דו''ח: לאסור על פיתוח ''רובוטים קטלניים'' | 3528 | ||||||||
|
דו''ח: לאסור על פיתוח ''רובוטים קטלניים'' | 3528 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
כמה הערות: 1. למה פוחדים מכך שמזל"ט אוטונומי יירה על מישהו בטעות ולא חוששים מכך שהוא יתנגש במישהו בטעות? 2. יכולים להיות רסיסים? עדיף שיהיו רסיסים מאשר פיצוץ שייצור גם הרבה יותר רסיסים (אבל אז אף אחד לא יוכל להאשים את "המחשב" אלא רק את "האויב"). 3. לא ברור לי איך (עמוד 5) יכול להיות נשק שמעצם טיבו גורם להרג אזרחים. רובה יכול להרוג בשדה הרב וגם לטבוח במפגינים חסרי ישע. זה לא משהו שידוע בשלב התכנון אלא בשימוש בשטח. 4. הם טוענים שהבעיה שה מאוד ומדגימים מקרים קשים. אבל במערכות בינה מלאכותית ההתקדמות הושגה תמיד דרך מקרי הקצה הפשוטים יותר ומשם לפתרונות לחלקים גדלים והולכים של הבעיה הכללית. נכון שלחימה בשטח בנוי בעזה היא משימה מסובכת. אבל יש משימות פשוטות ממנה. |
|
||||
|
||||
1. המאמר דן בטכנולוגיות שיבשילו בעוד כמה עשורים, ייתכן שעד אז ניתן יהיה למנוע התנגשות לא רצויה. ההנחה במאמר היא אבל שלא ניתן יהיה להבחין בין לוחם ובין מי שאינו לוחם. |
|
||||
|
||||
1.+ מישהו היה צריך לספר להם, שברוב מטוסי הנוסעים היום מותקן טייס אוטומטי, ואני כמעט משוכנע שהוא מופעל לעיתים גם בזמן הנחיתה. מה שאומר שכל טעות שלו עלולה לעלות בחייהם של 400 נוסעים, הרבה יותר מהנזק של פצצת טון ממוצעת. |
|
||||
|
||||
לא מדובר במשהו מתוחכם כל כך, אבל מערכות נשק שמופעלות עצמאית ללא כל פיקוח אנושי (וכמובן לא מבדילות בין לוחמים ובין אזרחים) כבר קיימות עשרות שנים. קוראים לזה מוקשים. |
|
||||
|
||||
יפה! כצפוי, הארגון אכן מתנגד בחריפות למוקשים. לא תופתע גם לשמוע שאחת התומכות ביוזמה היא ג'ודי וויליאמס, שזכתה בפרס נובל לשלום על מאבקה בעניין (בעיקר מוקשים נגד אדם, כנראה מפני שהם מהווים את הסכנה הגדולה ביותר לאוכלוסיה אזרחית). |
|
||||
|
||||
בעל המאמר עם שורש ערבי מובהק |
|
||||
|
||||
נשארה לנו הזכות היחידה: להתגונן בלי לתקוף-וזאת עפ"י מוסר הלחי השניה של השמאל. אני מזהה ניצנים של תוכנית לנטרל גם זכות זאת? רק צאן לטבח? |
|
||||
|
||||
עושה רושם שמישהו עשה פליפ פלופ עם שפגט כפול כדי למצוא צידוק רצינאלי לניסיון המוסלמי להציג את כיפת ברזל היא פשע מלחמה. |
|
||||
|
||||
מאחר שניכר שעל הדו''ח הזה עמלו במשך זמן רב, מאחר שכיפת ברזל מוזכרת בדו''ח רק בקצרצרה, ומאחר שהדו''ח לא טוען שהיא פשע מלחמה, נראה שמה שכתבת אינו נכון. |
|
||||
|
||||
למה היא מוזכרת בכלל? להזכירך, מדובר בטיל נגד טילים, שמעצם הגדרתו משמש רק להגנה. |
|
||||
|
||||
אחת הנקודות שהם מעלים היא שהמערכת היא לכאורה בשליטה של מפעיל אנושי שצריך לאשר ירייה, אולם בגלל זמן התגובה הקצר שנדרש, יש גבול לשיקול הדעת האנושי שהוא יכול להפעיל. לכן עולה השאלה האם לא מדובר בפועל על מערכות ללא שליטה אנושית. זכור לי במעומעם שהנושא הזה כבר עלה לדיון כאן. כמו שכבר ציינתי למעלה, הם מעלים גם את הטענה שליירוט מוצלח יכולים להיות נזקים. האם היו נזקים רציניים מרסיסים בעקבות יירוטים בכיפת ברזל? זכור לי במעומעם שהיה חייל שנהרג בעקבות פגיעה ממערכת מעיל רוח (מערכת נשק) [ויקיפדיה] של טנק סמוך, אבל אין לי שום פרטים נוספים ולכן יכול להיות שאני סתם מתבלבל. נראה לי שמערכת השיקולים הזו מורכבת מדי וגם מיירט אנושי (בהנחה שהיה לו מספיק זמן) היה בוחר באותן הבחירות בערך. |
|
||||
|
||||
כל נזק שיכול להגרם מירוט מוצלח קטן בהכרח מאי-ירוט |
|
||||
|
||||
קטן ב*הכרח*? מפעילי כיפת ברזל אינם מסכימים אתך, והם מנסים ליירט רק כאשר הטיל התוקף עומד לפגוע באזור מיושב. וראה גם את http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4310362,00.h... והתגובה הבלתי-עניינית של דובר צה"ל. |
|
||||
|
||||
חשבתי שהכותבים של המאמר הם מאיזו אגודת מוות לציונים שקר כלשהו למען הזכויות של האזרח ללא גבולות ולא מ"פורבס". השיקול לא לירט טיל שנוחת בשטח פתוח הוא כלכלי (לראיה,בגוש דן נורים 2 טילים לכל טיל,בדיוק מאותה סיבה,בגוש דן הנזק הפוטנציאלי הכלכליהרבה יותר כבד) ואין לו שום קשר(ישירות) למידת הנזק ההומני שיכול להגרם. אתה חושב שאם טיל היה עולה 25 ש"ח לא היו מירטים הכל כולל הכל? מבחינת נזק בחיי אדם כל ירוט עדיף על לא לירט (והכי עדיף לירט את המשגר ואת מי ששלח אותו) |
|
||||
|
||||
''חשבתי שהכותבים...'' באמת חבל שהתגובות המתלהמות שלך תלויות בזהות הפוליטית המשוערת של הכותב, ולא בדבריו. |
|
||||
|
||||
לפי מה שהבנתי, הירי של שני טילים בתל אביב נועד כדי לפצות על סיכויי היירוט הנמוכים עקב המהירות הגבוהה של הטיל הפוגע. |
|
||||
|
||||
מידת הרלוונטיות של כיפת ברזל לרובוטים קטלניים לא עולה על זאת של מנגנון הדלת האוטומטית בסופרמרקט (שלא לדבר על המכונית העצמאית של גוגל או מחשבי הטייס בכל מטוס מודרני). מה שמעורר את החשד שההתעקשות להזכיר דוקא אותה בדו''ח באה ממקום אחר, מתועב למדי. |
|
||||
|
||||
אתה יכול בבקשה לסכם לי בקצרה (משפט אחד או שניים) איך הדו"ח מתייחס לכיפת ברזל? |
|
||||
|
||||
"מערכת כיפת ברזל מוצבת על גבול עזה ובאילת, ליד סיני. .... משתמשת בעשרים טילי טמיר{כנראה מתכוונים לטיל מירט) .. ישראל קיבלה מימון מארה"ב ., אחוזי הצלחה של יותר משמונים אחוזים ומנעו פגיעה בישראלים {מופיע כציטוט ולא כעובדה} .. בשבריר שניה אחרי הזיהוי מבקשת אישור מהמפעיל והוא חייב מיד לאשר הירי כדי שהוא יהיה אפקטיבי" ... {תיאור של עוד מערכות} .. "למערכות האלו יש מידה רבה של עצמאות .. טכנית, הן לא אוטומטיות לחלוטין ... אך למרות זאת אפשר לראותן כצעד גדול לכיוון המערכות אוטומטיות" בהמשך מתואר פיתוח אמריקאי של מזל"ט שיוכל להתקיף מטרות באופן אוטונומי לחלוטין. ממש הדור הבא של כיפת ברזל. |
|
||||
|
||||
ובהמשך נכתב (בהקשר של מערכות הגנתיות כדוגמת כיפת ברזל): automatic weapons defense systems have the potential to endanger civilians when used in populated areas. For example, even the successful destruction of an incoming threat can produce shrapnel that causes civilian casualties.
|
|
||||
|
||||
אבל המשפט הזה נכון גם אם המילה הראשונה היתה 'ידני' במקום 'אוטומטי'. אז אני ממש לא מבין את הטיעון שלהם. יתירה מזאת - גם אם שיגור הטיל הוא ידני, העקיבה שלו היא אוטומטית, אז מה? מטוס אף-16 יתרסק בשנייה שמערכת הבקרה האוטומטית שלו תושבת עקב היציבות הדינמית השלילית שלו. אז זה גם לא תקין? |
|
||||
|
||||
המערכות הללו מופיעות בתחילת הדו"ח, ולא במקרה. מבחינת מחבריו מדובר על ראשיתו של תהליך "הוצאת האדם מהלולאה"1. מחברי הדו"ח מבקשים להציב את הסייגים באופן ברור בשלב מוקדם ככל האפשר לפני שהמערכות הללו יהיו חלק מהנשק של צבא. דעתי האישית היא שמדובר על תהליך בלתי נמנע. נראה לי שמערכות אוטומטיות פשוטות הן כבר היום בהישג יד של גופים הרבה יותר קטנים ממדינות. שכלולן למערכות שיכולות לעבוד בשדה הקרב הוא תהליך של ניסוי וטעייה. אם מערכת פשוטה עולה 1000$ ויש תקציב לחמישים, אפשר להשתמש בחלק גדול מהן לניסיונות גישוש כדי לפתח את תוכנת השליטה. לדוגמה, כל טלפון אנדרואיד מכיל כבר היום חלק לא מבוטל מהרכיבים הנדרשים מערכת שליטה על טיסן. אני הייתי מצפה מהעזתים לנסות לשלוח טיסן אוטומטי לחלוטין (שמדי פעם משדר חזרה נתונים) מתוך הנחה שצה"ל, ששולט בתקשורת באזור, יוכל לשבש את התקשורת לטיסן. נקודה חשובה אחרת, שנראה לי שלא עלתה בדו"ח בכלל, היא מה מערכת כזו צריכה לעשות כשאובד לה הקשר לבסיס. חלק מהיחידות נועדו לפעול באזורים שבהם אין קשר עם הבסיס (בגלל שעובדים במקלט או בגלל שהאויב הרס את אנטנת הקשר המקומית). מה בדיוק צריכה היחידה לעשות במקרה הזה? מהסיבה הזו היחידות צריכות להיות אוטונומיות ככל האפשר. ברור שהיחידה ששולחים למאדים (במרחק של בערך דקת אור) לא יכול להיות אינטראקטיבי. אבל מהשיקול הנוכחי רצוי מאוד שכל יחידה תהיה אוטונומית ככל האפשר. 1 יש תרגום מוצלח יותר? |
|
||||
|
||||
לעניין המחיר הזול: בדיוק היום ראיתי את: ור' גם את סיפורו ב: לקראת הסוף, בעמוד השלישי, יש גם את התייחסות לנושא הדיון. |
|
||||
|
||||
כשמדובר על סטריליזציה של השימוש בנשקכאספקט של האוטומציה, אי אפשר להתעלם מהשימוש במל''טים. זה הופך פעולה מלחמתית למשחק מחשב ומבטל את חיבור האדם עם ההרג שבהרבה מקרים מהווה בלם מסויים. גם נאצים קנאים שאיכלסו את האיינזצגרופן, הגיעו לדמורליזציה והיו זקוקים להרבה אלכוהול כדי לתחזק את עצמם. אם היו מפעילים אמצעים מאיזה משרד, כנראה שלא היו מגיעים למצב הזה. |
|
||||
|
||||
תותחנים הרבה הרבה יותר מנותקים מההרג/הרס שהם גורמים ממלט |
|
||||
|
||||
מפעיל מל״ט לפחות רואה על מה/מי הוא יורה. תותחן אפילו זה לא. אני לא רואה הבדל מהותי בין מפעיל מל״ט ובין צלף שיורה במטרה חיה ממרחק של קילומטר. |
|
||||
|
||||
תותחן -לא בצה''ל מול עזה- אמנם יורה מרחוק אך עלול לחטוף נ''ס. מפעיל מל''ט בתקיפה בפקיסטן יושב בארה''ב. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה מה הקשר בין המרחק הפיזי ובין הסטריליות. טייס קרב יכול כבר היום לשלוח חימוש מדוייק מטווח של קילומטרים רבים ולטילי נ״מ יש טווח של עשרות ק״מ. הנקודה הזוהרת על המכ״מ היא בטח יותר סטרילית מתמונת ה-HD שרואה מולו מפעיל המל״ט. לגבי הסיכון האישי, ברור שמפעיל מל״ט מסתכן פחות מתותחן, אבל גם תותחן מסתכן הרבה פחות מלוחם חי״ר ואולי אפילו פחות מטייס קרב. אולי נאסור על שימוש בנשק חם בכלל. בעצם, אפילו קשת מנותק מהמטרה שלו (שלא לדבר על מפעיל בליסטראה). אני מציע שנגביל את השימוש בנשק לחרבות וכידונים. |
|
||||
|
||||
מפעיל נשק מדוייק, גם מרחוק, לעיתים קרובות רואה מולו את הפנים של האוייב הרבה יותר משתותחן טנק רואה במצב רגיל. ממחקר ראשוני אחד לפחות באמת גם עולה שההשפעות על המפעיל דומות לאלה שעל צלף, ולא לאלה של טייס B-52 או טייס קרב שלא רואה מולו דמות. |
|
||||
|
||||
אתה צודק בקשר לראיית האוייב. אנחנו עוסקים כאן במלחמות ומפעילים שלמעשה אין להם אויב. המלחמה סטרילים לגביהם. גם לתותחני צה''ל וטייסי חיל האויר אין היום אויב במלחמה מול הפלסטינאים.אם נקח לדוגמא את אפגניסטן, לתותחנים יש אויב. למפעילי מל''טים זהו למעשה משחק מחשב. אם ראית את הסרט שהבריח מאנינג של מסוק שמחסל ואן על יושביו, גם זהו ציד אלקטרוני . גם חיסול ג'אברי הוא מין משחק אלקטרוני.אל תראה בדברי ביקורת כלשהי. אבל אולי בשביל לוחמים מסויימים של צד אחד, מלחמה הפסיקה להיות מה שהיתה והפכה למשחק. |
|
||||
|
||||
אולי נדרוש ממפעילי המל"ט לשחק במשחק איציק אחרי כל פגיעה, no pun intended. |
|
||||
|
||||
אנשים קיבלו כבר PTSD ממה שאתה קורא לו 'משחק'. הפעלת חימוש מונחה היא הרבה פחות מנותקת מאשר הפצצות מגובה רב, שהן דבר ותיק מאוד, והסיכון למפעיל הוא רק פקטור אחד, וממש לא המכריע, בסיפור הזה. התותחנים לא רואים פנים של מי שהם יורים עליו, ואפילו לא דמות. |
|
||||
|
||||
גם חיילים קרביים לא בדיוק רואים את הפנים של מי שהם יורים בו. ירי מתוך מחסה אל צללית מאחורי מחסה אחר במרחק 100-200 - מלחמה זה לא סרט פעולה הוליוודי. |
|
||||
|
||||
ודאי, לכן השוויתי בתגובה קודמת לצלפים. |
|
||||
|
||||
לצורך הענין גם שיגור גראד עם שלט רחוק קטן הוא מין משחק אלקטרוני, או יותר נכון משחק טלוויזיה - הרי שם תראה אם הצלחת לפגוע באזרחים או לא. ואגב, טייס מילואים שיוצא לחופשה בבית בבאר שבע וחוטף טילים - לו יש אויב? |
|
||||
|
||||
זה אולי משחק טלוויזיה, אבל לא מוצלח במיוחד. אם לצטט מהכתבה שקישרתי אליה בתגובה 607716 בהקשר לתצוגה מהמצלמות: my kids were disappointed at a recent tour of the Oshkosh air show to see that today’s military drone pilots have worse ground stations than they do
|
|
||||
|
||||
יש לי ג'וייסטיק של Logitech שקניתי לפני כמה שנים. בזמן האחרון אני רואה את הדגם הזה ממש מככב ביותר ויותר תחנות שליטה צבאיות, ולא רק של מטוסים. כנראה שהתעשיות הצבאיות סוגרות לאט לאט את הפער. |
|
||||
|
||||
כידון וחרב אפשר לזרוק,אתה מדבר על עשרות מטרים,זה בלתי מוסרי בעליל אני אומר רק MMA |
|
||||
|
||||
ל-1, הוצאת האדם מהשרשרת? |
|
||||
|
||||
נראה מוצלח יותר. זה גם יבטיח שלא תיווצר שם לולאה מוזרה. |
|
||||
|
||||
1 המילה המקובלת מתורת הבקרה היא "חוג". ("חוג פתוח", "חוג סגור", "אדם בחוג" וכו) |
|
||||
|
||||
1 לא היה ביטוי "להוציא מהמשוואה"? |
|
||||
|
||||
יש כזה ביטוי, יש לו משמעות קצת שונה, מצד שני הוא יישמע יותר משכנע כשהרובוטים ישתמשו בו: XTF46375, אתמול הרהרתי באפשרות להוציא את האדם מהמשוואה... פ-בם פם פ-פם! נעימת הנושא, Terminator |
|
||||
|
||||
היה, אני מניח שהלולאה נכנסה אחרי שה-OODA Loop הפך למושג נפוץ, בייחוד בשפה הצבאית. |
|
||||
|
||||
''תוך שנים עד שלושה עשורים יפותחו מערכות נשק עצמאיות לגמרי''. מערכת נשק אוטומטית לחלוטין היא דבר שלא דורש עשרות שנים, הוא דורש החלטה. כבר היום יש רכבי סיור אוטונומים על גבול מצרים ועזה. אפשר להחליט שהם יישאו חימוש וישתמשו בו כנגד אנשים שיתקרבו למשל לגדר הגבול בעזה (ונדמה לי שלפחות בלילה, זיהוי אנשים הוא בעיה קטנה מאוד). |
|
||||
|
||||
הדו''ח מציין גם את המערכת הזו. בהודעה לעיתונות יש תמונה של מערכת דומה במהותה (אך נייחת) שמוצבת בגבול שבין הקוראות. מחברי הדו''ח טוענים שההבחנה הזו היא הבעיה המסובכת וחשוב מכך, אסור לוותר על ההתערבות האנושית. |
|
||||
|
||||
האומנם אין את מי להעמיד לדין על פשעי מלחמה? אם בוצעו פשעים בזדון, אז מי ש"שלח" את כלי שנשק לשדה הקרב ומי שתכנת והפעיל אותם כך שיגרמו לפשעים הוא זה שאחראי. בניגוד להנחה של כותבי המאמר, תמיד יש אדם בלולאה, מישהו הרי צריך להטיל על כלי הנשק האוטונומי את המשימה שלו. אם בוצעו פשעים כתוצאה מטעות רשלנית בזמן הייצור אז היצרן אחראי. בנוסף כמו בכל כלי נשק יש גם תקלות שאי אפשר לצפות או להימנע מהן, ואם הסיכוי לטעות כזאת קטן מספיק אז אין צורך להעמיד לדין אף אחד. --- גילוי נאות - קראתי רק את התקציר ולא את המאמר עצמו |
|
||||
|
||||
אני לא בדיוק רואה את ההבדל העקרוני בין מערכות נשק אוטומאטיות מתוחכמות לבין מוקשים שהצבאות משתמשים בם כיום. גם כאן ההפעלה איננה מודרכת על ידי המפעיל האנושי - לאחר הטמנת המוקש. לתחכום יש גם אספקט חיובי, אם מתעקשים. בניגוד למוקשים שהם חסרי אבחנה, מערכות הנשק המתוחכמות אמורות לפגוע לאחר איבחון ואיתור מטרות ספציפיות. אין להניח כי מפתחי המערכות יתכנתו אותן לפעילות באוטונומיה בלתי מוגבלת - מחשש לתקלות שאי אפשר יהיה להשתלט עליהן. עולה בדעתי (דמיוני לחלוטין) האפשרות, שכמו אצל אסימוב יוכנס לחוכנה של כלי המלחמה הרובוטיים איזשהו רכיב שיתפקד כמו החוק הרובוטי שלו. כזה שימנע פגיעה לא נחוצה גם בעיתות מלחמה. בני אדם שהאצבע שלהם על ההדק לא נתגלו דווקא כגורמים אחראיים, ובוודאי לא מוסריים במיוחד, במהלך ההיסטוריה. |
|
||||
|
||||
לעניין המוקשים: תגובה 607641. לעניין פגיעה בחפים מפשע: בינתיים ההצבה של סוללת כיפת ברזל באיזור תל אביב דרשה שינוי במסלולי טיסות מטוסים שהגיעו מהים לנחות בנתב"ג. המערכת מיועדת להרוס סוגים מסויימים של עצמים. חוקי הרובוטיקה דורשים הרבה מעבר למה שיש לנו היום, והם עלולים ליצור רובוטים מופרעים. |
|
||||
|
||||
1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם יפגע. 2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון. 3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני. כל הזכויות שמורות ל-א"א. |
|
||||
|
||||
כדאי שנתקדם מתקופת אסימוב שהיום אנחנו יודעים שהחוקים הללו פוגעים קשות בזכויות הרובוטים |
|
||||
|
||||
'כשהיום' אנחנו שוכחים שידענו איך לאיית. |
|
||||
|
||||
הבעיה הבסיסית היא שההגדרה הזו מחייבת הבנה מורכבת מאוד של מצבים. שמעתי אתמול שוב על דוגמת ההתקפה על קוצבי הלב. התקנים רפואיים לא מעטים שמושתלים בגוף כוללים אפשרות לתקשורת אלחוטית כדי לקרוא את המצב, לשלוט על ההתקן ולעדכן את התוכנה. מסתבר שיש לא מעט בעיות עם זה. לא מדובר על התקפה חדשה במיוחד (נדמה לי שהיא פורסמה כבר לפני שנה או חצי שנה. לפני כחודש גרסה קצת יותר מעניינת שלה תפסה יותר כותרות). מסתבר שהגרסה הכי פשוטה של ההתקפה הזו היא פשוט ניסיון לגמור להתקן את הסוללה. ההתקן הוא התקן בעל הספק נמוך. ההנחה של מפתחיו הייתה שהוא לא יידרש לשדר יותר מדי פעמים לאורך חייו. אם יוזמים אליו התקשרויות תכופות, מעירים אותו יותר מדי (לא נותנים לו לישון) וצריכת הזרם שלו עולה פלאים. הנה דוגמה לשיקול בטיחות קטן ומאוד לא טריוויאלי. אני בטוח שיש המון שיקולים כאלה. האם התקן בודד יכול להכיל מספיק ידע על העולם כדי להכיר את כל השיקולים הללו? ונניח שכן, האם הרובוט יאשר לי לחצות את הכביש או להיכנס למכונית ולנסוע? לסיום, פרטים נוספים על אפוקליפסת הרובוטים. |
|
||||
|
||||
מה שתפס אותי בלינק שלך הוא הניסוח הנפלא הבא: What people don't appreciate, when they picture Terminator-style automatons striding triumphantly across a mountain of human skulls, is how hard it is to keep your footing on something as unstable as a mountain of human skulls.
|
|
||||
|
||||
ולכן המציאו את BigDog, ויש לו עוד חברים. |
|
||||
|
||||
פ-בם פם פ-בם! תגובה 608008 |
|
||||
|
||||
אז בתור קונטרה, הנה קטע חמוד |
|
||||
|
||||
הממ, יש אפשרות גם לתאונת קוצבים ולא רק להתקפה זדונית: המכונה המשדרת אצל הרופא משדרת חזק מדי, ומבצעת את השינוי אצל כל החבר'ה שבתור בחוץ. האם אפשר לפתור את כל בעיות האבטחה של הקוצבים על-ידי סיסמת גישה חזקה, שהפציינט יישא עמו כמסמך חשוב, אפילו בדיסקית על הצוואר? זה חשוף להתקפה שבה לוקחים ממנו את הדיסקית, אבל מי שיכול לעשות את זה יכול כבר סתם לחנוק את הפציינט עם הדיסקית והשרשרת שלה. |
|
||||
|
||||
במינוח עכשווי אתה נוגע כאן בבעיית ה-Friendly artificial intelligence [Wikipedia]. אסימוב היה כנראה קצת נאיבי. אולי תאר לעצמו רובוטים כפרטים המתפקדים בתוך החברה האנושית, ולא הבין שהחברה כולה יכולה להשתנות ולהפוך לישות חדשה ושונה לחלוטין מהקיום האנושי. קשה לישות בעלת יכולת קוגניטיבית מוגבלת לקבוע כללים שיכוונו לאורך זמן התנהגות ישות שונה בעלת יכולת קוגניטיבית גדולה יותר והולכת וגדלה. נדמה לי שיודקובסקי (ראה קישורים אליו בויקיפדיה) השווה באופן ציורי את הבעיה לבעיה העומדת בפני קוף שרוצה לתכנן כלוב שהחברה האנושית לא תוכל לברוח ממנו ותאלץ לשרת את הקופים. אם תקבע כללים מופשטים מדי תתקל בבעיית הפרשנות. אם תקבע כללים קונקרטיים מדי אתה עלול להתקל במימוש מפלצתי. אפשר לנסות לא לקבוע כללי עשה ועל תעשה, אלא כלל מהסוג "גרום לאנשים לשלם לך עבור מוצרים ושירותים שאתה מיצר". הרעיון הוא להעמיד מול בינת-העל את חוכמת ההמון שתתאים את עצמה לתנאים המשתנים, לנסות ליצור את בינת-העל בארכיטקטורה מבוזרת כדי שתרסן את עצמה בצורה זו או אחרת. חסידי שוק חופשי יאהבו כלל כזה, ויתכן שקצת משחק במטאפיזיקה מאשר לראות בחברות מסחריות סוג של בינות-על למרות שהן "מורכבות" מבני אדם. הבעייה כאן היא שעדיין יש כללים, יש בעיה להגדיר מי הוא אדם ועדיין יש צורך במנגנון חקיקה שניתן לתקיפה ולמניפולציה. בקיצור, עסק ביש. יש מי שחושב שאם אתה לא יכול ולא רוצה לבלום אותם או לרגלץ אותם - הפוך להיות אחד מהם. במותג המשחקים Mass Effect [Wikipedia] הפתרון המועדף הוא סימביוזה בין הקיום הביולוגי לסינטטי. בסרט היפני מ-1995(!) Ghost in the Shell [Wikipedia] הגיבורה הראשית לא ממש בטוחה אם נותר בגופה (במעטפת שלה) שריד ביולוגי כלשהו או שהיא כולה סינטטית. ברור שהמרכיב הקוגניטיבי (Ghost) של הגיבורים נמצא ברשת (בענן במינוח עכשווי) והם יכולים "לצלול" תוך אווטרים פיזיים שונים. בהצלחה לכולנו. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |