ארבל, ג'ובראן, חיות, ורובינשטיין הם השופטים החדשים בביהמ''ש העליון | 1930 | ||||||||
|
ארבל, ג'ובראן, חיות, ורובינשטיין הם השופטים החדשים בביהמ''ש העליון | 1930 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
פעם לכל תפקיד היה מועמד אחד שהיה מסומן מראש ונבחר. אחר כך אמרו שזה לא יפה. אוספים כמה מועמדי קש, מבלבלים להם במח ואז בוחרים את המסומנים. (מפכ''ל, שופטים, יועץ משפטי) . |
|
||||
|
||||
אני לא מבין. שרת החינוך אומרת שארבל פנתה אליה כדי שתשבץ את בעלה בתפקיד ואילו ארבל אמרה שלא היו דברים מעולם. יכול להיות שמישהו פה משקר? לא היה נכון להשלים את הבדיקה ולו כדי להסיר ספק שאנחנו לא ממנים אישה שקרנית שמנסה לנצל את מעמדה לקידום של בעלה? מה עם לעמת אותן בזירת בוץ בפריים טיים? מה אם יסתבר שכבוד כבודה של כבודה שיקרה? |
|
||||
|
||||
למה לימור לבנת חיכתה עם הסיפור מ-1997 עד היום? |
|
||||
|
||||
יכול להיות שזאת נבלה וזאת טרפה. זה עדיין לא פוסל מלפסול את ארבל. |
|
||||
|
||||
רגע, ואם יתברר שלבנת שקרה, האם צריך יהיה להשעות אותה כדי שלא תהיינה לנו שרה שהיא "אישה שקרנית"? |
|
||||
|
||||
מדובר כאן במקרה שעל פניו הוא מאוד חד משמעי. לכן אם מסתבר שהשרה שיקרה אז כן, ראוי בהחלט שהיא תתפוטר. |
|
||||
|
||||
התפתחויות בענין: מתוך הכתבה: "מקורביה של ארבל אמרו אתמול כי היא מוכנה להיבדק במכונת פוליגרף, כדי לאמת את גירסתה, שלפיה לא פנתה לשרה לימור לבנת בבקשה למנות את בעלה כדירקטור בחברה ממשלתית. גורמים במערכת אכיפת החוק קראו אתמול ללבנת להציע עצמה גם לבדיקת פוליגרף. אתמול התגלו כמה בקיעים בגירסתה של לבנת. בראיון לקול ישראל, אמרה כי הפנייה מצד ארבל אליה למנות את בעלה כדירקטור, הביאה לפגישתה עם אורי ארבל שהתקיימה ביולי 1997. לבנת טענה בראיון כי הפנייה מצד ארבל נעשתה במהלך, או בסמוך לישיבת ממשלה. מבדיקה עם מזכירות הממשלה עולה כי במשך שמונה חודשים שקדמו לפגישה של לבנת עם אורי ארבל, לא נכחה עדנה ארבל בישיבת ממשלה. גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק טענו אתמול כי אם הדבר לא היה נתפש כמלחמה אישית של הפרקליטות בארבל, הם היו פועלים לפתיחת חקירה נגד לבנת." |
|
||||
|
||||
כן. |
|
||||
|
||||
בכל ההמולה סביב ארבל קצת נשכח שהיום מונה לראשונה שופט ערבי במינוי קבוע לביהמ"ש העליון. חבל, עם זאת, שמשפטנית בכירה וחריפה (כך שמעתי והתרשמתי) כמו רות גביזון לא התמנתה. אז מה יש לנו? בית משפט עם 5 נשים, 3 דתיים, ערבי אחד, אבל, כפי שאומרים כרגע בערוץ 2, בית משפט מאד מוסדי/ממסדי - אין בו אף משפטן בעל רקע פרטי נרחב או רקע אקדמי. מינויה של גביזון, למשל, היה יכול לשבור במעט את הרקע המשפטי (לא האישי דווקא) האחיד-יחסית של שופטי בית המשפט העליון, וכבר כתב זאת היום עוזי בתגובה 216772 |
|
||||
|
||||
את דבריו המיתממים של שאול יהלום מ''משעל חם'' מאתמול בבוקר שאמר כי אין לו כל בעיה עם עדנה ארבל אבל עצם זה שחלק מהציבור לא סומך עליה בגלל דברים אלו ואחרים מכך יש לפסול את המועמדות שלה שיטה מאוד טובה- להכפיש מועמד לתפקיד ציבורי בתקשורת ואז להוריד את המועמדות שלו בלי שההכפשות אומתו כלל וכלל אלא כי ''אין לו את אמון הציבור'' |
|
||||
|
||||
למעלה משנות דור נחשפתי, באופן בלתי-אמצעי למדי, ללחששת שיקוליהם של כמה וכמה זוגות של נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים. תאמרו, ודאי שקלו וטרו את ידענותו עוקרת ההרים של המועמד? שמא בחנו את אם מזגו השיפוטי צלול ומעודן? אפשר שמוסריותו הנעלה מעל לכל ספק של המועמד הדהימתם? מן הסתם הופתעו מגודל בינת לבבו? ואולי מעל כל אלה – חשו באמת ובתמים שלמועמד/ת יהיה תמיד האומץ לעשות צדק במשפט? בתרחיש שלפנינו הרצוי אינו אפילו בן-בנו של בן-דודו של שכנושל המצוי, לא עלינו. ובלשון העם: אין שום התאמה גנטית בין השניים. אילו ידעתם כמה מיפלצות קטנות של תן-וקח התרוצצו בחורשת-שיקוליהם הקֵרַחַת והנידחת של כמה וכמה מנכבדי העדה; אילו ידעתם כמה מאבקי כוח רעילים שורבבו לתפוח הצח והאדום של שלגיה; אילו ידעתם כמה רדיפות כבוד רעות ומשחיתות קבעו שיאים אצל הללו; אילו ידעתם כמה נפוטיזם ישיר ועז מצח או עקיף ומצטנע ליוו את המירוץ; אילו ידעתם... מה הייתם עושים? מה אתם עושים? מרימים גבה? מעוותים את הפה? משמיעים קללה עסיסית? מה? הרי מדובר במינוי לכול החיים שלפני היציאה המאוחרת מאוד לגימלאות! ראשי מדינה אינם זוכים, למזלה של הדמוקרטיה, לתקופה שכזאת. נשיאים אינם מתמנים, למזלו של הטעם הטוב, לתקופה שכזאת. אפילו מחוקקים אינם נבחרים, למזלם של הבוחרים, לתקופה שכזאת. מינוי לכל החיים יוצר בהכרח משפחה מיוחדת, מאוחדת, מתנשאת ומסוגרת בתוך עצמה: משפחת "כבודו". ממש כך. ומי ששואף וחפץ ומשתוקק ומצליח להתקבל אליה, מסיבה זו או אחרת, מוטב יחזור ויזכיר לעצמו מידי יום ביומו שהוא אינו אלוהים ולא מלאך ולא קדוש ואינו שרוי בקודש הקודשים, אלא באולם משפטים מספר זה או אחר, שבו הוא אמור לעשות לא רק משפט אלא גם צדק. מלאכה קשה ומסובכת למי שהוא בשר ודם ויצרים ומחשבות קטנות ובינוניות וגדולות לסירוגין ובערבוביה. וכבן אנוש - הוא כזה, לצערו או לשמחתו. אם את זאת ישנן ויזכור בקומו ובישבו ובשכבו - אולי נזכה שתצא ממנו מידי פעם תורת אמת ברמה זו או אחרת, שתשרת לפחות את דורנו, אם לא את הדורות הבאים. אני מניח שרובכם לא היה שש להתמנות בשיטת המינויים הנלוזה הזאת הזאת אפילו לבודק בטחוני בשעריו של קניון, וזו נחמה פורתא שלי לנוכח מה שאירע לעינינו ולאזנינו אתמול. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי אתה מוחה על כך שהמינוי הוא עד גיל 70? או על הועדה? או על כך שבורא עולם לא שופט בעצמו ובכבודו? |
|
||||
|
||||
לאייל האלמוני, ובהזדמנות זו - גם לאיילת האלמונית: לא. אינני מוחה על כי המינוי הוא עד גיל עין (ובזמנו אף הצטערתי צער רב על פרישתו של השופט חיים כהן, בשיא אונו השכלי, המקצועי והמוסרי). אני מוחה על הסיבות ועל הדרך שבה נבחרים לא מעט משופטינו, אך אינני תָמֵהַּ עוד ואף חדלתי זה מכבר להרים גבה לנוכח מינוי זה או אחר. ועדה הממנה שופטים מסיבות עלומות או מגולות טפח ומכוסות טפחיים - אל לה להתפלא שכמה וכמה מנבחריה מזכים או מרשיעים מסיבות השמורות עימם, דבר שבעיני אינו פחות מביש מאשר אילו ניתנו פסקי הדין בעילום-שם נותניהם. אבל גם ביקורת הנכתבת או נאמרת בעילום שם - מוטב לה שהייתה ממשיכה לשכון לבטח בליבו או בטנו של המבקר, אלא אם כן הוא משוכנע באמת ובתמים שהגענו בסתר למשטר של אייתולות. לא כך אני חש ולא כך אני חושב. |
|
||||
|
||||
התברר לי שתגובות רבות למאמרון "הוועדה למינוי לכול החיים" מופיעות תחת השם IDAN . אני מבקש להבהיר כי אין מדובר בי! אני מעולם לא כתבתי ביקורת כלשהי בשם בדוי או בשם חצוי או בעילום שם, ולא הגבתי כך על ביקורת שנמתחה עליי. |
|
||||
|
||||
מאז פורסם המאמרון תחת הכותרת הצנועה: "הוועדה למינוי לכל החיים", הגיעו אליי, בדרכים שונות, תלונות שהטלתי דופי בקודש הקודשים של מערכת המשפט. ראשית, עליי להתנצל על כך שלא עלה בדעתי כי בית המשפט העליון יושב בַּדביר, מעוטף כולו בטליתות שכולן תכלת, ושיש לו משם קשר ישיר לאלוהים. לתומי סברתי כי סביר להניח שאין בנימצא שום ייצור אנושי שאפשר להמשילו לטלית שכולה תכלת, ואפילו בית המשפט העליון מורכב, עד כמה שידיעתי מגעת, מיצורים אנושיים; לתומי סברתי כי סביר להניח שלא כל שימוש הנעשה בטלית שכולה תכלת - הוא כולו תכלת; לתומי סברתי כי סביר להניח שמינוי פרקליטים לשופטים וקידומם של שופטים במעלות השפיטה -לא נעשה ולא ייעשה לעולם על רקע שכולו תכלת; לתומי סברתי כי צודקים כמה מבכירי המשפטנים בהעירם שכמה וכמה חוות דעת גורליות, שהפיקה צמרת פרקליטות המדינה, אינן ראויות אפילו לשמש כתרגיל קבלה לסטודנטים במכינה למשפטים, וכי גם כמה וכמה פסקי-דין של שופטים מסוימים, אינם יכולים לשמש כתרגיל כזה; לתומי סברתי כי הדברים הם חמורים שבעתיים, כאשר גם אלה וגם אלה מקודמים מפעם לפעם, מסיבות השמורות עם מקדמיהם, לעבר צמרת המערכת המשפטית; אל ייפלא איפוא שכאשר השתחררה לאחרונה ויצאה ונשבה לפתע רוח בלתי צפויה בתוך המערכת המשפטית - התנפנפו להן טליתות התכלת (לא כולן) של היושבים על ענפי הצמרת הזאת, ואפשר היה להבחין שתחת אחת מהן מסתתר לו עורב שחור. נותר רק לקוות שבנשוב רוח עזה יותר - לא יתברר שמדובר ביותר מעורב שחור אחד... |
|
||||
|
||||
תמיכת המנגח. באם אם אם אמה של הדמוקרטיה הלוא היא אתונה העתיקה,שופט בפוליס היה נבחר לתקופה מוגבלת,שבסופה היה עליו ליתן דין וחשבון על פועולו בתפקידו הנ"ל. כיום.בסמל סמלה של הדמוקרטיה הלוא היא ארצות הברית של אמריקה.שופט כלשהו נבחר לתפקידו ע"י ציבור הבוחרים הכללי. שופט כזה עומד תמיד המיקרוסקופ של המדיות השונות,ועל כן פועל יוצא מזה שגם הוא מוגבל למספר הקדנציות בהן יכהן במשרתו הרמה,על כן על שופט כזה ליתן מדי פעם דין וחשבון על פועולו בתפקידו,ועל כן בר נפילה הוא. יתר על כן.כל שופטי ביהמ"ש העליון האמריקני,ובהדגשה על כל.באים מכלל הערכאות כולל מה שנקרא במחוזותינו בית משפט השלום.כן שופטי ביהמ"ש העליון האמריקני מוגבלים למספר קדנציות מטבעה של השיטה.(כאן תבואנה קפיצות נשוכי הנחש של מגיבי התגובות למיניהם,ויקראו:אבל לארה"ב יש חוקה! וביהמ"ש העליון האמריקני ברוב ישיבותיו הוא בית משפט לענייני חוקה.על זאת אשיב להם מראש.נכון. אלא שמדובר כאן בעיקרון של הגבלת הכוח והשררה של " כבודו " הרם ונישא לכל החיים,ושל מתן הדין וחשבון לציבור על טעויותיהם האנושיות וחורצות ההלשוןוגורל.כן "אנשים טובים" כדאי לבקר לכם לבקר בדיונים משפטיים וללמוד דיקטטורה ולשון משתלחת של שופטי ישראל).זה מצב שונה לחלוטין מן המצב בשטוטלנד הנקראת גם מדינת ישראל.מצב כפי שמשקפת תגובתך. במדינתנו בית המשפט הפך ל "דביר" . דהיינו קודש הקודשים וכהניו ל "מלאכי השרת".או בעברית פשוטה.סגניו של אלוהים. משרה,שררה וכיבודים.כמעט לכל החיים. יתר על כן.ביהמ"ש העליון בישיבותיו כבג"צ.הפך להיות מערכת שלטונית לא נבחרת,העומדת מעל לשלטון הנבחר בבחירות דמוקרטיות.בקיצור דיקטטורה משפטית.מצב פסיכי במדינה פסיכית.שכן ע"פ כללי הדמוקרטיה כפי שרוב המבקרים באתר הם חסידיה המובהקים (אני לא) מערכת המשפט היא לא מערכת שלטון בתחומי יחסי החוץ והבטחון. אני אישית חושב שבדמוקרטיה נורמלית "ממשלות ומדיניותן צריכות לעמוד לפני כס הבוחר,ולא בפני כס המשפט"! מכל מקום ועל דעת השכל הישר שופטים אמורים וחייבים להיות נקיים מכל רבב או חשד.אנשים צנועים,ברי לבב וישרי דרך. אך בישראל של ימינו הזונה ההיסטורית היית חוטפת אבנים גם ממועמדים לבית המשפט העליון. מסתובבת בציבור אימרה אירונית תרתי משמע:" אם מחפש אתה צדק.לך לבית זונות.כי בבית המשפט יז.... אותך!" (לנשוכי הנחש.כן.כן.אני מבין גדול בזונות.עובדה. אני חי במקום כזה). אפרופו צדק.מדינת הדמוקטטורה המשפטית הנקראת גם מדינת ישראל.היא מדינת חוק.יש חוקים למכביר.כל כנסת מתחרה בקודמותיה על התואר הנכסף."אלופת האלופים בחיקוק חוקים". אך מרוב חוקים לא רואים צדק. (נ.נ.(נשוכי הנחש) צדק הוא המטרה.לא החוק כחוק הכתוב בספר החוקים). על כן אתה מר סובול ואנשים כמוני מבקשים את הירח,ואין ירח.כי הוא כלוא בבאר של החלמאים הישראלים המיופייפים. |
|
||||
|
||||
רק להעמיד דברים על דיוקם, שופטי בית המשפט העליון בארה"ב נבחרים לכל חייהם. שלנו לעומת זה חייבים לפרוש בגיל 70. (ואני די נבוך מזה שאני בכלל טורח להגיב לך) |
|
||||
|
||||
שכחת לציין שאחרי גיל שבעים, רבים מהם ממשיכים להתמנות לכול מיני ועדות חקירה ממלכתיות ולכול מיני ועדות בדיקה פסאודו-ממלכתיות ואפילו למבקרי-מדינה - ולחרוץ שם גורלות, לשבט או לחסד, ולא בהתנדבות, חלילה, אלא בשכר מלא שבמלא, בנוסף לפנסיה המלאה שהם מקבלים מאותה קופת-מדינה. ואין צורך להרחיב כאן על טיפוסים כמו השופט הנצחי מישאל חשין, הרואה בבית המשפט העליון את ביתו הפרטי שבא לו בירושה מאביו; אין צורך, כי מי כמוך אמור לדעת במה מדובר. |
|
||||
|
||||
כל התפקידים המכובדים שהזכרת הם מינויים על ידי ומטעם הממשלה, כלומר הדרג הפוליטי הנבחר. דוקא כאן, כאשר סמכות הבחירה היא של נבחרי הציבור ושלהם בלבד (ללא מעורבות שופטים ועורכי דין) יש לך ביקורת על זה? אני גם בטוח שאם וכאשר תצא לפנסיה ויבקשו ממך לעשות עבודה כלשהי, תשמח לבצעה בהתנדבות ללא תשלום. למעשה אני מכיר כמה וכמה אנשים שאינם שופטים (למשל, אבא שלי), שלמרות שעברו את גיל הפרישה והם נהנים מפנסיה נאה שמאפשרת קיום מכובד, הם ממשיכים לעבוד תוך שהם נהנים מהמוניטין ומהנסיון שצברו ואפילו מעיזים לדרוש ולקבל תשלום עבור עבודתם. בחירתו של השופט לשעבר חשין לשטוח את הגיגיו בפני התקשורת היא זכותו המלאה. לא זכור לי שלהתבטאויות אלו היתה השפעה כלשהי על הדרג הפוליטי או המשפטי, כך שלא ברור לי מה טעם מצאת להטפל לזכות הדיבור של פנסיונר חביב ולא מזיק שחושב שדעתו עוד מעניינת מישהו. |
|
||||
|
||||
מצאת עם מי להתדיין על שופטים, פנסיה ומישאל חשין... |
|
||||
|
||||
רבים מבטאוני האינטרנט מאפשרים למגיבים לתקוף בעילום-שם גם את אלה המפרסמים את רשימותיהם ומאמריהם תחת שמם המלא ואינם מנסים להסתיר את זהותם האמיתית באמצעות כול מיני תעלולים ופעלולים חלאתיים; להם מומלץ לקרוא את סיפורו הקצר של סומרסט מוהם "פגישה בסאמארה" ולא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שהסתתרות, התחבאות ואפילו בריחה "לצִדו האפל של הירח" בחסות החשיכה – לא תמיד עוזרת... |
|
||||
|
||||
סומרסט מוהם? |
|
||||
|
||||
יאיר לפיד? |
|
||||
|
||||
מתחמם, מתחמם... |
|
||||
|
||||
"The Appointment in Samarra"
[as retold by W. Somerset Maugham] The speaker is Death: There was a merchant in Bagdad who sent his servant to market to buy provisions and in a little while the servant came back, white and trembling, and said: Master, just now when I was in the marketplace I was jostled by a woman in the crowd and when I turned I saw it was Death that jostled me. She looked at me and made a threatening gesture, now, lend me your horse, and I will ride away from this city and avoid my fate. I will go to Samarra and there Death will not find me. The merchant lent him his horse, and the servant mounted it, and he dug his spurs in its flanks and as fast as the horse could gallop he went. Then the merchant went down to the marketplace and he saw me standing in the crowd and he came to me and said, Why did you make a threatening gesture to my servant when you saw him this morning? That was not a threatening gesture, I said, it was only a start of surprise. I was astonished to see him in Bagdad, for I had an appointment with him tonight in Samarra. |
|
||||
|
||||
as *retold* by W. Somerset Maugham
|
|
||||
|
||||
הוא זומן לפגישה בסאמארה זמן קצר לאחר שניסה להתנקש בחיי, וכמוהו גם הפרקליט ששיתף עמו פעולה: http://news.walla.co.il/?w=/10/167987 |
|
||||
|
||||
מי ניסה להתנקש בחייך ולמה? |
|
||||
|
||||
תמצא בקלות את המנוול אם תיכנס לפרד''ס באמצעות הקישור שפרסמתי לעיל |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הוועדה למינוי וקידום שופטים – במבחן התוצאה: http://www.news1.co.il/Archive/001-D-330161-00.html |
|
||||
|
||||
המקום המתאים ביותר שמצאתי להכניס את זה, עד שהמערכת תפרסם את הידיעה המתבקשת כבר מאתמול. |
|
||||
|
||||
עד עתה שמעתי בעיקר מדוע (לדעת אנשי הימין) ארבל לא ראוייה להכנס כשופטת לביהמ"ש העליון. לצערי עדיין לא שמעתי את השאלה החשובה יותר: מדוע (לדעת אנשי השמאל) היא ראוייה לכך? האם מספיק שמועמד נשא במשרה בכירה כדי להכניסו אוטומטית (וכנ"ל לגבי רובינשטיין)? מי וכל למנות כאן את הישגיה המשפטיים שמזכים אותה בכניסה למועדון כה רם? |
|
||||
|
||||
אכן שאלה חריפה מאוד. כדי שניתן יהיה לענות עליה בצורה הולמת, אולי כדאי שקודם כל תמנה את הישגיהם המשפטיים של שאר שופטי ביהמ"ש העליון (ואולי גם בחו"ל), כדי שיהיה לנו קנה-מידה ראוי להשוואה: האם ארבל מגיעה לרמתם. |
|
||||
|
||||
יש ויש. ישנם שופטים שאכן הגיעו להישגים נכבדים בקנה מידה בינ"ל. אהרון ברק, עם כל הביקורת שיש על גישת האקטיביזם השיפוטי שלו, הוא משפטן בעל הכרה בינ"ל, הן באקדמיה והן ב"עולם האמיתי" - הוא בעל פרסים רבים (כולל פרס ישראל), פירסם ספרים ומאמרים רבים, ועוד כהנה וכהנה. דורית בייניש, לעומת זאת, היא דוגמה הפוכה (ולא ניכנס כאן לפרטים מפאת כבודה). ברור שעדיף שלמשרה רמה ומכובדת כל כך ימונו אנשים בעלי שם, ולא פקידים שרואים בתפקיד "המשך טבעי" לתפקידם הקודם. בכל מקרה, לדעתי ההשואה הנכונה היא לא בין המועמדים שנבחרו לבין השופטים המכהנים, אלא בינם לבין המועמדים שלא נבחרו (רות גביזון לדוגמה). תרגיל קטן לאיילים: גגלו "מאת רות גביזון", לעומת "מאת עדנה ארבל". |
|
||||
|
||||
כשהדיון הוא על רמת השופטים, אין לדעתי מקום לאמירות כמו ''דורית בייניש, לעומת זאת, היא דוגמה הפוכה (ולא ניכנס כאן לפרטים מפאת כבודה).'' - זה בדיוק המקום להיכנס לפרטים כדי שהאמירה לא תישאר בגדר השמצה ותו לא. |
|
||||
|
||||
אין כאן השמצה, שכן לא אמרתי דבר על רמתה כשופטת או רמזתי על קופת שרצים כלשהי. נתתי אותה כדוגמה לשופטת אשר קשה לומר שהיא הטביעה חותמה על תורת המשפט, או שיש לה הישגים משפטיים יוצאי דופן, לא לפני מינויה ולא אחריו. היא תוצר אופייני של המערכת הציבורית, והישגה הגדול הוא טיפוס במעלה ההיררכיה של הפרקליטות, כלומר היא הוכיחה את כישוריה בניהול ציבורי, אך לא בהכרח במשפט. השוה זאת להישגיהם של אושיות משפטיות כמו ברק או שמגר. |
|
||||
|
||||
אמירה כמו ''לא ניכנס לפרטים'', בהקשר שכזה, נתפסת, בעיני לפחות, כסוג של רמיזה שהוא נטול ביסוס, אולי אפילו ל''קופת שרצים'', בשל העמימות שבה. בתגובה הזו כבר פרטת יותר לגבי בייניש ועכשיו, לדעתי לפחות, ביססת באופן חלקי את הטענה. |
|
||||
|
||||
שוחחתי על העניין עם מקור משפחתי בכיר (מרצה למשפטים)1. לדעתו, פרט לברק וחשין, אין היום בבית-המשפט העליון אף שופט המוכר כמומחה מוביל בתחומו, וזו בדיוק הסיבה שאי אפשר היה להעלות על הדעת את המינוי של רות גביזון. על קרקע כזו, אישיות חזקה מדי יכולה לסחוף אחריה את כל המערכת (בניגוד לתוכנית, שאחרי פרישת ברק השופטים הנוכחיים ימשיכו את הקו שלו בלי להטריד את עצמם בסוגיות חדשניות ומסובכות). במצב הנוכחי, מוסכם שהשופטים בבית המשפט העליון הם שופטים טובים מאד - בעוד שהמשרה דורשת אנשים מצויינים. 1 ולכן אשאר חסוי בפתיל זה. |
|
||||
|
||||
נשאלת השאלה: מדוע המערכת המשפטית (מחוץ לרשות השופטת ולפרקליטות - האקדמיה, לשכת עורכי הדין וכו') אינה יוצאת חוצץ נגד המגמה הזו? האם הם מפחדים מנקמת השופטים, או שמא נוח להם עם המצב הזה? |
|
||||
|
||||
אני מצטער אם הובן אחרת ומקווה שהבהרתי עצמי; בייניש הובאה כדוגמה בלבד, וככזו לא ראיתי טעם "להכנס" בה. בכל מקרה, בייניש (ושאר השופטים היום) אינה במוקד הדיון כאן, אלא המינויים החדשים. |
|
||||
|
||||
דומני שאין זה מן הראוי להשוות בין *נשיא* בית המשפט העליון (אהרן ברק) לבין *עוד שופטת מן המנין* העליון, אבל נו מילא, שתהיה השוואה בחלל האוויר. מה שכן נכון, זהו הקיפוח שנגרם לפרופ' רות גביזון (שאני מכירה מהשתתפותי בהרצאותיה הפומביות בפני קהלי יעד מגוונים ומקריאת מאמריה וספריה המחכימים), על ידי היושבים בחלונות הגבוהים והמחליטים את מי על פני מי נעדפנה. שכן כידוע לרבים, גביזון היא מהמתנגדים המוצהרים על האקטיביזם השיפוטי שהנהיג ברק. פלא שמשפטנית מבריקה ובינלאומית כמו גביזון (שסיימה כמדומני את הרווארד בהצטיינות ואף לימדה שם) ושידיה רב לה בענייני דת ומדינה (מסמך מידן-גביזון, עם כל ההסתייגויות מכל הצדדים, היה לפורץ דרך בדיאלוג החשוב שלצערי אינו קיים עוד) - לא נבחרה לכהונה בעליון?! וראו חוות דעת משפטית בנידון: |
|
||||
|
||||
בייניש מיועדת ע''י ברק להחליפו, מועמדות שמקובלת גם על שר המשפטים. גם היא עצמה דרשה להכיר בכך במשתמע, כך שבהחלט ניתן להשוותה לנשיאים קודמים. ולגבי גביזון - זו בדיוק הנקודה שלי. אם כי לדעתי יותר משחברי הועדה קיפחו את פרופ' גביזון, הם קיפחו את מדינת ישראל, שראויה לשופטים עליונים מסוגה. ולגבי האקטיביזם השיפוטי - דווקא לפי גישה זו עדיף שיכהנו בעליון מומחים למשפט חוקתי על פני פליליסטים. |
|
||||
|
||||
לא ידעתי על בייניש כמחליפת ברק. כעת באמת תמוה בעיני: על מה ולמה דווקא בייניש? במה היא עדיפה על פני האחרים/ות שיושבים על כס העליון? לגבי גביזון - מדינת ישראל בהחלט הפסידה מאוד בעצם כך שהוועדה למינוי שופטים לא בחרה בה לכהונה בעליון, כפי שעו"ד בן דרור-ימיני כתב ברשימתו המופנית (רק שמאמרו נכתב ופורסם טרם החלטת הוועדה). מטענתך אודות אחד מעקרונות האקטיביזם השיפוטי שמנהיג אהרן ברק, אינני יודע מיהי מומחה למשפט חוקתי ומיהי למשפט פלילי מבין בייניש וגביזון? |
|
||||
|
||||
הנוהג בבית המשפט העליון הוא שבעת פרישת הנשיא מתמנה השופט המבוגר ביותר לנשיא החדש. בזמנו נשמעה תרעומת על כך שכשהשופטת בייניש נבחרה לביהמ"ש העליון כבר היה ברור שהיא תהיה היורשת של ברק ויש שמצאו בכך טעם לפגם. אני אישית כבר הצטרפתי לאלו שהצרו על כך שגביזון לא נבחרה, ומצטרף גם לאלו שסבורים שבית המשפט העליון מקבל גוון אחיד מדי, ראה תגובה 216878 |
|
||||
|
||||
בייניש תהיה הותיקה מבין שופטי ביהמ"ש העליון בעת פרישת ברק (ולצערנו זה קריטריון מספיק במדינת ישראל). בסבב הקודם של המינויים היא דרשה להתחשב בדעתה לגבי מועמד מסויים (ששמו פרח מזכרוני) בדיוק מסיבה זו. פרופ' גביזון היא מומחית בעלת שם עולמי במשפט חוקתי. ארבל (שוב בייניש?!) עסקה בעבר בעיקר במשפט ציבורי (היתה נציגת משרד המשפטים בועדות בנייה) והיום במשפט פלילי, מתוקף תפקידה. ושאלת אגב: כידוע, עדנה ארבל כיהנה כשופטת במחוזי במשך 5 שנים לפני שחזרה לפרקליטות. האם ראוי ששופט בדימוס יעמוד בראשות התביעה הכללית, או יעסוק בליטיגציה בכלל? |
|
||||
|
||||
אורי פז. במדינות הגמדים שונאים ענקים.לא ידעת זאת? |
|
||||
|
||||
לא, לא ידעתי שבית הדין הגבוה לצדק נחשב לעוד מדינה של גמדים (-: אם גביזון לא ראויה לשפוט בעליון, ככל הנראה שאכן באמת מדובר במדינת הגמדים. אם הכנסייה היא בית האופרה של הקבצנים, כמאמר וולטר, הרי בית המשפט הוא התיאטרון. |
|
||||
|
||||
ללא מרכאות: 770-167 לטובת ארבל עם מרכאות: 13-0 לטובת גביזון |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח בכלל שמספר ציטוטים בגוגל הוא הכלי הנכון להעריך כישורים של שופט. נראה לי הרבה יותר הגיוני לספור את הציטוטים של הפסיקות שלו ושל המאמרים וספרים שהוא כתב. מישהו עם גישה למאגרי מידע משפטיים רוצה להרים את הכפפה? |
|
||||
|
||||
מס' הציטוטים בגוגל הוא כיוון ראשוני (כמובן עם מרכאות, המלה "מאת" יכולה גם להופיע בתור "מאת הימים הראשונים של עדנה ארבל בתפקיד" לדוגמה או "רות גביזון) ונגיש לכל אחד. בכל מקרה, לפי הספרייה המשפטית של אוניברסיטת ת"א, פרופ' גביזון כתבה/ערכה מעל 30 ספרים ועשרות מאמרים בנושאי זכויות אדם, משפט חוקתי ותפקידו של בג"צ. הגב' ארבל פרסמה מאמר אחד בנושא אכיפת החוק על אנשי ציבור, ודו"ח ציבורי אחד (סיכום עבודת הועדה להיערכות הפרקליטות למאה ה 21). בכל מקרה, לא נכון לשפוט את עדנה ארבל בקריטרינוים אקדמאים, שכן היא לא באקדמיה. הקריטריון הנכון הוא לשפוט את חותמה על תורת המשפט - פסקי דין שכתבה בהיותה שופטת, השפעתה על מבנה והתנהלות מערכת התביעה בהיותה בראשה וכו'. חוששתני שהיא לא השאירה חותם כמו פרופ' גביזון. |
|
||||
|
||||
אהלן idan! אין זה חשוב מה חושבים האנשים מימינם כלומר משמאלם של "הוד משפטותם של ארבלבינשטיין" הגברת ארבל.גם לא אלה משמאלם,כלומר מימינם. יש בעולם חוקים (בישראל רק שכללו אותם) הנקראים "חוקי פרקינסון" ע"ע. שהם רעה חולה בתחומי התעסוקה.חוקים אלה חלים גם על בעלי משרות המתגרדות בשחקים. |
|
||||
|
||||
מאברוק עליק יא אוסטאז ג'ובראן. ברכות עליך האדון המכובד מר ג'ובראן. אבל אלה רק ברכות ''משוריינות'' עבור תפקידך החדש. ברמה האישית אני מאחל ללא שיריון רק את הטוב שבעולם. ברמת המשרה ''המשוריינת'' שהוענקה לך.לעניות דעתי היה עדיף לך להישאר במשרת שופט במחוזי.לחמה הייה מכובד יותר. |
|
||||
|
||||
המינוי השערוריתי באמת הוא של רובינשטיין. יועץ משפטי שכמעט בכל החלטה שלו (ורק 2 דוגמאות הן תמיכתו בתעלולי ה"תאריך העברי" של מופז, לעומת תמיכתו בפסילת פייגלין על רקע מחאה פוליטית) הוכיח חוסר עמוד שדרה וחוסר נכונות לעמוד על ערכים דמוקרטיים. |
|
||||
|
||||
ובנוסף לכך, ההוצאות שהקפטרייה של בית המשפט העליון תצטרך להוציא על הוספת מזון מיוחד לפודלים. |
|
||||
|
||||
בפסילת פייגלין תמך כל הרכב בג''ץ למעט השופט אדמונד לוי. לזכותו של רובינשטיין יאמר שלא נרתע מלפסול את בשארה. הדבר החשוב במינויים החדשים הוא שהשמאל בעליון התחזק (ארבל וג'ובראן מול רובינשטיין. לגבי השופט עדיאל איני יודע). |
|
||||
|
||||
אה, גם בעליון יש שיקולים של שמאל וימין. דווקא חשבתי ורוצה הייתי לחשוב שהשיקולים לבחירת השופטים הראויים לכהונה בעליון יהיו ענייניים בלבד, כלומר, כישורים והישגים בתחום השיפוט הצודק וכיו''ב. |
|
||||
|
||||
התגובה הראשונית שלי כשראיתי את ההודעה "אה, גם בעליון יש שיקולים של שמאל וימין. דווקא חשבתי ורוצה הייתי לחשוב שהשיקולים לבחירת השופטים הראויים לכהונה בעליון יהיו ענייניים בלבד, כלומר, כישורים והישגים בתחום השיפוט הצודק וכיו"ב" היא, במילה אחת, פחחחחח, במשמעות "או שאתה נאיבי, או שאתה לא מכיר את הממסד במדינת ישראל - כמה שנים אתה בארץ?". זאת אלא אם כן ההודעה סרקסטית מלכתחילה, ובמקרה כזה הביטוי "פחחחחח" מביע הסכמה. |
|
||||
|
||||
אגב, בחדשות דווח היום על כך שהשופט טירקל הותקף בידי אנשי ימין. זה אירוני, משום שלצד אדמונד לוי, טירקל הוא הימני של בית המשפט העליון. בין דעות המיעוט שלו:איסור על אהוד ברק לנהל מו"מ בטאבה ערב בחירות 99 ופסילת בשארה, אך לא מרזל, לפני בחירות 2003. |
|
||||
|
||||
הוא מהיחידים שלא השתמשו בפסיקות בג''ץ כבמה לדעותיו הפוליטיות. בכל מקרה חמור ביותר ששופט עליון מותקף. |
|
||||
|
||||
עשו לארבל "זובור" עד למינוי כדי להשחיל בשקט את רובינשטיין וזה לא נגמר כאן. היא היתה חייבת להתמנות (למרות שרוינשטיין לא היה בוכה אם לא) כדי ששרון לא יחטוף בפנים.עכשיו מזוז יסגור את התיק בשיתוף אם הפרקליט/ה הבא/ים |
|
||||
|
||||
מבריקי התגובות . בועות סבון ססגוניות ומרהיבות מראה באויר על שמי התכלת,והראש נושא מבטיו אל על,והרגליים בועטות אל תעלת השופכין את הסחבה הבלוייה הנקראת צדק. |
|
||||
|
||||
משה גורלי מנסה לראות מה משפיע על אופי הפסיקה של שופטי ביהמ"ש העליון. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |