 |
שמוליק קראוס נפטר | 3558 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשיהודי מת הוא נפטר מעול מצוות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמוליק קראוס ומצוות לא מסתדר באותו משפט | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והמדינה מעניקה תעודת פטירה בתור מסמך רשמי, נראה לי תקין לחלוטין לומר שהז''ל נפטר, בלי קשר לדיעות האישיות של מי מאיתנו באשר לשמירת המצוות שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכשלא-יהודי מת, הוא נפטר מהעולם. 1הייתי מפנה למקורות המקור, אבל זו הזדמנות טובה להמליץ על הבלוג הזה שלא מתעדכן לעתים קרובות מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו משה רבנו ("משה עבדי מת")? אכן צדיק גדול היה קראוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ספרי לי" למילותיו של המשורר יבי (יונה בן יהודה) הוא שיר שלא זכה להצלחה רבה כמו "רואים רחוק רואים שקוף" או "גלגל מסתובב" אבל יש בו משהו סוחף וממכר. מי שחווה פרידה (כל סוג פרידה) בוודאי יצליח להתחבר למילים ולביצוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המאמר היפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן תודה - אבל אפשר שאלה? "מלודיות כאלו יצאו לו"? ניר, האם התכוונת "להוריד משלב" (ואם כן - למה) או שזה יצא לך במקרה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי להוריד משלב. אני מסכים ש''יצא לו'' הוא לרוב משלב נמוך, אבל אם אני מנסה לצייר דימוי של אמן ש''המוזה מובילה אותו'', ועוד נגד רצונו, אז ''יצא לו'' נשמע לי נשמע לי מתאים, ואני מתקשה לחשוב על משהו אחר מתאים. הצעות תתקבלנה בברכה, למרות שמאוחר מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נולדו לו, פרצו ממנו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני שהגיל שנכתב בעיתונות הוא 77 ולא 78, וגם עלעול בויקיפדיה מוליך למסקנה הזאת (כאשר מנהג המקום הוא לעגל כלפי מטה במקרים דנן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את ה"בניגוד". האם אנחנו מצפים שמלחינים יהיו אנשים נוחים לבריות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. יש ציפיה ממי שרוממות זכויות האדם בגרונו, שלא יכה את אשתו. או שלא יטריד מינית, למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה ראית שרוממות זכויות האדם היתה בגרונו של קראוס? גם על התמיהה של אריק אני תמה. ירדן ציין בפירוש את הניגוד שבין סערת החיים ורוך המנגינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקורה כשקוראים תגובות לפני שבאמת מתעוררים, תוך כדי סידור בית והשגחה על תינוקת שמגלה את נפלאות כבלי המחשב: אריק כתב "מלחינים". אני קראתי "שמאלנים". (האם חרממפ הולם במקרה כזה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתב על זה יפה (לטעמי) אלון עידן בהארץ. לרוץ מהר לקרוא כל עוד זה בחינם :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. אריאל זילבר דוגמה מצוינת. אני לא אוותר על "שמש שמש" ו"בטי בם" בגלל שהיוצר המחונן שלהם התחרפן. השירים עומדים בפני עצמם.גם "שוב" לא הפסיק להעביר בי צמרמורות כשהופיעו על קראוס ידיעות שליליות. מישהו פעם האיר כאן באתר את עיני בנוגע לדעותיו של שמעון צבר [ויקיפדיה]. בעיני "טוסברהינדי הגיבור" תמיד יהיה בחמישיה הפותחת של ספרי הילדים ומה אכפת לי דעותיו הפוליטיות של הכותב. היצירה עומדת בפני עצמה. גם "שירת הוולקירות" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן סיפור נהדר, טוסברהינדי, ולא אתאפק ואביא ציטוט קצר ממנו: "לקחו את הבור הכי עמוק בעולם [...] ואל הבור הזה חיברו את כל הבורות שמצאו ברחבי צ'ומבליה. בור גדול או קטן – לא חשוב. ועוד הוסיפו והביאו בורות מחוץ-לארץ וחיברו את כולם יחד, עד שנוצר הבור הכי עוד יותר עמוק בעולם. כל כך עמוק היה הבור החדש – שכל מי שהציץ לתוכו בלי משקפת, ראה בקצה השני את אמריקה. ומי שהציץ לתוך הבור דרך משקפת, ראה בקצה השני את עצמו. ואל הבור הזה השליכו את טוסברהינדי..." ממש כמו אגדת זן לילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר אהוב מאוד פה בבית. (גם לו צבר היה חבר ב''חולצות השחורות'' לא היתה לי בעיה עם ספריו. יש לי כן בעיה עם הספרים של אבנר כרמלי למשל, אבל זה גם ובעיקר מפני שהם ממש גרועים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרגא גפני [ויקיפדיה] ז"ל, הוא אבנר כרמלי ואון שריג, כתב 175 ספרים. רק בגיל מאוד מאוחר שמתי לב עד כמה חסמב"ה צייר את הערבים כמטומטמים וחדלי אישים. באחד הספרים - דנידין גיבור ישראל כמדומני, ישנו פרק שנקרא "מכונת הצחוק והבכי". תקוע לי בראש האיור שמלווה את הפרק הזה, ממש קריקטורה שכאילו יצאה מדפי דר שטירמר. בקריאה ראשונה כילד התפקעתי מצחוק מהסיפור, והקריקטורה העלתה בי רק אי נוחות קלה. בקריאה מאוחרת הקטע כולו מעלה בי קבס. לא יכנס אלינו הביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הסיפור שהוא נוחת במדבר ומפחיד את המצרים עם קופסת שימורים או משהו דומה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו כזה. זכור לי קטע סלפסטיק1 שהשכיב אותי על הרצפה כילד אבל הסבטקסט הגזעני (ובעיקר האיור) מעביר בי צמרמורת כמבוגר. 1 "חי חי חי"- חירחר הגנרל המצרי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע, ידוע. כולם בוגרי אלי אשד פה באייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן 72 היה במותו. ההופעה הבלתי נשכחת שלו בוודסטוק 1969 בה הוא אילתר שילוב של Freedom ו- Motherless Child. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ידענו מה שכולם רוצים: מה שגם הדלתות רצו. חירות". המייסד והקלידן של הדלתות נפטר מסרטן, בן 74 היה במותו. יהא זיכרו ברוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הסמלים הכי גדולים של הכדורסל הישראלי כשזה עוד ידע לשלב איכות עם צניעות, "הישראלי הראשון בנבחרת אירופה ...וגם לראשון שאותה נבחרת באה במיוחד ארצה לערוך משחק פרידה עבורו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תני היה קרוב משפחה שלי - בן דוד של אבי. אדם צנוע, חכם ונעים הליכות. יהי זכרו ברוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנהיג הלהקה הגרמנית Tangerine Dream, מחלוצות המוסיקה האלקטרונית ששילבה אלמנטים של רוק מתקדם, פסיכדליה, ג'אז ואמביאנט. שלוש בבוקר בביצה של אוקפניקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי מוכר יותר לקוראי האייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע כשיר טוב להפלת תרדמה. פעם קראתי באינטרנט שיש מוזיקה שעוזרת להרדמות מכיוון שהיא מעוררת (בשיטת הרזוננס או משהו) גלי מוח , brain waves, בתדרים מסויימים של "קדם שינה" (נדמה ששם הגלים הללו הוא גלי אלפא והתדר בערך 10 הרץ). בעקבות הקריאה - הורדתי כמה קבצים מיוטיוב של מוזיקה אסיאתית, נקראים בשם כללי ZEN והתיאור שלהם "מוסיקה לרגיעה עמוקה". השיר שהבאת נשמע לי אותם תדרים וגם הסגנון דומה במקצת, אבל הסגנון לא מזרחי כמו ההם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחכה לראות איך זה יטופל ב Big Bang Theory. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק אתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אתמול נודע לי. חיים ארוכים ופרוספר אזגי לכולכם! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החייזר פרש למנוחה ארוכה בגלקסיה אחרת. בלי קשר. בעקבות תצוגת פרישת 4 האצבעות (הארוכות) בזוגות (כפי שהמנוח עשה, בתור ברכה או משהו כזה) - ניסיתי לבצע פרישת אצבעות כזו בעצמי. שמתי לב שביד ימין אני לא מסוגל לפרוס את 4 האצבעות (הארוכות) בזוגות. לעומת זאת אין לי בעיה לפרוס כך בזוגות את אצבעות יד שמאל. מוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמובן בגלל שהחצי הוולקני, במקרה שלך, הוא החצי הימני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בברכת הכהנים פורשים את אצבעות הידיים באופן הזה. אם תסתובב מעט בבתי עלמין בארץ תוכל לראות על מצבות חריטה של ידיים בתנוחה כזו - אות וסימן לכך שהמנוח היה כהן. בדרך כלל, אגב, מצבות כאלה תהיינה צמודות לשביל או לגדר של בית הקברות, כיוון שהשאיפה היא לאפשר לקרובים (שהם עצמם כהנים) להשתתף באזכרות בלי להכנס לטווח של ארבע אמות מהמצבות. בביקורו של לאונרד השני, כהן, בארץ הוא ברך את הקהל בברכת כהנים. עם זאת, הוא לא ממש עושה את התנועה (דקה 2:08). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש פרוע: הם יגייסו את (קולו של) הוקינג שיגיד איזו חוכמה על כך שהוא outlive את ספוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהם הייתי מצפה למשהו הרבה יותר עמוק, מרגש, נוגע ללב ומשמעותי מזה. למשל שפני תאמר את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכשלאיהיה, זה מזכיר לי את אחת הפדיחות הגדולות שלי באייל (ובחיים): תגובה 548717 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי שהלהקת הרוק-ג'אז מתקדם קולוסיאום (או אולי זו קולוסיאום-II?) קיימה לפני כמה ימים את הופעתה האחרונה, אחרי 48 שנות פעילות. סוויטת וולנטיין שאני מניח הוקלט בהופעה האחרנה, ואחד הקטעים היותר מוכרים ונחשבים שלה, Lost Angeles שהוקלט ב-1971. הוותיקים בינינו זוכרים אולי את שהפתיחה לתוכנית "קצת אחרת" ששודרה בקול ישראל בשנות ה-1970 הייתה קטע מתוך Spirit Of The Dance של להקתו של קלידן קולוסיאום, Greenslade . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נורא מוזר, נמחקו לי כמה ביטים בזיכרון. אני אחד מאלה שגדלו על "קצת אחרת", אני זוכר אותי לוקח טרנזיסטור קטן לטיול שנתי במדבר (לינה באוהלים) רק כדי לא להפסיד את השעתיים השבועיות היקרות מפז, ואפילו באיכות האזנה מצ'וקמקת. קראתי את התגובה שלך, וציינתי לעצמי בהפתעה שאני לא זוכר את האות. הקשבתי עכשיו ל-Spirit of the Dance, כולי ציפייה לגל של נוסטלגיה שיחנוק את גרוני, ו... זה לא בא. הקטע הזה נשמע לי מוכר מאוד במעורפל, ולא מתחבר לזיכרון שלי מהתוכנית. אני מניח שאתה זוכר את זה כאות, ולא רק מסתמך על בועז כהן, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכרתי את השם גרינסלייד ששמעתי ברדיו ומצאתי שמישהו כתב בפורום (תפוז?) על אות התוכנית. אאז"נ את התקליט קניתי אז בחנות קטנה בכיכר נוח בגיבעתיים, או אולי זה היה בשק"ם ר"ג (מכל המקומות) יחד עם פוקסטרוט של ג'נסיס? אני קצת מופתע (לטובה, לטובה) מהגיל שלך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכותב - כתבת ''אישיותו הבעייתית'' וזאת בהתעלמות מכך שהאדם היה חולה כפי הנראה במחלת נפש (הפרעה דו קוטבית) או בשמה המוכר מאניה דפרסיה. אשר מסבירה את עלייתו לגבהים והצלחות שיריו ומאידך הדיכאונות שגרמו לו להיות אלים ולהיפרד מאשתו ג'וזי כץ הנהדרת. על כך נאמר בא לברך ויצא מקלל...וחבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמואל קראוס סבל מהפרעה נפשית שגרמה לו להתפרצויות אלימות, אבל לא ברור (ציבורית) מאיזו סיבות הייתה לו הפרעה נפשית. למשל: אלכוהוליזם יותר מאפיין התפרצויות אלימות מאשר מחלה קוטבית. יתכנו סיבות אחרות. לא חסרים אנשים אלימים שלא שולטים בעצמם מהמון סיבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמדים, נפלהעטרת ראשנו. קית אמרסון ניפטר. לא נותר לנו אלא להאחז בחלום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |