ביהמ''ש העליון אסר על הפצת רומן בדיוני לכאורה, בשל פגיעה בפרטיות | 3662 | ||||||||
|
ביהמ''ש העליון אסר על הפצת רומן בדיוני לכאורה, בשל פגיעה בפרטיות | 3662 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תהייה טפשית: אילו הספר לא היה מוסווה כיצירה דמיונית, אלא היה בגלוי ובמוצהר על אותה אישה, ובהנחה שכל הכתוב בו הוא אמת (בגבולות הסביר), כלומר אין בו לשון הרע אבל כן יש בו פגיעה אנושה בפרטיות - האם זה אסור? לפי איזה חוק? |
|
||||
|
||||
במחשבה ראשונה, גם פגיעה בפרטיות או החצנתה הם סוג של לשון הרע (פגיעה בשמה הטוב). |
|
||||
|
||||
יכול להיות שאתה צודק (עד כדי זה שאנלע"ד ואתלע"ד). חשבתי ש"אמת דיברתי" היא הגנה תקפה, אבל ויקיפדיה מסייגת שצריך בנוסף לזה גם עניין ציבורי בפרסום, וכנראה זה נועד בדיוק למקרה הזה. |
|
||||
|
||||
אנחנו דווקא מאוד מתעניינים בחיי המין של זרים! |
|
||||
|
||||
לפי אותו ערך בויקיפדיה, בהתחלה היה הביטוי "עניין לציבור" והוא הוחלף ב"עניין ציבורי" בדיוק בגלל האי-הבנה הזו. אני חושב שהתמרון הזה היה מוטעה: הבעיה הסמנטית לא היתה עם "לציבור", היא היתה עם "עניין". אני לא יודע מה גלוגליה הסמנטיים של המילה "עניין", אבל לפחות בעברית מודרנית הקשר שלה עם "אינטרס", שלמיטב הבנתי זה מה שרצו לומר כאן, רופף. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני יודע, הביטוי השחוק "התיק נסגר עקב חוסר עניין לציבור" הוא שגיאת תרגום גסה של המונח Public Interest שמשמעותו היא בכלל טובת הציבור. אולי גם בנושא הזה השאלה צריכה להיות טובת הציבור ולא מה מגעיל לו ומה מגדיל לו. |
|
||||
|
||||
אנלע"ד זה קיצור לאנלעדל"ח? |
|
||||
|
||||
ממה ששמעתי מהמו''ל שלי, לפי החוק בישראל מותר לאדם לתבוע אם שמו המלא נזכר בספר פרוזה, וזאת בלי קשר לפרטים מזהים כלשהם הקשורים אליו - וגם אם לספר ולסופר אין שום קשר אליו. וכבר היו דברים מעולם, ותביעות שהצליחו. זו אחת הסיבות ששמות דמויות ספרותיות בעברית, לפחות בספרים שיצאו מאז שהתביעה הראשונה הצליחה, נשמעות לעתים כאילו יצאו ממחולל שמות עבריים (שלא קיימים). פשוט כדי לא לקחת סיכון. לגבי ספר ''תיעודי'' במוצהר, אין לי מושג. |
|
||||
|
||||
מה עם סדרות טלויזיה? באיזה סיטקום ישראלי עכשוי הייתה דמות אורחת כזו שמופיעה בפרק אחד ונעלמת שנשאה את השם שלי (שם פרטי ושם משפחה). הבחור הזה היה די נלעג גם סוטה מין, גם יפה נפש במובן המגוחך של המילה ובסך הכל טיפוס עלוב ודוחה. במהלך הפרק כשהתיחסו אליו כאל דורון, הסתדרתי אבל כשבסוף קראו בשם המשפחה שלו, אני נעלבתי עד עמקי נשמתי, ואז אני חושש להראות את פני בציבור. כמה אני יכול להוציא מערץ 2? |
|
||||
|
||||
לא יודעת, אבל ממליצה לך לבדוק. |
|
||||
|
||||
קראתי את המאמר מ"הארץ" המקושר בידיעה למעלה, ומצאתי את עצמי מסכים לגמרי עם יגאל שוורץ, שתומך לגמרי בפסק הדין, וחולק על כל הסופרים המכובדים שמתנגדים לו. התקדים המסוכן שלדבריהם נוצר כאן הוא לא מסוכן לסופרים טובים ("טובים" גם במובן שכותבים ספרות טובה, וגם במובן שהם שואפים לא לפגוע באנשים טובים אחרים). אם סופר נורא רוצה לשאוב השראה ממישהו במציאות לדמות בספר הבדיוני שלו, ובצורה לא מחמיאה, הוא צריך לעשות זאת במינימום סובטיליות; במצב זה, לא כדאי ל"קורבן" לצאת למשפט נגד הסופר ובכך למעשה להודות ש(א) זה באמת הוא, (ב) יש דברים בגו. מה שמצטייר לי מהמצוטט מפסק הדין, וגם מחלק מהמרואיינים, הוא שבמקרה הזה הסופר היה כל כך לא סובטילי, שהוא העמיד את הקורבן (התובעת) במצב שבו היא אמנם מודה שזה היא, ושיש דברים בגו, אבל כבר אין לה מה להפסיד מזה. זה שיש יצירות מופת ספרותיות מהעבר שפסק הדין הזה היה יכול להיאמר עליהן, גם אם זה נכון זה לא טיעון חזק. עכשיו נוצר התקדים, והסופרים יצטרכו אולי יותר להיזהר; אבל כאמור, נראה לי שזה לא צריך להיות להם קשה מדי. אילו התקדים היה נוצר קודם, אותן יצירות מופת היו אולי נכתבות קצת אחרת, וקשה לי להאמין שזה היה פוגע במופתיותן. |
|
||||
|
||||
מקריאת חלק ניכר של פסק הדין ונימוקיו של השופט סולברג - נראה שהנימוק בדבר איכות היצירה לא נלקחה בכלל בחשבון, וטוב שכך. מה שמטריד בפסיקה הזאת, בתקדים המשפטי, הוא ההימנעות מהגדרת גבולות הבדיון, שמותיר מצב פרוץ לפיו יוכל כל מאן דהוא שיזהה את דמותו ביצירה לטעון לנזק ולפגיעה בצנעת הפרט. הרבה אומנם נטען בפסק הדין שאנחנו עוסקים במקרה חריג ביותר, אבל בהיעדר קריטריונים מובהקים שמבחינים בין מה ששייך למבדה הסיפורי לבין יצירה עיתונאית מדווחת או כתיבה היסטורית, אין להגדרת ה"חריגות" הזאת כל ערך. העניין בעייתי ביותר, כי כל ז'אנר הרומן, זה הקרוי "ריאליסטי" או ניאו ריאליסטי מבוסס על הבניית דמויות ועלילות על פי מודלים קיימים במציאות, שלא לדבר על תת-ז'אנר כגון "רומן המפתח" - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%9... . השופטים לא קבעו דבר בדבר איכות הרומן המדובר, ונאמנה עלי עדות הסופרים שקראו אותו שמדובר ביצירה ירודה. אם אני מבין את הבחנתך, אתה מצפה שאיכות ספרותית תהיה קריטריון להתיר או לאסור תביעות בגין פגיעה בפרטיות. אתה לא מצפה שאולמות המשפט יהפכו לסלונים ספרותיים שבהם נקבעים דיני נפשות באמצעות ויכוחים על הערך האומנותי של יצירות. יש עוד קביעה שהשופטים נמנעו ממנה, וזה שהרומן האמור הוא כאילו מסע נקם של המערער נגד התובעת (את זה לא טענה התובעת עצמה). זכותה של התובעת להרגיש נפגעת לא קשורה בחשיפת מניע כלשהו אומנם, אבל בהיעדר ארגומנט כזה שקושר את מעשה היצירה לכוונה תחילה (קודמת למעשה כתיבת הרומן) מה שיש בידנו הוא היצירה הבדיונית, ולבדיון חוקים משלו, חוקים שהדומות שלהם לאלמנטים במציאות לא רלוונטיים. |
|
||||
|
||||
אני בהחלט לא חושב שאיכות היצירה צריכה להיות קריטריון. אתה צודק שהשופטים נמנעו מלהגדיר קריטריונים, ואולי עשו לעצמם בזה עבודה קלה מדי. כמו שאמרתי, אני חושב שסופרים שינקטו סובטיליות סבירה יהיו בטוחים למדי (תמיד אפשר לתבוע, ותמיד יש אפשרות ששופטים יפסקו כך או אחרת). מי שרוצה ללכת על הסף, בעיה שלו. |
|
||||
|
||||
נוסח פסק הדין ע"א 8954/11. |
|
||||
|
||||
מה השלב הבא? "המשורר והרפתן שמעון פרס"?! "הנואם והאדריכל בנימין נתניהו"?! "היזם והמשפטן נפתלי בנט"?! עד כמה נמוך יירד האתר הזה בטיוחיו? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זה תוקן, וטוב שכך. |
|
||||
|
||||
דבר לא תוקן. |
|
||||
|
||||
ישי שריד [ויקיפדיה], הבן של יוסי. בנט למד משפטים אך לא התקבל ללשכת עורכי הדין. הייתי מצפה לראות התנצלות על גסות הרוח (שלא הייתה במקומה אפילו אם ההאשמה הייתה נכונה), אבל אני קצת פסימי. |
|
||||
|
||||
נו במת. אתה יכול לצפות. לא מעט חמורים נראו כאן לאחרונה, אף אחד מהם אינו לבן. |
|
||||
|
||||
היה לנו בקיבוץ עיר לבן, קראנו לו עזרא. |
|
||||
|
||||
ואיך הוא קרא לכם? |
|
||||
|
||||
לעייר אין יכולת דיבור,רק חמורים מדברים |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
חדשות בתשלום זה כבר פאסה. |
|
||||
|
||||
מה המחיר לאחד העותקים שכבר קיימים והאם יש מישהו שמחזיק בספר שמודע לכל הסערה? |
|
||||
|
||||
בחג שמעתי ראיון עם מחברת הספר הנ"ל ח' בת שבע (שם בדוי). היא מספרת על טיול להולנד שבמהלכו נאנסה כנראה תוך סימום. בראיון היא אמרה שכל השמות שבספר בדויים למעט שמו של האנס, והיא מקווה שאולי זה יביא לחקירה שלו). |
|
||||
|
||||
גרסת מחבר הספר לפרשה, באתר העין השביעית: http://www.the7eye.org.il/117342 |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |