בג''ץ דחה העתירות לביטול חוק טל, אך מתח ביקורת על אופן ישומו | 2625 | ||||||||
|
בג''ץ דחה העתירות לביטול חוק טל, אך מתח ביקורת על אופן ישומו | 2625 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ברשותכם אבקש להקדיש שיר קטן לאיש גדול, הלא הוא אהרון ברק. איש עקרונות, ישר ונטול מורא, שרק הצדק לנגד עיניו: והרי השיר: השפן הקטן שכח לסגור הדלת הצטנן המסכן וקיבל נזלת לה לה לה אפצ'י... |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה משתלח בו שלא בצדק. זו סוגיה פוליטית והכנסת צריכה לדון בה; אם מישהו היה מוכיח ששרות אבקכים בצבא יקצר לו את המילואים- הבג"ץ היה פוסק אחרת. לדעתי פסק הדין כתוב בחכמה רבה. פסקי דין אחרים שקשורים לפיצוצי בתים וכדומה היו נגועים בפחדנות מסויימת. דוקא שם היה מישאל חשין מהדוחים הבוטים. |
|
||||
|
||||
שירות אברכים, אם יהיה, ייעשה רק בשם עקרון השוויון ולא יביא תועלת מעשית, והיה מישהו שאמר את זה בצורה מאוד בוטה: תגובה 220834. מעבר לבוטות הבלתי נעימה, נראה שהתוכן הוא נכון. |
|
||||
|
||||
התגובה שהבאת באמת בוטה ולדעתי גם איננה נכונה ומשתלחת. יש דבר אחד נכון והוא שאי אפשר לגייס בכוח את האברכים וגם והנות משרות מועיל. כל עניין האיי.קיו. הוא אמירה סתמית שאין מאחוריה שום דבר. אפשר לחשוב שהאברכים עושים פסיכומטרי כדי להכנס לישיבות והקצין בקבע מקבל לידיו את התוצאות. תגובתו הבוטה עד שיטחיות, סימפטומטית לאי אלו קצינים שרואים דברים בשחור לבן. אם יש בעיה עם הציבור הזה היא איננה בגובה האיי.קיו. שלהם. גם אם הם יגלו מוטיבציה גדולה לשרת, הם יצטרכו לשרת ביחידות ניפרדות וישמעו לרב שלהם יותר מאשר לצבא. |
|
||||
|
||||
ממש לא. ברק וחבר מרעיו יודעים את העובדות הבאות: 1. צהל לא צריך אברכים. השכלתם הטכנית לוקה בחסר, התאמת המתקנים הצבאיים לאוכלוסיה זו יקרה ומיותרת. 2. הם לא רוצים לשרת את המדינה ואי אפשר להכריח אותם כלומר זה יקר מאד (כ"א, מתקני כליאה). 3. גם באוכלוסיה הכללית יש משתמטים רבים שצהל פוטר. 4. גם ערביי ישראל פטורים משרות. 5. בכל מדינה היו ויהיו פראיירים ונצלנים 6. גם במלחמת השחרור היו שלחמו והיו שישבו בטיילת בת"א ושתו גזוז. 7. אולמרט חייב את החרדים לקואליציה והכנסת תוכל בקלות לבטל כל החלטה של בגץ בחמש דקות אם זה חיוני לקיומה של הממשלה. לכן למה לצאת למלחמה אבודה מראש ולהתבזות. משחררים קיטור על פני מאה עמודים, אומרים שהעותרים צודקים עקרונית אבל נמנעים מלהכריע. בבג"צ יושבת חבורת אופורטוניסטים מושחתים, גיבורים על חלשים. הם מתנהגים כאילו יש בישראל חוקה (לדעתי יש באיזה שהוא מקום נוסח כזה שנכתב ע"י אבירי זכויות האדם) והם מקבלים החלטות ע"פ אותה חוקה שרק הם מכירים. מאחר והם כל הזמן מותחים את החבל יש חשש מתמיד שהכנסת תקצץ להם את הכנפיים ע"י שינוי חוק יסוד הבגץ (אם הגמדים של אולמרט יתמכו יחד עם האופוזיציה ללא מרץ, זה יעבור) לכן כשבגץ מזהה מאבק צודק אבל אבוד מראש הוא מרים דגל לבן כמו שאמרתי: חבורת מושחתים ובראשם אהרון ברק- פגע רע. |
|
||||
|
||||
מה צריך להתאים במתקנים צבאיים? |
|
||||
|
||||
מטבח עם שבעה מיני כשרות? |
|
||||
|
||||
יש בשר מסתורי בכלים הכתומים המגעילים, ודיסה לא אכילה בכלים הכחולים המגעילים. כל השאר יש בשק''מית. |
|
||||
|
||||
שרתתי פעם במילואים עם מישהו שהתעקש לקבל בשר חלק, ואיים בשביתת רעב או משהו דומה אם לא יסדרו לו את זה. מאחר וזה היה שרות של חודש בלבד, הוא הצליח בסוף להתקיים על לחם ומים (לטענתו. לא ממש בדקתי), אבל אני לא בטוח שהוא היה מחזיק מעמד שלוש שנים. מאחר ואני אדם טוב לב משחר נעורי, התנדבתי לשייף ולהחליק עבורו את הבשר עם נייר זכוכית, אבל מסיבה לא ברורה הוא לא קיבל את ההצעה שלי ואף גידף אותי במלים קשות על שאני פוגע בנימי נפשו. אין ספק, נפלאות הן דרכי הבורא. |
|
||||
|
||||
אפשר לשרוד את הצבא גם בלי לאכול בשר, וההיצע יותר מגוון מלחם ומים. |
|
||||
|
||||
ידוע לי. כל העניין היה מלווה ביותר משמץ של הפגנתיות. |
|
||||
|
||||
ההיפך הוא הנכון - אי אפשר לשרוד את הצבא (הן מבחינה קולינרית והן מכל מבחינה אחרת) גם אם אוכלים בשר. ההיצע הוא מגוון אם את בת יענה אומניבורית ולא נובו-רישית שבאה מבית אנין טעם כמו עבדך הנאמן, או אפילו אם את מבית שבו האוכל סביר בקושי. |
|
||||
|
||||
לא יודעת מה איתך, ברוב המקומות שהייתי בהם, האוכל היה סביר בהחלט. |
|
||||
|
||||
תני לי לנחש - חיל האוויר? |
|
||||
|
||||
האוכל בצבא משתנה בקיצוניות גדולה מבסיס לבסיס ואפילו באותו בסיס עצמו בתקופות שונות. האם יש נגד מטבח באייל (סקר?) שיכול להסביר האם איכות המזון מונעת מתקציבים שונים? ניהול לא נכון של התקציב?(למשל... בואו ננצל את התקציב לקניית אלף כיכרות לחם ונזרוק 990?) מוטיבציה של הטבחים? הקצאות שונות? שימוש חורג?(הנגד שלוקח מזון הבייתה הוא שמועה בלבד?). וקצת אנקודוטות: באחד הבסיסים שהייתי בהם נהגו הטבחים להוציא שני סוגי צ'יפס: "מטוגן", ו"אפוי" לטובת הנחרדים משמן. בבסיס אחר היה נהוג שעל רצפת המטבח להיות רטובה תמיד, השד יודע למה, ולכן הוחזק חייל שכל תפקידו היה ללכת מצד לצד של המסדרון במטבח עם מגב רטוב, תפקידו של הנ"ל לא היה לנקות חס וחלילה אלא רק ללכת הלוך וחזור במסלול מתוחם. בבסיס אחר נתקלתי בכספי הסיוע האמריקני בפעולה, קורנפלקס תוצרת אמריקה מתוצרת "הקנייה הכי הכי זולה שתוכלו למצוא! באמת!". פרס האוכל הגרוע בצה"ל מוענק לבה"ד 13 בהפרש גדול מכל בסיס אחר ובאיכות שנופלת במהלך ימים רגילים אפילו מבסיס צה"לי לקראת חג הפסח, או מארוחת צהריים בשבת. פרס הטבח המשיקען: אכלתי ארוחת ראש שנה במטבח של חיל האוויר בקריה, רוב המזון היה "חגיגי" סטנדרטי, אבל לקינוח היה מבחר קינוחים וביניהם ברבורים עשויים משוקולד. פרס הטבח הביזאר: ההוא שהחליט שלפזר בוטנים מלוחים(האלה מהמנות קרב) על עוגות מתוקות יהיה שילוב הורס. |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה להתחיל לדבר על האוכל בבסיס שאני נמצא בו כרגע, כי זה סתם יהיה גס, לא שנון ומלא בתסכולים גסטרונומיים. |
|
||||
|
||||
לא. מודיעין. ככל שהבסיס יותר קטן, האוכל יותר טוב, אבל גם בבסיס האם, שהיה גדול (ולא גלילות), היה אוכל סביר. בבסיסים של חיל חינוך היה אוכל יותר טוב, אבל זה לא נחשב. חוץ מזה יצא לי לאכול בעוד מקומות - בצמ"פ של חטיבה 7 באיזה חור - היה אוכל סבבה, במפקדת הנח"ל, שהוא בכלל בסיס פתוח - היה אוכל סביר בהחלט. דווקא בחיל האויר, עם כל התדמית האליטיסטית שלהם, שומעים על הכי הרבה הרעלות מזון. |
|
||||
|
||||
נו, אז גם יש אי אלו דפקטים שחושבים שצה"ל צריך להיטהר מנוכחות נשית על מנת שהם יוכלו לעשות טובה לעולם ולהתגייס. אז מה? אם אני פתאום במהלך שרותי הצבאי המהולל הייתי מחליטה שאני לא משרתת עם ג'ינג'ים, או לא מוכנה לגעת בדברי מאכל שיש בהם את אותיות אהו"י, מישהו היה טורח לשים לב? |
|
||||
|
||||
אם פתאום במהלך שרותך הצבאי המהולל היית מחליטה שאת לא משרתת עם ג'ינג'ים, או לא מוכנה לגעת בדברי מאכל שיש בהם את אותיות אהו''י -- היית מאופיינת כדפקטית אמיתית ואיש לא היה טורח לשים לב אליך ובצדק. ואילו, כאשר אדם חי באורח חיים כנה ורציני המקפיד על הצניעות היהודית הידועה כל ימיו עד לגזירת גיוסו לצה''ל -- חסר לדרג הצבאי שלא להתייחס כלפי דידו. |
|
||||
|
||||
אדם המקפיד על הצביעות היהודית הידועה אמור לקבל את גיוסו לצהל כמו כל אחת |
|
||||
|
||||
ציניקן בגרוש, רק להזכירך, המדובר במי שמגויס לצה''ל ברצונו או בעוונותו. |
|
||||
|
||||
הא לך.הציניקן הוא מי''שמסכים'' להתגייס ועוד מעמיד דרישות למערכת ולחיילים וחיילות אחרות |
|
||||
|
||||
הבדל הוא רק בגודל הקהל המאמין בשטויות. ולא, אין שום דבר במסורת ישראל האוסר על עבודה יחד עם נשים, או המצריך שמירת כשרות המושגחת על ידי רב אחד מסויים. גם אם אקבל את הרעיון שיש להתחשב האדם (בגבולות הסבירות) בשל אמונותיו הדתיות, הרי שכאן נחצו ממזמן גבולות הסבירות. ולבוא לקראתם של פנאטים בני כת המעיזה לשייך עצמה ליהדות - הרי זה בודאי ובודאי בקשה שאין המערכת צריכה להתיחס אליה (פרט אולי לשיחה עם הקב''ן לבירור שיגעון הגדלות הנ''ל). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
וממתי רב אזרחי הוא בעל סמכות לתת פטורים צבאיים? אני יכולה להביא פטור מאמא? |
|
||||
|
||||
לאט, נדמה לי שהאלמוני/ת הביא/ה את הקישור דווקא ע"מ לתמוך ברוח דברייך בעניין ה"דפקטיביות", ולא כדי להביע התנגדות (ונדמה לי גם שאיזו רוח לחימה כלשהי זינקה עלייך לאחרונה? :-] ). |
|
||||
|
||||
חם, חם בתל אביב, והתינוק מצמיח 3 טוחנות בו זמנית, ובאופן כללי נראה שמדיניות ההתעלמות שלי מהטרול לא מניבה שום תוצאות.. |
|
||||
|
||||
בשר חלק? |
|
||||
|
||||
יש חיה כזאת. |
|
||||
|
||||
החלקלקות מעניקה לה יתרון שרידתי או שמדובר בהכבדה תוך מינית? |
|
||||
|
||||
מדובר בנושא עדין וכאוב. מי שמלים כמו "סירכא" מטרידות את נפשו הרכה, מתבקש לדלג להודעה הבאה. הצמחונים, טוב יעשו אם יקפצו אף הם למקום אחר. ובכן כך: נניח שיש לך פרה, ונניח ששחטת אותה כדת וכדין, הקפדת על סכין חד, מלמלת את מה שיש למלמל, הקפדת לשסע הן את הקנה והן את הבריח - סליחה, הושט - ונמנעת מלבתר את המפרקת תוך כדי כך, לא שהית, לא דרסת, לא חלדת, לא הגרמת ולא עיקרת. לבסוף אף כיסית את הדם בעפר הארץ וברכת "על כיסוי דם בעפר". הכל עשית בקפידה ויראת שמיים כאילו אתה אברהם אבינו והפרה היא בנך יחידך אשר אהבת. אתה חושב שבזאת תמו צרותיך? הצחקת את השי"ת. כדי שהבשר יהיה כשר הפרה עוברת פוסט-מורטום קפדני לוודא שאין היא נושאת בחובה פגמים מפגמים שונים שפוסלים אותה למאכל יהודי (וכאן, באמת ייתכן שמסתתר יתרון שרידותי. לא לפרה, שעבורה זה טיפה מאוחר מדי, אבל למי שעומד לאכול אותה), ואחד מאותם פגמים היא הסירכא שהזהרתי מפניה בתחילת ההודעה, ואני בטוח שאין צורך להסביר לקורא הבקי סירכא מהי, והקורא הבוק ממילא לא יבין. בלי להרבות מלל, יש סירכא שהיא באמת סירכא, ויש סירכא שאינה אלא סיב רירי שמשוך על פני הריאה ורק נראה כסירכא. קל להבדיל בין הדבר האמיתי לבין המתחזה העלוב בהעברת אצבע, אבל חושבני שפירוט טכניקת הפריטה אינו נחוץ כאן, ודי אם אציין כי ריר, מעצם מהותו הרירית, נמחה כלא היה בהעברת אצבע, בעוד סירכא סירכתית באמת נאחזת בבשר בדרך עיקש ואינה נכנעת בקלות . מה שחשוב הוא שיש המתירים את בשר הפרה הרירית, ויש האוסרים זאת. האשכנזים, אגב, נמנים ברובם עם הראשונים, אולי מפני שבארצות אשכנז רבות היו הפרות שסבלו מצינון קל בטרם מותן, בעוד בארצות המזרח החמות הנגע היה נדיר דיו כדי שאפשר יהיה לפסול את הפרות האלה בלי לגרום פשיטת רגל לעובדי הרפת - והנה אתה מוצא הגיון שרידותי נוסף מתחבא בחוקים ובהלכות, שכן כידוע תורתנו הקדושה תורת חיים היא, שנאמר "אם תאבו ושמעתם..." וגו' הארכתי במקום שחשבתי לקצר. ככה זה איתי בכל פעם שאני עוסק בענייני קודש (ככה זה איתי גם כשאני עוסק בענייני חול, אבל זה לא שייך הנה). בשר שלא נתגלתה אצלו אפילו סירכא מדומה הוא בשר חלק, והוא יזכה לתו כשרות שיציין את זה. לדוגמא, הכשר "בית יוסף" מתהדר בכך שהוא מקפיד על קוצו של יוד בעניין הסירכאות, וטוב יעשה יהודי אם יקפיד לצרוך רק בשר עם ההכשר הזה כדי להסיר ספק וכדי להרבות ממון להכשר "בית יוסף" ולהשיב עטרה ליושנה, ונאמר אמן. אלה היו כמה דקות מרתקות על סירכאות ופירכאות. בשבוע הבא: דיני נידה (אם דם, אז דם) |
|
||||
|
||||
- בוא'נה זאתי טריפה, תראה איזה חוט רירי משוך לה על הראה! - מיששת אותה? |
|
||||
|
||||
You do not have to cover the blood of a cow.
|
|
||||
|
||||
My sources claim otherwise. Let's have a fight!
|
|
||||
|
||||
Show me yours and I'll show you mine.
|
|
||||
|
||||
אתה באמת חושב שסעיף 5 עשוי לשכנע מישהו שאין טעם לנסות לשים קץ לתופעת הפרזיטיות החרדית? אגב, תמהני איזו השכלה טכנית (או השכלה בכלל) נחוצה על מנת "להתקבל" למוסד היוקרתי הידוע גם בשמו 'צה"ל'? אם כבר, כל השכלה מוקדמת, ידע או אינטיליגנציה רק פוגעים (לא במקרה המקום הראשון בו נאמר על פורסט גאמפ שהוא גאון ולא טיפש היה הצבא). אגב, לא ברור כלל אם הצבא סובל מעודף או מחסור בכל הנוגע לכ"א. מצד אחד, הוא מפזר פטורים באופן סיטוני ומקבל על עצמו את רעיון קיצור השירות וצימצום המילואים, ומאידך, הוא לא מפסיק לפזר הצהרות בדבר מחסור בלוחמים, והחברות של אלו שיוצאים 16-5 לא יכולות להכחיש את קיום הבעיה. |
|
||||
|
||||
אין מניעה שיהיה לצבא חוסר בכ''א לוחם ובו בזמן שתהיה אצלו אבטלה ''סמויה'' עצומה בקרב הג'ובניקים. |
|
||||
|
||||
גרוניס הוא השופט היחיד שהבחין באבסורד החוקתי הגלום בעתירה. סמכותו החריגה והתמוהה-מעיקרה של בית משפט בלתי נבחר לבטל חוקים שהתקבלו באופן דמוקרטי מנומקת בצורך להגן על המיעוט מפני "עריצות הרוב". הטענה היא שמכיוון שאין באפשרות המיעוט להגן על עצמו בכלים פרלמנטריים רגילים הוא נזקק לסעד משפטי. בעתירה הנוכחית נדרש בית המשפט להגן על הרוב (קרי, ציבור המשרתים בצבא) מפני ... הרוב (חוק טל התקבל כזכור ברוב של 51 תומכים מול 41 מתנגדים). אומר גרוניס בהגיון רב: "הצידוק המרכזי לקיומה של ביקורת שיפוטית על חקיקה הינו הצורך להגן על מיעוט ועל יחידים מפני עריצותו של הרוב... אין זה מתפקידו של בית המשפט לשמש כאפוטרופוס לבני קבוצת הרוב ולהוציא עבורם את הערמונים מן האש". אגב, גרוניס הוא גם היחיד שהבחין בכך שחשין כלל לא ציין את הנפקות המשפטית לפסיקתו הבוטה נגד חוק טל (אלא אם כן סיפורי עליזה בארץ הפלאות, ושירים מתורגמים מאנגלית לנימוק משפטי יחשבו...). חשין, כתלמידו המסור (אם כי הפחות מתוחכם) של ברק, אינו רואה בכך כל בעיה שהרי לדידו "מלוא כל הארץ משפט" והשופט מעצם הגדרתו מוכשר לזהות ולהריח חוקים בלתי חוקתיים על פי עקרונות כללים של מוסר וצדק. אולם כל מי שהדומקרטיה יקרה לו אמור להיות מודאג מהדוגמה המוחשית הזו לאקטביזם שיפוטי שיצא מכלל שליטה. ברור שבגישתו זו חולק גרוניס לגמרי על גישתו של ברק הרואה בשופטים מעין "מושלים-פילוסופים" שתפקידם לשמש כבוררי-על בסכסוכים חברתיים. מכיוון שחשין כבר פרש וברק יצטרף אליו בעוד כמה חודשים, יש מקום לקוות כי בחלוף עידן ברק תהיה גישתו של גרוניס לנחלת הרוב. |
|
||||
|
||||
יש עכשיו מלחמה של שונאי בג''ץ נגד שיטת מינוי הנשיא על פי הוותק. באופן אירוני, כנראה שבייניש תתמנה בטוח, ונגדה זה כבר לא יעזור. אם זה כן יעזור, זה יעזור כדי למנוע מגרוניס לבוא אחריה, אבל נראה שהוא מייצג דווקא רוח אחרת לגמרי... ולא רק בפסיקה הזו הוא מפגין שמרנות, הוא הולך בדרך הזו מאז התנגד אפילו לביטול פיטום האווזים. |
|
||||
|
||||
השיטה האורווליאנית שעל פיה כל מי שמעז לבקר פן כלשהו בתנהלות בית המשפט העליון מתויג אוטומתית כ"שונא בג"ץ", מוכרת היטב לכל מי שקרו את הספר 1984. לגופו של ענין, אין שום חוק הקובע כי מינוי הנשיא יעשה על פי וותק (וגם אין בכל כל הגיון!). מדובר במנהג שהשתרש, וכמו הרבה מנהגים מקולקלים שהשתרשו בבג"ץ, איש אינו מעז לבטלו. גרוניס אינו "שמרן". הוא פשוט מספיק הגון כדי להבין את מה שחבריו חוששים לומר גלויות: השופט ברק וחבריו פשוט חוטפים לעצמם סמכויות שאיש לא העניק להם. |
|
||||
|
||||
אל נא תגזים. יש הבדל בין זה שאתה כועס על מישהו בגלל היותו מה שהוא, ובין לכעוס על מעשים מסויימים שלו. עדיין לא ראיתי שכועסים על ביקורת להחלטת בג''צ. הכעס ''האורווליאני'' הוא כשמתחילים לדבר על דיקטטורת הבג''צ וכד'. |
|
||||
|
||||
אכן, בכתבה מאת יעל גבירץ וטובה צימוקי מסופר שהשופטת בייניש סבורה ש"אין תחליף לשיטה הקיימת, למינוי שופטים לנשיאות על-פי הוותק, ה'סיניוריטי'. הכלל של ראשון בין שווים הוא לדעתה הכלל הבריא ביותר המבטיח את עצמאות השופטים". תמיכתה של בייניש בכלל פסול זה, האמור להבטיח את מינויה למשרה הנכספת, איננה מפתיעה. העובדה של"כלל" מדומה זה אין זכר בחוק וכי הוא פסול לחלוטין, איננה מטרידה אותה. זהו פרי תרבות המגדירה את החוק לפי אינטרס אישי. העובדה שנשיאי בתי משפט שלום ובתי משפט מחוזי אינם מתמנים לפי ותק, מבלי שאיש מעלה על הדעת שהדבר פוגע בעצמאותם, אף היא, כנראה, איננה מטרידה את בייניש. אמנם, בעבר נבחרו נשיאי העליון לפי ותק, ובדרך זו הגיעו למשרת נשיא שופטים דוגמת זוסמן, לנדוי, שמגר וברק. בייניש איננה שייכת לקטגוריה זו. כמו כן, דברים שניתן היה לעשות בעבר, לא ניתן לעשות כיום. פעם היו מינויים פוליטיים בגדר הנורמה. כיום משמש הדבר נושא לכתבי אישום. בחירת נשיא העליון צריכה להיעשות לפי מבחן האיכות וההתאמה לתפקיד. אין גם מניעה למנות לתפקיד מועמד או מועמדת מחוץ לבית המשפט העליון, כפי שנעשה לאחרונה בארה"ב עם מינויו של ג'והן רוברטס. אך גם בקרב שופטי בית המשפט העליון יש מועמדים העולים על בייניש ברמתם המשפטית – די להזכיר את איילה פרוקצ'יה ואת מרים נאור. לכך מצטרפת ההתנהלות הבעייתית של בייניש בענייני מינויים. כך הפרופסור דניאל פרידמן ב: |
|
||||
|
||||
מוזר, המינוי של בייניש הוא "פסול" והמינוי הקיצוני, הפוליטי והתמוהה של רוברטס הוא ראוי? |
|
||||
|
||||
כמדומני שהיסטורית מרבית נשיאי ביהמ''ש העליון האמריקאי לא באו מקרב חברי העליון. רוברטס הוא דוגמא פר-אקסלנס למינוי פוליטי קיצוני בכלל לא תמוה, שההאזנה לעדות אותה הוא נתן לחברי ועדת החוקה והמשפט של הסנט, שהמתמצתה בהתחמקות רבתית מכל שאלה שנסבו על תפיסה משפטית בתואנה שהוא לא יכול להתחייב מראש כיצד הוא יתייחס למקרים שיובאו בפניו, מראה עד כמה המינוי שלו היה אולי כשר אבל יש לו ריח לא נעים. (במיוחד שאחריו מונה אליטו ''זכר לבן'' נוסף שהחליף את השופטת אוקונר). |
|
||||
|
||||
כל מי שמשתוקק ללכת בעיקבות הדמוקרטיה האמריקאית בעניין מינוי שופטים, שיראה איך זה ויהנה. |
|
||||
|
||||
הדשא אצל השכן תמיד ירוק יותר, אבל הדשן מסריח באותה מידה. |
|
||||
|
||||
ניסיתי וניסיתי, אך לא מצאתי כל הסבר לסתירה הברורה ולחוסר העקביות שבספק דין זה. הרי בסופו של דבר, דעת הרוב היא שאם יישמו את החוק הוא יהיה חוקתי, אבל אם לא יישמו אותו הוא אינו יהיה חוקתי. האם זה פסק דין נורמלי במערכת משפט דמוקרטית? ניסיתי אפילו לשאול שופט (מתרגל בא"ת) איך הוא מסביר את המסקנה המוזרה הזו, וגם הוא לא ממש הצליח לתרץ את פסק הדין. |
|
||||
|
||||
חיים רמון נתן לך תשובה מסויימת; הוא הבטיח שיחוקק חוק יסוד שיעסוק בעניין. מה שבית המשפט העליון אמר הוא פחות או יותר מה ששוקי שמאל תיאר- "אנחנו יכולים באופן זמני להסתמך על הנימוק הביטחוני; הזדרזו ותנו פתרון חוקתי". לדעתי אין פתרון חוקתי ודמוקרטי. התנאי לתמיכת בג"צ -כל בג"צ- בחוק הזה הוא שישראל תדאג שהגדה המערבית תמיד תהיה "ארץ אויב". גם מישפטנים ידועים כמו אמנון רובינשטיין, שהצדיקו את החוק, הצדיקו אותו מטעמים ביטחוניים. החוק הזה לא יעמוד במבחן המשפט הבין לאומי. אם הוא יגיע לדיון בבית הדין הבין לאומי, יהיה גורלו כגורל הגדר. מדינת ישראל כמובן תאמר שהמניעים של בית הדין אינם נקיים וכד' ויהיו כאלה שיאשימו את שופטיו באנטישמיות. קראתי חוות דעת מישפטיות על פסק הדין בעניין הגדר והן הצדיקו אותו מישפטית. מדינה דמוקרטית אינה יכולה לחוקק חוק שימנע מאזרחיה מלהינשא עם תושבי חוץ ולהמשיך לגור בה, וזאת מטעמים דמוגרפיים- אפילו אם המדינה הזאת מתקראת יהודית-דמוגרפית. |
|
||||
|
||||
אולי זה לא היה ברור, אבל דיברתי על פסק הדין שעסק בחוק טל... |
|
||||
|
||||
סליחה |
|
||||
|
||||
התירוץ הוא ש''יישמו את החוק'' מתייחס רק לחלק ממנו. יש חלק (דחיית השירות) שמיישמים בין כך ובין כך, ויש חלק (''שנת הכרעה'' והמסתעף) שלא כל כך. |
|
||||
|
||||
אתה מבדיל נכון, אבל לא מדייק. השופט ברק התלבט אמנם האם הכישלון של החוק נובע מ"פגם גנטי" בחוק עצמו או מ"מחדלי הממשלה בהכנת הכלים הראויים שיאפשרו את הגשמת החוק". בפועל, שני משרדים התאמצו מאוד להכשיל את החוק, משרד האוצר שמנע את הקמת השירות האזרחי לבחורי הישיבות ומשרד הביטחון שדורש מאברכים בני 23 לבצע שירות ממושך, כאילו היו בני 18. לדברי השופט ברק, על הכנסת והממשלה לפעול לשינוי המגמה הנוכחית במידת יישומו של החוק. וכדי להביא לשינוי במצב העכשווי, טוענים שופטי בג"ץ, השינוי הנדרש הוא ב"התנהלותם של גורמי השלטון" (הקמת השירות האזרחי, הגמשת הכללים הנוקשים של משרד הביטחון) וב"התנהלותם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם" (יציאה לשנת ההכרעה). ורק "אם השינוי לא יבוא, קיים חשש רציני שהחוק ייהפך לבלתי חוקתי". וראה עוד: |
|
||||
|
||||
"גפני אמר את הדברים בתגובה להצעת החוק שהניח עמי אילון לפיה בחורי ישיבות יתגייסו לשירות בתקופת "בין הזמנים" " מעריב NRG: http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/536/846.html |
|
||||
|
||||
1. אני מניח שמדובר בסוג של שירות מילואים (כפי שעתודאים עושים בחופשה השנתית, שהיא ארוכה בהרבה מזו של בחורי הישיבה). 2. גפני אומר כדברים האלה כבר זמן רב (ולא רק בתגובה להצעות חוק של עמי אילון). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |