שהב''ט מופז: ''בכל רגע נוכל להפוך ההחלטה לתת נשק לשוטרים הפלסטינים'' | 2045 | ||||||||
|
שהב''ט מופז: ''בכל רגע נוכל להפוך ההחלטה לתת נשק לשוטרים הפלסטינים'' | 2045 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
''ביום שבו השוטרים הפלסטינים ישתמשו בנשק נגדנו - הסכם אוסלו בטל ומבוטל'' (יצחק רבין ז''ל). |
|
||||
|
||||
חותר תחתיו ומחלק נשק לתומכי ערפאת ברגעים הקריטיים של המלחמה על הנהגת הרשות. פתאום עכשיו זו אנרכיה... |
|
||||
|
||||
כל כך קשה להאמין שמישהו יחשוב שזה הדבר הנכון לעשות 1? למה חייבים להאשים את מופז (או את ה"בדלן של רבין" - פרס? ביילין?) בכוונות זדוניות? איזה אינטרס יש לו 'נגדנו'? על ההחלטה של מופז ניתן להתווכח. על הסיבות להחלטה - זה כבר ילדותי. האינטרסים של מופז הם בדיוק כמו של כולנו: מניעת אנרכיה, ונורמליזציה של הרשות. 1 לא אמרתי שאני מסכים עם זה. גם לא אמרתי שלא. |
|
||||
|
||||
אז זהו, שלא. קודם כל, כי אין חיה כזו "אינטרס של כולנו". האינטרס של ניצה אינו דומה לזה של שכ"ג, ולנמרוד קפון אין את האג'נדה של של ד"ר ברביץ. אם גם עוקבים טיפה יותר מיום אחר היחסים הסבוכים בין שרון למופז, עולה די בבהירות שהם אינם רואים עין בעין את הצורה בה יש לטפל במצב (עוד מהימים בהם מופז היה רמטכ"ל, ושרון היה צריך "להזכיר" לו ש"יש ממשלה בישראל" מס' פעמים). שלישית, לא מדובר בכוונת זדון, אלא באמת על מאבק בין אינטרסים - גם ברשות וגם בישראל: יש כאלה שמעוניינים שערפאת ותומכיו ינצחו (והם גם אלה שהביאו אותו הנה מלכתחילה וחיזקו אותו באמצעות רובים ובחירות "דמוקרטיות" שנתנו לו לגיטימציה מערבית) ואלה שרוצים דווקא את הדחלאנים והאבו מאזנים. |
|
||||
|
||||
בוודאי שיש אינטרס של כולנו: לחיות בשקט, שתהיה לנו ריבונות על מדינת ישראל וכו'. רק על הדרך יש עוד ויכוח. כמובן שגם לאנשים אחרים יש אידאולוגיות נוספות, מעבר לאידאולוגיה המשותפת. ה"אינטרסים" של אותם אנשים, אינם אינטרסים פרטיים, אלא עמדות. הדרך הנכונה, לדעתם, לממש את האינטרס המשותף. שנאמר, "הם אינם רואים עין בעין את הצורה בה יש לטפל במצב". אבל אתה אכן צודק שיחסים אישיים משפיעים מאוד על המשוואה הזו, ושאכן עקשנות של גורם בכיר יכולה להוביל למעשים, שנועדו אמנם לשרת את האינטרס הציבורי, אך הם נעשים באופן לא דמוקרטי. |
|
||||
|
||||
אתה מיתמם עכשיו, נכון? לחיות בשקט זה אומר עם או בלי מיסים של 50%? ריבונות על מדינת ישראל אומר בגבולות 68, 49, 82 או ממלכת שלמה? ומה עניין יחסים אישיים לכאן? האם שרון מינה את מופז לשר כי הוא אוהב אותו מהפלמ"ח? כי הקרחת שלו מצאה חן בעיניו בעת ביקורו במטכ"ל? ואת שלום הוא מינה לשר חוץ כי הוא אוהב לאכול את הקוסקוס של ג'ודית ניר מוזס ווטץ הר ניים? |
|
||||
|
||||
קודם כל, תרגיע את ההתלהמות שלך. "לחיות בשקט", "ריבונות על המדינה" ועוד דוגמאות נוספות, הם המכנה המשותף הנמוך ביותר לאידאולוגיה של כמעט כל הישראלים. כל מי שמעוניין בטובת האינטרס הציבורי מעוניין בדברים אלה. הגבולות הם אידאולוגיה של הפרט, ואי אפשר לייחס אותם לכלל. ביחסים אישיים הכוונה היא לא לעצם המינויים, אלא ליחסי עבודה. וכמובן שלא רק יחסים אישיים משפיעים. אני מנחש שאתה לא מכיר מקרוב שום צמרת של גוף גדול: ארגון חברתי, עיסקי, או גוף של המדינה. יחסים אישיים הם גורם מכריע ביחסי עבודה, והם בהחלט משפיעים על החלטות שמתקבלות בממשלה, בכנסת ובכל גוף אחר. |
|
||||
|
||||
טוב, נראה לי שסיימנו. אפשר בכלל למחוק את כל הפתילון הזה. לא ממש מעניין לנהל דיאלוג עם מי שחושב שכל עוד יש הסכמה על זה שצריך לנשום הכל בסדר, וכל היתר הן זוטות. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שהן זוטות 1. אמרתי שמי שדואג ישירות לאינטרסים המשותפים הברורים של כל אזרחי ישראל (כמעט) - לא ניתן להאשימו בזדון, אלא רק בהליכה בדרך לא נכונה. זה יפה איך שאתה מכניס לי דברים לפה. אני לא מופתע, ציפיתי לזה אחרי התגובה הראשונה שלך לפתיל. 1 אמרתי? קישור בבקשה. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי איזה בדיחה שחוקה. מה אתה טוען שוב? שלא מדובר בזדון? מי הזכיר זדון? רק אתה, נדמה לי. אין דרך לא נכונה כשמדובר במאבק בין אינטרסים. כל דרך היא נכונה לקידום האינטרס שבשמה היא פועלת. ושוב: אין דבר כזה "אינטרס בסיסי" פוליטי, אחרת היתה לנו רק "מפלגת האינטרס הבסיסי", שכולם בה היו תמימי דעים. המאבק בכנסת והויכוח בעם אינו על זכותה של המדינה להתקיים. מה אתה בכלל דוחף את זה לדיון? זה כמו להגיד שכולם מסכימים שצריך לחרבן אחרי שאוכלים. הבעיה היא אופי הקיום - וכאן יש משמעות רצינית הרבה יותר למאבק מכפי שמתואר מתגובותיך. |
|
||||
|
||||
''המאבק בכנסת והויכוח בעם אינו על זכותה של המדינה להתקיים'' - זה בדיוק מה שאני אומר. מופז לא הולך להקים בקרוב מפלגה עם ביילין. יש לו אידאולוגיה דומה לזו של שרון. אין פה מאבק (מעבר למאבק האישי) בין אינטרסים שונים. מופז פשוט חושב ששרון לא פועל באופן הכי יעיל לקידום אותם אינטרסים. ולא, אין צורך במפלגת האינטרס המשותף. אם כולם מסכימים עליו, אין צורך לייצג באופן ספציפי אותו. אופי הקיום - כל כך הרבה מאבקים אידאולוגים נעשים על אופי הקיום. נדמה לי שהמאבק בין שרון למופז הוא לא אידאולוגי, אלא אישי. בכלל, אתה מדבר על כל מיני דברים שאני ''דוחף לדיון''. אתה הגבת להודעה ספיציפית שהקפיצה לך את הפיוז - ובה הצבעתי לכיוון מסוים, בנושא מאוד ספציפי. אתה הסקת מכך שאני חושב שכל השאר הוא ''זוטות''. זה ויכוח טיפשי. |
|
||||
|
||||
הדבר היחיד בכיוון שאמרת בתגובה זו הוא "נדמה לי", וכאן אנו מסכימים. המאבק בין שרון למופז אינו מי יותר מוכשר לבצע עבודה מסויימת, אלא על איזו עבודה לבצע. מדובר בשוני מהותי באינטרס. לצורך כך "מייגס" מופז למאמץ את השב"כ בראשותו של דיכטר (בדלן אף הוא), שיתן חוות דעת "מקצועית" לגבי מי צריך לקבל רובה. הרי רובה לא נותנים לכל אחד (רק למי שתומך בערפאת). הניחוש שלי: שרון ינסה לטרפד את המהלך, אבל לא באופן בוטה שיגרור לחץ אמריקאי חזק מדי, אלא משהו בסגנון של לכפות סמכות נוספת בפסיקה למי מגיע נשק - כלומר, לצרף לשב"כ איזו ועדה נוספת (אולי המועצה לביטחון לאומי) או פשוט ע"י השהיית ביצוע ההנחיה עד לקבלת הצהרה מסויימת מערפאת או דובריו (הצהרה שלא תבוא). או כל דבר אחר שהוא יכול לחשוב עליו ואני לא ב 5 דקות וניסיון לא כזה גדול בפוליטיקה. במצב זה, בו רואים בבירור צד איד מנסה לטרפד את האחר, מה תגיד? אותו אינטרס או אינטרס מנוגד? |
|
||||
|
||||
או.קיי. הסבר לי בבקשה: מה ההבדל באינטרסים (מלבד מאבקי הכוח) בין שרון למופז? זכור, אינטרסים הם: א) אינטרסים אישיים. ב) ערכים. הדרך הנכונה לקידום אינטרס, היא לא אינטרס בעצמה. אם אני נשוי, ואני ואשתי חולקים את כספנו, ואני רוצה להשקיע אותו בתחום אחד, והיא בתחום אחר - אין ביננו ניגוד אינטרסים. יש ביננו *ויכוח*. זו שאלה של דרך. לעומת זאת, אם אני רוצה להשקיע בפק"מ כי אני מעוניין לקנות טלוויזיה חדשה בקרוב, והיא מעוניינת להשקיע השקעה ארוכת טווח כדי לממן את הלימודים של הילדים - זה כבר ניגוד אינטרסים. לי יש אינטרס אישי, ולה יש ערך שלה. |
|
||||
|
||||
נו, ידעתי שיש בעיה בהגדרות שלך... קודם כל, אפילו לסיטואציה שתארת יש בינך לבין אישתך ניגוד אינטרסים, כי האינטרס שלך הוא לקנות בסכום נתון מוצר או שרות מסויים, ושלה אחר (ואל תגיד לה עכשיו שהנעליים האלה פחות ישרתו את האושר שלכם בבית מה ZAIRE החדש שלך!). זה לא שבגלל ששניכם רוצים ש"בסוף לכולם יהיה טוב" האינטרס שלכם זהה. הויכוח הזה הוא על אינטרס שמגולם בסדרי עדיפויות - בדיוק כמו בדוגמה השניה. התנגשות אינטרסים קטנה אמנם, אבל בכ"ז כזו. בפוליטיקה, הויכוח הוא קצת יותר גדול. ולא, הוא לא ויכוח על מי מוכשר יותר לעשות זאת יותר טוב (זה ויכוח מסוג אחר, שגורם למוכשרים יותר מהפוליטיקאים פשוט להתברג יותר למעלה מחבריהם הפחות מוכשרים) אלא ויכוח על המטרה. ויכוח ערכי, אם תרצה, עפ"י ההגדרה שנתת: האם מדינת ישראל תהיה בעלת צביון יהודי מובהק, על טהרת הגזע, או מדינת כל אזרחיה, המתחשבת באיזושהי קהילה שתיים נוספות החיות פה. האם זו תהיה מדינה שמזכירה מדינת שוק חופשי - או תמשיך להיות מדינה בעלת ריכוזיות מהגבוהות בעולם וכיו"ב. עד כמה ששמתי לב, מופז שייך לסוג הפוליטיקאים שרוצה מדינה בעלת אופי סוציאליסטי יהודי (מה שמכונה באתר "בדלן") ושרון רוצה יותר מדינה שתהיה מדינה פלורליסטית ופחות ריכוזית (מה שמכונה באתר "משתלב"). לשניהם יש "בעלי ברית" לדרכם בצד הפלסטיני, או אם תרצה - שותפים לדרך. מופז רואה שהמעמד של ערפאת, שמצדד אף הוא בגישה דומה מהצד הפלסטיני, נחלש, ומנסה לצייד אותו ברובים. מהיכרות עם שרון, אני צופה שהוא ינסה לטרפד את המהלך, אולם בזהירות, מאחר ועינו הפקוחה של "בדלן" אחר - ג'ורג' בוש, פקוחה מעבר לאוקיינוס. |
|
||||
|
||||
מיהו ד"ר ברביץ? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ע"פ אהרון ברנע, ב"אולפן שישי": תגובה 238557. |
|
||||
|
||||
אִם תִּכְתּוֹשׁ-אֶת-הָאֱוִיל, בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת-- בַּעֱלִי: לֹא-תָסוּר מֵעָלָיו, אִוַּלְתּוֹ. |
|
||||
|
||||
ושוב, אותה תגובה... הרובים היו בכל מקרה בידי המשטרה - ומי שהיה מעוניין להעביר רובה לידי ארגון טרור, יכול היה לעשות את זה. המשמעות של ההחלטה הזו לא דומה בכלל: 1) ישראל תומכת ביציבות השלטון של עראפת על פני הפיכה של דחלאן. 2) צה"ל לא יכול לפקח באותה מידה על עיר שבה אנשים יכולים להסתובב עם נשק. העברת כמעט כל האחראיות לסיכול הטרור לידי המשטרה הפלסטינית. |
|
||||
|
||||
אני מכיר את העובדות האלה, אבל הנוהל שהונהג לקראת סוף האינתיפאדה לאסור נשיאת נשק ע"י *כל* פלשתיני, ופגיעה מידית בכל נושא נשק והחרמת נשקו, היה נדבך חשוב במלחמה בטרור שבמיוחד עם הכניסה לערים, חיסול ראשי הטרור (במיוחד ה"מדיניים"), וגם הגדר, איפשר במאמץ רב להביא את הטרור למצב שאפשר לחיות עמו. השבת הרשות לנשיאת נשק היום ע"י פלשתינים "טובים", כשמצב הביטחון טוב יחסית (על ההתנתקות שהיא בכלל אסון כבד איני מדבר כאן כלל), מבשרת שיבה לנוהל המחשבה השגוי שהביא לנו את מאות ההרוגים. הצעד הזה מנקודת ראותי, נראה לכאורה כאילו מישהו אצלנו אוהב לראות דם יהודי נשפך. אבל אני יודע שהדבר נובע לא מכוונה אלא מטפשות, והיום גם אפשר לומר בברור: אי יכולת ללמוד לקח. |
|
||||
|
||||
א. אם אני מבין נכון, הבעיה היא לא בהחלטה הספציפית הזו. היא רק הסימפטום לגישה השגויה של הממשלה, נכון? ב. בטווח הבינוני והארוך נורמליזציה ברשות תהיה הכרחית לסיום הסכסוך. אולי זה נעשה מהר מדי, אבל אי אפשר לנצח לאסור על פעילות משטרתית מעשית ברשות. ג. בכל אופן, הכותרת הזו נראית לי מעוררת אמוציות באופן דמגוגי ולא הוגן במיוחד. |
|
||||
|
||||
א. נכון מאד. ב. כאשר המצב ישתנה, ובראש הרשות הפלשתינית לא יעמוד רוצח, והמדיניות הראשית של הרשות הזאת (שאנו, כזכור הקמנו במו ידינו) לא תהיה לרצוח יהודים, אפשר יהיה לדבר על שוטרים פלשתיניים חמושים. אבל לא זה המצב כרגע. ג. האמירה "אל תתנו להם רובים" היא מאד קולעת, למרות שמעולם לא תיארה את המצב הטכני המדוייק. גם באוסלו לא דובר בכך שאנו נתנו להם רובים ממלאי הקלצ'ניקובים שלנו, אלא נתנו להם *רשות* להשיג את הרובים האלה ולשאת אותם. היום מדברים על רשות לשאת אקדחים (נחמד שלא רובים). אבל זה ברור שהם ינצלו את הרשות הזאת לרעה. זו מדיניותם. זו דרך פעולתם כרגע. כמה צריך לחטוף עד שמבינים זאת ? |
|
||||
|
||||
"כאשר המצב ישתנה, ובראש הרשות הפלשתינית לא יעמוד רוצח, והמדיניות הראשית של הרשות הזאת (שאנו, כזכור הקמנו במו ידינו) לא תהיה לרצוח יהודים..." אני מציע תנאי אחר: כשלרשות הפלשתינית לא יהיה אינטרס להמשיך בטרור, לאחר השגת הסכם 1. 1 אפשר להתווכח על השאלה האם זה יקרה, אבל כתנאי זה נשמע לי ניסוח לא רע בכלל. |
|
||||
|
||||
כאן אתה סוטה לכוון אחר, שעליו כבר נערכו דיונים רבים באייל. אין לי כרגע חשק לפתוח שוב את העניין הזה. |
|
||||
|
||||
אני בדיוק *לא מעוניין* לדון בשאלה "האם זה יקרה". אני רק רוצה להציע את זה כתחליף לתנאי שלך. לא מעניין אותי אם מי שנעשה איתו שלום יהיה רוצח. העיקר שנעשה איתו שלום, ונזכה למעט שקט. |
|
||||
|
||||
אתה בכל זאת סוחב לכוון הזה, ומכריח אותי לענות למרות רצוני. דעתי הידועה מכבר היא שהם יעשו עמנו שלום רק כאשר נסכים להסתלק מכאן כולנו. אפשר יהיה להגיע לתוצאת שלום אחרת רק כשנוכיח להם באופן מאד ברור שאין להם סיכוי לכך. ולכך לא הגענו והדרך עדיין רחוקה. ואני מקווה שתסתפק בכך כי באמת אין לי חשק וזה לא ממש שייך לעניין. |
|
||||
|
||||
אני דווקא זוכר שאני ביקשתי ממך *לא* לענות לשאלה הזו! לכן אני גם לא אגיב. רק שאלתי אותך אם התנאי שלי מתאים להחליף את התנאי שלך, *בלי* קשר לריאליות שלו. |
|
||||
|
||||
ברור מאליו שאסכים למצב שמתאים לי מצד אחד, וגם הפלשתינים ישמחו בו ולא יעשו טרור. אין צורך לענות עניין היפותטי מובן מאליו. אני דברתי על מה שיש לנו כאן. |
|
||||
|
||||
אז מה שאתה אומר בעצם: אין מצב סביר שבו הטרור ייפסק, אך יש מצב סביר שבו יו"ר הרשות לא יהיה רוצח, והשמדת ישראל לא תהיה מדיניות ראשית 1? 1 אני מסיק את זה מההתנגדות שלך להחלפת התנאי "בראש הרשות הפלשתינית לא יעמוד רוצח, והמדיניות הראשית של הרשות הזאת לא תהיה לרצוח יהודים" בתנאי "כשלרשות הפלשתינית לא יהיה אינטרס להמשיך בטרור, לאחר השגת הסכם" מהסיבה "אני דברתי על מה שיש לנו כאן". |
|
||||
|
||||
עניתי על כך ב: תגובה 238646 |
|
||||
|
||||
לא משנה. שנינו נגררים לדיון ששנינו רוצים להמנע ממנו. |
|
||||
|
||||
הפעם נעשה הדבר במשורה באופן מיוחד. מטרותיו, ככל הנראה, הינן במישור הבינ''ל ולא ביטחוניות. |
|
||||
|
||||
האקדחים האלה כשהם מותרים יכולים לגרום נזק גדול, בגלל שהם מותרים. אבל מעבר לכך, ההתרה הזאת מצביעה על דרך חשיבה מוטעית, וכשהחשיבה מוטעית, ההתדרדרות מתבקשת. |
|
||||
|
||||
מה קורה להם, לכל החכמים מהימין, שמרגע שהם מגיעים לשטון הם הופכים להיות מטומטמים? משהו בבורקס שמגישים בישיבות הממשלה? |
|
||||
|
||||
מעולם לא חשבתי ששרון הוא ''ימין''. ההפתעה היא העוצמה שביכולתו הפוליטית הפנימית, הגם שהייתה ידועה גם קודם, וגם עוצמת הסמרטוטיות של בכירי הליכוד שאותם הצליח לתמרן ולנטרל בנחישות ראוייה לציון. |
|
||||
|
||||
אבל הפעם מדובר על מופז, לא על השמאלני הידוע שרון, וגם את גדעון עזרא שמעתי תומך בהצעה (אם הבנתי נכון מה שהוא אמר). חוץ ממך ומניצה אין אף אחד שזכאי לתואר המכובד "ימני"? |
|
||||
|
||||
את דעתי על שרון הבעתי כאן באייל עוד בעת שהתמודד מול ברק. אז סברתי שאין הוא יותר ימני מברק תגובה 14958. היתה בתגובה זו ממש התנצלות שאני מצביע שרון ולא שם פתק לבן, והסברתי את אופן הצבעתי ממש לא בגלל ששרון עדיף בעיני על ברק. את דעתי על מופז כימני הבעתי מיד כשנפל לתוך הפוליטיקה ומונה לשר ביטחון תגובה 111312 . באותו זמן כתבתי גם ב ynet תגובה למאמר של רוני טלמור שבו באופן נדיר הסכמתי עמה שמדובר במינוי כושל. אחר כך היו עוד מספר תגובות שבהן הצמדתי לשמו את הכינוי "ימני" במרכאות. אשר לגדעון עזרא. מי זה ? |
|
||||
|
||||
הנה גדעון עזרא, סגן ראש השב"כ לשעבר, ממלא מקום שר התיירות, לשעבר סגן השר לבטחון פנים: http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individua... |
|
||||
|
||||
גדעון עזרא שייך ככל הנראה ל"גנראלים": רבין, שרון, וילנאי, יצחק מרדכי, מופז, יוסי פלד, ואולי אחרים ששכחתי. לחברה האלה אין דרך. הדבר היחיד שיש להם הוא ה"אני". הדבר היחיד שהם יודעים זה שהם צריכים להוביל, לא חשוב איך, ולא חשוב לאן. דעתי הותיקה הזאת הוצגה יפה בראיון עם יוסי פלד ששמעתי זה לא מכבר. יוסי פלד כידוע התחיל בליכוד של נתניהו ועבר לעבודה של ברק. בראיון הוא כלל לא ניסה להסביר זאת.ללא בושה הוא אמר בפרוש: לא חשוב איפה. העיקר שזה יהיה אני. |
|
||||
|
||||
על פי הקישור, עזרא הוא שר במשרד ראש הממשלה. מעתה אמור: השר עזרא. |
|
||||
|
||||
סליחה? אתה באמת מתכוון לזה? אני דורש התנצלות! חוצפן! איך אתה מעז? זו בושה. על דבר כזה אי אפשר לסלוח. שכחת את יעקב. |
|
||||
|
||||
למקרה שלא שמת לב (אני עצמי נתתי דעתי לכך רק עכשיו במקרה), תגובה 111312 שבה ההגדרתי את הליכוד כמפלגה שמאלית והתייחסתי במיוחד למופז ושרון בהקשר זה, נכתבה בשלהי 2002, בעוד שהבחירות נערכו בתחילת 2003 . כלומר לפחות לדידי, לא השלטון גרם לליכוד להפוך מימני לשמאלי. זה קרה קודם. (ולפרק התפיחות על שכם עצמי.) ובכלל, נהנתי מאוד לקרוא עכשיו שוב את תגובתי ההיא. היא הייתה אחת הטובות שבתגובותיי. |
|
||||
|
||||
רק אל תגיע לשלטון, אחרת כל החוכמה הזו תעלם לה כלא היתה. |
|
||||
|
||||
העקיצה מכוונת אלי או לגלובלי ? |
|
||||
|
||||
מאוחר מדי. כבר הגעת לשלטון. |
|
||||
|
||||
ובקרש לתפיחה על השכם, אני הייתי מראה את זה לרופא, אולי כדאי להסיר את זה כשזה עוד קטן. (-: |
|
||||
|
||||
כאשר באים ללגלג על טעות של מישהו, רצוי להקפיד בהגהה. |
|
||||
|
||||
זו היתה בדיחת קרש. |
|
||||
|
||||
הכוונה הייתה כמובן לטפיחה על השכם ולא לתפיחה. |
|
||||
|
||||
כנראה שמי שטירפד כל ניסיון להקלה על חיי הפלשתינים, או התחלת כל בדל צילו של משהו שיביא לדינמיקה של הבנות והסדרים עם ישראל, פועל גם נושא זה: "התוכנית לא יצאה לפועל, בעיקר בגלל מכשולים שהציב יו"ר הרשות, יאסר ערפאת."1 פרשנות: כך שלמופז ולתומכיו האפשריים בממשלה לא כדאי להיות מסומנים ע"י ניצי הליכוד בגלל משהו שיטורפד בין כה וכה. וזה לא שהפלשתינים אינם יודעים מי מושך בחוטים2: "דו"ח של ועדת חקירה שמינה הפרלמנט הפלשתיני והגיע לידי "הארץ" קובע כי מקור האנרכיה בעובדה שערפאת נמנע מלקבל החלטה פוליטית ברורה". עוד בנושא עזה, מתברר שבניגוד לפירסומים, החמאס אינו מתכוון לחדול מן הפיגועים וירי הקסאמים משם3, גם כשהנוכחות הציונית שם תחדל. (מזכיר את ההכרזות של החיזבאללה בשנים שלפני הנסיגה, בכל פעם שישראל איימה לסגת ולאיים בכך על לגיטימיותו) "סולימאן מוביל מהלך לפיו הארגונים הפלשתיניים יגיעו להסכם פנימי, שעל פיו יופסקו הפיגועים אם ישראל תיסוג מהרצועה. כל המאמצים המצריים בכיוון זה עד כה עלו בתוהו, אך ממשלת מצרים מתכננת סבב שיחות נרחב בין נציגי הפלגים בקהיר בספטמבר." מכיוון שכבר היו כבר סבבים רבים כאלו של החמאס במצרים, שהעניקה לו לגיטימציה - ללא שינוי במדיניותו, שינסו, בתור התחלה, להפסיק להזרים לו חומרי חבלה, כפי שהם עושים בשנים האחרונות. ולא מדובר רק על הלוחמה הלא מורגשת שלהם במנהרות, אלא, לפחות לפי אחד הכתבים, על כך שהם מאפשרים למשאיות הנושאות כלי נשק וחומרי נפץ להגיע לרפיח מרחבי סיני ללא הפרעה ולפרוק את מטענן. _________________ |
|
||||
|
||||
אנחנו מתעקשים ללכת באותה דרך שכבר ראינו שהיא מובילה לשום מקום. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |