זוג הורים לקח את בנותיו הפעוטות לשיט אתגרי, ונזקק לחילוץ | 3653 | ||||||||
|
זוג הורים לקח את בנותיו הפעוטות לשיט אתגרי, ונזקק לחילוץ | 3653 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זוג הורים יהודים, ילד את ילד/יהם במדינת ישראל- המקום המסוכן ביותר ליהודים עלי אדמות כיום בעצם... יש יותר מזוג אחד כזה... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זה נכון, אבל לא מה שאמרתי ליהודי, באשר הוא יהודי, ישראל היא המקום המסוכן עלי אדמות יש מקומות מסוכנים יותר- אבל לא דוקא ליהודים רק כאן יש אירועים המיועדם לפגוע רק בהם ויהיו עוד, אם השכנים יצליחו אגב, לשם הקוריוז, מעניין מה תוחלת החיים של קבוצות אתניות ספציפיות במדינות אחרות מה שניסיתי להגיד הוא שהחלטות מסויימות אינן חורגות מהמנדט הטבעי של הורים על ילדיהם ולא מכל דבר צריך להרגש |
|
||||
|
||||
"רק כאן יש אירועים המיועד[י]ם לפגוע רק בהם" |
|
||||
|
||||
אנחנו מתדרדרים אתה רוצה להשוות זאת לכמות הנסיונות לפגוע ביהודים בישראל רק השבוע שחלקם אפילו "הצליח"? אגב- בית חב"ד ממש לא היה המטרה במומביי |
|
||||
|
||||
*רק* |
|
||||
|
||||
"כיעדים למתקפת הטרור נבחרו אתרים הומי אדם ובעיקר יעדים בהם מצויים אזרחים ממדינות המערב, ישראלים ויהודים. "עפ י עיתון מקומי במומבאי, הטרוריסט אג'מאל אמיר (קסאב) מסר בחקירתו כי בית נארימן (בית חב ד" ) היה המטרה העיקרית של הפיגוע ולדבריו באמצעות הפיגוע רצו לשלוח מסר "ליהודים ברחבי 3 העולם". לטענתו הפגיעות במלונות טאג', אוברוי ותחנת הרכבת נועדו להגביר את אפקט הפיגוע." ע"מ 4 |
|
||||
|
||||
כשמדברים על גידול ילדים מדברים על תקופה של לפחות דור-שניים ,רוצה להתחיל בBody Count ? |
|
||||
|
||||
אתה רציני? להתחיל ללנקק את כמויות הפרוגרומים ופשעי השנאה נגד היהודים בעולם? על זה הדיון,מתי חוצים את קו המנדט הלגיטימי. האם לקחת ילדים קטנים מאוד למסע טבע מסוכן הוא לגיטימי!? |
|
||||
|
||||
התשובה מתחלקת לשני חלקים, אחוז הסיכון שמתחתיו הפעולה מסוכנת במידה סבירה, ואיך מעריכים את הסיכון הזה. מה הסיכון בנסיעה במכונית, רחצה בים, משחק בגן השעשועים (לא מזמן מתה ילדה שנדחפה על ידי פעוט אחר) וכו' ולמה הם לגיטימיים? לטעמי אם ההורה לוקח סיכון דומה לסיכון של ילדו ובנוסף הסיכון הזה נמוך מאחוז (1%) ומדובר בפעולה חוקית, הפעולה סבירה1. 1 באיזה אחוז מההפלגות, גם המנוע מתקלקל, גם הילד חולה בצורה קשה, וגם הטיפול הרפואי מגיע באיחור והילד נפגע? |
|
||||
|
||||
לי התשובה לא כלכך ברורה,יכול להיות שאתה צודק.(לדעתי גם נסיעה ברכב שלא לצורך עם תינוק היא לא רצויה אך לגיטימית) יחד עם זאת -"שייט אתגרי"?! (מהשזהלאאומר) עם ילדים קטנים?! אפשר לצפות בסבירות גבוהה מאוד שאחד הילדים יחלה,על יכטה קטנה בלב ים,זה לא קל גם למבוגרים. הטיפול הגיע "באיחור" כי הם היו 1500 ק"מ מהחוף .לקחת ילדים קטנים מאוד חסרי עצמאות טוטאלית (1,3) לדבר כזה..לא יודע,מצד אחד אני חסיד קיצוני של חופש הפרט,מצד שני... אני מכיר הורים שלא יוצאים עם ילד בן שנה שקר מידי או חם מידי מהבית. |
|
||||
|
||||
רוב הילדים בני ה8 שאני מכיר עצמאים פחות או יותר (יכולים להתקלח,שירותים,להכין כריך,לשתות,לבדר את עצמם (לפעמים) ולא דורשים בקורת 24/7) |
|
||||
|
||||
אחוז זה סיכון גבוה מאוד. מסדר הגודל של הסיכוי של חייל להיהרג בשדה הקרב. |
|
||||
|
||||
"סיכון גבוה" הוא מושג עמום. אפשר לתת משמעות מספרית שתמחיש את הסיכון: כמה פעמים צריך בממוצע לנסות אותו כדי להגיע לסיכון של 50% למות. כמוכן, לשם הפשטות, נניח שמדובר על ניסוי אחד ליום (וכן, שמתי לב שמתייחסים בדרך כלל לכל הטיל שלהם כאל מאורע אחד). סיכון של 10%: ~6.5 ניסיונות. בערך שבוע. סיכון של 1%: ~69 ניסיונות. בערך חודשיים וחצי. סיכון של 0.1%: ~693 ניסיונות. בערך שנה ואחד עשר חודשים סיכון של 0.01%: ~6931. בערך 19 שנים סיכון של 0.001%: ~69314. בערך 190 שנים |
|
||||
|
||||
פעמיים הפלגתי עם ילדים קטנים, פעמיים נדפק המנוע, הילדים לא חלו, הילדה עפה מהמיטה מגובה של יותר ממטר וחצי אבל לא נחבלה. הילד כונה חרדון על שם יכולות הטיפוס שלו על מעקה הספינה ולא הפסיק להפחיד את כולם, עוד אהב לזרוק חפצים מעבר למעקה ולהגיד בקול ענוג: פאצ'י! חמוד שכזה, כך הלך הפלאייר וכמה כלי מטבח. הילדים היו בגיל כזה שהיום הם לא זוכרים את ההפלגות, לא למדו מהן דבר ולא הפיקו שום נסיון חיים. מיותר ומעיק. |
|
||||
|
||||
אבל אתה לא הגעת ללבי אוקיינוס. אני חייב לציין שהמבצע החילוץ, והעובדה שאנחנו מתייחסים אליו כמובן מאליו, מרשימים אותי. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל החששות והמועקה היו כאלה שאחרי ההפלגה השניה נדרתי שלעולם לא אפליג עוד עם ילד שלא יכול לשחות ולהציל את עצמו במקרה צורך. |
|
||||
|
||||
מכיר את הסיפור הזה? http://itamar-neuner.co.il/story_in.asp?zone=y&p... |
|
||||
|
||||
נכנסתי לעומקו של הבלוג, איזה יופי של סיפורים, ריח אויר ים מלוח ונתזים מכל כיוון. |
|
||||
|
||||
באמת בלוג נהדר, וחבל שהוא לא מתעדכן. אם עוד לא גילית, אז הקריירה המרכזית של הבחור היתה דווקא באוויר, ולא בים. |
|
||||
|
||||
וגם: ההרפתקאות הנפלאות של לואי סי.קיי וילדיו על ההדסון כפי שסופרו לג'רי סיינפלד ואוירו באופן חביב ביותר (וחריג ביותר - לא היה באף אחד אחר מפרקי הסדרה). |
|
||||
|
||||
לא קראתי תגובות קודמות לפני שכתבתי דברים דומים מאוד :-) |
|
||||
|
||||
הסיפור הכי יפה ששמעתי לאחרונה על הפלגה עם ילדים שייך ללואי סי.קיי (ממש בסוף השיחה, סיפור מאויר): |
|
||||
|
||||
אני לא מבין גדול בילדים אבל: זה שהם לא זוכרים כלום לא אומר שהם לא הפיקו משם ניסיון חיים. |
|
||||
|
||||
רק כאן יש אירועים המיועדים לפגוע רק בהם? תשמע, יצא לי לבלות את החגים כמה פעמים בחו"ל. בכל ארץ שבה הייתי, בית הכנסת מאובטח. מה זה מאובטח? מחסומים, מאבטחים, עוצרים את כל מי שמתקרב והוא מתבקש להבהיר למה הוא רוצה להגיע לבית הכנסת - וראיתי את זה בבית הכנסת בלימה, ובבית הכנסת הגדול ברומא, ואחד מבתי הכנסת בלונדון. בהיותי בברלין, הלכתי ברחוב. ולפתע ראיתי איש חמוש עומד. אין שם אנשים חמושים על כל צעד ושעל. "הו, זה בטח בנק מרכזי!" חשבתי לעצמי. לא. זה היה המוזיאון היהודי. אז "רק כאן יש אירועים המיועדים לפגוע רק בהם" זו הגזמה פרועה. |
|
||||
|
||||
מאמר שמתייחס לילדים מבוגרים קצת יותר מאלו של בני הזוג, אך בכל זאת קשור לסוגיה: ילדים מוגנים מדי באתר אלכסון. בין הטענות ששם: עם כל החמרת אמצעי הבטיחות, שיעור התאונות הקטלניות שנגרמות ממשחקי ילדים לא השתנה בהרבה (אולי כי ילדים מנסים דברים מסוכנים בהרבה בגני שעשועים "מצמר גפן"). אבל המחיר הוא פגיעה בתהליך ההתבגרות של הילדים. |
|
||||
|
||||
אוף, דווקא בנקודת המפתח במאמר (המרתק) - נתוני הסיכון - נשארתי בערפל: "תדירות הביקורים בחדרי מיון בעקבות תאונות מתקנים, כולל מתקנים ביתיים, הייתה 156,000 ב-1980, קרי ביקור על כל 1,452 אמריקאים. ב-2012 היא הייתה 271,475, קרי ביקור על כל 1,156 אמריקאים." זה נתון מעניין - לכאורה המשחקים נהיו דווקא מסוכנים יותר - אבל יכול להיות גם שיש ירידה ב"סף הפנייה למיון". הנתון על מקרי המוות הוא יותר אובייקטיבי: "מספר מקרי המוות לא השתנה משמעותית גם הוא. מ-2001 עד 2008 דיווחה הוועדה לבטיחות מוצרי צרכנות על 100 מקרי מוות הקשורים למתקנים במגרשי משחקים – ממוצע של 13 בשנה, או עשרה פחות משדווחו ב-1980." מה? 13 בשנה לעומת 23 בשנה זו ירידה דרמטית. אם לזו הכוונה, זה שומט הרבה מהקרקע מתחת המאמר כולו. אני חושד באיזשהו שיבוש בניסוח, אבל בחיפוש שטחי לא מצאתי את המספרים במקום אחר. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע כיצד המאמר מגדיר "פעוטות" או מה גיל הילדים יכול להיות שזה גיל 16 אבל בדיקה פשוטה צריכה לפתור את הבעיה כל אדם (פעוט,ילד וכו) צריך להיות מסוגל לעבור את המרחק בשחייה מכלי השיט שבו הוא נמצא לחוף : מעבר לזה יש מקצוענים בתשלום לנושא ! אמנם לא הייתי קורא לזה שיט אתגרי אבל ההורים כנראה היו צריכים לקבל שיעור בקבלת אחריות. |
|
||||
|
||||
לכל אחד יש הסתברות מסויימת לעשות שטות גדולה. נניח מהסוג של פעם בעשר שנים. עם כל כך הרבה אנשים בעולם, מקרים מהסוג הזה לא צריכים להפתיע אף אחד. אם כבר, מפתיע שזה לא קורה לעיתים קרובות יותר. ____ גילוי נאות - לכותב שורות אלו יש חיבה מיוחדת לאידיוטים. לפעמים הוא מרגיש ממש כמו אחד מהם. |
|
||||
|
||||
אנחנו (זוג נשוי + 3) מתעתדים לצאת לקרוז מתישהו בקיץ הקרוב. מישהו פה בעל נסיון, ויכול לומר אם יצא לקרוז עם תינוק בן שנה? יש בעיה של מחלת ים בגיל כזה? כמו כן אתם מכירים חברות שמאפשרות שהייה של 5 (כאמור זוג מבוגרים + 3 ילדים) בחדר או שצריך כבר להזמין 2 חדרים צמודים? בתודה מראש |
|
||||
|
||||
ממחלת ים אפשר לסבול בכל גיל, אני ראיתי ילדה בת שנתיים מקיאה את הנשמה שלה בהפלגה, ככל שהספינה גדולה יותר הסכוי לחטוף את המחלה גדול יותר. הרעיון לקחת ילד בן שנה להפלגה הוא רעיון גרוע, עד גיל שש או שבע זה מיותר, מגביל ולפעמים מפחיד. |
|
||||
|
||||
ככל שהספינה גדולה יותר?! בטוח? |
|
||||
|
||||
ככל שהספינה גדולה יותר התנודה ארוכה יותר - מחלת הים מתעוררת כתוצאה מהשנויים באברי שווי המשקל שנמצאים בתוך האוזניים, בסירה קטנה כשהתנודה קצרה לא ''מתרגלים'' למצב אלכסוני מסוים, כשהספינה גדולה והתנודה ארוכה מתרגלים לפוזה מסוימת, נאמר הטיה אלכסונית ימינה, ואז בהפתעה ההטיה משתנה להטיה אלכסונית שמאלה, לכן המנוסים מעדיפים כשאפשר לישון בערסלים ולא על דרגשים ותולים אותם לרוחב הספינה ולא לאורכה. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על יאכטות, בעוד האנשים שואלים על אניות. |
|
||||
|
||||
בהתאם לתגובתי הראשונה בשרשור, מי שסובל ממחלת ים על יאכטה כמובן שיסבול יותר על אניה גדולה. אישית, הפלגתי הרבה אבל הפעם היחידה שלקיתי במחלה היתה על אניה גדולה. (בהתחלה פחדתי שאני הולך למות, אח''כ פחדתי שאני לא. מישהו). ובעניין הפחדים והדאגה לקטנים, ביאכטה הם תמיד במרחק ראייה, על אניה הם מחוץ לטווח ולך נחש אם הילד מבלה בקזינו, בבאר, או מנסה לבדוק את יכולת הטיפוס שלו על המעקה. |
|
||||
|
||||
זה די מדאיג, כי בפעם האחרונה שהייתי על קייאק הקאתי את נשמתי (למזלי הבחילה חלפה כשהתחלתי לחתור בחזרה אל החוף). |
|
||||
|
||||
נראה לי שבמסה מסוימת התיזה שלך נשברת. אנייה נוסעים גדולה (טיטאניק פלוס מינוס), כמעט ולא מתנדנדת כלל, ואם כן זה בקצב כה איטי שהנוסעים בים לא סוער בקושי ירגישו. לעומת זאת יאכטה קטנה מתנדנדת הרבה יותר ומבחילה הרבה יותר. גם אני יכול להביא דוגמה אישית כאן, והיא הפוכה: הפלגתי באוניות בינוניות פלוס, ומעברות למיניהן, אבל יאכטה זה הכי גרוע מבחינתי. לאחר מספר נסיונות, כולל מדבקות, הגעתי למצב שגם אם תשלם לי אני לא עולה יותר על יאכטה בחיים, אלא אם זה פיקוח נפש. |
|
||||
|
||||
מסכים עם כל מילה!! |
|
||||
|
||||
אתה מוכר במקרה את היאכטה? |
|
||||
|
||||
אתה לא רומז חס וחלילה שאני קניתי רכב/מכונה שגורם לי להוריק אחרי חמש דקות של שימוש בו, נכון? |
|
||||
|
||||
מצטער, הנחתי שהזמנת באי-ביי. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאני הרבה פחות אמיד ממה שאתה חושב. |
|
||||
|
||||
"גודל הסירה – הפוך לעוצמת הבחילה מומחי ימאות אומרים כי כשמונים אחוזים מבני האדם עתידים לפתח סימפטומים של מחלת ים, בדרגות חומרה שונות. התופעות מקצינות כאשר הים סוער וכאשר כלי השיט קטן – ולכן תנודותיו מושפעות יותר מתנאי הים. אם אתם על ספינת-ענק בים שקט או מתון – רוב הסיכויים שלא תחוו את התחושות בעוצמה רבה." |
|
||||
|
||||
שאלה: האם זה מנסיון? ואם כן - באיזה גודל של אניה? כי לפני שנתיים היינו בקרוז (אז עם שני ילדים בלבד) והאמצעי - שהיה אז בן ארבע - נהנה מאוד. |
|
||||
|
||||
אכן מנסיון, המקרה עם הילדה היה ביאכטה של 14 מטרים, הפלגתי פעם אחרת על ספינה של 24 מטרים עם ילד בן ארבע, הוא נהנה מאוד אבל ארבעת המבוגרים שהשגיחו עליו היו על סף התקף לב מהפחד והדאגה. את הילד פגשתי שוב בבר המצווה שלו, הוא לא זכר שהפליג. |
|
||||
|
||||
חוששתני שהשואלת מדברת על ספינה כזאת http://www.gotravel.co.il/travel/?p=1489. כלומר - הרבה יותר מ-24 מטרים. אין לי שמץ של נסיון בהפלגות האלה, אבל אחי (תהרגו אותי למה) מתעתד לצאת לשיט בקאריביים במסגרת ירח הדבש שלו. מדובר על ספינות ענק, בית מלון צף, עם קולנועים ולונה-פארק וקיר טיפוס. נראה לי שאם יש קיר טיפוס על האוניה, לא כל כך מרגישים את התנודות. ___________________ לי, אגב, יש זכרונות מטיולים וכיו"ב מגיל 4. |
|
||||
|
||||
תודה לך, אבל זה ממש לא מה שהתכוונתי. התכוונתי לשיט תענוגות באנייה (שמלכתחילה מותאמת למשפחות, למשל בכל אנייה יש צוות רפואי כולל רופא) לא ביאכטה (שיותר מתאימה לבעלי רוח הרפתקנית, בחיים לא היינו חושבים להביא ילד ליאכטה). בבקשה - הבנתי כבר שזה אתר שבו כל אחד מרגיש שהוא חייב להגיב, אבל השאלה מופנית רק למי שיש נסיון ולקח ילדים לשיט, לא ''ראה פעם ילדה מקיאה ביאכטה'' |
|
||||
|
||||
ניטפוק: מהודעות אחרות של האנטילופה בדיון אפשר לראות שהוא כבר לקח ילדים לשייט ואף נכווה מכך. אני מניח שהוא היה מצר על כך שחלק גדול מהאוכלוסייה מניח ששייט (או קרוז בלעז) חייב להיות באוניה גדולה. בכל מקרה, חופשה נעימה. |
|
||||
|
||||
אכן שייט משפחתי עם ילדים קטנים חייב להיות באנייה גדולה. |
|
||||
|
||||
אני ממליצה לך להעלות את השאלה בפורומים של טיולים/קרוזים/טיולי משפחות. אם שאלת פה, קחי בחשבון שתקבלי גם תשובות מהסוג שקיבלת (שכשלעצמי אני לא מוצאת בהן פסול). |
|
||||
|
||||
אנחנו לקחנו ילד בערך בגיל הזה לקרוז באוניה ענקית ומאוד נהננו. לגבי ילדים גדולים יותר, אני לא יכול לומר. |
|
||||
|
||||
כשגרנו בפלורידה יצאנו לקרוז, משפחה עם ארבעה ילדים, אבל בוגרים יותר, הגדולות בתיכון והצעיר היה אז בכתה ב'. לא חשנו כל בחילות ובעיות מלבד העובדה שהחיים חמישה ימים במין ''הכל כלול'' כזה וארוחות מגוונות, ארוחות ביניים וארוחות לילה (למי שפיספס..) גרמו לנו לאכילת יתר ועלייה לא מבורכת במשקל. קשה לעמוד בפיתוי. חיפשנו את עצמנו על האניה, נהנינו במיוחד משתי העצירות והבנו שלנו מתאימים יותר טיולים מסוג אחר (הליכה ברגל למשל). מה שמרגישים מאד זה תחושת נענוע כשיורדים ליבשה (שלוקח לה זמן לעבור). זה היה קרוז בקריביים של קריביין קרוזס ונאלצנו לחלוק שני חדרים צמודים. דווקא יש לזה יתרון אם יש כאלה שרוצים להקדים ללכת לישון למשל.. או לנוח בצהריים. |
|
||||
|
||||
למי שמעונין, התכנית המשובחת this American life מכסה את הסיפור מנקודה המבט של ההורים (הקדמה ומערכה ראשונה). בין אם בעד או נגד, הסיפור הזה מעניין ומעורר מחשבה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |