 |
האם תרמת לנזקקים לקראת פסח? | 3445 |  |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אני משלם1 באופן קבוע לנגני רחוב באיזור מגוריי, כמה שקלים בכל פעם, לא במיוחד לכבוד הפסח, אבל כן תרמתי לפני פסח. 1 בעייני הם מספקים שירות שאני נהנה ממנו, ואני שמח לממן, אבל נהוג לקרוא לזה "תרומה". |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חברתי ואני נשארנו בבית ואכלנו ארוחת ערב רגילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל הסקרנות, באיזו עיר אתה גר? בחיפה נגני הרחוב (כל הארבעה-חמישה) סימפטיים בהחלט, אבל מבחינה מוזיקלית הם מביכים (חוץ מאקורדיוניסט אחד ששמעתי לא מזמן ליד מרכז הכרמל, שהיה סביר פלוס). עיני לא צרה בהם, חס וחלילה, ולעתים רחוקות אני אפילו תורם משהו, אבל להנות מהשירות אני לא יכול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדיניות אני לא מתגמל נגנים גרועים. שיתאמנו במקום לא-ציבורי. לפני ימים אחדים הנסיבות הובילו אותי למרכז המסחרי שברחוב טאגור בצפון ת"א. ישבו שם שלושה דוברי רוסית לא צעירים: כנר, כנרת וצ'לן שהפליאו לנגן יחדיו (אם כי הצ'לן חיפף פה ושם והצליל של הכנרת לא היה מזכה אותה בהופעת סולו עם תזמורת מכובדת). עמדתי לי שם קרוב לרבע שעה (שזה קצת יותר מהזמן שיכולתי להרשות לעצמי לשרוף) וכשהלכתי נפרדתי מהם ומ-20 ש"ח. הגיע להם (כך חשבו גם, להערכתי, כ-75% מהעוברים ושבים ששמו בארגז הצ'לו מטבעות, שלא יכולתי לזהות את שוויים מהמקום בו עמדת. אבל אף אחד לא עצר להקשיב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור בעל שמיעה מוזיקלית שחרש היה מתבייש בה, אני חייב לציין שרוב מוחלט של הנגני רחוב ששמעתי בחיי ניגנו בסדר גמור. גם אם יש זיופים, זה עדיין מעלה את מצב הרוח ללכת ברחוב ולשמוע מנגינה. וללא ספק שמבחינתם זאת דרך מכובדת ומכניסה יותר מאשר קיבוץ נדבות. זה מזכיר שלפני כמה שנים, ליד רכבת המרכז בת''א, היה מגיע בבקרים אדם עם מערכת הגברה ושר שנסונים ברוסית. חוץ מהשירה הוא גם ניסה למכור דיסיקם ''תוצרת בית'' עם הקלטות שלו. השירה לא הייתה יוצאת דופן, אבל זכרתי אותו במיוחד בזכות היוזמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, נגני הרחוב של מרכז הכרמל... על אי התנועה שבמעבר החצייה מול פונדק הדב (פינת וודג'ווד) התנחל לפני כמה שנים אורגניסט/זמר מזוקן עם יכולת מוזיקלית די מוגבלת. לפעמים הוא מסתפק בלהשמיע את עצמו מדיסק, ורק עושה את עצמו שר ומנגן. המדרכה שממול "רז פלוס" (פינת דרך הים) היא כבר קרוב לעשרים שנה הטריטוריה של אקורדיוניסט אחד, שהגיע הזמן שיכוון כמה מהצלילים בכלי שלו. ליד בנק דיסקונט היה פעם קלרינטיסט צעיר אחד, שניגן שוב ושוב את אותם שלושה קטעים של גרשווין (אני זוכר רק את It ain't necessarily so). דווקא מהצד השני של הכביש, מול בנק לאומי, ניגן פעם לתקופה קצרה סקסופוניסט אחד לא רע בכלל. נא לא להתבלבל בינו לבין סקסופוניסט-חלילן אחר שמנגן שם עד היום, אאל"ט. זו הזדמנות טובה לקשר לכתבה קצת ישנה אבל מעניינת מהוושינגטון פוסט: מה קורה כשלוקחים כנר בעל שם עולמי, עם הסטרדיווריוס שלו, לנגן אינקוגניטו ברכבת התחתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אקורדיאון הוא כלי שבאמת מכוונים, כמו גיטרה או פסנתר, או שאתה צוחק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צוחק בכלל. בוודאי שאפשר לכוון אקורדיאון, אבל זה יותר כמו פסנתר מאשר כמו גיטרה - כלומר לא משהו שעושים לעתים קרובות, ובד''כ לא משהו שהנגן עושה בעצמו (צריך לפרק כל מיני דברים בפנים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה קליפ: http://www.youtube.com/watch?v=Ee1VSeALd6g | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך הערך "אקורדיאון" בוויקיפדיה האנגלית גיליתי עכשיו שיש ז'אנר מוזיקלי שלם שנקרא "פולק מטאל" (!), שמשתמשים בו לפעמים באקורדיאון. הנה דוגמא, אבל זהירות - מדובר בתמונות קשות וצלילים קשים :-) ("פולק מטאל"?! מה יכול להיות יותר ביזארי מזה? אולי רק "טנגו היפ-הופ".) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יכול להיות יותר ביזארי? פיוטי מטאל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדול! לא הכרתי. פעם השתעשעתי בהמצאת שמות לתחומי מחקר אקדמיים מופרכים, ולהפתעתי הסתבר שהרבה מהם דווקא קיימים, למשל: גאו-פילוסופיה, אסטרו-לינגוויסטיקה, נוירו-ארכאולוגיה ואתיקה חישובית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללהקת הפולק האמריקאית הידועה, ה-Limeliters, היה פעם 'פולק ראפ', אבל זה היה קטע פארודי במכוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה שנים טובות, לפחות 8-10, עמד איש מבוגר ברחוב ביאליק ברמת-גן וניגן נפלא על כינור. ברגע שעצרתי שם, הרגשתי מיד שזוהי נגינה שהיא לפחות מקצועית מאוד, אם לא מבריקה ממש (היה לי קשה לשפוט עד לרמה זו), וגם הכינור היה טוב משמעותית מן הכינורות שנגני הרחוב משתמשים בהם בד"כ. זו היתה הפעם הראשונה בכל דברי ימי המפגשים שלי עם הנגנים האלה, שעמדתי והקשבתי זמן ממושך יחסית - כנראה למעלה מרבע שעה, וכשהוא הפסיק עשיתי עוד דבר שהוא יוצא דופן בשבילי: מחאתי (כן, נראה ש"מחאתי", זהו הכתיב הנכון) לו כפיים ואמרתי בקול "בראבו, בראבו", כך, שם, באמצע הרחוב. בעקבותי נעמדו עוד אנשים, בעיקר מבוגרים, והקשיבו, וכנראה בעקבות ההתפעלות הגלויה שלי - הצטרפו למחיאות הכפיים. מישהו ניגש, שוחח איתו ברוסית, הוציא מהכיסים נייר ועט וכנראה הזמין אותו לנגן באיזשהו אירוע משפחתי. למרות שלא הבנתי - הצלחתי להבין מהדיבורים הנרגשים של הנגן שהוא כנראה היה חבר בתזמורת סימפונית בסנקט-פטרסבורג, ולפי החזרות הנרגשות שלו על "איזראל", ותנועות הידיים הנמרצות, הבנתי שהוא לא היה מוכן מראש, טרם עלייתו ארצה, לכך שכנר בגילו יתקשה למצוא כאן עבודה. נפרדתי מסכום כסף גבוה יחסית לתרומות שלי בתחום זה (לא זוכרת כמה), וזה משמח אותי עד היום. כך שאני מקווה שגם אם באותם זמנים לא הייתי מזהה את פניו של ג'ושוע בל הצעיר, הייתי לפחות מזהה שלפני תופעה בלתי שגרתית והייתי מציינת את הדבר במילים ואולי גם במחיאות כפיים - כשמגיע אז מגיע! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם זה אותו כנר, אבל יש עדיין כנר מבוגר די טוב שמנגן מדי פעם ברחוב ביאליק, באזור ''בנק לאומי''- אני לא עובר שם לעיתים קרובות, כך שקשה לי לשפוט כמה הוא נמצא שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שבעיקרון אני יותר מכיר את הסצינה באזור מרכז חורב, ובמרכז הכרמל אני מבקר לעתים נדירות יותר. בהדר, אם יש שם - נראה לי סביר שיהיו - אני לא מכיר בכלל. רגע אחרי שליחת התגובה נזכרתי שלא מזמן שמעתי במרכז הכרמל סקסופוניסט שממש ניגן ג'ז, משהו רציני ולאו דווקא סטנדרט להמונים. נורא רציתי להישאר להקשיב יותר מהדקה שהקשבתי, אבל מחויבויות משפחתיות מנעו ממני, אז הסתפקתי בתרומת עשרה שקלים. אני לא יודע אם זה זה שאתה מדבר עליו. האקורדיוניסט שהיה בעיניי סביר עמד בשער הכרמל, והצטיין בלבוש הדור ואינטראקציות (מחוות פנים וגוף) עם העוברים והשבים שהלמו את הסוגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תל אביב, יש נגן חצוצרה שכבר שנים לא מעטות נוהג לנגן ברחבה של האופרה והקאמרי1, ויש נגן סקסופון שמנגן ליד גן העיר הסמוך לביתי, רמתם של שניהם סבירה בהחלט, כמה פעמים נתקלתי בנגנית צ'לו באבן גבירול, שגם הייתה לא רעה, ובכל מקרה רק בשביל הטירחה מגיע לה תשלום... נתקלתי גם בנגנים וזמרים לא מוצלחים במיוחד אבל כמעט תמיד עדיפה המוזיקה על פני רעש הרחוב הרגיל. במיוחד, אם אני ממתין למישהו או משהו (אוטובוס, טרמפ, מכונת התשלום לחניה...). 1 באחת הפעמים שהגעתי להצגה הוא לא היה שם, קצת דאגתי לשלומו, ובפעם הבאה שנזדמנתי לשם חשבתי על זה שאני מקווה שהוא יהיה שם. הוא היה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להקת הבלוז-פולק שמשתמשת במריונטות (מה שמה?), וקיבלה תוכנית כלשהי בטלוויזיה1, התחילה כלהקת רחוב שקיימה מופעים בשד' רוטשילד בת"א. הם לגמרי לא רעים. 1 המידע קלוש אבל לא מפני שזה רמז. אני באמת לא זוכרת ולא מתמצאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רד בנד [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצ'לנית שמנגנת ליד חלון הבנק בגן העיר מנגנת גם מחוץ לבנק שליד קניון רמת אביב. בכלל נגני הרחוב נוטים לנגן ליד סניפי בנקים. מעניין למה, אולי כי אנשים כביכול יוצאים עמוסי כסף מזומן מהבנק, כמו במאה ה-19? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהכספומטים אנשים בהחלט יוצאים עם כסף מזומן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כסף מזומן, אבל לא מצלצלין. ונגן יצטרך להצטיין במיוחד כדי לקבל שטר מרשרש של 50 ש"ח, ומעלה. (אלא אם כן: יש לך עודף ארבעים ותשע מהחמישים הזה?... לא נראה לי.) חוץ מזה, הצ'לנית הרמת אביבית מנגנת ליד הכניסה לבנק ולא בצד הבנק שבו קבוע הכספומט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגשי אשם. אם הוצאת עכשיו 200-300 שקל מהבנק, ויש לך בכל זאת כמה שקלים בארנק... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריקי ג'רוויס נפגש בקבצן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות דעה דומה שהובעה פעם באייל, אני מקפיד לנסות לתרום (או לשלם) לנגני רחוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה גם מה שהצבעתי, אבל למעשה אשתי תרמה. היא תמיד תורמת (והיא זו שעושה את הקניות בבית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז אני במאגר המידע שלהם. השנה שמרתי את מספר הטלפון שלהם תחת השם/ניק "לא לענות". אני גם לא עונה לטלפונים לא מזוהים עם הקידומת 02. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שאיש לא סימן שתרם באופן אישי. אני עשיתי זאת בשנים קודמות (בסכומים גבוהים למדי) אבל לא השנה. מניסוח רוב האפשרויות ומבחירות הקהל, אולי צריך לשנות את השאלה ל''האם תרמת לעמותות''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במסגרת מעורבותי בפעילות של עמותה דומה, אני נחשף קצת למה שקורה מאחורי הקלעים של עמותות הצדקה. אני לא יכול לפרט יותר מדי, אבל אני ממליץ בכל תוקף לא לתרום לשום עמותה או ארגון שאין לכם (או למישהו בו אתם בוטחים מאוד) גישה לדוחות הכספיים שלו. וגם את הדוחות הכספיים כדאי לקרוא בחשדנות. באופן אישי לא הייתי סומך על שום עמותה בה יש מנכ''ל או חברי דירקטוריון בשכר. ואם אתם מכירים את העמותה והחלטתם לתרום - לעולם לא לעשות את זה כשהמוקד הטלפוני מתקשר אלכם (בין ארבעים לשישים אחוזי עמלה לגוף המתרים, חלק מזה הולך לבחור השקרן שמנסה לשכנע אתכם שהעמותה בדיוק עכשיו עכשיו זקוקה למימון חרום). אפשר בכרטיס אשראי (חמישה אחוזים) ועדיף דרך פיי-פאל (אפס אחוזי עמלה למלכ''רים). יתרון נוסף לפיי-פאל הוא שאפשר לעשות זאת בעילום שם וכך להתחמק מרשומות תפוצה מעיקות (למעשה, אם תמשיכו לתרום בעילום שם תחסכו לעמותה את הוצאות הדיוור והטלפונים עליכם). קחו בחשבון שאחרי העמלות הנ''ל יש גם לארגון עצמו הוצאות הנהלה וכלליות. ולפעמים העובדים מקבלים גם טובות הנאה אחרות מכספכם (אירועים בבתי מלון, נסיעות לחו''ל, וכו'') שקשה לזהותם בדוחות. הכי טוב, להתנדב או להביא את המוצר לנזקק בעצמכם. זה הרבה יותר זמין ממה שנראה במבט ראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן זוגי שיחיה תורם זמן עבודה לעמותה היקרה לליבנו - הוא מתרגם ועורך ועושה בשבילם פרוייקטים בלי תשלום. הסכום שלא עובר ידים מגיע לפעמים למאות שקלים בחודש. הצאצא ואני תורמים אוכל בסופר, יותר מטעמים חינוכיים (הוא בן יחיד, אז אני מנסה לנצל הזדמנויות ללמד אותו לחלוק עם אחרים). אנחנו תורמים צעצועים ובגדים שדודניו לא רוצים דרך חברים של חברים שמעבירים, לדעתי, לילדי פליטים. באזור מגורינו יש המון נגני רחוב, ולאחר שיחה החלטנו (הצאצא ואני) לסנן את התרומות לפי שני קריטריונים: אם עצרנו זמן רב להקשיב, או אם נגנו במקרה שיר שחביב על אחד מאיתנו. לי יש שמיעה מוזיקלית של כפכף קרוקס משומש, והצאצא עדיין אוהב את כל המוזיקה בעולם*, כך שאין לנו יכולת לסנן על פי איכות הנגינה. את נגן החצוצרה בכיכר מוזיאון תל אביב ננצור לנצח, כי הצאצא פחד ממנו פחד מוות כשהיה פעוט, והיה בודק בזהירות אם הוא נמצא לפני שהיה מסכים ללכת לספריה או למוזיאון. -------------------------------------- * חוץ מג'ז חופשי. הוא כנראה צעיר מדי למוזיקה לא-מלודית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |