מסיבת ריקודים להפסקת צהריים | 3605 | ||||||||
|
מסיבת ריקודים להפסקת צהריים | 3605 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
כי בארץ גם כשיוצאים לארוחת צהריים מדברים על העבודה. זאת הפסקה, נא להתנהג בהתאם! |
|
||||
|
||||
כשאנחנו עם אנשים מהעבודה מדברים על עבודה, (חוץ מהדתיים שמדברים על דיני כשרות) כשיש חברים במקומות עבודה אחרים ונפגשים ביחד במסיבת צהרים שכזאת מדברים על כל דבר חוץ מהעבודה. מסיבות צהרים רוקס! |
|
||||
|
||||
אני מחזק את קודמך בעידוד אנשים להימנע משיחות על עבודה בשעת ארוחת הצהרים, בייחוד כשאלה אנשים מאותה עבודה. מבחינתי זה כלל כמעט גורף שאין לדבר על עבודה בזמן הארוחה. ההפסקה הגסטרונומית והמנטלית מועילות הן לבריאות הנפש של הסועדים והן ליעילות העבודה שלהם לאחר מכן, הרבה יותר מאשר עוד חצי שעה של התקשקשויות של מי לא העביר לי את הפוינטר מעל למנת השניצל היומית. בדיוק השבוע יצא לי לאכול צהרים עם צוותי תוכנה ועם צוותי חומרה, בארוחות נפרדות, ולא הצלחתי להחליט איפה היה דיון טרחני פרטני ומשמים יותר - שניהם גילו כישרון רב בתחרות זו. |
|
||||
|
||||
שיחה שלא על ענייני עבודה זה עדיף, אבל לפעמים, מחוסר כימיה בין המסובים, אף אחד לא מצליח לחשוב על מה לדבר, ומשתררת שתיקה מביכה. במצב כזה כבר עדיף ללכת על בטוח ולשוחח על ענייני עבודה. |
|
||||
|
||||
למה שתיקה היא מביכה? מדוע חייבים למלא את החלל בדיבורים במקום סתם לאכול ולבהות? הערכתי מאוד את ההורים של אשתי על יכולתם לשתוק פרקי זמן ארוכים כשהם מקרינים נינוחות על סביבתם. |
|
||||
|
||||
כוח של חיילי גבעתי שסיירו בחברון הצטרף למסיבת ריקודים בעיר. החיילים צולמו כשהם רוקדים לצלילי השיר "גנגנאם סטייל", והקליפ הועלה ליוטיוב. מצה"ל נמסר: "מדובר באירוע חמור ביותר והחיילים נקראו לבירור. מפקדי החטיבה והגדוד מקיימים חקירה בעניין והחיילים יטופלו בהתאם". עוד פרטים: הארץ, חדשות 2. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שה'טיפול בהתאם' יהיה לעשות להם נו-נו-נו. לא נראה לי שזה ''חמור ביותר''. (וכן, אני מודע לסיכון הבטחוני. ובכל זאת). |
|
||||
|
||||
אבל זה כן מאוד חמור. "גנגנאם סטייל" כבר אאוט יותר מחצי שנה! |
|
||||
|
||||
"חיילים נכנסים למועדון בחברון ורוקדים לצד פלסטינים > צה"ל מוסר כי מעשי החיילים חמורים ומשעה אותם. חיילים נכנסים לקלנדיה באור יום, יורים בעובד אונר"א בדרכו לעבודה והורגים אותו, הורגים עוד שניים, פוצעים 15, 6 מהם קשה > צה"ל מוסר כי החיילים פעלו למופת. בחיי שצה"ל מוזר1." (סטטוס של John Braun בפייסבוק) 1 וגם סדר העדיפויות של דיונים באייל. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון שגם בחברון רגמו את החיילים בקרשים, אבנים ובקבוקי תבערה, והזעיקו כח חילוץ, ואז כח החילוץ יצא לרקוד? |
|
||||
|
||||
אני מתכוון שהצבא היה אמור להיערך טוב יותר לאפשרות של תקיפה, לשקול פעולות חלופיות ולהגיב בירי מידתי. ההימצאות שלנו בשטחים הכבושים היא לא מאתמול, אתה יודע. |
|
||||
|
||||
מבלי שיש לי מידע כמותי כלשהוא מהשטח, אני מנחש שיש עשרות אם לא מאות מבצעים כאלה בשנה, וזה שזה מתדרדר באופן הלא מוצלח הנ''ל רק פעם-פעמיים בשנה דווקא אומר שנעשה מאמץ ניכר בענין. |
|
||||
|
||||
או שמצליחים להסתיר מקרים כאלה. |
|
||||
|
||||
הכתבה הספציפית שהבאת, בצורה שהיא מציגה ומביאה את הנתונים המספריים, היא דמגוגיה. לתת את מספר ההרוגים הפלסטינאים משנת 2000, שכולל שנים של מלחמה דה פקטו עקובה מדם בין שני הצדדים, לצורך השוואה למקרים שבהם היה צורך ולו לכאורה בפתיחת תביעה על ירי לא מוצדק של חיילים, זה מגוחך. טוב שלא הכניסו לסטטיסטיקה את מספר ההרוגים המצריים ב-73' מול מספר התביעות של חיילי צה"ל. |
|
||||
|
||||
נו פונזי, הרוגים פלסטינים במה שקרוי מהומות, הם כשלון מבצעי והרבה פעמים משמעתי. עשינו פעם שירות מילואים בהר חברון. השבוע הראשון היה שקט עד שהגיעו גולני לחברון. בגזרה שלנו עברה משאית תובלה שלהם ונזרקה עליהם אבן-פגעה בברזנט. במקום להמשיך לנסוע, הנהג וזה שישב לידו ירדו מהרכב, ירו ופצעו קשה נער פלסטיני. מאותו היום היה לנו שירות סוער. אותו הדבר היה בעיר חברון. המוטו המרכזי אצלם היה להראות מי שולט כאן. מי הגבר ולמי יש ארוך יותר. דיברנו עם הקצינים שלהם ופשוט לא נמצא שם מבוגר אחראי אחד שיקח פיקוד ואחריות. |
|
||||
|
||||
אני לא טוען שאין (או היו יותר מדי) מקרים כאלה, אבל הכתבה המלונקקת לא נתנה על זה שום מידע כמותי משמעותי, אלא להיפך, זרקה מספרים לא רלוונטיים. ארז כבר יכול היה לטעון 'כולנו יודעים שיש הרבה מקרים וגו' ' וזה היה יותר משכנע מהלינק ההוא. |
|
||||
|
||||
לא עשרות ולא מאות - עמירה הס הסבירה לאחרונה שיש אלפים (שישה, למיטב זכרוני). |
|
||||
|
||||
וייתכן שהתגובה הייתה מידתית. או שלא. אבל הנסיון לעשות מן גזירה שווה ממקרה אחד למקרה שונה לגמרי הוא, אפעס, לא לוגי במיוחד. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |