הלנה שוטפת 3461
על מוסר התשלומים לספקים ועצמאים בישראל
אחת הבעיות הקשות עמן מתמודדים עצמאים וספקים בישראל הינה הנוהג להלין את שכרם. בניגוד לעבודתו של שכיר, שהתשלום עבורה מחוייב על־פי חוק להתקבל מייד עם תום החודש בו היא בוצעה - גם כאשר "הוסכם" אחרת - אין בחוק הגנה דומה על עבודתם של מי שאינם מוגדרים כשכירים בגופים עבורם הם עובדים. כתוצאה מכך השתרש בישראל הנוהג "להסכים" עם אלו מלכתחילה על עיכוב של כשלושה חודשים בממוצע ("שוטף פלוס תשעים") בתשלום שכרם, ועל אלו מתווספים בממוצע עשרה ימי עיכוב נוספים.

לתרבות עסקית זו שותפים עסקים קטנים וגדולים, חברות ענק, עיריות, גופים ציבוריים ומשרדי הממשלה. במקרים רבים, הדבר נעשה "כי אפשר", ללא כל רווח למלין השכר. זאת בעוד מי שנאלצים לחתום על הסכמים אלו נושאים בהפסדים ממשיים (עקב מחסור בכסף נזיל ותשלומי ריבית), עדי כדי קריסה לעיתים, זאת בנוסף לזמן והאנרגיה הנפשית הרבים הנדרשים מהם בשל נוהג זה. בכתבה ב-TheMarker, מספר בעל עסק וותיק: "למעשה, המצב הקיים מביא לכך שאני עובד בקיץ ורואה את הכסף רק בחורף, כך שאני צריך לממן את החברה מכיסי במשך ארבעה חודשים. הפסקתי לקחת כסף מהבנק בגלל ריבית אסטרונומית של 12% בשנה, אז אני נאלץ ללוות כסף מהבת שלי. כבעל עסק אני לא מרגיש שיש מערכת אכיפה או חוקים כלשהם שמגנים עלי. הקיפוח הוא מכל כיוון - הריבית בבנק אוכלת אותך, על צ'קים שחזרו מעולם לא ראיתי שקל וחברות יכולות לשלם לי בכל מועד שיבחרו, כשיכולת המיקוח שלי אפסית. ככל שהעסקים קטנים יותר - כך הם סובלים יותר".

נסיונות של חברי כנסת להסדיר את המצב בחקיקה, לפחות במקרים בהם מלין השכר הוא משרד ממשלתי, עלו עד כה בתוהו. גם שינוי בחוזים הממשלתיים מול גורמי חוץ, אותו יזם חשב האוצר ב-‏2008 ירון זליכה, זכה להתעלמות משרדי הממשלה. לאחרונה הצליחה בכל זאת הצעת חוק בעניין זה לעבור את וועדת השרים לענייני חקיקה. על־פי ההצעה יראו ספקים את שכרם לא יאוחר מחודש וחצי לאחר שביצעו את עבודתם עבור המגזר הציבורי. כעת ממתינה ההצעה לחקיקתה בכנסת.
קישורים
כתבה ב-TheMarker
אישור וועדת השרים ב-TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מרגיז! 595908
כשהינו בחממה בצמח ושכרנו שירותים מכל מיני ספקים, שמתי לב שהחממה משלמת לספקים שוטף פלוס 60. שאלתי אותם, למה? הם אמרו לי כדי לוודא שאכן קבלנו את הכל ושהכל עובד כמו שהוא צריך לעבוד.

מאותו רגע כשהבנתי שיש דברים שאפשר לבדוק מוקדם הרבה יותר התעקשתי עם החממה לשלם מיד כשהיה ברור שקבלנו את מה שרצינו. הגזברית שם בכלל לא הבינה מה אני מזדרז להוציא כסף כל כך מהר, אולי הספק יפשוט רגל בדרך?

אותה גזברית, כשהייתה במצוקה כלכלית קשה וקיבלה ממני הלוואה של 5000 ש"ח לא החזירה לי, גם כשמצבה השתפר אלא רק 2000 מתוך הסכום, ולא עזרו כל הבקשות אליה ואל החבר שלה.
מרגיז! 595909
אם ידעת שהאתיקה שלה בעייתית, למה הלוית לה כסף?
ראה זאת כשכר לימוד ושמח שמדובר בסכום קטן.
מרגיז! 595913
יש הבדל בין לנהוג כמנהג כולם ולא לשלם חוב לחבר שהלווה לך על בסיס אישי.
מרגיז! 595933
תחשוב על זה ככה, שילמת 3000 ש"ח תמורת פיסת מידע בעלת ערך גבוה יותר (חשיפת אדם המעמיד פני חבר), יכל להיות גרוע יותר.
אני הלוויתי לחברים שלי סכומים כסף לא קטנים (ביחס למה שהיה לי באותה תקופה), לשמחתי הכל חזר אליי. אבל כשהלוויתי, תמיד דאגתי שזה סכום כסף שאני מוכן שלא יחזור אליי וראוי לשלמו תמורת פיסת המידע שהזכרתי ממקודם.
מרגיז! 595937
תרגיל טוב בחשיבה חיובית!
מרגיז! 596008
אני אישית, מסנן קצת יותר את החברים שלי, מוסר של ''כך עושים כולם'' הוא קריטריון פוסל מבחינתי.
מרגיז! 596066
אז אין לך חברים שהם בעלי עסקים?

_
זה מעבר ל"כך כולם עושים": אם אתה ספק, ומשלמים לך בשוטף+++, גם אתה תשלם לספקים שלך בשוטף+++. ואם אתה ספק קטן ואין לך תחתיך ספקים ואתה כבר לא עומד בזה, אתה תפטר את העובדים שלך ותעסיק במקומם פרילנסרים, וגם להם תשלם בשוטף+++.
מרגיז! 596069
אני אישית בעל עסקים (וכמובן שגם יש לי חברים כאלה, חלקם גם התחילו כלקוחות או ספקים והפכו גם לחברים).
אין אצלי שוטף + 90.
יש אצלי הוראה קבועה לחשבת, ספקים קטנים (שליחויות, אספקה משרדית וכו') מקבלים שוטף, מתוך הבנה שזו הפרנסה שלהם. ספקים גדולים יותר (מכשור מעבדה, יצרני דגמים, סוכני נסיעות וכו') מקבלים שוטף+30, בהתאם לסיכום מראש. אין יותר מש+30.
זו הדרך שלי לטפח את הספקים ולקבל מהם בתמורה שירות ומחיר טוב. זו דרך שהוכיחה את עצמה כבר הרבה שנים. יש לי ספקים שהולכים איתי כבר 8 שנים ונותנים לי מחירים טובים בלי צורך להתמקח , פשוט כי הם יודעים שהם יקבלו את הכסף בזמן ושווה להם לשמור איתי על יחסים טובים.
אם אני צריך אשראי אני מבקש מהבנק (בשביל זה המציאו את המוסד הזה), לא מפיל אותו על הספקים שלי. המחיר של האשראי בבנק שולי לעומת התמורה שאני מקבל מהספקים שלי.
פרילנסרים אני לוקח כתוספת לעובדים (במצבי עומס חריג) לא במקום עובדים. גם אין בזה הגיון כלכלי - פרילנסרים עולים כפול בחישוב שעתי (כמובן שהם נחשבים במצבת הספקים הקטנים לעניין התשלום).
מרגיז! 596095
אשריך וטוב לך, כן ירבו כמותך בישראל!
שאלת תם. 596039
כיוון שמעולם לא הייתי עצמאי ( ומאידך מעולם לא שילמתי למישהו בשיטת שוטף+);

האם הבעיה הרצינית היא בשוטף +30, 60 או 90? או שהבעיה הרצינית יותר היא שגם אחרי 90 מושכים את הספק עד אין קץ?

כי נראה לי ( שוב, דעת הדיוט) שקל יותר לחוקק חוק שיאסור הלנת שכר מעבר ל-‏90 יום ( מחייב עונש חמור כמו רישום פלילי) מאשר חוק שמבטל את כל מוסד השוטף פלוס.
שאלת תם. 596059
גם וגם.
חברות גדולות ובינוניות כוללות בתמחור שלהן גם את הוצאות המימון. חברות קטנות ובודדים עצמאים מתקשים יותר לעשות כך.
בכל מקרה, כאשר הלקוח לא משלם גם כאשר נגמרת השטיפה (והייבוש) זוהי בעיה שמצטרפת לראשונה.
שאלת תם. 596062
לפעמים זה מתבטא בהערמת קשיים בדרך להשגת התשלום - למשל, צריך לבוא לקחת פיזית את הצ'ק מהלקוח, שזה דורש טרחה ופינוי של שעה-שעתיים. כבר קרה לי אפילו שקיבלתי צ'ק באיחור, התעקשתי לא להמתין עד שישלחו בדואר ונסעתי למשרדים שלהם לקחת, אז נתנו לי צ'ק שרו''ח החברה לא חתם עליו. הייתי צריכה לנסוע משם למשרדי הרו''ח, להמתין לו עד שיחתום ורק אז ללכת לבנק להפקיד את הצ'ק. כל מיני דברים מקוממים כאלה.

אגב, בניגוד למה שנכתב, לפעמים למעסיק יש ''סיבה'' למשוך את התשלום - הוא מגלגל כספים בינתיים לכל מיני עסקים אחרים שלו.
שאלת תם. 597502
עסקים פשוט לא אוהבים לשלם.
לא ברור לי הנוהג הזה ומדוע הוא זוכה ללגיטימציה בחברה.
אותם אנשים לא היו נוהגים ברשעות כזו עם כספם הפרטי מול ספקים שנתנו להם שרות אישי, אבל כשזה במסגרת עסקית יש לגיטימציה להיות ממש רשע על גבול הנוכל מתוך לויאליות לעסק.
שאלת תם. 597504
על פי השקפת עולמך אתה אמור להבין מדוע. התפיסה ה"כלכלית" תופסת את הכלכלה כמדע ראציונלי ואת החשיבה הכלכלית כחשיבה ראציונלית. לכן אמות המידה המוסריות הן רשות ולא חובה בחשיבה הכלכלית. אם הבסיס בחשיבה הכלכלית היא מיקסום הרווח: כמה שפחות הוצאות וכמה שיותר הכנסות. כשאלו עניינים אישיים שלך, אינך עוטף אותם בעטיפת הקדושה הנקראת "עיסקי". לכן אתה עדיין נשאר אדם שפועל בתוך מסגרות מוסריות מסויימות. ברגע שעוטפת אותך ההילה העסקית- אמות המוסר אינן שייכות לעניין והיתר היסטוריה.
שאלת תם. 597520
כן, זה כנראה כמו שאתה מתאר, אבל לא ברור לי למה. החשיבה הרציונלית היתה צריכה להיות- אני אשלם בזמן כדי ליצור לעצמי מוניטין עסקי טוב, לא "אני אלין שכר ועלא ערי".
אני מתאר לי שחברה גרמנית או חלילה יפנית שלא תשלם בזמן תשאר בלי עסק די מהר, לא כן? אבל בארצנו כל דאלים גבר. זה לא כלכלה, אלו נורמות מעוותות שהן תוצאה של או אדישות או אינקומפטנטיות או לא יודע מה, שנראים לי מיוחדים להוויה הישראלית.
שאלת תם. 597539
אני חושב שאתה צודק בעניין הזה. המוסר קשור יותר בעניין יחסי עובדים-מעבידים ורמאות מהסוג שאפשר היה לראות במגזרים הפיננסיים.
שאלת תם. 597689
הכל מתחיל ונגמר בבתי המשפט, אם היה קל לתבוע ולקבל את המגיע לך פלוס ריבית, הצמדה, וקנס לזה שמלין את שכרך, והכל בהליך קצר ולעניין, הבעיה של הלנה הייתה נגמרת צ'יק צ'ק.
תשובת רשע 597699
לא מדויק.
ספקים (ולא רק קטנים) אינם רוצים להסתכסך עם לקוחות ולא להצטייר כ troubles makers בעיני לקוחות פוטנציאליים.
תשובת רשע 597705
זה שיקול של עלות/תועלת - גם להצטייר כטראבל מייקר, וגם לנהל משפט ארוך ויקר?
שאלת תם. 597706
למעשה, אם יש חוזה (או הסכם, או אינדיקציה כתובה אחרת) על סכום ברור, לא צריך לגשת לבית משפט. אפשר לפתוח תיק בהוצאה לפועל בהליך יחסית מהיר, שלא מחייב מעורבות עו"ד.‏1
זה אמנם לא מאפשר לגבות גם פיצויים, אבל כן ריבית והצמדה (ואת הוצאות ההליך). אם מדובר במעסיק שהוא לא רמאי אלא סתם בעל מוסר תשלומים לקוי, יש סיכוי לא רע שהחוב יוסדר עוד לפני שנדרשים לאמצעים הקיצוניים יותר (עיקולים וכדומה).

1 בפועל ולא רק באופן תיאורטי.‏2
2 הבעייתיות היחידה היא שאם המעסיק מגיש התנגדות לחוב, הדיון עובר לבית משפט השלום ולא לבית המשפט לתביעות קטנות ואז צריך עו"ד.
שאלת תם. 597711
מישהו מלין שכר ואת מכנה אותו "סתם בעל מוסר תשלומים לקוי"? בעולם העיסקי את בונה לך תזרים מזומנים ואותם "סתם בעלי מוסר תשלומים לקוי" מנפצים לך את התכנית וגם את נאלצת לדחות תשלומים. על פי ההגדרה הזאת גם גנב איננו כזה אלא בעל מוסר בעלות לקוי.
שאלת תם. 597712
הייתי סרקסטית. הכוונה הייתה למי שיכול לשלם, ומתכוון לשלם ''מתישהו'' ולא במי שלא משלם כי פשט את הרגל או כי הוא נוכל שעקץ אותך.
שאלת תם. 597714
פיספסתי את הסרקזם. מתנצל.
שאלת תם. 597715
אני מכיר סיטואציות עם לקוחות בהסדרי שוטף+90 שבתמים התכוונו לשלם מתי שהוא אך משהגיע המתי שהוא לא שילמו. מכיוון שהספק לא יודע בדיוק מה קורה עם הלקוח שלו באותם 90 ימים - מתגלגלים חייבים לזכור - הרי שקשה לו להערך למקרה שבו לקוח כבד לא יפרע את חשבונו. וכך מתקבל אפקט דומינו לא מתוכנן ולא רע במתכוון, שבו לקוח שנקלע לקשיים מפיל את הספק רק משום שיש חור-שחור של מידע.
שאלת תם. 597716
אדם שמשלם שוטף+90 הוא אולי לא רע "במכוון", אבל קשה לי להגיד עליו שהוא אדם טוב, ואני לא כל כך רואה איך זה "לא במתכוון" אם סיכמת בכוונה מלאה עם הספק שלך שתשלם לו שלושה חודשים אחרי שביצע את העבודה. ואם כבר סיכמת עם ספק שלך שתשלם לו שלושה חודשים אחרי שהוא ביצע עבורך את העבודה, המינימום שאתה יכול לעשות זה להקפיד לזכור לשלם לו. אחרת, כן, אתה חרא. בין השאר כי הכנסת את עצמך ביודעין למצב שבו ידעת שיש סיכוי שתצא חרא.
שאלת תם. 597725
אולי בתיאוריה. במציאות ישנם כ''כ הרבה בלתמי''ם, במיוחד בעסקים לא גדולים שאצלם התכנון העסקי לא הכי טוב בלשון המעטה.
שאלה של תרבות 597874
אני לא חושב שזו שאלה של תפקוד בתי המשפט, אלא של תרבות עסקית והיסטוריה כלכלית.

הסבר ארוך יותר:
במדינה דמיונית X ישנם N ספקים ו-M לקוחות שלהם. כל הלקוחות נוהגים לשלם בזמן. אתה לקוח חדש. אתה יכול לשלם בזמן, כמו כולם, או "לגנוב" קצת זמן על חשבון הספק שלך. אם אתה הלקוח היחיד שעושה את זה, לספק שלך לא ישתלם "להעניש" אותך. כלומר, שיקולים כלכליים טהורים יגרמו לו להעדיף להמשיך לספק לך סחורה. אתה בעצם גונב לו מהרווח (הוא עשוי להפסיד ריבית, למשל), אבל אם מצבו טוב הוא יכול לספוג את ההפסד.

אבל תרבות עסקית היא יותר משיקולים כלכליים "טהורים". יש לא מעט ספקים, שאם רק יוכלו, יפסיקו לספק לך סחורה במצב כזה. כמו שאתה, בתור לקוח, תעדיף שלא לקנות סחורה מספק שמספק לך סחורה פגומה, כך הספק עשוי לעדיף שלא למכור ללקוח שמלין את התשלום. הנטיה שלנו "להעניש" במקרה כזה יכולה לשמור על התרבות העסקית כך שהלנות שכר יהיו נדירות. כל עוד הספקים מרגישים בטוחים כלכלית, והלקוחות שמנסים לרמות אותם מועטים, המצב ישאר יציב.

אבל אם המצב הכלכלי בכי רע, והספקים "חלשים" יותר כלכלית מהלקוחות שלהם, לספק לא תהיה ברירה אלא לספוג ירידה ברווחים, והוא ימכור גם ללקוח שמלין את התשלום. בעצם, סביר להניח שתרבות עסקית כמו שלנו נוצרה בעקבות מצב הסטורי שבו הספקים מצאו את עצמם בעמדת חולשה משמעותית מול הלקוחות שלהם.

באופן כללי, בכל מקרה שבו יש חוסר איזון ביכולת המיקוח בין שני צדדים, מתבקש שיווצר כשל שוק. וכשלי שוק הסטוריים יוצרים עיוותים שקשה מאוד לתקן בלי רגולציה. אחרי הכל, לא משתלם לאף חברה במצב הקיים להיות היחידה שמשלמת בזמן. אם הספקים סופגים את ההפסד הזה היום, הם ימשיכו לספוג אותו גם מחר.
שאלה של תרבות 598013
תרבות עסקית, כן, ותרבות בכלל.
משהו בדנא הישראלי שרוצה איזו הנחה בכללים. רק לגנוב כמה מטרים קדימה, מה קרה? הבנט דה ג'ויש פיפל ספרד אינאף?
שאלה של תרבות 598015
יש לך ידיעה כלשהי על מוסר התשלומים במדינות נוספות לחוף הים התיכון‏1? או שאתה סתם מאשים את הדנא הישראלי, בעוד שהבעיה כללית יותר?

1 לי אין, אבל יש לי ניחוש: המצב בטורקיה, יוון ומצריים גרוע יותר.
שאלה של תרבות 598026
טוב, מזל שיש לנו חופש בחירה. בעניינים מסויימים נשווה עצמנו למצריים והאיזור תוך הדגשת השתייכותנו ל-OECD. בעניינים אחרים -שקט ודממה.
שאלה של תרבות 598037
למה שקט ודממה? לפני שמאשימים את הדנא הישראלי, כדאי לבדוק אם הבעיה היא ישראלית במיוחד.
שאלה של תרבות 598038
אני מסתמך על החמישיה הקאמרית.
בעדיין, מניאנה, שניהם סממני תרבות ים תיכונית דחיינית, אבל אצל הישראלי זה לא רק ה"תבוא מחר", אלא שילוב שלו עם פריקת העול של "לא משלם, מה תעשה לי?" הפרטי או עם החוסר אכפתיות "א' עד ג' זה לא אני זה פופטיץ" המוסדי.
מעניין אותי להשוות את מוסר התשלומים של חברות שיש להן ספקים מקומיים ובינלאומיים גם יחד ולראות האם מדיניות התשלומים שלהן שונה כלפי פנים וכלפי חוץ.
לפני שאני הולך לבדוק אני אהמר שבטורקיה המצב עדיף מאשר אצלנו. על יוון הטובעת קשה לי להמר.
שאלת תם. 596067
הייתי אומרת שגם שוטף +90 זה קצת יותר מדי. וגם 60 זה עניין חדש למדי, כמדומני. על מה אדם אמור לחיות בזמן שאתה מלין את שכרו?
שאלת תם. 596411
"על מה אדם אמור לחיות בזמן שאתה מלין את שכרו? " על העבודה שביצע לפני 3 חודשים? כל עוד הכסף מגיע בזמן, מה זה משנה אם הוא מגיע היום או בעוד 3 חודשים?

בגדול נראה לי שלעצמאיים שההוצאות שלהם קבועות (רו"ח, עורכי דין, די ג'יי, מתרגמים וכו' ), לא צריכה להיות בעיה עם תשלום שאפשר להיות בטוחים שיגיע לאחר שלושה חודשים. אני אמנם מעולם לא הייתי עצמאי, אבל אם נניח בתור שכיר הייתי מקבל שוטף + 90, אני לא רואה איך הדבר היה פוגע בי‏1 למעט לפני העבודה הראשונה שלי, תקופת האבטלה הרי נשארת זהה (אם אתה מובטל 3 חודשים, אז במצב היום, אתה לא מקבל שכר 3 חודשים, וגם במקרה של שוטף + אתה לא מקבל שכר 3 חודשים). הבעיה מתחילה כשמדובר על הוצאות משתנות, כלומר שיש לך הוצאות על חומרים ו\או עובדים נוספים.

1 למעט אבדן הכנסות על ההון.
שאלת תם. 596412
היית מוכן להלוות את כל המשכורת שלך למישהו (אמין) לשלושה חודשים ללא ריבית?
שאלת תם. 596413
אם היה מדובר על משהו קבוע (אני מלווה עכשיו, אבל מקבל את ההלוואה של לפני שלושה חודשים), אני מניח שאת חוסר הריבית אפשר היה להחליף במחיר גבוה יותר.
שאלת תם. 596416
כן, ועכשיו נשאר לך רק למצוא מה לאכול ומאיפה לשלם שכר דירה בחודשיים הראשונים (אלא אם כן אתה מספיק עשיר, מה שיוצר תחרות לא הוגנת ומהווה חסם בפני יזמים צעירים שלא באו ממשפחות עשירות במיוחד)...
שאלת תם. 596428
אבל בפעם הבאה שיפטרו אותך תקבל 3 חודשים משכורת אחרי הפיטורים... בניגוד למצב היום...
שאלת תם. 596433
ושוב, בדיוק בשביל זה הקימו את המוסד הנקרא בנק.
כמעט כל עסק חי על האשראי שלו.
שאלת תם. 596415
ברור שהייתי מעדיף שלא לעשות זאת. אבל כיום נהוג להלוות למעסיק חודש שלם. מה ההבדל (העקרוני) בין חודש לשלושה? אם היו שואלים אותי, הייתי מעדיף שכל יום היה נכנס לחשבון בנק עוד קצת כסף ולא הייתי מלווה למעסיק כלל.
שאלת תם. 596417
את ההלואה שאתה נותן למעסיק שלך אתה מקבל במלואה בסוף החודש, ובהתחשב בעובדה שרוב החשבונות הם חודשיים או יותר (כרטיס אשראי, שכר דירה, חשמל, מים...) זאת הלוואה הרבה יותר זולה מהלוואה של יותר מחודש.
שאלת תם. 596489
אם היה מדובר על מצב שבו בטוח שכל הלקוחות משלמים בשוטף+90 באופן קבוע אני חושב שזה היה בסדר.
הבעייה מתחילה שלקוח אחד משלם בש+30, השני ב-ש+45, השלישי ב-ש+90, הרביעי נותן חצי מייד, רבע בש+30 ורבע בש+60, החמישי בש+30 אבל אז מבקש לפרוס ל-‏12 חודשים עקב בעיות כלכליות, השישי בש+60 אבל נעלם בש+54, השביעי משלם בחלקים קטנים לפי ראות עיניו בצורה כזו שעדיין לא משתלם ללכת לתביעה וכו'.
המשחקים האלו אפשריים בגלל הדלת הפתוחה של ש+.
הבעייה הכי גדולה היא שקשה מאוד לתכנן תקציב של עסק בצורה הזו וזה הופך את התזרים לרגיש מאוד לבלתמים (ולהגיד אז שלא יעשו איתם עסקים זה לא ריאלי בשוק התחרותי של היום).
שאלת תם. 596519
שלא להזכיר, שלעיתים קרובות השוטף+ הוא רק המלצה. גם לאחר ה-‏90 דוחים אותך בלך ושוב, וכשאתה מקבל את הצ'ק אתה מגלה שתאריך הפרעון שלו הוא לעוד חודשיים.

__________________
נועה ו, לאחר ניג'וסים רבים ותזכורות אינספור, קיבלה לאחרונה צ'ק על חשבונית שנשלחה באוגוסט. בחוזה, אגב, סוכם על תשלום בתוך שבוע מיום השלמת העבודה.
שאלת תם. 596521
הרמה המוסרית של עולם העסקים הישראלי נמוכה יחסית לרמה הלא גבוהה של כל עולם עסקים.
שאלת תם. 617565
וכדי לשבור את השיא הקודם:
החשבונית נשלחה בדצמבר 2012. הצ'ק מוכן היום.

_
ולמי שתהה: לא. לא סוכם בחוזה בהסכמה חופשית של 2 הצדדים על תשלום לאחר 7 וחצי חודשים. ואני משערת שהצ'ק יהיה דחוי. המע"מ, אגב, שולם מזמן. מזמין העבודה הזדכה על המע"מ-שלא-שילם חודשים בטרם טרח להרים את העט כדי לכתוב את הצ'ק.
שאלת תם. 596513
אתה ממש מיתמם-כך אני מקוה לפחות. לפחות לחלק מהפרילנסרים יכולים להיות זמנים מתים, ללא עבודה. הנוהג של שוטף+90 הוא נוהג פסול- בוא נסכים על כך ולא נהיה סנגורים שלו. הוא בנוי על מתיחת תזרים המזומנים אל מעבר לגבולותיו. הנוהג יוצר מצב בו חלק מהאנשים מגיעים אל הקצה. הכל צריך להיות תפור ואם משהו מעט משתבש, מצוקות התזרים מתחילות לעבור כמו דליקה מאחד לשני.
שאלת תם. 596077
לגבי החוק שאתה מציע: מה לגבי קניה בתשלומים?
שאלת תם. 596404
מה הקשר לתשלומים?
שאלת תם. 617566
אתה יודע שכשאתה משלם בתשלומים יש קצת ריבית, נכון?
את המע״מ, אגב, משלמים לשלטונות מייד ובמזומן 597341
ישנם עסקים עם בעיות נזילות שלא יכולים למכור כי אין מאיפה לשלם את המעמ, זה נטל לא מבוטל כלל וכלל!!
החוק לשלטונות 649589
מוסכם על כולם שהמצב כאן שערורייתי. או ליתר דיוק: כמעט על כולם. בכנסת שעברה קודמה הצעת חוק שנועדה להבטיח שמוסדות השלטון ישלמו לכל היותר שוטף+30. זה לא היה מקובל על רשויות מקומיות רבות, ומרכז השלטון המקומי הצליח לסכל את החקיקה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים