יהושע יהושע | 368 | ||||||||||
|
יהושע יהושע | 368 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
התייחסות לחטאיהם של הכנענים ניתן למצוא בספר בראשית- פרק ט'. נוח, כעת בעל כרם, משתכר ומסתגר בתוך אוהלו. חם, בנו, אבי כנען, מבצע באביו ככל הנראה מעשה מגונה מסוג כלשהו)תופעה נפוצה לסיפורי המיתולוגיה של התקופה-זאוס ואביו כדוגמה(. בני חם )כנען( מוענשים ע''י ה' בעבדות נצחית לשם ויפת- ישראל, ועמים שכנים כגון פלשתים. עפ''י ספר בראשית, לכנען מגיע עונש על חטאיו המיניים של אביהם- הפקרות מינית ושחיתות מוסרית שהיו מנת חלקם. |
|
||||
|
||||
אפשר להקדיש עשרות מאמרי-אייל לדיון במהימנות ממצאיהם של ארכיאולוגים כאולברייט וחבר מרעיו, ולמהימנות הארכיאולוגיה ככלל. למותר לציין שזו רחוקה מלהשביע רצון על-פי כל קנה מידה מינימלי של הכרעה ע"פ מדידות, או אפילו עקביות. האייל המתעניין מוזמן לרפרף בספרו של ניסים רפאל גנור, "מי היו הפניקים?". גם אם לא מקבלים את ההיפותזות מרחיקות הלכת של גנור עצמו לאורך הספר, הרי שמידת המופרכות של מסקנות הארכיאולוגים לאורך השנים, עשויה להיות מאלפת להדיוטות כדוגמתי. כך לדוגמא תוארכה יציאת מצריים למאה ה-12 לפנה"ס כדי לסנכרן את רעמסס המקראי עם רעמסס השני (כמדומני), ואז שורת הסתירות הפנימיות שהתקבלו פורשו ע"י הארכיאולוגים כראיה לכך שהסופר המקראי בדה את סיפורי התנ"ך ממוחו הקודח. זאת על-אף שהתאריך בו ע"פ התנ"ך התרחשה יציאת-מצריים מקבל התאמות יפות עם הממצאים הארכיאולוגים. אם מאמינים לספר מלכים (הנוקב בשנה מסוימת בה נבנה מקדש שלמה ביחס ליציאת מצרים), החלה יציאת מצרים בשנת 1446 לפנה"ס, ולכן אם נמשכה 40 שנה, התרחשה הכניסה לא"י בשנת 1406 לפנה"ס. ואמנם שכבת החורבן בעיר יריחו תואמת לשנה זו ממש, ובניגוד למתואר במאמר הוקפה יריחו בחומות אבן מסיביות בעובי 6-8 מטרים (!). תארוך זה תואם גם את תארוך מכתבי אל-עמארנה, בהן מתועדות קריאות נואשות לעזרה מצד מלכי ערי כנען למושליהם במצרים, כנגד פלישת שבטי האשירו חסרי הרחמים. השם אשירו מעלה את הסברה שהשם ישראל מקורו אינו במאבק יעקב במלאך אלא בפולחן הקדום של האשירה אשר פשה בעם ישראל בעברו (אשראל - ישראל, אשר, אשירו). כמו-כן התעודות הקדומות ביותר בעברית (או פניקית) הופיעו לא לפני המאה ה-14 לפנה"ס, בהתאמה לטענה המקראית להיותנו עם הספר. ועוד כהנה וכהנה ראיות וממצאים, ולכל הפחות שלילה טוטלית למגוון ההיפותזות ה"מהפכניות" של ארכיאולוגים כאולברייט באשר לטיבו האמיתי של עם ישראל. באשר לרעיון השואה האקלימית במזה"ת, הרי שבפירוש ידוע לנו על יותר מאחת כזו. רק לפני מספר אלפי שנים היה איזור מדבר הסהרה כולו מיוער בצפיפות (כיסי המתאן שנותרו אחרי גוויעתו המהירה מהווים היום בעיה אקולוגית חמורה בפני עצמה). המבול המקראי/בבלי ככל הנראה אכן התרחש, וכמוהו עוד שורה ארוכה של בצורות ומחלות שהתרבות החקלאית של אז לא תמיד היטיבה להתמודד עימן. התמונה הקטסטרופלית *המטושטשת* שמצטט בעל המאמר נראית באמת כמו משהו שרק ארכיאולוג יוכל לפתח בראשו כהסבר גורף להתרחשויות בא"י במאה ה-12 לפנה"ס. הרי אילו איזשהוא חוקר היה מתיימר לתאר כאוס שלטוני במדינה מוכת-שידפון בת-ימינו בתיאורים הגורפים הטרגיים המצוטטים לעיל, איש לא היה מתייחס לכך ברצינות. |
|
||||
|
||||
ובדיוק היום כתבה מעניינת ב"הארץ" על ארכיאולוגים יפנים שנהגו לשתול ממצאים באתרי חפירות: |
|
||||
|
||||
זה מוזר שאתם מזכירים כל כך הרבה שמות כי יש באמת כל כך הרבה פירושים וממצאים. עוד יותר מוזר שאתה מזכיר את הטענה שהיו הפניקים דוברי עברית (קרי ישראלים ויהודים בתוכם היו חלק בלתי נפרד מתרבות עברית כוללת של האזור כולו) פשוט כי גם אני ראיתי את הרעיונות הללו במקום אחר בספר קדם ועבר של עדי גור חורון (עדיה גורביץ') ושם זה יוצא משהו כזה... 1. "חבירו" "עפירו" - כינוי שרבים חושבים ממנו יצא השם עברים והוא הכינוי של העם העברי בראשית דרכו. בזמן שלפי פירושו של עדיה גורביץ' בספר הוא מבטל פירוש זה מכל וכל גם הוא טוען להיות הפניקים ולא רק הם אלא רוב יושבי כנען והאזור המערבי של המזרח התיכון מנהר הפרת ועד לים מערבה כתרבות דוברת עברית, ואינו מסכים להנחה שהעברים היו כלל שבט נודד או אפילו קשורים בכלל לכינוי עפירו. לטענתו הח'בירו הוא הכינוי המשובש בכתבים אכדיים למילה ע'פירו וע'פירו פירושה שוכני עפר או במילים אחרות שוכני אדמה ומדבר - כלומר כפריים ושוכני מדבר "פרזון" (הייתכן שמכאן מגיע גם הכינוי עיר פרזות? יופי עוד מילה שדרושה פירוש מתפלסף על סמך מקורות) לעומת זאת הוא מביא פירוש אחר למוצא הכינוי "עברים" ששונה מהדיעה שהיו אלה עפירו. 2. "עברם" - לפי דעתו זוהי המילה עברים רק בכתיב חסר שמשמעותה אנשים חשובים וגיבורים (כינוי נרדף לרפאים באוגרית שהוא גם נרדף למשמעות של המילה אנשי שם כפי שאמרתי אנשים חשובים,שזה יכול להיות שוב פירוש למוצא הכינוי עמים שמיים שהם בעלי השם....אוי אלוהים זה פשוט לא נגמר) וכפי שאפשר לראות מההיסטוריה לא חסרים עמים ותרבויות הקוראות לעצמן ומכנות עצמן בכינויים שמעידים שהם האצילים, החשובים, הגיבורים, התותחים ושכל השאר הוא סתם זבל ברברי נחות וחסר ידע (למשל המילה אריים משמעותה האצילים וכך גם שמיים בעלי השם). וחשבתם שבזאת העניין מסתיים? או לא לא מספיקים רק שני פירושים לכינוי עברים אלא המחבר מחליט להביא עוד פירוש כי למה להסתבך קצת עם ממצאים ורעיונות שאפשר להסתבך טוטאלית עדיה גורביץ (עדי גור חורון למי ששכח...זה המחבר) יודע שהפירוש של "עברם" שכפי שאמרנו מעיד על תותחיות אין קץ הוא קצת רופף וכתבי אוגרית מאוד עתיקים ומטושטשים וקשה להסתמך עליהם ככלי השוואה לתקופה המדוברת ובכלל שוכני אוגרית נראו כמו טיפוסים מפוקפקים עם השם המוזר הזה שלהם (מי קורא בכלל לעיר שלו בשם אוגרית מי?). אז הוא עוזב את האוגריתיים הללו ולוקח את הכינוי בני עבר 3 "שוכני עבר" - מה שמופיע כפירוש למוצא הכינוי לעם העברים בתרגום השבעים וגם אצל יוסף בן מתיתיהו, זאת אומרת כבר אז יש לך פירוש נפוץ ונחמד על מיהם העברים בלי כל המקורות ובדיקות הפחמן המסובכות של האכיאולוגיה. פשוט כל אלו ששכנו בארץ העבר נקראו עברים ודיברו במה שנקרא עברית. אותו חבל ארץ המערבי שנמצא מעבר לנהר, או אם אתה לוקח את הכינוי "אבירתו" שהוא תעתיק למילה האכדית "עברת" (שם הנקבה לעבר) אתה פשוט רואה שזהו כינוי לכל אלו ששכנו מעבר. מעבר למה? למי אכפת! עם כל כך הרבה פירושים למי כבר נשאר כח להבין מי זה מה ואיפה זה עבר של מישהו כזה או אחר במיוחד שיש לך עבר ירדן עבר נהר עבר המדבר כל כך הרבה ביטויים שהיו שגורים בפי תרבויות כאלו ואחרות לסיכום : ישנם אלפי ביטויים שמות וכינויים שחופפים דומים ובעלי צליל דומה אחד לשני, יחד עם אלו תיקחו את הממצאים הארכיאולוגיים שמביאים את כל הצלילים השמות הכלים והתרבויות שדומות אחת לשנייה בצורה מדהימה, תוסיפו לאלו את ההבנה שבעצם השפות משתנות ועוברות אבולוציה מורכבת ומסובכת לא פחות מזאת של דארווין גולד וחבר מרעיו מתחום הביולוגיה (ישתבח שמם) עד לכדי רמה שכבר אי אפשר לעקוב אחר כל ההתפתחויות בה, ואז רק תוכלו לראות שבכל הנוגע למציאת מקור השם ומוצא העם העברי תגיעו למסקנה אחת בלבד .....שאין מסקנה אחת בלבד! חנוכה שמח שיהיה לכם |
|
||||
|
||||
אם אתה מזלזל כל כך בארכיאולוגים ובשיטותיהם אז מדוע אתה טורח בכלל לקרוא את ספריהם ? הספר שאתה מתייחס אליו " מי היו הפיניקים " של נ. ר. גנור הופיע ב1975 ומאז זרמו מים רבים בירקון וכימעט כל מה שנאמר שם הופרך. לא ידוע לי על כל תעודות עבריות או פיניקיות מהמאה ה-14 , ייתכן שאתה מתכוון למכתבי תל אמרנה שהם מתקופה זאת וניכתבו בידי השליטים הכנעניים של ארץ ישראל , אך הם נכתבו בשפה ההבינלאומית של התקופה , אכדית .המסמך הקדום ביותר בשפה העברית שהתגלה עד כה הוא לוח גזר מהמאה ה-11 לספירה. אינני יודע למה אתה מתכוון במילה "אשירו " כוונתך מן הסתם ל"עפירו " שאילהם מתייחסים כותבי מכתבי תל אל עמרנה כאל איום .העפירו היו מן הסתם אבותיהם של חלק מהמרכיבים של עם ישראל והמילה "עפירו " היא אכן מקור המילה "עברים ". ונניח שהישראלים אכן כבשו את ארץ כנען במאה ה-15 לפני הספירה , אז איך יתכן שהמצרים לא ידעו על כך וכלל לא טרחו לציין זאת במסמכיהם ? עד כמה שידוע לנו הם נשארו השליטים הבלעדיים בארץ ישראל עד המאה ה-12 לפני הספירה . אפשר כמובן לטעון שכל התאריכים של הארכיאולוגים הם שגויים וצריך לתארך הכל מחדש , אבל אז אתה רק תמצא את עצמך במצב קשה עוד יותר מבחינת המקור התנכי. . אשר לרעמסס "התנכי " אין דבר כזה , במקרא מוזכרת רק העיר רעמסס. |
|
||||
|
||||
לוח גזר הוא כמובן מהמאה ה-11 לפני הספירה , אבל כל השאר בעינו עומד. |
|
||||
|
||||
אם הייתי שם לב שאתה מאנשי התנ"ך החייזרי וכו', לא הייתי טורח להתייחס לכתבתך מלכתחילה. הטענות שאתה מעלה קודמות לשנות החמישים, שלא להזכיר את שנות השבעים. עיון קצר בגליון דצמבר 1987 של הנשיונל גיאוגרפיק היה מגלה לך שבספינה פניקית טבועה מול חופי אשקלון כמדומני נמצא ספר קטן כרוך, הספר הקדום ביותר שנמצא עד כה, כתוב עברית/פניקית, ומתוארך למאה ה-14 לפנה"ס. בינתיים יצא לי לעיין באנציקלופדיה של החי והצומח בא"י, ולגלות שע"פ הממצאים הדנדרולוגיים (דהיינו חקר טבעות עצים) לא השתנה האקלים והצמחייה בא"י באופן ניכר לאורך 5000 השנים האחרונות, למעט ואריאציות קטנות. התחממות אקלימית מסוימת *בסוף המאה ה-14 לפנה"ס* גרמה לנסיגה מסוימת בצמחיה באיזור הנגב, ותו לא. בצורת חמורה יותר מיוחסת למאה ה-15 *לספירה*, ואחריה כמה עשרות שונות שיטפונות, ובכ"ז לא לוו אלה בקריסת החברה בא"י. טענתי שלארכיאולוגיה *בא"י* נטייה חריפה לסילוף והסקה גורפת על-סמך ראיות לא חד-משמעיות. זאת להבדיל למשל מהעבודה המבריקה של ארכיאולוגים בסקנדינביה, שהצליחו לשחזר לפרטי פרטים כפרים ויקינגיים, וללמוד רבות על אורח חייהם, עד כדי יכולת כיום לומר בדיוק איפה ומתי נחטב כל עץ המרכיב כל בדל ספינה ויקינגית שנמצא, ומה אכלו לארוחת בוקר, צהריים וערב טיפוסית של הנ"ל. לגבי אזירו-אשירו, ראה ספרו של גנור שהתיימרת להכיר. אין לכך קשר לחבירו-עפירו. לא אתווכח איתך עוד. |
|
||||
|
||||
אכן לא שמעתי מעולם על אותו ספר פיניקי=עברי מהמאה ה-14 לפה"ס ואשמח לשמוע עליו יותר , זוהי באמת תגלית מדהימה ואני תמה שלא שמעתי על דבר כזה עד היום. ותנוך דעתך אני אינני שייך לאנשי התנ"ך החייזרי שבכך כוונתך כנראה לאלה שמאמינים שהתנ"ך מדבר על חייזרים . ואשר להוכחות שלא רק בארץ ישראל אלא בכל האזור כולו חלו שינויים אקלימיים חריפים בסביבות 1200 לפה"" ס הנה הם : 1. מחקרים הראו שהאגמים בשויצריה ובמרכז אירופה החלו לקטון בין 1400 ל1300 לפה"ס והיגיעו לנקודה הנמוכה ביותר שלהם בסביבות שנת 950 לפה"ס מה שמראה על תקופה יבשדה באירופה באותו זמן . מכיוון שיש קשר הדוק בין אירופא והמיזרח הקרוב כולל ארץ כנען סביר להניח שגם הם סבלו מתקופת יובש באותו הזמן. 2. מחקרים שונים הראו שנהרות הפרת והחידקל היו ברמה הנמוכה ביותר שלהם מבחינת כמות המים בסביבות שנת 1150 לפה"ס . ורמה נמוכה זאת נמשארה במשך שנים רבות רק אחרי שנת 950 לפה"ס החלו הנהרות לחזור לכמויות המיים הרגילות שלהם . גם השיטפונות השנתיים של נהר הנילוס היו הרבה מתחת לרמה הנורמלית במשך רוב המאה ה-12 לפה"ס . התיבשות של זרועות שונות של הנילוס אילצה את המצרים לנטוש את העיר פי רעמסס ( אותה העיר שהישראלים בנו במצרים) במאה ה-11 לפה"ס מה שאומר שכל האזור מסביב לעיר החשובה הזאת התייבש באופן מוחלט. יש לנו עדויות שבאותה תקופה אזור נוביה התחתית התייבש לחלוטין כתוצאה מהזרימה הנמוכה של הנילוס. לבסוף מחקרים של הצמחיה באזור הנגב הראו שבסוף תקופת הברונזה המאוחרת הצמחיה שם השתנתה מצמחיה ים תיכונית לסוג הצמחיה הקיים במדבר סהרה . וזה מראה בברור על שינוי חריף באקלים בנגב באותה תקופה לאקלים מדברי שלא היה קיים שם קודם. אלה הם רק חלק מההוכחות שמראות על שינוי האקלים בתקופה זאת . יש גם מחקרים נוספים שנעשו באירופה ומראים על שינוי האקלים באותה התקופה שם .ומה שקרה שם השפיע על המזרח התיכון ולהפך . אז צר לי, טענתי לגבי השינוי באקלים בעינה עומדת . |
|
||||
|
||||
הצטמצמנו לדיון על היקפו של השינוי האקלימי שחל בסוף המאה ה-14 לפנה"ס, ונמשך לטענתך לאורך מחצית האלף. טוב, כאן זה באמת מקור כנגד מקור, ואין לי ידיעות מעבר לנאמר באנציקלופדיה שציינתי. באשר לספר, שוב כל מילה שאומר היא פרשנות לזכור לי מאותה כתבה בנשיונל ג'יאוגרפיק, כך שמוטב שתעיין במקור ותחכים. תמונות יפות כמובן. אולי אצרף לינק לתמונה של הספר מחר או מחרתיים. צר לי על רגישותי המוקצנת בכל הנוגע לפרשנויות עוינות לממצאים ארכיאולוגיים בא"י, פשוט נכוותי בעבר בהתדיינות עם אתר מהימן לכאורה על הפניקים, שהסתבר להיות מנוהל ע"י לבנוני שלא בחל באמצעים כדי "להוכיח" שהפניקים הם אבותיו הישירים והציונים מוצאם כולם מהכוזרים, וכו וכו. שורו וראו בעצמכם:: |
|
||||
|
||||
הספינה הטבועה נמצאה מול חופי Kas בדרום טורקיה, וטביעתה תוארכה בדנדרולוגיה לשנת 1306 לפנה"ס, או מעט אח"כ. אין לי לינק לתמונה של הספר, רק לחפצים אחרים שנמצאו עליה: ברשותכם אדביק להלן חלק ממובאה בקשר לספר, כפי שציטטה הלבנוני שהזכרתי: Ulubrurn Shipwreck Near Kas, Turkey -חתכתי פה-
Recovered the World's Oldest Book Among the rich corgo of the Late Bronze Age (c. 1350 B.C.) Ulubunun ship, marine orchaeologists found the small boxwood writing tablet. The tablet's two leaves, each 3.5 inches high, were joined by three ivory hinges‹two of which have been recovered‹allowing the "book" to be opened and closed. The book would have been fastened with a loop-and-hook mechanism. The leaves' interior sides are recessed to hold a layer of wax. The text would have been inscribed on the wax with a stylus made of bronze or, occasionally bone. The book‹a small, hinged writing board from the late second millennium B.C.‹was reassembled from 25 fragments by Robert Payton at the Museum of Underwater Archaeology at Bodrum, Turkey. It is a diptych, consisting of two rectangular wooden leaves, each 2.5 inches wide and 3.5 inches high, joined by three ivory hinges. Both interior sides are recessed to a depth of about a tenth of an inch to hold wax, leaving a raised outer margin about half an inch wide. To achieve better adhesion of the wax coating, the sunken area is covered with crisscross-hatching scored into the wood. The waxed surfaces would have been inscribed with a stylus and folded closed for protection. In order to keep the board tightly shut, there is evidence of a fastening mechanism consisting of a loop on one side and a hook on the other. Sadly, none of the wax, and thus none of the text, has survived. We therefore do not know what was written on the diptych.2 The important discovery of the "book" proved not to be an isolated find: In the 1994 season, the excavators recovered a wooden leaf of a second diptych. Found resting against the shoulder of a storage vessel, the leaf measures nearly 3 by 5 inches and has provision for three hinges on one side.3 It is widely known that the traditional writing materials in the ancient Near East were clay tablets and later also scrolls, so it may come as a surprise to some readers to learn that waxed writing boards were also used by the scribes. From cuneiform sources it had been suspected for some time that writing boards were widely used in temple and palace administration in Mesopotamia in the first millennium B.C. This was indeed confirmed archaeologically in 1953 by the sensational discovery at Nimrud (north Iraq) of a large number of ivory and wooden writing boards recovered from the bottom of a well in the Northwest Palace, dated to the late eighth century B.C. Equally, the existence of wooden writing material during the Hittite Empire in the second millennium B.C. has long been established from their archives, but no example has ever been found at any of the Hittite sites. The discovery of the Uluburun diptych, which is contemporary with Hittite activities in the region, was therefore particularly welcome and generated great excitement among scholars. As a result of meticulous excavation methods, we are in possession of the earliest known example of this type of wooden "folding tablet" dated to the late 14th century B.C. The diptych has consequently been referred to as the oldest "book" in the world. In both cases, at Nimrud as well as Uluburun, we owe the survival to the silt and water-logged conditions in which the writing boards were found. In most other archaeological contexts they are highly unlikely to have survived. It was George Bass who first made the connection between the Uluburun diptych and the reference to a "folding tablet" made by Homer. In Book VI, line 169 of the Iliad, we learn that Bellerophon carried a "folding tablet" containing "baneful signs" to Lycia. This is the only reference to writing in Homer and, until the Uluburun discovery, scholars regarded this reference to a "folding tablet" as an anachronism, added to the text at a late date. Where did the Uluburun diptych originate? The cargo on the Uluburun ship came fiom all over the eastern Mediterranean: Canaan, Cyprus, Syria, Mycenaean Greece and Egypt. Although we do not know the nationality of the ship, Bass and Pulak, among others, have suggested that it hailed from a port on the northern Levantine coast, possibly Ugarit (modern Ras Shamra) on the Mediterranean coast of Syria (Syro-Phoenicia). Apart from Syria, we have no contemporaneous evidence from any of these regions on the subject of writing on waxed wood.* In Mesopotamia, scattered references to writing boards first occur in Ur III texts (2112-2004 B.C.), but most of the evidence belongs to the Neo-Assyrian and Babylonian periods (c. 1000-500 ~B.C.), when waxed boards became increasingly popular. In the mid-second millennium B.C., writing boards are occasionally mentioned in Middle Assyrian and Babylonian texts, but the overwhelming evidence, for the period of the Uluburun wreck, comes from the archives of the Hittite capital Hattusa at Bogazkoy in central Anatolia. From Hittite sources we know, for example, that writing boards were used in Cilicia (southeast Anatolia). The Cilician port city of Ura, east of Uluburun, was an important maritime outlet for the Hittites, and the activities of the merchants of Ura are well documented in the Ugarit and Hattusa records. *In Late Bronze Age Egypt, writing boards were covered witb stucco and fabric and written on with ink. Only in Greco-Roman times were wax-covered boards introduced into Egypt. The literacy of other regions such as Canaan, the west Beast of Anatolia (Arzawa) and Cyprus (Alashia) is evident from the Amarna Letters, the diplomatic correspondence between Near Eastern rulers and the Egyptian court in the 14th century B.C., but their archives have invariably not been located. As for Mycenaean Greece and Crete, Linear B tablets make no mention of wooden writing material. But a number of clay scalings have been found which may have been used to seal more perishable writing materials. Long-known Mesopotamian literary references indicated the use of waxed writng tablets in the first millennium B.C.‹a conclusion confimmed in 1953 by the discovery of late-eighth-century B.C. writing boards at Nimrud, in northem Iraq. (The Ulubunun example suggests that such tablets were known in the second millennium, at the time of Hittite activihes in the regian.) Several Assyrian reliefs, such as this seventh-century B.C. show two scribes recording booty – with one scribe writing on a scroll and the other writing on a hinged writing board. For armies an the move, small waxed diiptychs would have been much easier to use than cumbersome clay tablets. |
|
||||
|
||||
ידיעה מעניינת ביותר . מישום מה נשכח מימני שהמקורות הכתובים הכנעניים הקדומים ביותר נתגלו באוגרית והם מגיעים עד המאה ה16 לפה"ס ולפני זה . עם אפשר לקרוא להם "עברית " זאת שאלה אחרת . התנועה הכנענית של יונתן רטוש טוענת שהייתה זאת עברית ללא ספק , התנועה הכנענית . הפלסטינאית טוענת שהייתה זאת ערבית כדאי לציין בהיזדמנות זאת שהכנענים נחשבים לממציאי האלף בית שהדוגמאות הקדומות ביותר שלו נתגלו בסיני לאחרונה ניטען שהתגלו דוגמאות קדומות עוד יותר מהמאה ה-19 לפה"ס ודווקא במצרים. שם הם כנראה נוצרו בידי מהגרים כנעניים, התרומה החשובה ביותר של כנען לתרבות .. . נעים לחשוב ש"עם הספר " הוא צאצא של אלה שהמציאו את האלף בית . |
|
||||
|
||||
ואשמח מאד לקבל לינק או לפחות הפניות. האמנם יש בין כתבי אוגרית מקורות מן המאה ה-16 לפנה"ס הכתובים באותיות אלף-בית דאז. אין כוונתי לדקדוק עברי או מילים עבריות כיוון שמובן שאלה גם אלה מושאלים משפות קדומות יותר בע"פ, אלא 22 אותיות אלפבית בצורה דומה או קדומה לזו הנקראת פניקית (או עברית או ערבית תלוי לאיזה צד משתייך הלאומן). |
|
||||
|
||||
בדיקה חוזרת של המקורות הראתה ששגיתי . הלוחות של אוגרית עצמה שהתגלו עד כה הם מהמאות ה14 וה-13 לפה"ס. מה שהמקור שלי אמר זה שיש סבירות גבוהה ביותר שהן מבוססים על טקסטים קדומים יותר ואפילו מהמאות ה-16 וה-17 לפה"ס . אבל כמובן אין זה אומר שהטקסטים הקדומים יותר עצמם היו כתובים באלף בית . |
|
||||
|
||||
מאמר מרתק ביותר. פעם נוספת הכותב מצליח לעורר בי עניין בנושא זר ומנוכר לי יחסית. ישר כח! |
|
||||
|
||||
כיצד יכול עם נוודים שבא מהמדבר לערוך מסע נצחון חד משמעי כזה בתוך תקופת חיים של מנהיג אחד? וזה לא רק הדבר הלא הגיוני היחיד בספר יהושע. ולא רק בספר יהושוע. כיצד זה מופיעים פלישתים בספר בראשית שהתרחש לפי המסורת 400 שנה קודם לכן, אם הפלישתים הללו באו בתקופה המיוחסת ליהושע? המאמר מרתק, וחיוני ללמוד אותו בבתי הספר, אבקש את רשות המחבר לפתוח ידען חדש - ידען שבו ירוכזו מאמרים ממקורות שונים המאירים את התנ"ך באור הנכון לפי הארכאולוגיה. אגב זה לא דבר חדש. אשתי למדה ארכאולוגיה באוניברסית ת"א לפני 15 שנה, ושם לימדו אותה שההוכחות לאירועים המוקדמים בתנ"ך, אפילו עד לימי בית ראשון, אין להם כל תמיכה בראיות הארכאולוגיות, אבל לקח עוד הרבה זמן עד שהמדענים החליטו גם לדבר על זה. מאמר שאני מתרגם בימים אלה מאתר סקפטיק.קום ואשר אעלה לאתר הידען/הספקן בימים הקרובים והעוסק ביחס בין המדע והדת, מתאר את המצב בארה"ב שבו מדענים מעדיפים שלא להתעמת עם הדת מחשש לפגיעה בתקציבי המחקר שלהם הממומנים על ידי המדינה - שבסופו של דבר מי שמנהל אותם בפועל אלו פוליטיקאים התלויים בבוחריהם. לפיכך הם מעדיפים למלא פיהם מים ולאמר שהמדע והדת הם היבטים שונים של אותו עולם או משהו אחר בלתי ברור. נראה לי שחשש כזה היה ביסוד העיכוב בפרסום ממצאים מסוג זה. אתר הידען: http://wwww2.iol.co.il/hayadan |
|
||||
|
||||
אין לי שום התנגדות , אני מסכים בהחלט. אבל באשר לפלישתים , אפשר להסביר את הופעתם בסיפורי אברהם אם נניח שזה היה עם קודם ממוצא אגאי שלא היה זהה עם הפלישתים המאוחרים יותר , דבר שהוא אפשרי בהחלט ,. זאת בהנחה שאתה מקבל את סיפורי אברהם בכלל כהיסטוריים כמובן. . |
|
||||
|
||||
א. תודה, אני סורק את ארכיון הארץ ומקורות נוספים כדי להקים אתר בעל משמעות. אשמח אם תפנה אותי לעוד מאמרים בנושא. ב. כמובן שאינני מאמין בסיפורי אברהם, יש בהם חורים יותר מבגבינה שוויצרית, פשוט הבאתי דוגמא אחת מני רבות המראה שהם לא התרחשו באותו זמן המיוחס להם. אגב עוד נתון - הגמלים המוזכרים בכמה סיפורים בספר בראשית לא בויתו, לפחות לא באיזור הזה, באותה התקופה. |
|
||||
|
||||
א) כיצד יכול עם נוודים שבא מהמדבר לערוך מסע נצחון חד משמעי כזה בתוך תקופת חיים של מנהיג אחד? שאלה טובה, ואולי התשובה (שדרך אגב, נרמזת אי שם בספר יהושע) זה שהיה להם קצת, לא יותר מדי, סיוע מאלוהים?! לאאאאאאאאא, זה לא הגיוני, זה כמו להגיד שעם של עבדים הצליח לצאת מהאמפריה של מצרים -כולו- ברכוש גדול, וכל זה בעזרת סיוע מאלוהים, נכון? זה פשוט נוגד את הרציו! ב)וזה לא רק הדבר הלא הגיוני היחיד בספר יהושע. ולא רק בספר יהושוע. כיצד זה מופיעים פלישתים בספר בראשית שהתרחש לפי המסורת 400 שנה קודם לכן, אם הפלישתים הללו באו בתקופה המיוחסת ליהושע? שאלה עוד יותר טובה, והתשובה לה היא שימוש פשוט בביקורת המקרא. אף פעם לא היה עם פלישתי! האזור נקרא בשם פלשת, ועל שמו נקרא השבט השולט בו-פלישתים. הפלישתים בתקופת יהושע-שופטים-שאול-דוד הם צאצאי הכסלוחים והכפתורים, עיין פרשת נח. הפלישתים בתקופת אברהם ויצחק הם היבוסים! וכך גם מסבירים את הצלמים של העיוורים והפיסחים שהיו בעיר יבוס והרתיעו את דוד מלכבוש אותה בתחילה. מדובר בפסלי ענק, חיקויים נלעגים של אבות העם הישראלי המעונין בכיבוש: אברהם, יצחק (העיוור) ויעקב (הפיסח) ובינהם תבליט של נוסח הברית/שבועה שכרתו אברהם עם אבימלך "אם תשקור לי ולניני ולנכדי". מצד שני, לעומת הרצון העז להפוך את התנ"ך לספר סיפורי סבתא מגוכחים, כל שיקול של חשיבה הגיונית ושל רצון אמיתי לידע האמת מתבטל. ולגבי הטענה על כך שאין ראיות ארכיאולוגיות לתקופה שלפני בית ראשון, לידיעתך יש ראיות. כפי שאני חוזר וכותב בכל האתר הזה אינספור פעמים, עד שאנשים בטוחים שאני אובססיבי בענין, נסה לקרוא את התיארוך ההיסטורי של פרופסור עימנואל וליקובסקי בשלמותו, ותראה שפתאום כן יש ראיות ארכיאולוגיות. אתה לא חייב לקבל את כל התיארוך כמות שהוא כמובן מאליו, גם אני לא עשיתי את זה, אבל יש שם המון חומר למחשבה. TVD
|
|
||||
|
||||
כיצד יכול עם נוודים שבא מהמדבר לערוך מסע נצחון חד משמעי כזה בתוך תקופת חיים של מנהיג אחד? מה זה שונה מן הכיבושים הערבים המוקדמים? |
|
||||
|
||||
הטענה שלך, לפיה רצח עם כאידיאולוגיה נוצר בדרך כלל על ידי "מנהיגים היושבים בעורף", איננה נכונה במקרה של היטלר, ויתכן שגם במקרה של פול פוט. היטלר, עם כל היותו אדם שלילי בתכלית, היה אדם אמיץ; במלחמת העולם הראשונה זכה בשני עיטורי צלב ברזל על אומץ, אחד מהם צלב הברזל דרגה ראשונה, שהיה עיטור המיועד לקצינים; העובדה שחוגר זכה בו מעידה על הערכה גבוהה מצד מפקדיו. לקראת סוף המלחמה התעוור זסנית בעת התקפת גז. פחדן הוא לא היה. היידריך, מיוזמי הפתרון הסופי, היה אדם בעל אומץ לב בלתי רגיל, שנלחם כטייס בחזית הרוסית, ורק לאחר שהופל הסכים לעבור לתפקיד "משרדי", מושל צ'כיה. שם נהג לנסוע ללא שומר ראש או נהג, דבר שהביא למותו בהתנקשות (והוא פצע קשה את אחד המתנקשים בטרם מת). הימלר הוא אכן סיפור אחר. גם פול פוט, עד כמה שידיעתי מגעת, השתתף בעצמו בקרבות בראשית דרכו. |
|
||||
|
||||
מאמר מעניין ביותר. יש לי כמה הערות והסתייגויות 1. מאיפה לנו שהמילה "עי" לא הגיעה מסיפור העי? האם חשבת על אפשרות זו? 2. יש את הספר התנ"ך האבוד, הטוען שיש טעות בתיארוך השכבות. במקרה כזה, יש התאמה מעניינת בין שרידי החורבן ובין תיאורי הכיבוש. לזה כבר התייחסתי בדיון התנ"ך, ולא אכנס לזה שוב. 3. תקופת התחממות נוספת היתה במאה השביעית לספירה - במקביל לפלישה הערבית לא"י הביזנטית. 4. גם אם ייתכן שתקופת ההתחממות הנוכחית היא טבעית, לא ניתן להתעלם מהתרומה של האנושות להחרפת התופעה. |
|
||||
|
||||
אינני חושב שהמילה העי נוצרה כתוצאה מסיפור ספר יהושע, סביר יותר להניח שהחורבה של העיר של העיר שאליה התייחס המחבר של יהושע הייתה מוכרת לו היטב והוא קרא לה בשם שניתן לה בזמנו שכן השם האמיתי של העיר הגדולה והחרבה לא היה ידוע בזמנו ואין בכך פלא , המקום היה חרב מזה אלף חמש מאות שנה. כן קראתי את הספר של יהושע עציון "התנ"ך האבוד " שבו הוא מתארך מחדש את כל המימצאים הארכיאולוגיים . עציון חיבר מאז ספר נוסף בשם "ספר הכפירה" שבו הוא מרחיב את התיאוריות שלו ומסביר שהאלוהים התנכי הוא למעשה משפחה של חייזרים שיצרו את המין האנושי , והוא מסביר את הניסים המופיעים בתנ"ך כתוצר של הטכנולוגיה המתקדמת של אותם חייזרים . ואם מותר לי לעשות פרסומת קטנה לעצמי והסליחה עם העורך: בעציון ובתיאריות האלה שלו ושל אחרים כמוהו אדון ביתר פירוט בהרצאה בשם "התנ"ך החייזרי " שאותה אתן ב-.30.1 בשעה 20.00 ברחוב הרב קוק .28 |
|
||||
|
||||
אלי, תודה על המאמר ובפרט על סיפור השואה האקלוגית החדש לי. כמה הערות ושאלות: א. לא רק בספר שופטים אלא גם בספר יהושע עצמו נאמר במקומות אחדים שלא כל גויי א"י הוכחדו. אפילו בפרק כ"ג המספר על צוואת יהושע מצוינת נקודה זו. בפסוק 4 מבטיח יהושע הזקן והבא בימים כי אם ידבקו שבטי ישראל בה' הם יתגברו גם על יתר הכנענים, ובפסוק 12 הוא מזהיר מפני קשרי נישואים עם הגויים הנותרים. ב. כשלמדתי באוניברסיטה את התקופה שבה עוסק מאמרך הוטל עלי להכין רפרט על הממצאים הארכיאולוגיים המאפיינים את ההתיישבות הישראלית. הממצא הארכיאולוגי העיקרי שמאפיין התיישבות הזו הוא מעין כד גדול, שאורכו כ-1.5 - 2 מטר ששימש לאחסון שמן או גרעיני חיטה (את שמו המדויק שכחתי ואודה למי שיזכיר לי). שרידים של טיפוס הכד הזה נמצאו אך ורק ביהודה ושומרון ובגליל, ומכאן, עוד עדות ארכיאולוגית לכך שההתנחלות הישראלית, יהא מקורה אשר יהא, היתה מוגבלת לשטחים אלה.(אגב, זכור לי מאותו קורס שהערכת החוקרים היא כי מספר הישראלים שחיו בשטחים אלה לא עלה על 25,000 - 50,000 נפש). כבר בקורס ההוא הועלתה, בין השאר, התזה שמקורה של ההתנחלות הישראלית בכנענים שברחו מהערים בגלל מצב חברתי קשה וכו', וגם אם הסיבה לנדידה זו אל אזורי ההר היא אקולוגית כטענתך עדיין מציקה שאלה שהטרידה אותי בזמן הכנת הרפרט ההוא: לכנענים היתה תרבות חומרית מפותחת למדי, ואיך זה שמרגע שחלקים מאוכלוסיתם עברו להתגורר באזורי ההר נשתכחה מהם לגמרי תרבותם זו והם השתמשו אך ורק בכלים פרימיטיביים לגמרי ובכד האמור? אלי (או אחד הקוראים הבקיאים), אם יש לך תשובה טובה לשאלה הזו אשמח אם תציג אותה כאן (אגב, לא העליתי את השאלה בזמן הצגת הרפרט ההוא מחשש שזו עלולה להיות שאלת קיטבג והמרצה יטיל עלי רפרט נוסף.) ג. שאלה אחרת. בד"כ עמים גאים באותוכטוניות שלהם (כלומר, בהיותם תושבי המקום מקדמת דנא). אם האמת ההיסטורית היא שמוצא העברים הוא כנעני מדוע זה בחר המספר המקראי להשכיח אמת זו ולהציג את העברים כמתנחלים שבאו מארץ רחוקה? מישהו קרא תזה משכנעת בעניין זה? |
|
||||
|
||||
לדעתי אפשר להסביר את האיכות הנמוכה של ''המוצרים'' הישראליים , אם נניח שהם היו תוצר של אנשים קשי יום משולי החברה הכנענית שמעולם לא באו במגע עם מרכזי התרבות והאמנות הכנענית והידע שהיה שם לא היגיע אליהם. סביר להניח שהידע שהיה קיים בשכבות שונות של החברה והאומנים הכנעניים נשזאר בשכבות אלה ולא היגיע לכולם. ואם כפי שאני מניח המתיישבים היו שילוב של אנשים משולי החברה הכנענית וערב רב של עממים שונים אחרים , שעיקר עיסוקם היה שרידה ומאבק בתנאים יום יומיים קשים ביותר , אין זה פלא שהתרבות החומרית שלהם הייתה פרימיטיבית למדי. אכן עמים בדרך כלל גאים באותוכטוניות שלהם. אבל יש גם עמים אחרים שגאים בכך שהם צאצאים של עמים מפורסמים ממקום אחר והדוגמה הטובה ביותר היא של הרומאים שהתגאו בכך שהם צאצאי הטרויאנים שכבשו את חבל לטיום ( בערך באותו זמן שבו היה יהושע אמור לכבוש את ארץ ישראל ). . |
|
||||
|
||||
באותה תקופה נגרמה בגלל הפירמידות זאת לפחות התיאוריה של ג'ון סלדק בספר המדב "טיק טוק" ובענין תיארוכים לא מזמן יצא בנייצ'ר מאמר בו, לפי מה שהבנתי מספר פירמידות בגיזה נבנו בדיוק מאוד רב יחסית לצפון כשלשם כך המצרים השתמשו בקבוצות כוכבים צפוניות וזה איפשר למחבר המאמר לפי המיקום של הכוכבים בכל זמן ומקום לקבוע את הגיל של הפירמידות בדיוק של פלוסמינוס חמש שנים! לעומת פחמן ארבעעשרה והיסטוריה כתובה כמו מגילות שושלות שנתנו דיוק של פלוסמינוס מאה שנים |
|
||||
|
||||
ל"פלוסמינוס" יש חלופה כ"כ אלגנטית שחבל לא להשתמש בה - ± Alt+0177
|
|
||||
|
||||
אני יודע אבל אני משתמש במק ומספיק לי להסתבך עם העברית החלטתי לא לנסות אפילו לחפש דברים יותר מסובכים אגב עכשיו חיפשתי. לחצתי על אלט יחד עם כל כפתור אחר לא מצאתי גם לא עם ctrl |
|
||||
|
||||
גם אם כל הנכתב במאמר הינו נכון, מה המשמעות של כך ? נדמה שישנם אנשים שמחליטים להקדיש את חייהם וכשרונות כתיבתם לניגוח אמונות ודעות של אחרים, במטרה לחזק אצל עצמם את אמונותיהם שלהם. היש משמעות למאמר שכזה מלבד "לשכנע את המשוכנעים" ? המכיר אתה אדם אחד, שהינו אדם מאמין בנכונות התנ"ך (מבחינה דתית ולא מבחינה ארכיאולוגית) והוא גם אדם מעמיק ורציני שמאמר כשלך משפיע או מחדש דבר במחשבתו או בהתנהגותו ? |
|
||||
|
||||
לאמיתו של דבר ההתקפה שלי על ספר יהושע ( ספר שאכן מעורר בי צמרמורת בכל פעם שאני מעיין בו מחדש ) הייתה החלק המשני במאמר שלי . מה שהיה חשוב מבחינתי באמת היה החלק השני על השינוי האקלימי במזרח התיכון באותה תקופה. בודאי שאני יודע שאינני יכול לשכנע את המשוכנעים . אבל עם הצלחתי לזרוע ספקות במישהו שהיה קודם לא לחלוטין משוכנע , ספקות שאולי יגרמו לו לחקור ולברר בשביל עצמו ... כי אז באתי על שכרי. |
|
||||
|
||||
כתבת כפר זניח על יריחו. אני מכיר הערכה אחרת המדברת על יריחו בשטח של 40 דונם ו2000 תושבים כל זאת עוד ב8000 לפני הספירה. יריחו היתה מוקפת חומה עוד הרבה לפני זמן המקרא. מאחת החומות הזדקר לו צריח משמר עגול. לפחות ארכיאולוגית אחת טוענת שחומות יריחו נבנו למגן מפני מפולות עפר ובוץ ולא מפני התקפות בנשק. הצריח היה כנראה להגנה מפני נשק. לעניות דעתי, הרצון של כמה חוקרים חילונים להוכיח כי המקרא מורכב מסיפורי אלף לילה ולילה, מעביר אותם על דעתם. וכל זאת מבלי לחשוב לרגע שאפשר להאמין בנכונות רוב סיפורי התנ"ך ועדיין להיות חילוני. |
|
||||
|
||||
יריחו אכן נחשבת לעיר הקדומה ביותר בעולם. אבל אנו מדברים על יריחו של המאה ה-12 לפני הספירה בלבד וזה כבר עניין שונה לגמרי . העי אכן הייתה עיר אדירה אבל אלף שנה לפני המאה ה-12 לפני הספירה. ואגב שיהיה ברור, אני אדם חילוני וחושב שהתנ"ך הוא הספר החשוב והנפלא ביותר שנוצר מאז ומעולם , אחרת לא הייתי מתעניין בו כל כך . צר לי שלספר הנפלא הזה נכנסה "כבשה שחורה " כמו ספר יהושע . מצד שני אפשר לטעון שזה חלק מיחודו של התנ"ך ,הגיוון המחשבתי שבו , והעובדה שאתה יכול למצוא בו גם ספרים המלמדים על הצורך בסובלנות בין עמים כמו ספרי יונה ורות , וגם יצירה הקוראת להשמדת עם כמו ספר יהושע. |
|
||||
|
||||
עוד עדות ניצחת לסירוב הדוגמטי של ארכיאולוגים לבחינת ראיות חדשות: המועצה העליונה לעתיקות במצריים טרפדה זה עתה היוזמה לבצע בדיקות ד.נ.א. למומיה של תות-אנך-אמון, ובכך מנעה אימות של שושלת הפרעונים המקובלת כיום - : http://exn.ca/Stories/2000/12/12/53.cfm?CT=236
"... The head of Egypt's Supreme Council of Antiquities declined to explain his decision. The tests had provoked controversy among Egyptian archeologists. Many saw the tests as "meddling" in Egypt's history, trying to tamper with the established view of the pharaohs and their succession. " |
|
||||
|
||||
קראתי את המאמר בענין רב וברצוני לציין שתי הערות: א) ממעט הבקיאות שיש לי ביהדות, מקובל שמי שחיבר את ספר יהושע הינו יהושע בן נון בעצמו. כך שההשוואה של המחבר לדמות בעלת אופי כמעט נאצי נובעת או מבורות או מהתעלמות טוטלית מהאנשים שמיצגים יותר מכל את הספר הזה שמתארים את יהושע בן נון כבן אדם רחמן יחסית למפלצת שתוארה במאמר. ב) לאחר הבאת הקושיות על הכתוב בספר יהושע והבאת התאוריות המנסות להתרץ אותם, נשמטה תאוריה חשובה, כבדת משקל, שנותנת תשובות הגיוניות ומבוססות לכל הבעיות המובאות למעלה. מדובר בשחזור החדש של תקופת התנ"ך שנובע מהתאוריה השנויה במחלוקת של פרופסור עימנואל וליקובסקי (אם כי התאוריה עצמה די מוזרה בכל מה שמתיחס להשפעת הכוכבים צדק ונוגה על המתרחש בהסטוריה). בשחזור זה המובא במחקרו המקיף "AGES IN CHAOS" הוא מביא את כל הבעיות הנובעות מהשחזור הזה (כולל "תקופת החושך" ביוון שהיא מונח די בעייתי) ומזיז את כל התיארוך המצרי כ-500 שנה קדימה, ואת יציאת מצרים לסוף תקופת הממלכה התיכונה, ולפתע כל הבעיות -כולל אלו שנרשמו במאמר- יושבו. אני חושב שהשמטה זו היא חטא לאמת ודבר שראוי לשנותו. |
|
||||
|
||||
אינני רואה מה הרלבנטיות לנושא המאמר אם יהושע בן נון עצמו כתב את ספרו. וכפי שציינתי במאמר דורות מאוחרים לא חשו בנוח עם המתואר בספר יהושע וניסו לתרץ את מעשיו בצורות שונות ( למשל שהוא שלח הזהרות שונות למלכי כנען לפני הפלישה וכו' , דברים שאין להם כל זכר בטקסט). ואשר לתיאוריה של וליקובסקי , מאמר שלם שלי מוקדש לתיאוריה זאת בלבד: מדענים מתנגשים דיון 760 |
|
||||
|
||||
מחקר חדש טוען שהתרבויות השונות שנכחדו בשנת 2300 לפה"ס כמתואר במאמר זה נכחדו למעשה בידי התנגשות מטאור בכדור הארץ , מטאור ששרידיו התגלו לאחרונה. למעשה טענה זאת אינה סותרת בהכרח את הטענה שהיה כאן גם שינוי אקלימי שאפשר ליחסו לשפעת ההתנגשות של המטאור בכדור הארץ. |
|
||||
|
||||
לפני שבוע נזדמנתי לסמינר ארכיאולוגיה ארץ-ישראלית מימי המקרא באוניברסיטת חיפה. הרצו שם ברצף כמה מבכירי החוקרים בארכיאולוגיה ובחקר המקרא, וחלק מדבריהם רלבנטיים לדיון הזה (כמו גם למאמר 'התנ"ך: מציאות או דמיון') ועשויים לעניין את הקוראים. ובכן: - לא נמצאו עצמות חזיר בישובי ההר. - קיימת התאמה יפה בין התיאור המקראי של ישוב שילה וחורבנה, לבין הממצאים באתר החפירות בסילוואן. אין ויכוח כיום כי אוכלוסיתה היתה ישראלית. בישובי ההר האחרים נמצאה אוכלוסיה המזוהה עם האוכ' בשילה -> ישובי ההר אוכלוסו בישראלים. - ידוע כי חצור היתה עיר כנענית מרכזית בארץ, ונמצאה בה שכבת שריפה בתקופה המתאימה. זו העיר היחידה עליה צוין במקרא כי נשרפה באש. יחד עם זאת, לא ניתן לשלול לחלוטין את האפשרות כי אין זה אלא הסבר אתיולוגי - הסבר מקראי מאוחר לממצאי החורבן הידועים בזמנו. - ביריחו המצב דומה - התל בן 25 הדונמים חורר שם עד כלות, וזוהו בו 4 ישובים שונים - A B C ו- D. תחילה חשבו כי יהושע החריב את ישוב D, עד שקטלון חשף בחפירות מאוחרות יותר עיר מוקפת חומה מתקופת הברונזה התיכונה, ואילו את ישוב D תיארך לתקופת הברונזה הקדומה. בתקופת הברונזה המאוחרת *בכלל לא היה ישוב* ביריחו - כאשר ההתיישבות הישראלית מתוארכת ע"י מרבית החוקרים לסוף תקופת הברונזה - תחילת תקופת הברזל. רק במאה ה-8 לפנה"ס, בימי אחאב, נבנתה העיר מחדש והוקפה חומה, בהתאם לטקסט המקראי. כאן ניתן לתת שתי פרשנויות: 1. ההתיישבות הישראלית החלה בתאריך מוקדם יותר, בסביבות המאה ה-15 לפנה"ס, כפי שטוען המקור המקראי ומציע ניסים רפאל גנור הנ"ל. 2. חורבן יריחו הוא סיפור אתיולוגי - למה נחרבה יריחו? כי היא נכבשה ע"י יהושע והוא קילל אותה לפני השם וכו'. - באיזור העי תוארך הישוב החרב לאלף השלישי לפנה"ס, ושום דבר אח"כ להוציא כפר מן המאה ה-11 לפנה"ס שננטש בהמשך. מכאן שסיפור העי הוא ככל הנראה הסבר אתיולוגי לכפר החרב מן האלף השלישי. - בתל-רחוב נמצאה עיר גדולה מאד של כמאה דונם. לעומת זאת בירושלים נמצאה עיר קטנה בת כארבעים דונם בלבד, ואין בה ממצאים מכל התקופה בין 900-1500 לפנה"ס. זאת בסתירה למכתבים ממלך ירושלים למצרים במכתבי אל-עמרנה. מכאן שחוסר הממצאים אינו מעיד בהכרח על אי-ישוב. רעיון שלי - אולי בעבודות העפר המסיביות שביצע הורדוס סולקו מבלי-משים גם השרידים להתיישבויות קודמות. בשטח G בתל נמצאו שרידים לקיר תמך אדיר של מבנה שלא השתמר, ויצא מכלל שימוש במאה התשיעית לפנה"ס - יש המציעים כי זו מצודת ציון שנכבשה ע"י דוד ושימשה אותו. בהר הבית ממש לא בוצעו על-ידינו חפירות - יתכן שחבויים שם ממצאים. יתכן כי אמנם היעדר הממצאים מעיד על י-ם כעיר בירה קטנה. בכל אופן, העובדה כי שישק עלה על ירושלים מצביעה על חשיבותה האסטרטגית - קודם לכן לא היה טור מצרי שהתקדם לכיוון העיר הזו. - שישק עלה על שבעים ישובים בנגב, בהם ישובים עם שמות ישראליים מובהקים - מעלה את האפשרות כי שישק שאף לדכא את החדירה המסחרית הישראלית-פניקית אל המדבר - חידוש ההגמוניה המצרית על סחר עם דרום-ערב. קיימות ראיות לחדירה ישראלית לנגב בשיתוף עם נוודי המדבר, בתקופת הממלכה המאוחדת, אך אלה שנויות במחלוקת. - העיר עקרון הצטמצמה ממאתיים דונם לארבעים דונם במאה העשירית לפנה"ס, בעוד אשדוד גדלה מארבעים למאה דונם. יתכן שהגירה פלשתית זו נבעה מלחץ מצד גזר הישראלית הסמוכה. - כתובת ארמית מן המאה התשיעית מזכירה את בית-דוד - עדות להכרה איזורית בריבונות דוד על בית המלוכה בישראל. לאור תקופת השפל האיזורית בתקופת הממלכה המאוחדת (המאה העשירית לפנה"ס) - תקופת נסיגה של מצרים וטרם עליית אשור במאה התשיעית - אין הרבה תעודות כתובות בכלל, ומכאן שגם עצמת הממלכה לוטה בערפל מבחינת הממצאים החוץ-מקראיים. בשורה התחתונה, הארכיאולוגיה עדיין לא נותנת תשובות - רוב המידע הוא מקראי ולכן נתון לויכוח, באשר כל פרשן בוחר להאמין למובאות המתאימות להשקפתו ולשלול אחרות כמיתולוגיה וסילוף. - קיימת עדות לבניה אינטנסיבית בא"י במאה העשירית לפנה"ס. נמצאו שערים מפותחים מטיפוס דומה בחצור, מגידו, גזר וישובים נוספים. בחצור נמצאו מבני גזית מפותחים התואמים את התיאור המקראי לפיתוח העיר ע"י שלמה. - בצפון סוריה נמצאו מקדשים הדומים לתכנית מקדש שלמה המקראית, אשר נחרבו במאה השמינית לפנה"ס. את הסמינר חתמה הרצאתו של בכיר החוקרים בתחום בישראל, פרופ' מנחם הרן. הרן ציין את הריבוי העצום של החומר הקיים הן בחקר המקרא והן בארכיאולוגיה, שאינם מאפשרים לחוקר בן-ימינו להתמחות לרמה הנדרשת אלא בתקופה ובאיזור מוגדרים. לדבריו, אי אפשר סתם לזרוק "לא היתה יציאת מצרים" אלא אם מוותרים מראש על ניסיון לפענח את המידע המקראי והארכיאולוגי. הרן דיבר בעצב על גל עכור של פרסומים מדעיים-למחצה ומטה הטוענים כי ספר מלכים היה פיקציה. כך הזכיר למשל את תומפסון, אשר טען כי כתובת השילוח היא פיקציה מתקופת החשמונאים, האזכור לבית-דוד בכתובת הארמית הנ"ל הוא פירוש שגוי של הטקסט וכו'. אליבא דהרן, נאמר על תומפסון כי הטענות שלו כבר מזמן לא מדעיות. לאחר ההרצאה שאלתי את הרן לגבי הרלבנטיות של טענותיו של גנור משנות השבעים לממצאים הידועים היום. הרן משך בכתפיו ואמר כי עם כל הידיעות הרבות הקיימות, לא ניתן לברור בין התיאוריות הסותרות הרבות המוצעות, ובהן זו של גנור. אגב, בסמינר נזכר כי בתקופה המקראית כל ישוב שצוין כעיר היה מוקף חומה, מהגדרה. מכאן לא מובן לי על שום מה נטען במאמר כי "בתקופת הברונזה המאוחרת לא הייתה אף עיר מוקפת חומה בכנען". אחרי הסמינר ביקרתי במוזיאון הכט הסמוך. בין היתר מוצגות שם מצבות מהעיר צור מן המאה השביעית לפנה"ס, ועל חלקן שמות עבריים פרופר כמו 'יוסף בן-מלכא'. יש בכך חיזוק לזהות שגנור טען כי קיימת בין הפניקים המסתוריים לישראלים. הכניסה חינם והמוצגים מרתקים - מומלץ. |
|
||||
|
||||
תודה על הסקירה המעניינת . אני בעצמי מתכוון לעסוק בחלק מהדברים שהעלית כאן בכתבה שתופיעה בקרוב במסגרת הסדרה על חקר התנ''ך ותתמקד במאבק ( פשוטו כמשמעו ) שקיים כיום בין ''המינימליסטים והמקסימליסטים '' בחקר התנ''ך. ואשר לעניין החומות, עניין חסרונם בתקופה הרלבנטית צויין במפורש באחד המאמרים המקצועיים שקראתי בנושא. כרגע אינני זוכר את שם המאמר המדוייק אבל כאשר אמצא אותו אציין אותו. עניין חסרונם של החומות לא הומצא מהאוויר הריק. |
|
||||
|
||||
זה שלא נמצאו עצמות חזיר לא בהכרח מעיד על התיישבות ישראלים. הכנענים לא נהגו לאכול בשר חזיר, שזוהה עם אל מוות שהרג את אצל הצמיחה אדון. ככל הנראה, הם הקריבו חזיר פעם אחת בשנה (מתישהו באביב במהלך החגיגות לאדון) אבל לא ברור אם הם אכלו אותו אז או לא. רמזים לעניין קורבן החזיר כאירוע ייחודי פעם אחת בשנה ניתן לראות גם בספר ישעיהו וגם אצל הכותב הקלאסי לוקיאנוס מסמוסטה שתיאר את המנהגים הדתיים של הפניקים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מסקרנות- איפה בספר ישעיהו יש רמזים לקורבן הזה? |
|
||||
|
||||
אולי הכוונה לסוף הספר: זובח השור עורף כלב, מעלה מנחה דם חזיר. (אוכלי החזיר והשקץ יחדיו ייספו) |
|
||||
|
||||
אכן כן, זה הפסוק. ישעיהו ס"ו, א'-ד': "כה, אמר יהוה, השמים כסאי, והארץ הדם רגלי; אי-זה בית אשר תבנו-לי, ואי-זה מקום מנוחתי. ואת-כל-אלה ידי עשתה, ויהיו כל-אלה נאם-יהוה; ואל-זה אביט--אל-עני ונכה-רוח, וחרד על-דברי. שוחט השור מכה-איש, זובח השה ערף כלב, מעלה מנחה דם-חזיר, מזכיר לבנה מברך און--גם-המה, בחרו בדרכיהם, ובשקוציהם, נפשם חפצה. גם-אני אבחר בתעלליהם, ומגורתם אביא להם--יען קראתי ואין עונה, דברתי ולא שמעו; ויעשו הרע בעיני, ובאשר לא-חפצתי בחרו". |
|
||||
|
||||
אני מכין עבודה על כיבושי יהושוע ואני צריך מפות בהקדם אודה מאוד לכל מי שישלח לי מפות על: כיבוש יריחו כיבוש העי מלחמת גזר מלחמת מלכי הצפון אנא עזרו לי ושלחו זאת ל avielyamin2002@walla.co.il תודה אביאל |
|
||||
|
||||
לאחרונה יצא למסכים הסרט "טרויה " שעוסק בסיפור המפורסם של מלחמת טרויה , פרשיה שהתרחשה ככל הנראה במאה ה-12 לפני הספירה . אולם כל הסיפור הוא שנוי במחלוקת לא פחות מסיפור יהושע ומאותה הסיבה : ביגלל הפיכתו למיתוס מפורסם. על כל הפרשה נוצרו ונהרסו קריירות בעולם המדע של אנשים שניסו להוכיח או להפריך את הסיפור. ראו : אודיסאוס אבינו , הלנה היפה אימנו |
|
||||
|
||||
כל הדברים שאתם מעלים הם בגדר השערה, אין להם שום בסיס, בעוד שבתלמוד מבואר שיהושע עצמו שהיה מיומן מאד במלחמה, כמו שידוע שמשה בחר בו להלחם נגד עמלק לאחר צאת בני ישראל ממצרים בסוף פרשת בשלח,בנוסף לכך, כל דבריכם הם דברי כפירה לחלוטין. יהושע עצמו הוא אשר כתב את ספר יהושע ולא דמיוני. עד כאן בקיצור. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |