הידד לשנסון העברי! | 2404 | ||||||||||
|
הידד לשנסון העברי! | 2404 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
1. תודה רבה על הכתבה. הסתקרנתי. מאוד. --- 2. מתוך בורות מוחלטת1 ובסדר כרונולוגי הפוך (כי הלכתי לפי "הגטו סווינגרס"): א) על Swingers ושות' - מגוגל, כמובן: (ומשם: קטע שקלט אותי - או שקלטתי אותו: Both klezmer and New Orleans jazz have undergone a tremendous revival of late as younger musicians have reinvented and reinvigorated these traditions, imbuing them with a new and vital spirit. Brave Old World and Kermit Ruffins and *His Barbecue Swingers* are extraordinary young players on the cutting edge of tradition musical ambassadors of their communities. Armed with impressive virtuosity and contemporary sensibilities, they carry the best of history as they create the future. סליחה על הבלגן - לא הסתדר לי.)(מצא חן בעיניי השם Barbecue Swingers... :-)) הקישור: אחד מני רבים. --- ב) על ה-Jubilee Singers: אף הקישור לעיל הנו אחד מני רבים. --- 3. משום מה, היה נדמה לי שאריק איינשטין הוא בָּרְדוֹ (Bardo), יהורם גאון נשמע לי כמו טרובדור (בימינו-אנו, אאל"ט, שנסונייר) וחווה אלברשטיין שנסוניירית. אם חטאיי ובורותי קשים ובלתי נסלחים - צר לי מאוד. --- 1 באמת: התחום מוכר לי משמיעה בלבד. אין לי השכלה כלשהי בו. כל תיקון ותוספת מידע להמשך חיפושים יתקבלו בברכה. --- |
|
||||
|
||||
ברדו? |
|
||||
|
||||
אני מנחש שהכוונה היא ל-Bard. מתוך מילון מריאם-וובסטר: Main Entry: 1bard לעומת Troubadour:Pronunciation: 'bärd Function: noun Etymology: Middle English, from Scottish Gaelic & Irish 1 a : a tribal poet-singer skilled in composing and reciting verses on heroes and their deeds b : a composer, singer, or declaimer of epic or heroic verse 2 : POET Main Entry: trou·ba·dour
Pronunciation: 'trü-b&-"dOr, -"dor, -"dur Function: noun Etymology: French, from Old Provençal trobador, from trobar to compose, probably from (assumed) Vulgar Latin tropare, from Latin tropus trope : one of a class of lyric poets and poet-musicians often of knightly rank who flourished from the 11th to the end of the 13th century chiefly in the south of France and the north of Italy and whose major theme was courtly love – compare TROUVère |
|
||||
|
||||
תודה. איכשהו לא חשבתי על בארד.:) |
|
||||
|
||||
הם לא יכולים גם להטיל קסמים? :) |
|
||||
|
||||
ואריק איינשטין כותב שירה?! |
|
||||
|
||||
אז הטרובאדורים הם שם יותר ספציפי, של מי ששר בעיקר על אהבת האבירים (האם זה תרגום טוב ל-courtly love? לא לגמרי מסתדר לי) |
|
||||
|
||||
התרגום המוכר הוא ''אהבה חצרונית''. |
|
||||
|
||||
האם באמת אין הבדל בין טרובדור לשנסונייר? |
|
||||
|
||||
צר לי - לא הגעתי לכאן לפני כן. --- כדי להשיב תשובה מדויקת עליי לבדוק היטב. בין כל המילונים שיש לידי יש הבדלים (גם לגבי *בארד*, גם לגבי *טרובדור*). הערכים שב-תגובה 320190 מופיעים אף הם, אבל: לא רק הם, ולא בדיוק כך. בכל אופן: כתבתי *ברדו* ולא *בארד* כי כך שמעתי בהרצאה של האקדמיה ללשון בנושא קרוב. כנראה, המרצה תרגם את המילה הלטינית bardus ל-ברדו. ההתייחסות שלו הייתה לא רק לסוגה של שירים ושירי-זמר מסוימים אלא ובעיקר לגוון-הקול ולאופן-הביצוע של הזָמָר[*]. (הוא, אגב, נתן את אריק איינשטין כדוגמה לברדו [בארדו]. היה עליי לכתוב *בארדו*, נדמה לי.) (אגב נוסף: זאת לא המילה הראשונה שמקבלת תוספת של תנועה כדי להגות אותה נוח יותר בעברית. כך קורה עם *הֶרְצְל* - אומרים *הֶרְצֶל*.) --- [*] למיטב ידיעתי, הן ה-"בארדי" (ריבוי ל-"בארדוס" בלטינית; יהיה *בארדים* בעברית) והן הטרובדורים לא תמיד שרו שירים, אפיקה ו/או פואמות שחיברו בעצמם - אנחנו מדברים על ימי הביניים. |
|
||||
|
||||
גם לי אותה תחושה - הטרובדורים שרו גלגולים של שירי עם בעיקר, וגם אם המציאו להם מלים חדשות ונושאים חדשים, זה היה מנהג רווח אצל כל מי ששר. השנסונייר, להרגשתי, "אחראי" יותר לשירתו, במובן שהוא לא רק משתתף פעיל ביצירתה, אלא שהיא באה במוצהר להציג את חיי הנפש שלו. מבחינה זו הוא רק צעד אחד מ- singer song writer המודרני, שהביטוי האישי חשוב לו מאוד. הטרובדורים עסקו יותר בבידור קהל, בשיקוף רגשות או הלכי רוח קולקטיביים ואולי גם בסאטירה, ופחות במתן ביטוי לנפשם. |
|
||||
|
||||
מתברר שטרובדורים ושנסוניירים הם שמות כמעט נרדפים. להלן קישור: תוכלי לעיין בו. הוא כולל את התקופה המקבילה בגרמנית. הערה: הייתי בטוחה כי La Chanson de Roland היא אפיקה (אפוס, בכל אופן), כמו El Cantar de Mio Cid - אבל: לא. רק ה-Cantar de Mio Cid מופיע בתור אפיקה: מצאתי קישורים רבים (קל יותר מהקלדת חומר). להלן שלושה שהם אחד: Bards: http://www.geocities.com/Vienna/2662/bards.html אגב: שקספיר זכה לכינוי The Bard. חלק ניכר ממחזותיו (רומאו ויוליה; הסוחר מוונציה; ליידי מקבת'; ועוד) היו *נובלות* איטלקיות או סיפורי עם מבריטניה, גרמניה, סקנדינביה.Minstrels: http://www.geocities.com/Vienna/2662/mins.html Troubadours: http://www.geocities.com/Vienna/2662/troub.html --- שימי לב לשמות החזנים אצלנו לפי שם-המשפחה: אצל האשכנזים תמצאי Kantor - Cantor (כינוי למי ששר במקצועו); אצל האשכנזים קיימת גם הווריאציה: Mussicante, השייכת גם לספרדים; ואצל הספרדיים יש Hazan - חזן. --- תוספת ראויה, בקיצור: מן הטרובדורים התפתחה הסוגה של השירה הלירית. נדמה לי שלהתפתחות הזאת התייחסת בתגובתך. מלבד זאת: כדאי לך לעיין במילונים אטימולוגיים. --- |
|
||||
|
||||
השירה הלירית *המודרנית* אולי מתחילה בטרובדורים. גם ליוונים במאה השביעית לפנה"ס היתה שירה לירית, והם שטבעו את המונח. עוד לפניהם (ובלי מונח), אפשר להרחיק ממש עד שירת שומר העתיקה, ולמצוא שירים שהיום היינו מכנים "ליריים". |
|
||||
|
||||
נכון מאוד. הם אפילו קיימים בתרגום לעברית. |
|
||||
|
||||
:) טוב שתיקנת. (לא שכחתי את סאפפו, למשל. אבל שכחתי לכתוב *המודרנית*.) תודה גם על התוספת החשובה. |
|
||||
|
||||
האם בלטינית מבטאים את ה- u כמו בצרפתית (בין יו"ד לו"ו)? |
|
||||
|
||||
אם אתה צרפתי שמדבר לטינית, אז כן. |
|
||||
|
||||
לא מצאתי כרגע קישורים לטקסטים בלטינית בליווי דִקלום. יש, הרבה - מה שאין לי: זמן פנוי. אבל זה הכיוון. |
|
||||
|
||||
אם אין לך זמן פנוי, הגעת למקום הנכון - אני מוכרת עכשיו חבילות זמן פנוי במחירי סוף עונה. הטבות למקדימים. |
|
||||
|
||||
נכנס לרשימה לביקור הבא בארץ, אם כי הגימיק בתחילת הדיסק נשמע לי קצת כמו... גימיק. |
|
||||
|
||||
אולי זה מפני שאוזני כבר מורגלות לעייפה במיני רעשים וצלילים האמורים לטרוד את מנוחתו של כל בן-תמותה, אבל הקטע הראשון בעיני הוא יצירת מופת בפני עצמו. האינטנסיביות הרגשית יצרה אצלי הזדהות מיידית "אנל'א מרגיש טוב, אני מרגיש טוב... איך אני מרפה ולא מרפה". מעין בליל נפלא של אמוציות שמכה טוב-טוב בבטן את מי ששכל בין אוזניו! |
|
||||
|
||||
משה גורלי (משה? גורלי? כן, משה גורלי) טוען שקרנם של המבצעים שאינם יוצרים ירדה עם השנים, ושזו הסיבה לירידה בפופולריות של נורית גלרון. הטיעון הראשון שווה בדיקה; השני שגוי בעיני: גלרון כבר "לא סוחבת בעלייה" כבר כמה שנים טובות, למרות שהאלבומים הראשונים שלה נפלאים. השירה שלה כיום עושה רושם של הזנחה, לפחות באוזניים שלי - התרחקות מעצמה והתמקדות בפופ, במובן הרע שלו (מישהו זוכר שפעם היתה על הגבול שבין זמרת ג'אז לזמרת רוק? עושה רושם שהיא עצמה שכחה את זה). |
|
||||
|
||||
למה זה סותר? אין מלחינים מוכשרים כארגוב שכותבים לה לחנים מורכבים, אז היא נסחפת לכיוון הפופי-פשטני שבאמת פחות מתאים לה. סביר שיש קשר בין המוטיבציה של זמר לבין החומר שהוא מקבל, ואם אין חומר נוצרת הזנחה. (לא יותר נכון לומר שפעם היתה על הגבול בין זמרת ג'אז לזמרת פופ? הדבר הכי רוקי שעולה בדעתי זה הביצוע של "כשאת בוכה את לא יפה" עם רביץ, אבל בטח תיכף תזכירי לי שירי רוק אחרים שלה). |
|
||||
|
||||
"סוס מעץ" הוא בהחלט רוק מבחינתי, והביצוע חזק ופוגע. כנ"ל "אחרינו המבול", אם כי הוא שיר די גרוע, וגם "אתה הרי יודע" (רק האהבה קירבה אותי לחיים). הייתי מכניסה לכאן אפילו שיר כמו "בחלומי" (תמיד אותה ציפור צועקת), למרות שעל ההגדרות האקדמיות אפשר להתווכח. ומה על "נגיעה אחת רכה"? זה בכלל בלוז. ולגבי ההזנחה - להרגשתי, לא רק בחומרים, גם בצורת השירה שלה ובאינטונציה היא מחפפת. פעם שרה הרבה יותר מדויק וזהיר, וגם ניצלה את כל האוקטבות שלה, לפחות מדי פעם. |
|
||||
|
||||
לזה את מתכוונת כשכתבת "בלוז" ו"ניצול כל האוקטבות"? אם אני זוכר טוב, הביצוע שלה לקטע הזה של טוטס טילמנס היה הסיבה שבגללה קניתי את תקליט ההופעה החיה. |
|
||||
|
||||
יצא לי להיות בהופעה חיה שלה בה ביצעה את הקטע. באמת היה משיאי הערב. אבל ברקת צודקת: זה היה די מזמן. |
|
||||
|
||||
אם אתה אומר אז כן. אבל בלוז לא קשור לזה - ''נגיעה אחת רכה'' הוא בלדת רוק-בלוז. שום קשר לווקאליזה (ואם יש, אנא האר את עיני). |
|
||||
|
||||
אבל זה מה שניסיתי לומר: צורת השירה והאינטונציה דורשות השראה, וההשראה באה (גם) מאיכות הלחן. אני מנחש (וייתכן שאני טועה) שאילו היה עובד איתה היום מלחין מבריק ברמה של ארגוב, היא היתה מוצאת בעצמה את האיכות, הדיוק והמנעד שהלכו לאיבוד כשכל מה שיש לשיר זה פופ חיוור. ("סוס מעץ" - שכחתי. נכון.) |
|
||||
|
||||
ברק אלנקוה הוציא דיסק חדש, "הורה לשוט". הופעת ההשקה תהיה בלבונטין 7 בת"א במוצ"ש 30.4.11 בשעה 22:30. טעימה לדוגמא: מסלולי החישה. גילוי נאות: אני חבר ילדות של ברק, ומשתתף בחלק מהקטעים בדיסק ובהופעה. |
|
||||
|
||||
ב"הארץ" התפרסמה היום ביקורת נלהבת של בן שלו על הדיסק החדש של ברק. איזו נחת. אפשר עכשיו לשמוע את האלבום במלואו באתר בנדקאמפ, כאן. המלצת היום: "באת אלי" (קטע מס' 17), שהוא דואט של ברק ושלי (על גיטרה בס פרטלס). |
|
||||
|
||||
הצליל של הגיטרה בקטע 17 הוא מתוק מאין כמוהו, באמת מזכיר צ'לו באווירה שלו. (חבל שאתה לא יודע לנגן על חצוצרה :-) ) |
|
||||
|
||||
תודה על ההפניה! האזנתי והתרשמתי עד מאוד. יש שירים שהיה לי קשה להאזין לטקסטים שלהם, כמו שיר המוזלמנים. מוזר שהביקורת מדברת על תקדימים של רוק תיאטרלי אבל משמיטה את כפיר שתיוי, אמן קברט-רוק משובח, עם השפעה של טום וויטס, שנעלם לאחרונה (שאחד משני אלבומיו גם נוגע לשואה "שבוע ימים על הפצע"). |
|
||||
|
||||
אחרי ההצפה של קוראי האייל בהופעה הקודמת, אני שמח לבשר על הופעה נוספת של ברק אלנקוה בהשתתפותי: יום ג' 2 באוגוסט ב-8:30, ב"צוזאמן" בלילינבלום 25 ת"א. ההופעה תהיה קצרה, אבל היא לא מיועדת לרכי הלבב - רק ברק ואני על הבמה, וכמעט כל השירים יהיו של שירה + בס בלבד. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |