 |
הסדר הנכון של האירועים | 1935 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "יצירות אמנות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
החלק הראשון נשמע כמו ''קיצור תולדות הציונות'' בגרסתה החילונית. החלק השני נשמע כמו מאבק אישי-נפשי, עם הדים של מאבק יעקב אבינו עם ה''איש'' המסתורי במעבר היבוק. מה הקשר בין שני החלקים- לא ברור לי. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני אהבתי את השיר הזה. נרדפוּת ה"נוסח ראשון" שבראש השיר עם "בראשית" שבראש התורה. אותה בראשית שבעקבותיה בא הנוסח שהוא 'האמת ואין בלתה' עבור המאמין. אותו מאמין שתפילת היחד חשובה בעיניו, מתפילת היחיד בפולחן אמונתו. ובין שני נרדפים אלה משפט הכפירה: "לא כך היה אלא כך" וכל עוד אנחנו בוחרים, גם אם קשים חיינו, גם אם העבודה רבה וקשה ושכרה מועט, עדיין אנחנו בני חורין, עדיין אנחנו חופשיים לחלום, להיות בעלי דעה. לפרוח בשלל דעות וגוונים. להיות כל כך מפתים עד שנמצאו ראויים להיבחר. ושלא כמו בפרוטסטנטיות, אין בבחירה זו של האל לעשותנו מאושרים, ההיפך. נבחרנו ומכאן אסוננו. והסיפא כל כך מתחברת אל היהודי שבנו. כי מי שההבטחה האלוהית מוצאת חן בעיניו והוא "פתי מאמין לכל דבר" מקבל אותה עליו, נופל בפח שטמנו לו הכוחות האלוהיים. אלה המשחקים בו, שכמו כל כדור דינו להיבעט. או בלשון המשורר: כִּי מַה שֶּׁמַּתְחִיל בְּהַבְטָחָה/אֱלֹהִית נִגְמַר כִּמְעַט/תָּמִיד בַּאֲסוֹנָם שֶׁל/בְּנֵי אָדָם// מי הדובר כאן? מי הוא האנחנו הזה? החלק השני של השיר הוא לשון יחיד. הדובר כאן הוא כנראה כמו יעקב. שבסיפור המקראי נותר לבדו ונאבק עם איש כל הלילה, איש שמתברר כי הוא האלוהים עצמו כפי שמעיד יעקב עצמו:"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם, פְּנִיאֵל: כִּי-רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים, וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי."(בראשית ל"ב 31) בנוסח שני מלחמת היחיד בתוך נפשו פנימה היא מלחמה נאצלת.מלחמה על החופש לבחור. המאבק הימיומי לעצמאות המחשבה, לדעת, הוא מאבק בין שני יצרים. מלחמה שבה האדם זוכה לדעת להבחין בין טוב ורע. או במלים אחרות מלחמה שהפרס עליה הוא גירוש מגן עדן. ואני מקווה שאין המשורר חוזה לנו עתידות בשירו זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש התרגשתי למקרא תגובתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו נאבקים בצללים אותם הבאנו על עצמינו. בנינו לנו דימון/דמיאורג/דמע ועכשיו אנחנו מטילים עליו את תפקיד האחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי משהו שפעם כתבתי, ואנסה לפרשן את השיר הזה באותה רוח (בתקווה שאיני עושה לו עוול): החלק הראשון של הנוסח הראשון מתאר לפי דעתי את התקופה בה בני-אדם חיו בתקופה הטרום-דתית. הם בחרו לשרוד בדרך כזו או אחרת. לא ברור לי עד כמה באמת זוהי בחירה אמיתית, שכן לא היו אז שני דברים שמתוכם נבחר אחד. המודעות לדת או אלוה עוד לא היתה קיימת, והדעת וההבנה עדיין התפתחו. החלק השני של הנוסח הראשון מבטא את התקופה בה הדעת התפתחה עד כי המציאה את הדת ואת האלוה. גם כאן הבחירה אינה אמיתית, שכן לכאורה הדת בחרה באדם ולא להיפך, כלומר, יש כאן אקט של שכנוע עצמי עמוק, יותר מאשר בחירה מודעת בין שתי חלופות. הנוסח השני של השיר הוא המעניין ביותר והוא היחיד בו יש באמת בחירה מודעת (ואישית). אבל בחירה זו היא בחירה קשה, יומיומית ותוצא של מאבק פנימי של שני הצדדים של הדובר בשיר. בתחילה, עם הדחייה של האמונה, נותר הדובר לבדו, כלומר, בבדידות הנובעת מחוסר משמעות. אחר-כך, אותו צד שמחפש ומבקש משמעות ניסה לפתות את הדובר לכיוון פתרון קל של "חזרה" אל הדת. אבל הדובר, גיבור השיר, ממשיך להילחם באותו מפתה שמבקש לגאול אותו מבדידותו בעולם חסר משמעות, ובאותם פתרונות קלים הדורשים ממנו לוותר על הביקורתיות ועל יכולת הבחירה. השיר עצמו, למעשה, מהווה מכת חרב של הדובר כלפי אותו אוייב/אוהב בו הוא נלחם, ואמור לשרת לחיזוק ידיו של הגיבור בבחירה קשה זו. וקצת ביקורת: הנוסח השני הינו לדעתי הרבה יותר מעניין, אף שלא ברור אם היה יכול לעמוד כשיר בפני עצמו. הנוסח הראשון הוא קצת בעייתי לדעתי, במיוחד הקטע השני בו המדבר על אסונות הנובעים מהבטחה אלוהית, שנראה לי כלא תורם לשיר, ואולי כדאי לשקול להחליף אותו במשהו אחר, או אפילו לוותר עליו כליל, אם למחבר אין בעיה עם מינימליזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה יש לי תחושה שהדת איתנו ממש משחר האנושות <הכנס כאן צלילים מ-כה אמר זראטוסטרה>. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז קח אפסילון (או שזה דלתא?) קטן כרצונך משחר האנושות אחורה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 206104 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! אנא שנה את גודל האפסילון מ-"קטן כרצונך" ל-"קטן כרצוני" ע"מ שלא נגיע אל בונובו וידידיו... (קופיקו, צ'יפופו, קינג-קונג, צ'יטה, קופיפו,Magilla Gorilla, Curious Goerge, אבו, דונקי-קונג וכדומה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצוי לדעתי להדגיש או למתוח קו תחתי תחת כותרות המשנה בשיר. קשה להבין מה אמור להיות כותרת ומה נכתב כשורה בודדת מכיוון שהמרווחים בין הבתים כמעט שווים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי קושי גדול לנקד את השירים שלי, כיוון שלא למדתי באופן מסודר כיצד. כיצד אוכל ללמוד את כללי הניקוד? בתודה מראש, רואי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שָגֶר אותם בתור הודעות לאייל עם ניקוד כלשהו, ושבעה נוקדנים יקפצו לתקן לך כל חולם חסר ושורוק מיותר. (חכה וראה מה הם עומדים לעשות למילה "שגר" עד שקיעת החמה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כדאי. אם אלו שירים של הדור השלישי, מדובר ב''שגר ושכח''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עוד מילא. אם אלו הודעות של מיכאל שרון, מדובר ב''שגר ועדכן''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |