ירושלים רבתי 259
איך להציל את העיר מעודף כוונות טובות? מבט על ההצעות להגדרה מחדש של גבולות העיר מנקודת מבט סביבתית.
(צילום: ג'סטין מקינטוש, תחת רשיון CC Attribution 2.0)
גבולות העיר ירושלים השתנו מאוד במהלך המאה העשרים, ועתה מסתמנת אפשרות לשינוי נוסף שלהם - הן בכיוון של צמצום שטח העיר שמעבר לקו הירוק, והן בכיוון הרחבתה מערבה על חשבון נופי הרי ירושלים. אך לאור המצב הקיים, כדאי לשקול דווקא עמדה אחרת - בעד צמצום גבולות העיר הן במזרח והן במערב, תוך כדי סיפוח מעלה־אדומים לתחומי העיר, עם מסדרון צר אליה.

עם תום מלחמת ששת הימים, העבירה הממשלה החלטה, וגבולות ירושלים הורחבו מאד (רק מעבר לקו הירוק), ללא הגיון אורבני. כך קיבלה ירושלים "אצבע" עד שדה התעופה שהוקם על חורבות המושבה עטרות, וכך סופחו לירושלים כפרים קטנים מדרום־מזרחה (צור־באחר, אום טובא, ג'בל מוכבר ועוד). סיפוח זה יצר בעיה דמוגרפית.

בירושלים, מאז שנת 1850 לערך, יש רוב יהודי, אך הסיפוח הגדול העמיד רוב זה בסכנה. לפיכך, הופקעו אדמות רבות והוקמו שכונות (למעשה ערי לוויין מנותקות) ליהודים בלבד - נווה־יעקב, גילה ורמות־אלון. מאוחר יותר קמה כך גם פסגת־זאב ועתה חומת־שמואל ("הר חומה"). בהקמת השכונות, נוצל צינית הנימוק הדמוגרפי לקביעת עובדות בשטח, על חשבון השטחים הפתוחים.
אזור פסגת־זאב הוכרז בזמנו כשמורת נוף, המשמרת את נופי ספר־המדבר, ומאוחר יותר הפך לשכונת מגורים. בחומת שמואל, נכרת יער שנמצא שם עשרות שנים.

שכונות אלו, להבדיל מאחרות (תלפיות מזרח, רמות אשכול, גבעת שפירא) מנותקות גיאוגרפית מהעיר העברית. הפלסטינים מצידם, לאחר שנות הזנחה, החלו בבנייה לא חוקית מסיבית, שמטרותיה העיקריות - מעבר לסיפוק צרכי דיור - הן ניתוק פסגת זאב, נווה יעקב ומעלה אדומים מירושלים העברית.

כיום, מסתבר שמאמץ בניית השכונות היהודיות לא הבטיח יתרון דמוגרפי ארוך־טווח: בירושלים כיום 69% יהודים ו31%- ערבים. הריבוי הטבעי הערבי גדול יותר, ולאור זאת, אותם קובעי מדיניות שבנו את כל השכונות הנ"ל, לוטשים עיניהם מערבה. בשנת 1991 סופחו לעיר כ-‏30 אלף דונם, עד פאתי מבשרת ציון, משיקולי הדמוגרפיה.

התנגדותם של הגופים הירוקים מנעה עד כה בניית ולו דירה אחת בשטחים אלו, שרובם מיוער ומכיל ערכי טבע, נוף והיסטוריה, אך שלל התוכניות נמשך. מנהל מקרקעי ישראל מקדם בניית מרכז עירוני בצור־הדסה (10 ק"מ מדרום־מערב לעיר) שיסופח לבירה - שוב "כדי לשמור על האיזון הדמוגרפי", ויש שפע תוכניות אחרות שמשמעותן אחת: קבירת הרי ירושלים תחת בטון ומלט.

האם זה שווה את המאמץ?

ככל שעיר תופסת שטח רחב יותר, ההשקעה בתשתיות יקרה יותר, השימוש בתחבורה ציבורית יעיל פחות וכספי הציבור מתבזבזים. בירושלים, בשטח 140 קמ"ר, חיים 630 אלף איש. בפאריס, בשטח לא גדול בהרבה, חיים (בעיר בלבד) 2.2 מיליון בני אדם. ז"א, אין צורך לספח שטחים חדשים לירושלים מסוג צור־הדסה, כאשר שטחים קרובים שגובלים פיסית בעיר אינם בנויים כלל, ובעיר עצמה אין בנייה לגובה - אפילו באזורים שאין להם ערך היסטורי מיוחד (גונן־קטמון וכו').

בימים אלו, כחלק מהמו"מ עם הפלסטינים, הועלו מספר הצעות לשרטוט מחודש של גבולות העיר, שפורסמו לפני שבועיים ב"הארץ":

הצעה ראשונה, מוסיפה לעיר את גוש עציון, מעלה אדומים וגבעת־זאב.
הצעה שנייה מספחת שטחים אלו, אך במקביל מוותרת על אזורי שועפט, צור־באחר וג'בל מוכבר. כלומר, האוכלוסייה הערבית בתחום העיר העברית מצטמצמת מ-‏200 אלף נפש ל-‏95 אלף בלבד, והרוב היהודי עולה ל83%-. זאת, כאשר כל המקומות הקדושים נשארים בריבונות ישראל.
הצעה שלישית, רדיקלית יותר (ולא מקובלת עלי) מגדירה את העיר העתיקה כ"מרחב קודש מיוחד", ובכך מצטמצמת האוכלוסיה הערבית ל-‏66 אלף, עם רוב יהודי מוחץ של 88% (תישארנה בריבונותנו שכונות ערביות רק בין העיר העתיקה להר הצופים, קטע קטן בדרך לפסגת־זאב ובית־צפפא).

הצעות כאלו, למעשה שומטות את הטיעון הדמוגרפי מתחת רגלי כרישי הנדל"ן המתאווים ליערות ירושלים, לטראסות ולמעיינות.

מן הראוי, במסגרת זו, גם להזכיר את האפשרות של ביטול סיפוח השטח ממערב לירושלים, ולחשוב ברצינות על הפיכתו לגן לאומי לרווחת תושבי הבירה - בדומה לגן הלאומי בכרמל ממנו נהנים תושבי חיפה.
קישורים
ירושלים - האתר הרשמי
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "סביבה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

שתי ערים לשני עמים 6420
עיר הבירה הופכת קלריקלית-ערבית במהירות: קצב גידול אוכלוסיות החרדים והערבים בה מתחרה ללא הצלחה בקצב הנטישה של החילונים. בניה נמוכה ולא יעילה יוצרת דווקא במרכזי העיר אזורי עוני מטורף ומטריד, המכער את פניה. ירושלים צריכה, מעל לכל, מגורים זולים יותר ותכנון בין-תרבותי יעיל יותר, ומהר, כי אחרת היא תישאר בירה שבינה ובין המדינה יש רק מעט מן המשותף. כמו בימי קדם, ירושלים היא בירת ממלכת יהודה, ותל-אביב מיטיבה למלא את תפקיד בירת ממלכת ישראל. האליטיזם הירושלמי קיים בכל, אך הוא סמוי מן העין, כך שהגרעין המתאים לשינוי קיים. הבעיה היא, בעיקר, שאנחנו החילונים ויתרנו על העיר. יותר פשוט להיות במקום אחר.
''אנחנו החילונים'' 6422
באופו מפתיע אני מכיר כמה חילונים שגרים בירושלים, אבל "אנחנו החילונים" כנראה שלא גרים בעיר. "אנחנו החילונים" גם לא גרים בעכו, צפת, פתח, תקווה, אשקלון, לוד, אשדוד, יבנה, גדרה, חדרה....
באופן מפתיע מרץ זוכה בירושלים ל17 אחוז (תקנו אותי אם אני טועה).
למעשה אני חושש שאתה פשוט מתכוון ש"אנחנו החילונים" גרים היכן שאין יותר ממאסה קריטית של "דוסים" שלמרבה הצער חיים בירושלים ובאורח החיים המאוס שלהם יוצרים "איזור עוני מטורף ומחריד, המכערת פניה".
אותם מקומות "מכוערים" המהווים משום מה אטרקציה תיירותית בעיני שוטים שלא מבינים עד כמה "אנחנו החילונים" צריכים לסלוד מכל מה שנודף ממנו ריח של דתיים, קיימים גם ביפו, עכו, צפת ובכל עיר בעלת שכונות ישנות טיפה יותר מ"ארסף" או קיסריה, אבל באותם מקומות יש פחות דתיים, לכן "אנחנו החילונים" רשאיים להתענג למראיהם.
בכל זאת, אנחנו החילונים 6433
קודם, אנא צטט אותי נכון, לא אמרתי שהעוני "מחריד" אלא "מטריד". אני חושב שלאנשים שנדרסים על ידי חוסר דיור צריכים להיות פתרונות טובים יותר מאלה שמציעה ירושלים. הבעיה היא כלל ארצית, אגב, אבל היא חריפה מאוד מאוד בירושלים ובנותיה.

לא, המקומות המכוערים לא מהווים "אטרקציה תיירותית" (אני לא זוכר תנועת מטיילים ערה בגונן ו' או בארנונה ד'). דווקא רחביה, המושבה, העיר העתיקה, זוכים לנתח תיירות גדול יותר בצורה משמעותית.

אני גם לא חושב שיש בהכרח קשר בין עוני לכיעור. מאה שערים, למשל, אחד המקומות העניים בארץ, כן נחשב אטרקציה תיירותית חיננית.

יפו ועכו שהזכרת הם דווקא דוגמה טובה, אפשר לצרף גם את חיפה. כולן ערים מעורבות, ולא זכור לי שדתיים בחיפה ערכו פוגרום אנטי-נוצרי, או שיהודים בעכו שרפו מסגד. בירושלים יש בשבועות האחרונים גל של הצתות (חרדיות?) של בתי-כנסת לא-אורתודוכסיים; בירושלים ערך/ערכו חרדי(ם) פוגרום בביתן של צעירות נוצריות שגרו בשולי מאה שערים (וככל הנראה היו מעורבות גם בפעילות הטפה להתנצרות); בירושלים מתרחשות הפגנות השבת האלימות ביותר במדינה (השווה ההפגנות הנעימות של קולנוע "היכל").

אין לי גם התנגדות לשכונות ותיקות. חלקן ודאי ראוי לשימור טוב יותר משהן זוכות לו (נחלאות או פלורנטין יוכיחו למה אפשר להגיע במודל פרו-קהילתי חכם). זה ודאי משרת את האוכלוסיה החלשה בעיר, ולכן ההשפעות החלוקתיות של המאמץ הזה הן ראויות.

לשאלתך, "אנחנו החילונים" גרים בקרית מלאכי וברעננה ובאשדות יעקב ובבאר שבע ובדימונה ובאילת. מירושלים "אנחנו" בורחים, וזו לא רק social mobility, לדעתי זו בחירה חברתית-פוליטית. אורח החיים החרדי איננו "מאוס", אבל הפולשנות שלו לאורחות חיים שלידו מציקה מאוד (החרדים מרגישים את אותו דבר). החרדים זוכים לנצחונות פוליטיים ותדמיתיים, והחילונים מגיבים ב-exit המוני. זו לא הסיבה היחידה (די לציין את מחירי הדירות העולים), אבל היא לא מבוטלת. הדבר האחרון שכדאי לעשות הוא להתכחש לזה.

:
:
.
זה המקום לתקן ולומר שמרצ לא קיבלו בירושלים 17 אחוזים מהקולות, אלא 7.2 אחוזים בלבד. זה לא הרבה ולא מעט. גוש השמאל כולו קיבל מעט, יחסית. בהצבעה לראש הממשלה, אגב, היה הפרש דרמטי בין המועמדים, ותוצאות הפוכות בדיוק בתל-אביב ובירושלים (35-65), אני אשאיר לך לנחש איפה הוביל ברק ואיפה נתניהו. זה גם המקום להגיד, שאפשר היה לצפות לבדיקה טיפה יותר רצינית של הנתונים מצידך.
אני עדיין לא יודע מה הקשר לדיון הנוכחי. אני אגב האחרון שיטען שאין בירושלים מצביעי מרצ – אני מכיר אחד אישית.
בכל זאת, אנחנו החילונים 6449
בבחירות לעירייה מר"ץ לא קיבלה שישה מושבים מתוך שלושים ואחד?

ולעצם העניין, הגבתי בצורה מבולבלת על שני נושאים שונים, האחד הוא התיאור השלילי של ירושלים על ידך, ואותו תיקנת בתגובת הנוכחית ועל כך אני מודה. השני הוא מה שאתה מזהה כ"אנחנו החילונים" מטריה תחתיה אתה כולל יותר אנשים מאלו שהיו מתגודדים תחתיה כדי לא להרטב. בדימונה לא קיימים אותם "אנחנו החילונים",ולמרבה הפלא גם לא באילת, (שם קיימת קוהליציה מופלאה בין מר"ץ למפד"ל) באשדות יעקב כנראה ישנם כמה (אני מכיר אישית...) אבל שוב לא תמצא אותם בקריית מלאכי.
ממש שיא הנאורות 6464
'' דוסים שחיים באורח חיים מאוס ''
עם אנשים כמוך לא צריך אנטישמים.
אם היו אומרים על הערבים שהם חיים עם ביוב זורם ברחובות
אתה בטח היתה נזעק
חדל התלהמות 6465
לפי מה שהבנתי מדברי משה דורון עד כה, הוא אינו נמנה עם "שונאי הדוסים" ודבריו נאמרו בציניות. עכשיו בוא ונבחן את השתלשלות העניינים:
פרופ, ש"ק ריש מתייחס לעוני ולצפיפות בקרב האוכלוסייה החרדית בירושלים. משה בציניות מקצין את דבריו ומנסה ליחס להן משמעות מתנשאת תוך שימוש בביטוי "אורח חיים המאוס של חרדים". מיד קופץ לו בובי ומתלהם "עם אנשים כמוך לא צריך אנטישמיים" (ואם לא היה משה דורון, היית זקוק לאנטישמיים? כנראה שכן, אחרת איך תצדיק את תחושת הרדיפה שלך?)
בתוך 3 תגובות יהיה ברור לכולם שהשמאלנים שונאי הדוסים אמרו שאורח החיים החרדי הוא מאוס למרות שמי שאמר את זה אינו שמאלני כלל ואף יש לו נטייה קלה לכיוון הדוסיות. השמאלני אמר שיש בעיה של עוני במגזר החרדי בירושלים (כמו שיש בעיית ביוב ברוב הכפרים הערביים בשטחים).
עם ידידים כאלה לא צריך אויבים 6482
שתי ערים לשני עמים 129306
מה הקשר??
חילוני או לא חילוני - יהודי זה מה שחשוב
וגם מה הקשר יש מ-ל-א חילונים בירושלים אומנם לא כמו מ'ס החרידים, אבל זה כמו שתגיד למה אין חרידים בקיבוצים או למה אין חיולנים רבים בבני ברק...
ובמקום להתעסק בזה יש צורך קודם כל להיות מודעים למ'ס הערבים.
שתי רשתות לשני סוגים 129751
אחת לאלה שיש להם מה לכתוב
שניה לקשקשני רשת מסוג האלמוניים.
שתי ערים לשני עמים? 129767
החרדים הבריחו את החילונים מירושלים כמו שעוד מעט אם ימשיכו בכפייה הנוכחית יבריחו מכל הארץ.
מה הבעיה עם ערבים? ‏1

1 התאפקתי מאוד לא לכתוב ניסוח אחר לשאלה זו לתשומת ליבך
6421
אכן רצוי ובדחיפות להפסיק לפתח את ירושלים לכיוון מערב. פה נגמרות ככל הנראה נקודות ההסכמה בינינו.

כיוון ההתפתחות הטבעי, הן מבחינת רצף הישובים, הן מבחינת טופוגרפיה נוחה והן מבחינת שמירה על ''הריאות הירוקות'' של ירושלים, הוא מזרח העיר המדברי. אזור הר חומה שהוא המשך ישיר לגילה, תלפיות וארמון הנציב, הוא קשור לירושלים הרבה יותר ממבשרת ציון.
אזור מעלה אדומים הוא צפוף מעט יותר, אך מי שמכיר את המרחבים מצפון לכביש ירושלים מעלה אדומים, מתפלא לא מעט על ההחלטה הפוליטית שלא לבנות במקום זה, בעוד מבשרת ורמות במערב מתפתחות ללא הרף על חשבון שטחים ירוקים.

הסיבה ליתרון הדמוגרפי של ערביי מזרח העיר איננו בריבוי הטבעי שלהם, מכיוון שירושלים משופעת במשפחות ברוכות ילדים (מה שאומר ההפער הדמוגרפי יכול להצטמק עד אחוז מסויים ואז להפתח מחדש) אלא העובדה שבירושלים חסרים מגורים בזול למשפחות צעירות, מחסור ממנו הערבים לא סובלים כידוע. דווקא בנייה יהודית מאסיבית במזרח העיר, שתצמצם את השטח הפתוח להשתלטות ערבית בלתי חוקית, היא זו שיכולה להשפיע לטובה על המאזן הדמוגרפי בעיר. הגדרה מחדש של שטח העיר זה דבר יעיל אולי לבחירות לעיריה, למפלגות ציוניות אולם אין בכך שום משמעות אמיתית הנוגעת לשיקולים לאומיים.
מעלה אדומים 6423
כאשר כתבתי את המאמר בתחילה, אכן התייחסתי לכך שאזור מעלה אדומים הוא אזור נוח למדי לבנייה מבחינה סביבתית. עם זאת, החלטתי שראוי יותר להתמקד במתרחש מערבית לירושלים - היום למשל בהארץ מופיעות תוכניות ל- 26 אלף יחידות דיור בשטח נרחב המנותק בעיקרו גיאוגרפית מהעיר (רכס לבן, הר חרת ועוד).
איני מסכים לטענה שבין מעלה אדומים לירושלים ראוי לבנות - כוונתי לבנייה דרומית ומזרחית למעלה אדומים, בואכה קידר ומישור-אדומים, ללא פגיעה בקרקעות בבעלות פלסטינית, וללא פגיעה בנוף היפה של חורשות אורנים ושטחי ספר המדבר.
וכעת לגבי האוכלוסייה הערבית: הבנייה המוצעת על ידיך במזרח העיר, תהיה כולה על קרקעות פרטיות שלא הופקעו - כל קרקע שישראל הפקיעה כבר נוצלה לבנייה ולכבישים וכיו"ב. האם אתה מודע להשלכות? כאשר ממשלת רבין ניסתה להפקיע כמה עשרות דונמים, היתה סערה בינלאומית. שווה בנפשך מה יקרה אם יופקעו יותר מאלף הדונמים שבין גבעת חומה לרמת-רחל.
ושאלה לסיום: באיזה גבולות צריך להיות רוב יהודי? למה שלא תכלול בתחום הרוב הזה את בית-לחם? אבו-דיס? ואולי את בית-שמש?
האם אתה מודע לכך שבהצעות שעלו בשנים האחרונות לספח לירושלים את מבשרת-ציון והסביבה, הסיבה העיקרית שאיש לא הציע לספח את השכונה החרדית בקרית-יערים, היתה שזה יחייב סיפוח אבו-גוש, ובכך ייפגע אותו רוב יהודי מקודש בירושלים?
ירושלים ההיסטורית היא שטח מצומצם ביותר, וירושלים המודרנית גדולה בהרבה, כאשר הגבול חוצה פיזית לשניים יישובים ערביים (אבו-דיס למשל). זהו גבול שרירותי, וניתן עדיין, בכל דרום-מזרח העיר, לשרטט גבול ממשי בין שכונות יהודיות וערביות. בצפון העיר יותר קשה - אבל אפשרי. גבול חדש כזה יהיה לא פחות הגיוני גם לצורך שיקולים לאומיים.
רוב יהודי? 6429
תסלחו לי על הבורות -
אבל למה זה כ"כ רע שלא יהיה רוב יהודי בבירתינו הקדושה?
מה יקרה אם יהיו בעיר, בוא נגיד 50% יהודים?
השמיים ייפלו?
או שאולי זה יבטל את הלגיטימיציה המובנת מאליה שעיר כבושה יכולה להיות הבירה שלנו?

אלקין

נ.ב.
שמתם לב כמה יודים יש בלגיטימיציה?
רוב יהודי? 6434
אני מניח שארבע מאות אלף הירושלמים אזרחי ישראל היהודים יתנגדו לגישתך.
כיום משיקולים פוליטיים, הפלסטינים מחרימים את הבחירות בירושלים, אבל מה יהיה אם הם יחליטו לנצל את האופציה הדמוקרטית לאחר השגת רוב כזה, ולהכתיר את פייסל חוסייני (או גרוע יותר - עכרמה צברי, המופתי בהר הבית) לראש העיר המאוחדת ?

מעבר לכך העיר היא בירתנו עוד טרם 67 כאשר לא כבשנו אף אחד. איחוד העיר נראה לי חיוני ועיקר המחלוקת שלי היא לגבי הגבולות ולגבי ההשלכות שיש מהעניין הזה לשטחים הפתוחים.

, לגיטימציה - legitimation
ויש לך יוד אחת מיותרת כאן אם כבר התחלת
למה לא? 6439
אני מצידי מניח שלשאר תושבי העיר המוסלמים מגיע לבחור נציגים בכמות שווה לחלקם באוכלוסיית ירושליים.
וכן, אני גם מאמין שאם יהיה רוב ערבי בעיר אין שום סיבה שלא יהיה לה ראש עיר ערבי.
אני בטוח שאתה לא רוצה שבתל אביב, לדוגמא, ישבו רק ערבים בעיריה.
העיריה צריכה לייצג את האוכלוסיה של העיר, אחרי הכל.
ואם כבר אתה רוצה לפתור גם את בעיית הרוב היהודי, וגם את בעיית הכיבוש - הנה פיתרון יצירתי - חלק את ירושליים לשניים - מערב ומזרח.
כל חלק יוכר כעיר נפרדת.
ואני בטוח שלא יקרה יותר מידי נזק אם נעביר את המזרח לשליטת האו"ם.
וגם אם לא - אל תשכח שגם אם פייסל חוסייני או אחד מחבריו ייבחרו לראשי עיריית מזרח ירושליים - הם יהיו כפופים לסמכות של הממשלה.

וכתבתי בהתחלה לגיטימי.
ואז, שיניתי את הרוב והוספתי 'מציה'
ועמכם הסליחה.
אלקין
למה לא? 6440
אני מציין שכבר מהמאמר המקורי, אפשר להבין שאני מוכן לחלוקת העיר. עם זאת אני רוצה שחלוקה זו תהיה על בסיס הגיוני גיאוגרפית, וכן מעדיף שהמקומות הקדושים יישארו בידינו. עם זאת, במאמר זה השתדלתי להתייחס לעניין מנקודת מבט צרה, והיא העניין הסביבתי, שאינו עולה בדרך כלל לדיון בהקשר מהסוג הזה. לצערי, רוב המגיבים מעדיפים להתייחס לעניינים אחרים, שגם אם יש בהם עניין ציבורי רב הם כבר די לעוסים, וכמו תמיד שיקולי הסביבה נדחקים לפינה.
למה לא? 6500
שיקולים סביבתיים ( אם כי לא בעלי משקל כמו שיקולים מדיניים ) לחלוקת ירושליים -
א. תימנע בנייה במזרח ירושליים ( אני תמיד אמרתי שיש בעולם שוטרים
יותר נחמדים משלנו, וגם יותר יעילים. (אם שוטר קורא את התגובה - שידע שאני לא מתכוון ספיציפית אליו, ושאני חושב שהוא באמת עושה עבודה טובה - עלה והצלח!!! )
ב. כשהמרוץ להשגת הייתרון הדמוגרפי ייפסק במערב ירושליים - נפסיק לבנות מערבה כמו מטורפים.

נכון שזה כבר הרבה פחות לעוס?
אלקין
למה לא? 6502
שים לב,
מהמאמר עצמו כבר ברור שזו דעתי, השאלה היא יותר איזה גבולות. אני אומר שגם חלוקה חלקית, תבטל את הנימוק הדמוגרפי המטופש.
לגבי ''תימנע בנייה במזרח ירושלים'' - טיעון מגוחך. בין אם יבנו שם ישראלים או פלסטינאים, ברור שיבנו בשטחים שאין עליהם הגנה חוקית כריאות ירוקות וצמודים לשכונות ולכפרים. הרי אם היתה הגנה כזו מערבית לבירה, לא הייתי צריך בכלל לכתוב את המאמר.
למה לא? 6505
בנוגע למזרח ירושליים - כמו שכבר טרחתי להזכיר - האו''ם הרבה יותר רגיש לנושאים סביבתיים.
בנוגע למערב ירושליים - באמת צריך חקיקה.
למה כן? 6441
גם הערבים שותפים חוקיים לבחירות לעירייה אם הם לא מעמידים מועמד זאת בעיה שלהם.
לחלק את העיר לשני חלקים זוהיא בחירה גרועה גיאוגרפית, ודמוגרפית היא לא תיצור יותר מאשר מסך ברזל ותנתק את היהודים מהמקומות הקדושים ליהדות וזוהיא גם החלטה גרועה כלכלית.
ואם אתה דואג להפרת שיוויון הזכויות מהצד היהודי אז תנסה לבקר בהר הבית הוא בשאר מקומות קדושים ליהדות בעיר העתיקה מבלי שיזרקו עליך אבנים או שתחטוף כמה הערות לא במקום בעוד התושבים הערביים של אזור ירושליים יכולים להסתובב איפה שמתחשק להם.
מסך הברזל הירושלמי 6476
ולנתק את הערבים מהמקומות הקדושים זה יותר טוב?
אני מניח שאתה יודע שלערביי הרשות הפלסטינית והשטחים אין שום דרך להגיע להר הבית?

משטרה בינלאומית בוודאי תוכל לשמור על הסדר - באופן שוויוני - בלי שב"ק ועינויים.
לא עדיף?
נימי נים? 6496
זה כמובן השב"כ - שירות הביטחן הכללי ולא השב"ק - שופים, בופים, קטעים (הכל במלעיל) או שאתה טוען שפילוני מתעלל בערבים בדרך לתפילות יום השישי?
נימי נים? 6498
יופי.
תהרוג אותי על שגיאת כתיב.
אם זה עושה לך הרגשה טובה, אני תמיד יכול לכתוב כחה עם חית.
be a sport! 6499
אויש, על תעלב, זו בסח אכול איזדמנוט לעפגין ידה ולרדט כצט אל עכרים. וחוץ מזה בדרך כלל התיקונים הללו הם הזדמנויות מצויינות לקצת הומור, כפי שכבר ספגתי בעצמי.
נו, יופי. 6501
שופים, בופים ושאר ירקות 6606
באשר לשם הלהקה, שמעתי אותם מסבירים אותו כ"שופים, בופים, קטעים וסחתין", ובהזדמנות אחרת כ"שופים, בופים, קטעים וסבבה". לאור מה שנאמר כאן, אולי אפשר להציע להם לשנות את שמם ל'שב"ק ע': "שופים, בופים, קטעים ועינויים". לא קול?
שופים, בופים ושאר ירקות 6689
כן, אבל אז איך יבדילו בין השב"כ לבין השב"ק?
תגובה - רוב יהודי? 6463
הייתי רוצה להציע הצעה יצירתית מעט ,
מה באמת יקרה , אם לירושלים המאוחדת יהיה ראש עיר ערבי ?

אז בתור התחלה ההזנחה המזעזעת של המגזר הערבי במזרח העיר תפסק , אולי חלקו אף יתפתח
העיר תתקרב למצב האוטופי של שתי בירות לשתי עמים
ואולי , רק אולי , המדינה תוכל לתפקד במצב זה בהרמוניה.
כמה נפלא יהיה מצב בו במדינה היהודית ראש העיר הבירה הוא ערבי אזרח המדינה?
מעלה אדומים 6451
הרקע מצפון לכביש ים-מעלה אדומים היא קרקע מדינה, וכבר קיימת תוכנית מתער לבניה על אותו מקום אולם תוכנית זו מטורפדת על ידי הדרג המדיני משיקוליו הם. באזור אבו דיס ישנם קרקעות בבעלות פרטית יהודית, ובבעלות לאומית עליהם מתכוונת עריית ירושלים לבנות.

הרוב היהודי הרצוי בעיני הוא בכל ארץ ישראל אולם אם רוב במקום אחד בא על חשבון רוב במקום אחר, אני אעדיף את אזור י-ם (קירבה פיזית) על פני אזור אחר (תל-אביב יפו לדוגמא). אין יותר מידי משמעות בעיני אם הרוב כלול בשטח המוניציפאלי של ירושלים או לא.
המועצה לדמוגרפיה גזענית 129768
איך אתה בדיוק מתכנן להשיג רוב יהודי על ידי עידוד ילודה ‏1 או על ידי גירוש נניח חצי מהערבים וסתם לא יהודים מישראל?

1 כאשר אני שומע את אפי איתם מדבר על המשרד למשפחה היהודית ועידוד נשים יהודיות ללדת הרבה ילדים יהודים איך שהואמסיבה כל שהיא אני נזכר בבחורות בלונדיניות וחבורה של חיילים במעילים ארוכים.
קצת חדשות טובות 72578
במציאות התכנונית המטורפת של העיר ירושלים, זכינו אתמול למעט חדשות טובות לשם שינוי, עם דחיית תוכניות הבנייה בעמק פרי-ההר, הנמצא בלב מערב ירושלים:
מגמות ההתפשטות נמשכות 76451
תמ"מ ירושלים: ובליבה השאלה הדמוגרפית

קישור לכתבה מעיתון גלובס היום (דורש רישום):

אושרה ''תוכנית ספדיה'' 116933
הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים אישרה את תוכניות ההרחבה המאסיבית של ירושלים מערבה.
לראשונה, גולשת העיר מערבה אל מעבר לנחל שורק, לרכס הר חרת שמדרום למבשרת ציון, וכן רכס לבן מדרום למושבים אורה ועמינדב.
תושבי מבשרת ציון יכולים להתכונן לסיפוחם לירושלים בתוך כמה שנים, לאחר בניית השכונות החדשות בהר חרת.
בעיתונות, ההחלטה עוברת כמעט בחשאי, וחבל - זו ההחלטה האופרטיבית המשמעותית ביותר לגבי עתידה של ירושלים מאז חוק יסוד ירושלים בירת ישראל, בשנת 1981.

עם זאת, מסתמנת יצירת חיץ שיבלום המשך התפשטות מערבה, באזור סטאף-עין-חמד. נחכה ונראה האם רצועת חיץ זו תזכה להגנה החוקית המיוחלת בדמות הכרזת הגנים הלאומיים הר צובה וסטאף.

חרד לירושלים 162655
הפיתרון שלי הוא להפוך את ירושלים למרכז הארץ במקום תל אביב. ירושלים היא המרכז הדתי והלאומי של הארץ ותל אביב היא הבירה התרבותית והכלכלית של הארץ. האם יעבירו את מרכז העסקים של ישראל לירושלים ויפתחו את ''מרכז פומפידו'' של הארץ בירושלים ויתחילו לפתוח יותר מקומות בשבת בכול העיר לדעתי מרכז העסקים של המדינה צריך לבנות אותו בצד המזרחי של העיר כדי לעודד יהודים לגור בחלק המזרחי.
גאוני! 162693
אני מציע קניון(או שמא חניון) על הר הבית.
ח"כ שטרן לעיריית י-ם: לשקול מחדש התפשטות מערבה 177101
כתבה בגלובס מהיום
פתרון בהר חומה? 363752
(נראה לי הכי סביר להדביק לכאן, הצעות אחרות יתקבלו בברכה)

"חמש משפחות ערביות פנו באחרונה אל מתווך דירות וביקשו לרכוש במרוכז חמש דירות בשכונת חומת שמואל, הידועה יותר כהר חומה, בדרום ירושלים. כל הפונים ערבים ישראלים: שני רופאים, שני עובדים סוציאליים ועורך דין אחד. שווייה המוערך של העסקה כמיליון דולר; המשא ומתן נמשך."

הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים