איך אתה מגיב כשמכעיסים אותך? | 2953 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
איך אתה מגיב כשמכעיסים אותך? | 2953 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
באחת מארבע האופציות הראשונות, תלויי במכעיס ובסיטואציה. |
|
||||
|
||||
לעיתים רחוקות, אבל, אני מגיב גם בהרמת קול. |
|
||||
|
||||
זה בדרך כלל משגע לצד השני את הצורה. |
|
||||
|
||||
מעניין איך התגובות שלך כשאתה לא כועס. |
|
||||
|
||||
זה עדיין לא ברור? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כל הכועס כל מיני פורעניות של גיהנום שולטים בו (נדרים כ''ב). משתדל שלא לכעוס, נדמה לי שזה אפילו מצליח (לפעמים אין ברירה וצריך להעמיד פני כועס כדי שאדם אחד יפנים דבר מה, אבל זה נדיר ביותר). |
|
||||
|
||||
איזה תענוג זה לא לכעוס. זה אפשרי בכלל? |
|
||||
|
||||
זה אפשרי אם אף אחד לא מרגיז אותך. |
|
||||
|
||||
על זה נאמר פעם (נדמה לי שעל ידי מאיר שיטרית): במרוקו במרוקאים לא היו עצבניים. הם הגיעו לארץ ועיצבנו אותם. |
|
||||
|
||||
נכון, כי בארץ היו כל מיני זרים. |
|
||||
|
||||
לאלו זרים אתה מתכוון? |
|
||||
|
||||
אשכנזים בעיקר. |
|
||||
|
||||
כן, נסה ותראה. כל פעם שקורה לך דבר מכעיס, אמור לעצמך ''איזה מבחן ראוי העמידו בפני שלא לכעוס, נראה אם גם אותו אני אצלח''. |
|
||||
|
||||
ואם זה לא עוזר, נסה להגיד: Serenity now! |
|
||||
|
||||
או, כמוני, להפריח לחלל האוויר איומים חסרי שחר[*]. דברים כמו: "בוא'נה, אתה תתרחק ממני, למה עכשיו אני מוציא הסכין ועושה שלוש־מאות חורים חדשים בגוף שלך ומרחיב את ה... אה... חמיש... לא, שישה הקיימים!" או "בוא'נה, עכשיו אני מכניס יד שלי בתוך אנוס שלך, מוציא קישקעס שלך החוצה, קושר לעמוד תאורה ומכריח אותך לרקוד סביבו עד הכול ייצא!". כשאני עצבני אני מתעלם מכל כללי הדקדדוק של העברית (חוץ מכללי שם המספר. אלה צרובים עמוק מדי במוחי). כאילו עליתי בשבוע שעבר. כמובן, אני משמיע איומים מוזרים כאלה רק באוזני ידידים. עדיין אינני חפץ להתאבד. _____________ [*] נדמה לי ששכחתי את פירוש הביטוי "חסר שחר" (מוזר נורא, אבל קורה שאני משתמש במילים ובביטויים אינסטינקטיבית, בלי לדעת את פירושם). אולי מישהו יואיל בטובו לעזור לי ("יואיל בטובו" דווקא היה ביטוי חיובי לפני שהרסו אותו כל מיני אנשים סרקסטיים יתר על המידה)? |
|
||||
|
||||
חסר שחר - מופרך, אין בו טעם. |
|
||||
|
||||
תודה רבה. כנראה, בכל זאת השתמשתי בביטוי נכון. |
|
||||
|
||||
אבל כשהילדים עושים שטויות (בפרט, הגדול מציק לקטנה) אני צריך להרים את הקול ולהשתמש במשפט ''אני כועס עליך'', אפילו שזה לא באמת. |
|
||||
|
||||
ברוגז. שברו את הכלים ולא משחקים. ננעל בחדר ושותק. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
' ככל שהכעס גדול יותר כך יתווספו למים עוד ועוד שמן זית ושמן לבנדר. במצבי קיצון גם קצף. יש להקפיד על תאורה הולמת (גווני פסטל, ולא ניאון, חלילה!) ומוסיקה תואמת (אין כניסה לגלגל"צ). מותר ואף רצוי לעשן/להזריק/להסניף תוך כדי. |
|
||||
|
||||
"דאגה (או במקרה זה כעס) בלב איש ישיחנה/ו" |
|
||||
|
||||
' דְּאָגָה בְלֶב-אִישׁ יַשְׁחֶנָּה; וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה. (משלי, יב, כה) אבל כרגיל בפלפול התלמודי, כמו במרעה האיילים, כבר מתגלע ויכוח לגבי משמעות הפסוק: "(משלי יב) דאגה בלב איש ישחנה רבי אמי ורבי אסי חד אמר ישחנה מדעתו וחד אמר ישיחנה לאחרים" (בבלי, יומא, פרק ח, דף עה) "(משלי יב) דאגה בלב איש ישחנה ר' אמי ור' אסי חד אמר ישיחנה מדעתו וחד אמר ישיחנה לאחרים ואלא משום דכתיב מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא אל ביתך והא רבי נמי אמרה דתניא רבי אומר לעולם לא ירבה אדם רעים בתוך ביתו שנאמר (משלי יח) איש רעים להתרועע" (בבלי, סנהדרין, פרק יא, דף ק) "אמר רב מרי שמע מינה האי מאן דנפיש זיבליה חולי מעיים הוא למאי נפקא מינה ליטרח בנפשיה (משלי יב) דאגה בלב איש ישחנה ר' אמי ורבי אסי חד אמר ישחנה מדעתו וחד אמר ישיחנה לאחרים: ואתם אי אתם כן כו':" (בבלי, סוטה, פרק ח, דף מב) אולי הניק *מתנחלת* באמת מתנחלת בהתנחלות אפרת. שם מתנהל מפעל שרינקי מבורך ומקוון כשם הפסוק ממשלי (שאותו כתב, כידוע, החכם מכל אדם) |
|
||||
|
||||
לפי תוכן האמירות בצירוף כתובת הדוא"ל עלתה בדעתי דווקא אסוציאציה על רבקה אחרת, אמנותית יותר אבל מצמררת לא פחות, זו של היצ'קוק: |
|
||||
|
||||
' אבי-סבי עבד על הסט כעוזרת הפקה (בפועל: נערת המים) והתאהב קשות בדפני דה מורייה. הגירסא הרווחת במשפחה כוללת השערה כי מערכת היחסים בין השניים לא התפתחה מעבר לשלב החד-צדדי. |
|
||||
|
||||
אולי זה היה פשוט בבחינת ''שלח אהבתך על פני המים'', ודפני היקרה התאהבה באם סבך שבסופו של דבר התאהבה בו, וכך באת אתה, למשל, לעולם. |
|
||||
|
||||
' אם סבי היתה גרוגרת יבשה אותה הוא(אבי-סבי) מצא במדבר סהרה, במסגרת שירותו בצבא הו"מ תחת פיקודו של פילדמרשל מונטגומרי. בתמונה המצורפת ניתן לראות אותו (את אבי-סבי, מאחורי מונטי) צופה אל המרחבים במטרה לאתר את מי שתהיה רעייתו לעתיד. |
|
||||
|
||||
אחרי הזמן הרב שבילה כנערת מים, הגיוני שחיפש את אהבתו במדבר. |
|
||||
|
||||
' אחורי הזמן הרב שבילה כנערת מים, התעצמה בו תשוקה עזה להיות 'נערת האמצע'. עם או בלי קשר ל*הרטבה* מידי פעם. |
|
||||
|
||||
היה נחמד אילו פירשת, אתה עדיין יכול, אני לא מבינה ארמית (לצערי). כל שאר האמור למטה נשמע הזוי. |
|
||||
|
||||
בואו אצלי אלה שלא כועסים, נסדר לכם משהו. |
|
||||
|
||||
לא צריך להכעיס אותי אני כועס טבעי. |
|
||||
|
||||
אם אני במצב רוח טוב, אני מסוגלת להיות רגועה כמהרישי. אם אני במצב רוח בינוני, אני עשויה לסנן משהו ארסי או פולני. אם אני ממש במצב רוח רע אני יכולה להגיע לרמת פסיכוזה די רצינית. התוצאות בהתאם. |
|
||||
|
||||
מישהו אמר פעם שאלה שהכירו את המהרישי באופן אישי וכשהוא היה לבד, בנוכחות אנשים ספורים מאוד שהיו קרובים לו ושאיתם הוא היה יכול להרגיש חופשי - הוא בכלל לא היה כל כך רגוע. הוא היה מוכרח להיראות תמיד רגוע ושמח כדי להעביר את המסרים שלו ולא בגלל שזה היה המצב הטבעי התמידי אצלו (שלא לדבר על זה שהצורך הזה ''להיראות'' - הוא כשלעצמו עניין ממש מעיק). |
|
||||
|
||||
כשמכעיסים מאוד, לא ממש נוקט באלימות, אבל: כשהמכעיס קטן וחלש ממני, קורה שהאגרוף מכה בקיר. כשהמכעיס שווה בכוחו, או עדיף, אנסה להכעיס ככול האפשר אותו, מתוך תקווה שינקוט באלימות. אבל, זה לא קורה לעיתים מזומנות, לא נוטה (כבר) להסחף עם הכעס. |
|
||||
|
||||
על זה כבר העירה עירית לינור שמי שלוקים באי שפיות זמנית תמיד תוקפים באופן אלים ילד, אישה בהריון או זקן ולא בוגר שייטת בגובה שני מטר. כפי שציינה - הם אולי לא שפויים זמנית אבל לא אדיוטים. |
|
||||
|
||||
לכן אני יוצא מגדרי כדי להיות נחמד ורגוע, כדי להבליג, לשכוח ולסלוח. לפעמים אני מצליח ואז אני בתקופה טובה, ולפעמים אני נכשל, ואז אני בתקופה רעה. כעת אני בתקופה בינונית עד רעה, אבל בזמם האחרון אני חש שיפור. עקרונית, אני מאמין שלא טוב להתעצבן, ואני תומך נלהב בגישה שאסור לצעוק בכלל, לעולם. לצערי, אני צועק הרבה. |
|
||||
|
||||
Your post made me think about my own personality and I feel very much the same as you are. Unlike you, however, I always thought that I am right and that everyone else is wrong.
So simple yet so true, we compensate for our flaws by being the opposite: super nice, trying to forgive and forget . When it works out we feel good about ourselves and when it doesnt we feel horible. Well, be brave and good luck to you. Look up the book " Dare to Succeed" it shows how one can restrain these characteristics that prevent us from reaching our full potential and succeed in business and life. |
|
||||
|
||||
תלוי מי המכעיס, באיזה מצב צבירה אני נמצא, התגובה יכולה להיות לפי מדד האגרסיה המתפרצת שלי נכון לרגע הנתון:החל מאדישות וכלה במתקפה מילולית חסרת רסן. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |