיון בארץ. הסוגיות המתעוררות באופן מיידי הן היכולת התקציבית של ישראל לארח אירוע בסדר גודל כזה, האם קיים בארץ אולם גדול מספיק העונה על דרישות ה-EBU, וכיצד תפעל תחבורה ציבורית בשבת בירושלים על רקע התנגדות הצפויה של החרדים.
בחודשים הקרובים תצטרך ישראל לתת מענה לסוגיות אלה ואחרות ולעמוד באתגרים נוספים שיוצבו בפניה כמארחת של אירוויזיון 2019. כשם שהשנה היו מקרים מפתיעים שונים על הבמה, ולמעשה כך בכל שנה, אפשר לשער שגם בשנה הבאה, במיוחד לנוכח המורכבות, יהיו דברים מעניינים ובלתי צפויים, וטובים יש לקוות, הן במהלך ההכנות לאירוח והן על הבמה.
|
קישורים
אמנית לופינג - המאמר הראשון של נרדים על נטע
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש