האם אתה מסוגל לחלוקת קשב? | 2604 | ||||||||||||||||||||||||||||
|
האם אתה מסוגל לחלוקת קשב? | 2604 | ||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
נוהג, מעשן, מתקלח ומשחק שח, מפסיד בשח, דווקא נהנה מהמקלחת אבל מפספס את הפניה. |
|
||||
|
||||
כסובל מהפרעת קשב וריכוז התלבטתי בין האפשרות הראשונה (קורא,מנגן, נוהג ומבשל בו זמנית) לבין האפשרות של ''קשה לי להתמקד אפילו במשימה אחת''. בסוף בחרתי באפשרות האחרונה. |
|
||||
|
||||
כאחת שגם סובלת מהפרעת קשב וריכוז, היתה לי התלבטות כמו שלך. לא הצלחתי להכריע, ולבסוף לא הצבעתי ורק נכנסתי כדי לראות את התגובות. אם הייתי מצביעה למישהו- זה לך. אני חושבת בדיוק כמוך. נראה לי שבשביל אנשים כמונו היו צריכים להמציא אפשרות חדשה- עושה שלוש פעילויות ויותר בבת אחת, ומתקשה להתמקד אפילו באחת מהן. זהו אחד מהפרדוקסים של ההפרעה הנפוצה הזאת, שמתייחדת בכך שיתרונותיה בצידה. מה שבטוח, היא הופכת את החיים למעניינים יותר- וקשים יותר. |
|
||||
|
||||
גם אצלי קיימת הפרעה כזאת, אבל מה שמעניין הוא שלפעמים, דווקא עיסוק בשתי פעולות או יותר בו זמנית מפרה את כולן או לפחות חלק מהן. דיבור בטלפון, למשל, מאוד משפר את עבודות הניקיון שלי בבית או את הבישול, במידה שאני עוסקת בהם בו זמנית. וכמובן - העניין הקלאסי מאוד - הליכה יכולה להקל על פתרון בעיות מחשבתיות. |
|
||||
|
||||
חשבתי שכולם ככה - הולכים בשביל לחשוב. את טוענת שזה בעיקר אצל בעלי הפרעת קשב וריכוז? |
|
||||
|
||||
לא, אני טוענת שלי הולך לחשוב בעיקר כשאני הולכת.:) |
|
||||
|
||||
נו, אז אני איתך בעניין הזה. שתי נשים, שתי הפרעות, שתי הליכות. אני חושבת שאפשר להכריז על זה מדעית. |
|
||||
|
||||
בהחלט. יש כאן מובהקות סטטיסטית מרשימה. |
|
||||
|
||||
בקשר לזה שההפרעה הופכת את החיים לקשים יותר. שמתי לב שאם אני מתכנן לי בדיוק מה אני הולך לעשות כל יום , אני יכול להתגבר על ההפרעות בריכוז ולעשות בצורה מודעת מה שאחרים עושים בצורה אינסטיקטיבית ( יש פחות הסחות דעת, פחות בלאגן, פחות ''התעופפויות''), זה מאוד מקל. |
|
||||
|
||||
ריטלין! + טבלה עם זמנים כמה שיותר מפורטת, שכוללת גם הפסקות מתוכננות למנוחה. כל אחד בלי השני מגיע לפחות מחמישים אחוז מהתפוקה של שניהם ביחד. |
|
||||
|
||||
בו זמנית כמובן :-) |
|
||||
|
||||
אגב, מה שמעניין בנוגע להפרעת קשב וריכוז הוא שרוב האנשים עם ההפרעה מעולם לא אובחנו ככאלה ולא יודעים שהם כאלה( במיוחד אנשים מעל גיל שלושים-ארבעים שגדלו בזמן שלא הייתה מודעות להפרעות למידה) |
|
||||
|
||||
סימנתי "שתי משימות", אבל נראה לי שטעיתי כלפי מטה. שתי משימות זה קטע יומיומי שלא שווה אזכור בכלל (נאמר, לטגן חביתה ולדבר בטלפון. נראה לי שאני באגף שלוש המשימות (לדבר בטלפון, למחוק אי-מיילים זבליים ולסמן לאמא שלי שבדיוק הגיעה, להדליק את הדוד. או לנדנד ילד בנדנדה, לשיר שיר ולתכנן את אופן ההתארגנות לארוחת הערב). ארבע משימות? אולי כל שלוש המשימות האחרונות וגם להביט מסביב, לראות אם עוברת בגינה אמא שאני מכירה. חמש משימות? אולי כל אלה וגם ניהול נכון: לשים לב שהטלפון מצלצל, ולהצליח לענות תוך דחיקת משימה אחת - כנראה השלישית - לתחתית סדר העדיפויות. להחזיר אותה לשם אחרי ששיחת הטלפון מסתיימת). לפעמים אני מדברת בטלפון ומשחקת שבץ-נא באנגלית, אבל רק מלים קצרות. זה נחשב בעיני לא פחות קשה מאשר שלוש משימות בתחומים שונים. אני צופה שהאיילים המהוללים מכניסים את ניהול הזמן הזה בכיס הקטן. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאימהות, באופן טבעי, תמיד מבצעות כמה משימות בבת אחת.:) ואני סימנתי "בקושי משימה אחת", אבל עכשיו הזכרת לי שאני מדברת בטלפון ומקלידה במחשב בו זמנית, ולפעמים גם אוכלת/מעשנת תוך כדי... |
|
||||
|
||||
אני בחרתי בשתיים, אבל גם זה כנראה הגזמה, כי זה באמת תלוי במה המשימה השניה. אני יכול להקליד תוך כדי שאני מקשיב למישהו, או לנהוג ולשיר עם המוזיקה, אבל אני לא מסוגל להקשיב למישהו ולקרוא בבת אחת, או לעשות שום דבר אחר פרט לנהיגה בזמן שאני שומע מוזיקה. אם אני מנסה, אז אני מפספס את אחת הפעילויות - למשל, אם אני מנסה לשמוע מוזיקה ולעשות משהו אחר, רוב הסיכויים הם שאני לא ממש אשמע את המוזיקה. |
|
||||
|
||||
מוסיקה זה באמת עניין מבלבל בהקשר זה, כי לכאורה היא מהווה רקע נוח להרבה מאוד פעילויות - שיחות, קריאה, הליכה ועוד - מצד אחד, אבל מהצד השני, אם אתה רוצה לשמוע אותה ממש, זו חייבת להיות הפעילות העיקרית. |
|
||||
|
||||
לא לשמוע אותה אלא להאזין לה. |
|
||||
|
||||
לא, לא, לשמוע אותה. אם אני עושה משהו אחר אני אפילו לא מרגיש מה מתנגן לי באוזן, אלא אם זה משהו ממש מעצבן. הרבה פעמים אני מוצא את עצמי חוזר אחורה לשיר שאני אוהב שלא שמתי לב שהתנגן בזמן שהייתי עסוק במשהו אחר. |
|
||||
|
||||
ודאי לשמוע. להאזין זה רק האמצעי. המטרה היא השמיעה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שזה הפוך. או שהחלוקה למטרה ואמצעי לא רלוונטית כאן. כתבת "לשמוע אותה ממש" - לשמוע אותה *ממש* זה להאזין לה. |
|
||||
|
||||
כשבישיבה שליד ביתי פוצחים במזמורי חג, אני מבטיחה לך שאני שומעת אותם היטב, גם בלי להאזין כלל ועיקר. זאת, כמובן, שמיעה בעל כורחי. כשאני *רוצה* לשמוע משהו, ודאי שאני אאזין לו במודע - אבל מה שאני *רוצה* הוא לשמוע אותו. |
|
||||
|
||||
אני יכול בהצלחה לנהוג ולהאזין למוזיקה, ולפרקי זמן לא ארוכים מדי אפילו להתרכז בשניהם. מעבר לכך, היכולת צונחת: אני יכול בקושי להנות ממוזיקה כרקע לקריאת עיתון. לכל פעילות אינטלקטואלית מעבר לכך, המוזיקה כבר ממש מפריעה לי - היא בכוח מושכת את תשומת לבי, ולא משנה איזה ז'אנר ועד כמה אני אוהב אותו או סובל ממנו. זה די בעייה, בהתחשב בכך שרוב האנשים אוהבים מוזיקה כרקע לכל דבר אחר בערך. כל צורה בלתי-טריוויאלית אחרת של חלוקת קשב היא כמעט מחוץ לתחום אצלי: קשה לי אפילו לשוחח עם אשתי בזמן שאני מכין אוכל. |
|
||||
|
||||
התייחסתי לחלוקת המשימות השנייה - בגינה ליד הנדנדה. |
|
||||
|
||||
יש לה יותר מטלפון אחד. יש שיחה ממתינה. |
|
||||
|
||||
באופן טבעי כל אחד עושה לפחות שתי משימות. מביט בחדשות ושותה קפה / קןרא עיתון ומחטט באף/אוכל ומדבר בטלפון מי שנשוי באופן אוטמטי מוסיף +2 ועובר לקטגוריה הגבוהה ביותר. (גם מקשיב לאשתו וגם עונה כן או מהנהן בראש.) |
|
||||
|
||||
האופציה ההומוריסטית על ההתחלה דרשה את מלוא הקשב שלי. הייתי זקוק לעוד שתי קריאות בכדי לענות. |
|
||||
|
||||
פעם גם אני הייתי מקליד עם אצבעות הרגליים, אבל זה נהיה מגעיל מאז שהתחלתי גם לחטט איתן באף, אז חזרתי להקליד עם הידיים. |
|
||||
|
||||
הייתי עובד בטחנה והייתי צריך בו זמנית לנשוף על הכנפיים שלה כדי שתסתובב, להביא ולשפוך שקי חיטה מלמעלה, לאסוף את הקמח לשקים מלמטה ולסדר אותם, לעשות לבעל הטחנה נעים בגב ולשיר לו שירי לכת של הצבא האוסטרי בשני קולות. והיום כשאתה מספר את זה לצעירים זה בכלל לא מצחיק אותם. |
|
||||
|
||||
אני זוכרת שקראתי היכנשהו שנשים טובות יותר בעשיית מטלות מרובות בו זמנית לעומת גברים שהם 'ציידים' וממוקדי מטרה, כך התפתחנו אבולוציונית, אם הדבר נכון, הסקר הזה מעניין כי התוצאות ישקפו את חלוקת האיילים האלמונים לפי מינם... הצבעתי ל4-5 מטלות בו זמנית - אתמול נסעתי באוטובוס מחיפה לבאר שבע ומחוסר מקום ישבתי על המדרגה בסוף, כך שאוזני היתה צמודה למכשיר מוזיקה קולני של בחור ערבי. תוך כדי קריאה מרוכזת בספר, הקשבתי למוזיקה, בחנתי את תגובות הסובבים לבחור, את מראה ותגובות הבחור וחבריו - שהחזיקו מכשירים דומים ואכלתי עוגיות... |
|
||||
|
||||
ההבדל הזה בין נשים וגברים מוזכר במקומות שונים, אני קראתי עליו במחקרים הנוגעים לניהול, והרציונל הוא פחות או יותר כפי שכתבתי ב-תגובה 416171 צריך אישה כראש ממשלה, בדחיפות! |
|
||||
|
||||
צריך שמישהי תרצה בכך, קודם כל. |
|
||||
|
||||
סביר שדליה איציק רוצה מאוד. ויולי תמיר. וודאי יש עוד כמה. |
|
||||
|
||||
הן אותן יוצאות מן הכלל אשר מעידות על הכלל. |
|
||||
|
||||
בהחלט לא. ואם תהיה אחת מהן (עדיף תמיר, לדעתי) ולא יתייחסו אליה כמו לגולדה בזמנו ''הגבר היחיד בממשלה'', יש סיכוי שאחר כך יהיו רבות עוד יותר שירצו. אני די משוכנעת שגם קולט אביטל, למשל, הייתה רוצה בזה וגם רוחמה אברהם וודאי לימור ליבנת וציפי ליבני. יש ויש. |
|
||||
|
||||
לא היית צריכה לקחת אותי ברצינות. |
|
||||
|
||||
אוף, עוד פעם אני מסתבכת עם האייקון של האירוניה... אבל מצדך היה נאות יותר להפיס את דעתי וללכת עם דעותיך המדומיינות עד הסוף המר! |
|
||||
|
||||
עברת הרבה ומהר בין כמה פעילויות, אלא אם קראת בספר עם עין אחת, והסתכלת על הסובבים עם השניה. כל אחת מהפעילויות האלו אפשר היה לעזוב ואז לחזור אליהן בלי בעיה - בספר היו את אותם המשפטים, המוסיקה הקולנית לא הפכה פתאום לבלתי מובנת בגלל שפספסת את הפזמון, הסובבים עדיין היו שם, העוגיות... אם את יכולה לדבר בטלפון בצורה רצופה ולקרוא בו-זמנית, זה יותר מרשים מהעוגיות עם הספר. |
|
||||
|
||||
קראתי בעיון (האפיפיורית יוהנה/דונה וולפוק קרוס, נחמד מאד), התנענעתי לקצב המוזיקה (השורשים המצרים הכריעו) וזללתי עוגיות ואכן מפעם לפעם הצצתי בנערים ובסובבים, לקראת באר שבע נכנעתי ובקשתי גם אני שינמיכו, התגובה היתה הנהון, הנמכה ל-5 דקות וחזרה לווליום האהוב. |
|
||||
|
||||
אם היית נוסעת ברכבת, הייתי יכולה לשמוע לך בשקט את האמפי3 האהוב עלייך. |
|
||||
|
||||
ביום שישי הרכבת האחרונה מחיפה לבאר שבע יוצאת ב9:40 מוזר... נאלצתי לפצל לרכבת לת"א + אוטובוס לבאר שבע. |
|
||||
|
||||
תגידי תודה. בסופ"ש הקרוב אין בכלל רכבות לבאר שבע. בכל מקרה, הסיבה לכך היא העבודות לשדרוג והכפלת הקו. אם וכאשר הן יסתיימו, סביר שהשרות בקו הזה יהיה מהיר יותר, צפוף יותר ורחב יותר. |
|
||||
|
||||
אני בדרך כלל מוריד את הווליום בטלויזיה למינימום, ושומע רדיו ונהנה משני העולמות או שומע רדיו, ועובד ומבזבז את הזמן בו זמנית במחשב יש מקרים מיוחדים (יום שישי אחה''צ) שאני גם שומע את התוכנית של ירון אנוש, גם קורא עיתון וגם עוקב אחר תוכנית כלשהי בטלויזיה אבל מנסיון- לכתוב הודעה בטלפון ולנהוג זה די מסוכן |
|
||||
|
||||
איפה יש עכשיו תכנית של ירון אנוש ברדיו? חשבתי שהיא הפםיקה מזמן... וחבל מאוד שיש לך ניסיון בכתיבת הודעה בטלפון בזמן הנהיגה. באמת לא מומלץ. |
|
||||
|
||||
ירון אנוש משדר ברדיו 103fm במרכז ו- 101.5 וגם 104.5 בצפון ביום שישי אחה"צ וממשיך את התוכנית הקסומה שלו מרשת ב' |
|
||||
|
||||
וואלאק! נשמע כיף. וזו המתכונת הישנה? כולל איתמר לוי? |
|
||||
|
||||
אותה המתכונת, עם איתמר ועם המבשלות לשבת וסיפורים על יוון השלווה |
|
||||
|
||||
סתם סקרנות - 1. איך עלתה השאלה הזאת לסקר? 2. איפה מיכאל שרון? עניתי משימה אחת, למרות שלפעמים אני עושה יותר, כי אני יודע שלמעשה אני פשוט מחליף את תשומת הלב מהר מאחד לשניה ולא באמת מקדיש תשומת לב לשתיהן. |
|
||||
|
||||
ד''א, מצאתי את הספר בספריית הטכניון. לא הבנתי כלום. |
|
||||
|
||||
1. ניחוש: פרוקרסטינציה |
|
||||
|
||||
1. של מי ולמה? |
|
||||
|
||||
אלן מקנלי ופתיל תגובה 413434. |
|
||||
|
||||
עדיין לא ברור לי מה הקשר בין הסקר לפרוקרסטינציה1. 1 חוץ מזה שאני קורא באייל במקום ללמוד. |
|
||||
|
||||
נראה לי שפרוס' נובעת מקשב גרוע, או לפחות שההבדל בין ריבוי משימות מוצלח לפרוס' תלוי בחלוקת קשב, ושהאסוציאציה הזאת היתה יכולה גם להופיע אצל מישהו במערכת. 1 גם אני ניסיתי להכניס כאן איזו בדיחה. יש לך הצעה בדיעבד? |
|
||||
|
||||
מעניין. אותי זה מעניין במיוחד - לדעתי אין לי חלוקת קשב כמעט בכלל, ואני דחיין לא נורמלי, על גבול הפתולוגי (בנושאים מסויימים). יש משהו שאפשר לקרוא על הקשר בין הנושאים (זה יספק לי תירוץ מעולה לא ללמוד)? 1 לא, אני לא יכול להתרכז בחלוקת קשב ובהומור בו זמנית. |
|
||||
|
||||
הגיוני שיש, לא? לי ייקח יומיים לשכנע את עצמי להתחיל לחפש. דיברתי על סמך תחושה בלבד. אם חטאים של אנשים יעילים, למה אני לא מצליח להקליד אף יו"ד במקום (וחוזר לתקן) בלי ששום דבר אחר בכתיבה או בהקלדה שלי דפוק, למה? אפילו זמן זה לא שורף. |
|
||||
|
||||
מדוע הגיוני שיש קשר? |
|
||||
|
||||
התכונתי כאן שהגיוני שיש חומר קריאה (שוב קצת מאולץ מדי, אה?). אבל לעניין, תחשוב פשוט על החויה- כשמתדחיינים, מחפשים תירוצים, לרוב בצורת משימות נוספות, שפתאום נראה הגיוני להתחיל (הן יכולות להיות מועילות בפני עצמן, רק לא באותו רגע לאותו אדם). מצד שני, אותו מצב עובדתי של עבודה סימולטנית על מספר משימות הוא אידאל של יעילות לפי אנשים מסויימים, ואני מניח שהוא אכן יכול להשיג תוצאות טובות. ובכן, אם יש לנו שני אנשים שעובדים על מספר משימות, ואחד הוא דחיין והשני יעיל, האם לא נראה לך טבעי, פשוט, לקרוא למה שמבדיל ביניהם חלוקת קשב? באמת, זאת לא חלוקה ממש סימולטנית של הקשב לגירויים שונים, אבל זה דורש יכולת "לשמור" על העניינים נפרדים, בלי "לאבד" אף אחד מהם, לזמן קצר. |
|
||||
|
||||
אה, מחפשים משימות? אז אצלי המשימה היא כנראה להעביר את החיים בבטלה אינטנסיבית ככל האפשר. כיף. מומלץ. |
|
||||
|
||||
זאת הצעה יפה. קשה לי לקבל אותה, כי לפחות בחוויה האישית שלי דחיינות היא עניין נפשי ''עמוק'' ולא נושא קוגניטיבי, אבל מה אני מבין. |
|
||||
|
||||
כלומר- גם אתה לא מחפש משימות? אתה יכול לתאר קצת יותר? "עמוק" כמו רגש למשל? |
|
||||
|
||||
בפתיל הזה תגובה 356218 נתתי מספר תיאורים כאלה. אני מקווה שהם מתאימים. |
|
||||
|
||||
כי היודי"ם בעיתיים במיוחד, כי הם קטנים: י. פרוקרסטינציה1 הא?! |
|
||||
|
||||
נקודות (ומקורים) יותר בעיתיות, מסתבר. |
|
||||
|
||||
פרוקרסטינציה זה לא מצב שאנשים לא יכולים לשלוט על הפרשות גופניות שלהם?!? ( האם אני באאוט או שמא שאר העולם?) |
|
||||
|
||||
אתה באאוט. (אולי חשבת על incontinence?) |
|
||||
|
||||
ובעברית: דחיינות. |
|
||||
|
||||
אני מצאתי את עצמי נוהג, מנהל שיחת עבודה בסלולרי, מנסה להרגיע את יורש העצר שיושב מאחורי ובוכה ומחפש את המוצץ שנפל לו כדי להחזיר אותו לפה שלו. בבית אני הרבה פעמים מכין אוכל ומאכיל את יורש העצר תוך כדי הקשבה לחדשות ערוץ 2 ולפעמים נכנסת גם שיחת טלפון תוך כדי או שיורש העצר דורש ממני לצייר לו שמש, ענן, פרח ופרפר (שזה בערך כל מה שאני יודע לצייר). בדרך כלל יש לי בעיה הפוכה, קשה לי מאוד להתרכז במשהו אחד. אני הרבה יותר עירני בזמן הרצאה (קורס מקצועי או אקדמי) כשאני עושה משהו נוסף, למשל משחק "סנייק" או פותר סודוקו. אחרת אני נוטה לנמנם. כשהייתי תלמיד כתבתי לאורך כמה שעורים בהסטוריה פוגה בארבעה קולות על הדפים האחרונים של המחברת. לצערי הפוגה אבדה עם שריפת המחברת אחרי בחינת הבגרות. |
|
||||
|
||||
בקיצור, הייתה לך הפוגה בהיסטוריה ועכשיו אתה מארגן לך הפוגות מסוג אחר בקורסים אחרים... |
|
||||
|
||||
היה לי קורס באוניברסיטה שבאופן מסורתי שיחקתי Icy Tower על הלפטופ במהלכו. האנשים שישבו מאחורי היו מאוד משועשעים לראות אותי מריץ את האיש הקטן בקיפוצים מצד לצד בעת שהייתי מתווכח עם המרצה על נקודה פילוסופית זו או אחרת. עד היום אינני יודע אם הוא הבחין בכך שהמבט שלי היה קופץ מצד לצד כל הזמן בזמן שדיברתי אליו. הכי קשה היה להחניק זעקות שמחה (כשעברתי שלב) או שבר (כשמתתי) במהלך הויכוחים הללו. |
|
||||
|
||||
יש לך עוד פוגות? אני מוכן לעשות עיסקה - פוגה תמורת עיבוד של "מעוז צור" (מומלץ לעשות זאת לפני חנוכה, כי אח"כ ערך הנכס יורד) |
|
||||
|
||||
בשדה התעופה של חיפה עומדת אחת... |
|
||||
|
||||
? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם תסתפק בפוגים, יש לילדים שלי כמה... |
|
||||
|
||||
ממש כמו באך. גם הרבה מהפוגות שלו אבדו. |
|
||||
|
||||
אני יכול לעשות עד שני דברים בו זמנית, לדוגמה לנשום ולפעום עם הלב. אם אני צריך לעשות עוד משהו אני חייב לעצור את אחד מהם. זה למה התגובות שלי כל כך קצרות למה. |
|
||||
|
||||
פחחח, אני ישן, נוחר, חולם ומדבר בעת ובעונה אחת. בילדותי גם הצלחתי כמה פעמים להזיל ריר על הכרית תוך כדי, אבל הכשרון הזה כנראה אבד לי (אם כי אחדים ממכרי טוענים בלהט שהאובדן הזה זמני בלבד). |
|
||||
|
||||
אני לא מסוגל להתרכז ביותר ממשימה אחת בזמן נתון אבל יש הבדל בין חלוקת קשב לריבוי משימות. קשב זה אומר שיש זרם של מידע שמגיע אלי ומכתיב את קצב וזמן הקליטה. אם אני לא מסונכרן עם מקור המידע ולא מקצה את הריכוז הדרוש כדי לעבד את המידע כשהוא מגיע, איכות הפעולה תיפגע. למשל אם אני מנסה לשוחח עם אישתי בזמן שאני נוהג, אני עלול למצוא את עצמי לא שם לב למשאית שמתקרבת מימין או במקרה הגרוע יותר לא מקשיב לאשתי. כשמדובר בעשיה שנמצאת בשליטה שלי, אני יכול לתזמן את הפעולות הדורשות תשומת לב כך שלא יהיו התנגשויות רבות מידי. למשל אין לי בעיה לשיר ולהתרחץ בו זמנית (לשאר בני המשפחה יש אבל זו בעיה שלהם, לא שלי), לכתוב קוד, ולשתות קפה בו זמנית או לבשל, לשיר ולשתות יין. יתכן שהפעולות ידרשו יותר זמן אבל אם מדובר בפעולות שדורשות מעט תשומת לב (כמה ריכוז דורשת קציצת פטרוזיליה או קירצוף הגב?) זה לא יהיה משמעותי. |
|
||||
|
||||
ריצ'רד פיינמן (אתה בוודאי מתלוצץ) עמד על הקשר שבין ההבדל בין צורת החשיבה של אנשים (אלו החושבים במילים לעומת אלו החושבים בתמונות) לסוגי המשימות שהם מסוגלים לבצע סימולטנית. |
|
||||
|
||||
יש לי חבר, שבמהלך ניווטים היה מסוגל לדבר ולשיר תוך כדי ספירת צעדים. אני הייתי חייב לדבר מאד לאט כדי לא להתבלבל בניהול הספירה הבינארית על 10 אצבעות ידיי - פעולה שגררה גם מבטים תמוהים כשהכרזתי באמצע הספירה על מספרים משונים כמו 64, 128 וכיוצ"ב. |
|
||||
|
||||
שימוש בקוד גרי יכול להקל על העבודה |
|
||||
|
||||
קוד גרי? |
|
||||
|
||||
(מי מתנדב להרחיב את הערך בעברית?) |
|
||||
|
||||
ומה ההבדל באמת? |
|
||||
|
||||
סימנתי אחת ואז נזכרתי בשתי יכולות שהן אמנם נפוצות מאוד אבל לא טריוויאליות. א. אני מסוגל לקרוא, או לחשוב (מילולית) תוך כדי שאנשים, או קריין או משהו, מדברים סביבי בלי שזה יפריע לי. גם עם מוזיקה זה ככה, אבל אני לא יודע אם זה יותר או פחות מרשים (זה גירוי יותר עשיר ומפתיע, אבל הצד המילולי פחות בולט). אני מנחש שיש גם כמה אנשים שקשה להם לעשות את זה. ב. בעצם, גם כשאני במצב הזה, אני מוצא את עצמי לפעמים עובר להקשיב לשיחה המתנהלת לידי בדיוק ברגע שהופיעה בה מילה שמעניינת אותי, כלומר מסתבר שהקשבתי לה כל הזמן! כמובן, אין לי דרך לדעת מהו שיעור הצלחתי בכך. מישהו יודע איך קוראים לזה, או איפה אפשר לקרוא על זה קצת? |
|
||||
|
||||
תגובה 416951 הזכירה לי שזה קצת יותר משונה: כשאני יושב עם 20 איש יותר מסביב, שמנהלים כמה שיחות לא רועשות במיוחד, במקום פתוח, אני כבר לא מצליח להתרכז בדבריהם של 2-3 מהם באופן מספיק להשתתפות בשיחה. האם זה אומר שההקשבה הלא מודעת ההיא משיגה תוצאות טובות יותר מהקשבה רצונית רגילה? |
|
||||
|
||||
לא יודעת. אבל זה מזכיר לי משהו אחר: כשאתה רוצה ליצור אפקט של חדר מלא אנשים, הקלט 2-3 אנשים בלבד, שמדברים בו זמנית בג'יבריש. ההברות הלא מובנות יוצרות רושם של קהל גדול, כאילו יש המוני שיחות שונות ש"עולות" זו על זו. |
|
||||
|
||||
אני אשמח לראיות, ואם זה נכון זה מדהים. זה אומר שאנחנו לא מקדישים מאמץ להבין את השיחה ע"י זיהוי קולות המשתתפים (היינו מצליחים אם היינו מנסים), אלא רק ע"י זיהוי מילים, לא? |
|
||||
|
||||
ברור שנסיוננו להבין שיחה מתייחס לזיהוי מלים יותר מאשר לזיהוי משתתפים, אלא אם כן הנסיון הוא במפורש לדעת מי הדוברים, לא מהי השיחה. |
|
||||
|
||||
הראיות שלי עלובות אך עובדתיות - שמעתי (לפני שנים) תסכית תוצרת בית שהכינו 3 בנות, שהיה בו אפקט כזה, וסופר שכך הן יצרו אותו. זה נשמע לחלוטין כמו חדר מלא אנשים בשיחת מסיבות ערה. |
|
||||
|
||||
''שמעתי (לפני שנים) תסכית'' - זה בטח היה לפני הרבה מאוד שנים. |
|
||||
|
||||
זה היה לפני מעט מאוד עשורים. |
|
||||
|
||||
תתפלא, אבל התסכיתים חזרו לרדיו - עג לפני חודש-חודשיים היו משודרים כאלה מדי מוצאי שבת ברשת ב' (אמנם גרועים להפליא, אבל תסכיתים). |
|
||||
|
||||
אני נתקלתי בכמות די גדולה של פודקאסטים המתמחים בתסכיתים, ולא רק בתסכיתים ישנים, אלא גם בחדשים שנכתבו במיוחד לפודקאסטים. (כל זה באנגלית, אין לי מושג מה המצב בעברית) |
|
||||
|
||||
פודקאסטים? מה זה, מלהקי מזון? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בשיר - <http://www.geocities.com/SunsetStrip/Alley/5118/beat... שימו לב לקולות הקהל (במיוחד בתחנת הרכבת) |
|
||||
|
||||
רבולושן 9 של הביטלס |
|
||||
|
||||
הקלט פשוט בעצמך. הראיות היחידות שאתה יכול לקבל הוא מישהו אחר שיגיד ''שמעתי הקלטה כזאת, זה נכון'' או הקלטה של חדר מלא אנשים מדברים, שמישהו יספר לך שהיא בעצם של שלושה אנשים מדברים ג'יבריש. |
|
||||
|
||||
אגב, זה לא כל כך קל לדבר בג'יבריש ממש. |
|
||||
|
||||
ג'יבריש קל להקריא, ולא כל כך קשה לכתוב. |
|
||||
|
||||
אני לא כל כך בטוחה שקל להקריא אותו, אבל בכל מקרה התכוונתי שקשה להמציא אותו תוך כדי דיבור. |
|
||||
|
||||
2. הבנתי, ואני מסכים איתך כאן. 1. הייתי יכול לקשר אותך לכמה הודעות באייל. (מקדים מכה למכה: אבל לא מסתכלים פה בעין יפה על פרסומת עצמית.) 0. יצא לי במקרה לחשוב על זה לאחרונה, ואולי מישהו שניסיונו עם פעוטות טרי משלי יוכל להזכיר לי - יש שלב שבו הם מנסים לדבר, מוציאים הרבה קשקושים מהפה במה שמסודר כמו משפטים, אבל כשמאוד לא סביר שהם באמת מנסים להגיד משהו ספיציפי, אלא נראה שהם סתם מחקים פעולה שהמבוגרים מסביבם עסוקים בה כל הזמן, אך שיעודה עדיין לא ברור להם בכלל? |
|
||||
|
||||
הייעוד ברור מאוד, אלא שהם עדיין לא מסוגלים (מבחינה מוטורית ומבחינות אחרות) לדבר ממש. זה כמו שתקבל ליד גיטרה חשמלית בלי לדעת לנגן, ובכל זאת תרצה נורא להרגיש כמו קלפטון. אתה תפרוט כמו משוגע, אבל התוצאה תהיה קשקוש אחד גדול (סליחה על הסופרלטיבים, הרגע שתיתי חצי כוס בירה שחברים השאירו כאן). |
|
||||
|
||||
אני יודע שקשה להם הדיבור עצמו, אני מתכוון לשלב מוקדם יותר. חלקם מתחילים לנסות לדבר עוד בשלב שבו אפשר להאמין שהם לא יודעים מה המטרה? |
|
||||
|
||||
בעיני, המטרה אינה דיבור אלא תקשורת, ואותה הם משיגים כבר מיום לידתם. |
|
||||
|
||||
0. אינני יודעת לגבי סידור של משפטים, אבל חברה שבתה היא בת שנה וחצי בערך אמרה לי שהיא נוהגת לנאום נאומים ארוכים ומלאי פתוס - בג'יבריש טוטאלי, כמובן. לא שמעתי אז אינני יכולה לשפוט. לעומת זאת, לפני זמן רב ראיתי הצגה של תיאטרון לה מאמא לפי טרגדיה יוונית שכבר אינני זוכרת מהי (הצגה מדהימה ממש). הם לקחו את כל הטקסט היווני הכבד ואמרו אותו כג'יבריש, והחלק המדהים שבעניין היה - מעבר לזכרון הפנומנלי שנדרש מהשחקנים, לדעתי - שהם הצליחו בפירוש לתת תחושה של הבדלים מעמדיים בלשון עצמה. עד היום לא גיליתי איך עשו זאת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |