האם אתם יודעים להגיש עזרה ראשונה? | 3292 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
האם אתם יודעים להגיש עזרה ראשונה? | 3292 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
ידע ותושיה יש לי, אבל אני לא מאמין גדול ביישום ידע מ"האוס", ER ולימודי ביולוגיה במצבי חירום. מישהו יודע איפה באיזור ירושלים יכול אזרח פשוט מן השורה לעבור קורס מד"א בסיסי שלא-על-מנת-להיות-פרמדיק (אלא שיוכל להיות קצת יותר יעיל מלשנן את סימני הלופוס שלמד מהאוס)? |
|
||||
|
||||
אני דווקא חש שההכשרה הבסיסית שעברתי (פעמיים-שלוש) תמצא יעילה בעת צורך - מכיוון שאני קר רוח לחלוטין בכל הנוגע לסבל הזולת. |
|
||||
|
||||
הספק שלי בנוגע ליכולת שלי לעזור בעת הצורך הוא ספק ביכולת לקבל החלטות או לזכור ידע בשעת לחץ (או, בעצם, לזכור ידע גם לא בשעת לחץ); הלחץ שאני צופה שיהיה לא נובע מסבל הנפגע, על זה גם אני חושב שאתגבר בקלות, אלא מהמולת האנשים האחרים באירוע, או, אם נהיה רק אני והנפגע, מידיעתי את גודל השעה. |
|
||||
|
||||
אני סקרן (חייבים לומר ״סקרן לדעת״?) אם הספק מבוסס על ניסיונך האישי במצבי לחץ (אילו?) או על הרגשה או ידיעה כללית? אולי בעצם זו ההגדרה של ״מצב לחץ״, כלומר, אם שיקול־הדעת שלך אינו מושפע, אז אינך בלחץ? |
|
||||
|
||||
שאלה טובה. במבחנים (כתובים או מול מראיין) תפקדתי תמיד היטב, בעצם יותר טוב מאשר במשימה מקבילה שאינה מבחן. בעמידה מול קהל אני פחות טוב; מתפקד איכשהו, אבל מרגיש לפעמים על סף נפילה לאי-תפקוד. אגב, רק כבוגר; עד לפני כמה שנים, אני לא בטוח כמה, הייתי טוב גם בזה. (מבחינת הגדרה, אפשר לומר ש"מצבי לחץ" זו הבחנה אובייקטיבית: מצבים שבהם לאנשים רבים יש נטייה לחוש לחץ ו/או להיפגע בשיקול הדעת. ויש אנשים שבאותם מצבים לא נלחצים, ושיקול הדעת שלהם לא נפגע - עליהם נאמר שהם "טובים במצבי לחץ". אם תרצה, עבורם סובייקטיבית לא מדובר במצב לחץ. לחלופין, ייתכן שפסיכולוגית המצב הזה כן שונה עבורם ממצב הרגיעה, עם אדרנלין וכל זה, אבל הם מתפקדים טוב באותו מצב פסיכולוגי.) |
|
||||
|
||||
עברתי לכאורה הכשרה, אבל זה היה במהלך קורס מ''כים ולכן רק כשתי מילים מכל משפט נקלטו. גם המחברת בה השתמשתי אז כדי להשעין עליה עט ועל העט את היד ועל היד את הכתף ועל הכתף את הראש ובו העיניים הנוטות להיעצם נראית כאילו נכתבה בכתב סתרים שניתן לפענחו רק מתוך חלום. |
|
||||
|
||||
לפני כמה שנים הלכתי עם ילדי הקטנים לגן שעשועים. הילדה הקטנה, בת שלוש, אכלה בייגלה ולפתע החלה לבכות. אני לא הבטתי בה ברגע התחלת הבכי אבל אמא שהייתה בגן התחילה לצרוח "היא נחנקת מהבייגלה". פתחתי את הפה שלה ולא ראיתי כלום. חיפשתי עם האצבע וגם לא מצאתי דבר. הרמתי את הילדה וחשבתי שאוויר מצליח להגיע לריאות כי הילדה בוכה. חשבתי גם שאולי זה מאד הגיוני אבל אני לא מתכוון להמר בחייה של בתי על יכולת היסק הלוגית שלי. התחלתי לתפוח על גבה ולאחר כמה מכות הילדה הקיאה - על הראש של אחיה שעמד ליד. לאחר מעשה התייעצתי עם פארמדיק שאמר שכדאי להסתכל בפה אבל אסור להכניס אצבע כדי לא לדחוף חפץ עמוק יותר. כמו כן הוא הפטיר ביובש "ילד בוכה הוא ילד במצב טוב". לתוך איזו קטגוריה בסקר אני נופל? |
|
||||
|
||||
מזכיר לי את התפלצת בייבי סנס שבודקת האם התינוק נושם בעריסתו ופוצחת בצווחות שכהיא מזהה שהוא לא. כשנולד בכורנו אשתי היתה ישנה עם עין אחת על הירוק המהבהב, שמא יפסיק להבהב פתאום. דא עקא שאם התינוק היה בוכה בלילה היינו מרימים אותו מהעריסה על הידיים, וכמובן שוכחים לכבות את האזעקה, ולאחר איזו השהיה היינו נחרדים מהצפצופים. |
|
||||
|
||||
תגובה 269311 |
|
||||
|
||||
עשיתי קורס 60 של מד"א, ובתאוריה, אין לי בעיה לבצע החייאה, אבל אני לא בטוח שאני אזכור הכול S: |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |