 |
כעס בגרמניה על פרסום תמונה ב''סאן'' הבריטי בה מופיעה הקאנצלרית בישבן חשוף | 2610 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
בשני מקרים הפכתם אותה ל"מקרל". גם זה משחק מלים - שפשוט לא הבנתי? | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא משחק מילים, אלא טעות. תוקן, תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובת העיתון ''בילד'' גובלת בהסתה. באשר למרקל, אני חושש לומר שצילמו אותה מהצד היותר טוב שלה... האמת היא שהופתעתי לטובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לדעת אם זו בכלל מרקל. הדוברים שלה יכלו להכחיש את זה אבל כנראה העדיפו שלא. בסך הכל זה מוסיף לתדמית, גם אם לא יגידו את זה במפורש. ולבארי חמישים שבינינו: אולי הסיפור נולד מפרובוקציה ביוזמת אנשי הקנצלרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה זו כן היא - הרי אם היו מכחישים, מיד היו שולפים הצלמים את סידרת התמונות שקדמה לתמונה הזו, וממנה קל יהיה לראות שמה שרואים בתמונה זה מה שנטען שרואים בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לסידרה הזאתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר חכם שלי ציין שלולא היו גרמניה ואנגליה דמוקרטיות, גרמניה כבר היתה מכריזה מלחמה. מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לולא היו גרמניה ואנגליה דמוקרטיות, לא היה מתפרסם תצלום שכזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזה מספיקה הדמוקרטיה האנגלית לבדה. הרי קשה להניח שלו היה מגיע ל''סאן'' צילום פפרצי של עכוזו של מוחמד, הוא לא היה מפרסם אותו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אנגליה לא היתה דמוקרטית, היתה פורצת מלחמה? לכאן מספיקה הדמוקרטיה הגרמנית. בקיצור, אל תהיה קטנוני :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשאל את החבר שלך האם לדעתו עיתון אנגלי היה מפרסם תמונה כזאת *לולא* גרמניה ואנגליה היו דמוקרטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולו אנגליה היתה דמוקרטית וגרמניה לא ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה רוצה ממני? לך יש חברים חכמים, שאל אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק אם בישראל היו מפרסמים דבר כזה בעיתונות הכתובה. ה-Bild הגרמני לא טוב יותר מה-Sun הבריטי. בשני המקרים מדובר בצהובונים. לעומת זאת, דווקא ה-Der Spiegel, העיתון השמאלני בעל היומרות הגבוהות, מוכר היטב בזכות תמונות התועבה שלו. למי שמעוניין בעיתון ולא במגזין פורנו, נותרו עיתוני הימין הנוצרי ובראשם ה-Frankfurter Allgemeine. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי ברדיו את אילנה דיין מראיינת צלם פפרצי של ''אנשים'', ששכחתי את שמו. הוא טען שהתשובה היא לא - לא מנימוקים אתים כבדי משקל, סתם כי לדעתו התחת של פוליטיקאית ישראלית לא יביא רייטינג |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחת של הפוליטיקאית פ.ר. היה מביא להם רייטינג שובר שיאים ולפוליטיקאית את תפקיד הרמטכ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאפשר לסכם: היו ל- SUN נימוקים כבדי משקל לפרסם את התמונה, והוא חשף אותם ברבים. ועכשיו לעצם העניין: מה שבאמת משונה בעיני הוא שצילום של ישבן מסמורטט למדי מעלה את תפוצת העיתון. מה העניין הגדול שיש לאנגלי (או ישראלי, או הוטנטוטי) בתצלום הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה שחמור יותר: למה זה נחשב לידיעה שראויהה להופיע באייל הקורא, שאמור להיות המקלט האחרון מפני העולם המטומטם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביוב של אירופה עבר תהליך חלקי של שיקום. הנהר הרבה יותר נקי מהפסולת הכימיקלית של שנות ה 70 וה 80 אבל הוא עדיין לא הנהר של אתמול, באותה מידה שגרמניה כבר איננה אותה גרמניה של אבירים ושלטון פאודלי. הו זיגפריד, איכה תערוך היום את המסע לאורך הריין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לידיעה יש פוטנציאל לעורר דיון בשאלות עקרוניות כמו הזכות לפרטיות מול חופש הדיבור, או אולי הלאומנות המתעוררת בארופה, או אולי האתיקה המקצועית בתחום התקשורת. אני תוהה מדוע הפוטנציאל העצום הזה לא מתממש בשלב זה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מצידך שאמרת מסמורטט ולא מסמורקק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הקפלים (הנאים) בבטן של ענבל גבריאלי פורסמו בזמנו ועוררו תשומת לב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרוב כעס שכחתי את 'אנשים'. ואם מדברים על תת-רמה אנושית אני מצרף לרשימה את 'אגו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד, האתר (שלך? או האתר שממנו הגעתי אל האתר שלך? קשה לזכור. כרגיל, כולם נראים אותו דבר) איננו בדיוק אתר סאטירה אלא אתר של בדיחות הקשורות בענייני דיומא, רובן משומשות, ושל שגיאות כתיב (דווקא מקוריות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי, אז אהבת את האתר? (או את האתר שממנו הגעת לאתר) ולמה בדיוק הכוונה "כרגיל"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם היה סאן מפרסם תמונה של הישבן של גרהרדט שרדר? או, במלים אחרות, האם אובייקטיפיקציה של מנהיג אירופאי ממין זכר הייתה מביאה לכזו חגיגה? ברוכות הבאות למאה העשרים: גם כאן, להגיע לראש מדינה לא משנה את עובדת היותך חפץ מיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוכות הנשארות במאה העשרים? (כמו אז גם עתה וכו') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שהתכוונתי למאה העשרים ואחת. אבל זה לא ממש משנה. שנת אלפיים לא הייתה קו מפריד כזה משמעותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הסאן היה מפרסם תמונה של הירח של שרדר זה היה מביא לתביעה משפטית, להסתכנות בירידה במכירות ואולי לסגירת העיתון. במקרה של מרקל כנראה שרווחי הרייטינג האדיר היו שווים את כל הסיכונים. אולי שכ"ג היה אומר כאן: לו לפחות היא היתה חפץ מיני כמו שצריך, אבל מדובר בחפץ מיני מסמורטט.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתמן סקר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה סקר? איזה ציון מאחד עד עשר את/ה נותן/ת לתחת של הקאנצלרית, או מה היה קורה אם היו מצלמים את התחת של שרדר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לא לאהוב את העובדה הזאת, אבל תחת מעוצב כהלכה הוא אכן מקדם מכירות טוב. _____________ התגובה נכתבה בלשון זכר כדי לא להסגיר את חשדי השוביניסטי שאני מדבר עם גברת ולא עם אדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע נעלם הקישור לתמונה עצמה ונשארו רק הקישורים לכתבות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יגאל גלאי, עורך "פנאי פלוס" לשעבר, על פרסום הצילומים המביכים של קנצלרית גרמניה ב'הסאן': "העיתונות, להצדקתה המסחרית, אומרת: 'שמע, זה מה שהציבור רוצה'. ספק אם הפרשנות הזו נכונה. העובדות הן שהעיתונות נעשית יותר ויותר צהובה, ויחד עם זאת מספר הקוראים הולך ויורד. "העיתונות זה מכבר משתוללת בפרשנות הרחבה שהיא מעניקה למושג המכובד של 'זכות הציבור לדעת', והנה עכשיו חושבים שהזכות מגיעה גם לישבנה של הקנצלרית, שכל חטאה בהיותה קנצלרית. כשמדובר על מנהיגה פוליטית, זה לא עובד. "אנשים אוהבים רכילות, אבל לא את המרכל. כשעיתון נושא אופי רכילותי, הוא נפגע במספר קוראיו. בעבר עוד קראו למדורים מדורי חברה, היום זה נקרא בפשטות רכילות, הורידו את האיצטלה. "העיתונות עוד לא הבינה שההשתוללות שלה היא לרעתה". הבהרה: המקור של הראיון עם יגאל גלאי פורסם ביום שישי ב"גלובס" (כמצוין בלינק), אך מאחר והגישה אליו היא בתשלום בלבד (גם לרשומים ואפילו למנויים על העיתון), הלינק למעלה המוביל לקריאת הדברים באתר "אומדיה" (שרכש את פרסום הריאיון) - נגיש לכל דורש ולכן נעשה בו שימוש. מה גם שאין לינק ישיר למאמרים המתפרסמים באתר של "גלובס": http://www.globes.co.il/serve/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אפשר לקשר ישירות למאמרים באתר של גלובס, http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did... (אבל כל שאר מה שאמרת נכון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התועיל/י בטובך ללמדני לעשות זאת אל נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כנס לאתר של גלובס http://www.globes.co.il/serve/ 2. כנס למאמר שמעניין אותך. 3. לחץ על הכפתור הימני של העכבר. למשתמשי FF 4. עבור ל this frame 5. בחר את show only this frame 6. העתק את הכתובת. למשתמשי IE 4. בחר את properties 5. לחץ עם הכפתור הימני על השדה ליד זה בו כתוב Address 6. בחר את Select All 7. לחץ עם הכפתור הימני על השדה ליד זה בו כתוב Address 8. בחר את Copy 9. סגור את החלון Properties |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שיש עוד סיבה סמוייה לטענה ''הציבור אוהב מציצנות ורכילות''. פרשת זו היא מדגים מצויין. עם כל האקסצנטריות שניתן ליחס לציבור הבריטי, קשה לשער שהעניין בישבן הקנצלרי חורג משוליים זעירים. העניין כאן הוא הסנסציה והרצון להיות מעודכן ב''על מה מדברים כולם''. את הנושא קובעים העיתונאים. אנשים רבים אוהבים גנים ופארקים. זה לא בהכרח הופך את מקצוע הגננות למשאת נפש. אפשר לשער שרבים מן העוסקים בכך, מלכתחילה, מתעניינים בתחום. צריך לשער כי המתעניינים במציצנות וברכילות הם קודם כל העיתונאים עצמם, והם זורקים את האשמה על ציבור הקוראים הרחב כדי להרחיק את העדות מעצמם ובשרם. הרייטינג עולה בכל מהומה, בין אם עסקינן בחשיפת שחיתות או בחשיפת ישבן. מי שקובע מה תהיה הסנסציה הבאה הם יותר העיתונאים מאשר הקוראים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להיות אוויל שהיה רדום כבר 150 שנה כדי לחשוב שמה שעשה הסאן במקרה הזה חורג באופן משמעותי מהנוהג הרגיל שלו. העיתונות לא הופכת ליותר צהובה, אלא הסאן ממשיך לנהוג כמנהגו מאז ועד עולם. ההבדל היחידי הוא שעכשיו יש יותר ראשי מדינות שהן נשים. אני לא חושב שמישהו מהסאן דיבר אי פעם על מושגים נכבדים כמו "זכות הציבור לדעת". הסאן עוסק במוצהר ב"מה שישעשע את הציבור". למעשה, הם אפילו לא כל כך מקפידים על כל הסיפור של... נו, איך קוראים לזה... עובדות. מה שמעניין או משעשע מודפס. והעובדה היא שהעיתונות הזו הרבה יותר פופולרית מאשר העיתונות הרצינית יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, הבעיה היא לא עם מה שנוהג לעשות ה"סאן" הבריטי, כי אם החיקוי העלוב של תחתית המדרגות שלו בידי העיתונות הישראלית הנפוצה, זו שהולכת והופכת ליותר צהובה מגיליון לגיליון. ואם יורשה לי, הייתי מציע לך לקרוא את הריאיון המלא עם מר גלאי לפני שאתה מגיב. ואין לך מושג כמה שזה מקומם הדו-פרצופיות הזאת שלך: מחד, אתה מגנה בתוקף את התופעה הזאת במאמרך בדיון 2340 ומאידך, אתה מצדד בה כאן בתגובתך למעלה. או שאולי כבר יש שני דובי קננגיסר בעולם, האחד באוסטרליה/קנדה והשני בישראל, ואנוכי לא שמעתי ולא ידעתי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לקית לפתע באי הבנת הנקרא? דובי "מצדד" בתופעה? איפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשפט האחרון, בהקשר לקונטקסט של דבריו. אינני מתכוון עכשיו שנתווכח למה התכוון המשורר. שדובי יבוא ויגלה לנו מהי עמדתו והאם היא השתנתה בצוק העתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקשורת הישראלית ביומה הצהוב ביותר לא הייתה מצליחה לגרד את המעמקים הנשגבים שהסאן מצליח להגיע אליהם כל שני וחמישי. אם אתה חושב שהתקשורת הישראלית, שהדבר הקרוב ביותר שיש לה לצהובון זה ''מעריב'' ו''ידיעות'', דומה במשהו ל''סאן'', כל שזה מוכיח הוא שאין לך מושג מהו הסאן ואיך הוא מתקיים כבר שנים רבות. ובעיקר לא ברור לי איך המאמר שלי בגנות הציניות של התקשורת קשור בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, נדמה לי שהמורשת הישראלית הצהובה עוצבה בידי ''העולם הזה'' ולא בידי מקבילות זרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה איפה דובי "מצדד בתופעה" בתגובתו כאן. הוא פשוט מתאר את המצב הקיים, לטוב ולרע. דיון 2340 הוא עניין שונה, משום שהוא עוסק בעיתונות מיינסטרים האמורה להיות רצינית ואמינה, עיתונות ממחלקה אחרת לחלוטין מזו של ה"סאן", ובעיקר בטיפולה של העיתונות הזו בתופעות של שחיתות שלטונית. כעקרון, אין הרבה טעם להתייחס אל העתונות כ"עתונות", באופן מכליל, מבלי לקחת בחשבון את סוגיה השונים, קהלי היעד וכו'. גם אין טעם להביא כמה אנקדוטות שאינן מלמדות הרבה (ציפי לבני), כ"עדות" כביכול, לתזה של מר גלאי כי העיתונות כולה הופכת לכעין "סאן" אחד גדול, וכי דבר זה יפגע בה ובתפוצתה. את התזה הזאת יכול ממילא להגות, בימים אלה, כל זאטוט בן חמש הרואה את העיתונים התלויים על יד הפיצוציות בדרכו אל הגן ובחזרה. זה די ברור כי ראיון מסוג זה קשור באינטרסים הדדיים, ב"שמור-לי-ואשמור-לך" ואולי גם בחיסולי חשבונות משותפים וכיו"ב. לו רצו עורכי גלובס לעשות עבודה טובה ואמינה - היו מראיינים גם מספר אישויות מן העולם האקדמי שתחום התמחותן הוא העתונות לשלוחותיה והמגמות האחרונות המסתמנות בה, ולא היו מסתפקים בראיון עם אדם הבא מעצמו מן השטח הנ"ל, הרווי יצרים, יריבויות ומלחמות-עולם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |