נפטרו: אדוארד סעיד ועמירם סיוון | 1631 | ||||||||
|
נפטרו: אדוארד סעיד ועמירם סיוון | 1631 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
וגם רוברט פאלמר, לפני מספר ימים. |
|
||||
|
||||
מחכך ידים בהנאה ומחכה לחומסקי. |
|
||||
|
||||
נועם חומסקי, על אף היות דעותיו הפוליטיות שנויות במחלוקת חריפה, הוא גאון וחוקר מן השורה הראשונה, ומפורסם בזכות הישגיו האקדמיים לא פחות מאשר בגלל רוחב פיו. בטח אחד היהודים הדגולים החיים בדורנו ההולך ופוחת.(אולי הדגול מכולם עכשיו, אחרי שחיים כהן, יורם ברונובסקי וישעיהו לייבוביץ' זצוק''ל אינם בינינו עוד). |
|
||||
|
||||
מחקריו הגאוניים בלינגווסטיקה אינם עושים אותו לבר-סמכות בעניינים גיאו-פוליטים. |
|
||||
|
||||
ביקורת, הארץ 15/9/2000 |
|
||||
|
||||
מדוע לצרף דמות לגיטימית, לכל הדעות, כעמירם סיוון לאנטי ישראלי שזרק אבנים על חיילי צה"ל ל"קבר אחים" אחד? לו הייתי בן משפחתו של סיוון, הייתי נפגע קשות על שהזכירו אותי בנשימה אחת עם בן-בליעל-בכסות-אינטלקטואלית זה. <דמגוגיה> האם המערכת מנסה לחסוך בדיונים? </דמגוגיה> |
|
||||
|
||||
שני יהודים משוחחים על אנשים שנפטרו. שמעת ? רבה של העיר ורשה נפטר. כן. שמעתי. וגם רוטשילד הזקן נפטר אתמול. וכך עוברים השניים מאישיות מפורסמת אחת לאחרת שהלכה לעולמה, עד שמזכיר אחד מהם את את החייט שגר בשכנותם - סתם איש פשוט ועני, שאף הוא הלך לעולמו. על כך מגיב מייד בן שיחו בביטול, כשהוא מצרף לכך תנועת יד מזלזלת: אוייחט המס (oichet hames באידיש: גם כן איש מת) . . . למרות ההלצה הנ"ל שבעצם (כאן אני מנסה לנתח את הבדיחה, ולנתח בדיחות זה לא תמיד מעשה נכון.) מלגלגת על ההפרדה שעושים בן מת למת, שהרי מת הוא מת ללא קשר למעשיו ופועלו בחייו, אני מצטרף לביקורתך על עבודת העריכה הזאת. |
|
||||
|
||||
ברצוני לנסח כאן כתב הגנה קצרצר על חוקר הספרות ומחבר הספר "אוריינטליזם", פרופ' אדוארד סעיד ז"ל. לפני כחודשיים קראתי את האוטוביוגרפיה שחיבר אדוארד סעיד, שמה "עקור"- בין מזרח לבין מערב, בו שוטח בפני הקורא פרופ' סעיד את כמיהתו ורתיעתו מן המערב, את תחושת הנישול והזרות בארץ ישראל שלאחר הצהרת האו"ם. לאורך כל הספר מצטייר אדוארד סעיד כאדם ליברלי והומני בעל השקפה פוליטית דמוקרטית ורגישה, הרואה ומקטרגת את העוולות שעשו הן המערב והן המזרח, לאורך הספר כולו בלתי ניתן למצוא, גם אם בודקים בנוקדנות קטנונים, ולו רמז לשנאה כלפי המערב וכלפי הציונות, אלא תוכחה עדינה ומנומקת, אלא סיפור חיים חשוף וכן. כתיבתו של סעיד, לפחות ב"עקור", שופעת הומור ומנומקת, לרגעים אף מגיעה לפסגות של הספרות הגבוהה. איש נדיר נלקח מעימנו ב25.9.03 יהי זכרו ברוך. |
|
||||
|
||||
בקישור לני"ט כתוב שמשפחתו של א"ס עברה מירושלים לקהיר כאשר הוא היה בן 12, מיד אחרי החלטת החלוקה של האו"ם. מתי בדיוק היה לו זמן לחוש נישול וזרות? |
|
||||
|
||||
חיפוש מהיר אחרי עוד פרטים לגבי אותו ג'אסטוס וינר וספרו על א"ס העלה את זה כאן טוען וינר שאביו של אדוארד עקר מי-ם לקהיר עשר שנים לפני לידתו של א', כך שהוא מעולם לא חי בי-ם. |
|
||||
|
||||
אפילו אדוארד סעיד מעולם לא חי בעיה''ק, עדיין יכול היה להרגיש געגועים אליה... |
|
||||
|
||||
בהחלט. אבל מגעגועים מטאפיזיים ל"אלקודס הלוא תשאלי שלום עקורייך..." ועד להמצאת פרטים ביוגרפיים כוזבים, [כמו לימודיו בבי"ס סנט ג'ורג' בי-ם], המרחק רב. |
|
||||
|
||||
זכרונו של הכלב ל-ש-מ-צ-ה! הוא היה תועמלן מהסוג השפל ביותר ותואם לו היה רק ז'וזף גבלס. |
|
||||
|
||||
פה אני לא מסכימה איתך. מצד שני גם לא במיוחד בא לי להגן על א''ס, אז בוא נניח לעניין, ולאיש. |
|
||||
|
||||
אני רוצה להביע תמיחה למי שכתב את ההערה על אוארד סעיד כי הוא באמת אדם חבל שהפסדנו אותו ואם נחיה עוד שנים לא נמצא איש כמוהו. לפני כמה חודשים קראתי שני ספרים אחד בשם " מלחמה ושלום" והשני "אוסלו 2" אני ממליצה לכל אחד לקרוא את שני הספרים האלה כי למרות שהוא כתב את שני הספרים האלה מזמן אבל מה שכתוב בספרים מתאים למה שאנחנו חיים ועוברים היום. איש טוב ויקר נלקח מעמינו בזמן לא נכון. יהי זכרו ברוך וזכור לעד. |
|
||||
|
||||
במאי גדול, וגם שטינקר לא קטן. אז תחליטו לבד: זצוק"ל, כן יאבדו, או שניהם ביחד. |
|
||||
|
||||
ההתלהמות הזו אינה במקומה, פרט לזאת שאני חושב שאין התלהמות אשר יש לה מקום, אולי יציעי איצטדיוני משחק הכדורגל. האם מישהו מן המלעיזים והמשמיצים טרח לקרוא ולו מילה אחת שכתב פרופ' סעיד? האם הדיעה השלילית עליו לא ניזונה מאמצעי התקשורת והיצוג הישראלי? חבל שכך אתם! |
|
||||
|
||||
אני מניח שהתכוונת להגיב לאחת (או יותר) מהתגובות לידיעה, ולא לידיעה עצמה. |
|
||||
|
||||
סעיד עצמו לא היה מסכים איתך. לא רק שהתלהם מילולית, אלא גם יידה אבנים, כאחרון המתפרעים. את הבוז אליו מצד ישראלים רבים הרוויח ביושר. |
|
||||
|
||||
זה מה שסעיד העיד על ארוע יידוי האבנים: During our 10-minute stop I was photographed there without my knowledge pitching a tiny pebble in competition with some of the younger men present, none of whom of course had any particular target in sight. The area was empty for miles and miles. Two days later my picture appeared in newspapers in Israel and all over the West. I was described as a rock-throwing terrorist, a man of violence, and so on and on, in the familiar chorus of defamation and falsehood known to anyone who has incurred the hostility of Zionist propaganda. (מתוך http://www.mediamonitors.net/edward16.html)
|
|
||||
|
||||
(בהנחה שסעיד, שאינו ידוע כאיש ישר במיוחד, דובר אמת) יש להבין את יידוי האבנים כמעשה סמלי, וטוב שלא היתה שם אף מטרה; רק זה היה חסר. יידוי האבן שידר מסר לכל להעולם הערבי שאלימות היא הדרך הנכונה להיאבק בישראל. ועוד יש לו את החוצפה להלין על "התעמולה הציונית". |
|
||||
|
||||
למען האמת ישראל הוכיחה בשהיה בלבנון ובנסיגה ממנה כי האלימות היא שפה מובנת ומקובלת באזור. זה לא שישראל נסוגה בעקבות שלום אמת שהגיע אליו עם לבנון, אלא בתום כיבוש ממושך ואכזרי של שנים רבות - אשר מחירו נעשה לבסוף כבד מדי לנסיבות שהשתררו. יש לדייק לגבי מחווה סמלית זו - סעיד (כמו רבים מתושבי דרום לבנון) זרק אבן סמלית לכיוון גבו של האויב אשר ברח עם הזנב בין הרגליים, לא לעבר אומה אשר נטשה לפתע את דרך האלימות והחליטה להכיר בלבנון כאומה ריבונית ושכנה טובה. מדבריך משתמע כאילו הוא לפחות זרק אבנים על רבין ועל פרס במדשאת הבית הלבן בזמן החתימה על הסכם אוסלו (מה שהיה יכול להיות משעשע הרבה יותר, אני מוכרח לציין). |
|
||||
|
||||
השאלה המעניינת היא מדוע הוא זרק אותה, והאם זאת התנהגות שהיית מצפה לה מאינטלקטואל והומניסט באזור רווי אלימות. |
|
||||
|
||||
מעניין אם היית מגיב בצורה דומה על יידוי אבן סמלי של, נניח, אריק שרון, לכוון ההפוך. להזכירך, עד השתלטות אש''ף על דרום לבנון ישראל הכירה בלבנון ''כאומה ריבונית ושכנה טובה''. אפשר לבקר את מלחמת לבנון ואת הכיבוש הממושך, אבל להציג את אלה כאקט מלחמתי אגרסיבי נטול הקשר זאת היתממות שאינה מכבדת את בעליה. |
|
||||
|
||||
ה''ניצחון'' של החיזבאללה הוא כמובן וירטואלי. הם לא באמת הכוח השליט באזור, ואף אחד ממנהיגיו איננו טיפש עד כדי להאמין בכך. ישראל היא לא ה''אנדרדוג'', ולכן יהא זה דבילי אם שרון יזרוק אבנים. שליחת הטנקים למצור על המוקטעה או הפצצת מפקדות היא הגיונית יותר כהשוואה - אקט סמלי המביע השפלה ונכונות לנקוט באלימות נגד מי שנתפש כאויב. באשר למלחמת לבנון, אני מניח שתסלח לי אם אמנע מלהיכנס לדיון הארוך למדי על מה הניע את ישראל לפלוש ללבנון לפני עשרים שנה, ומדוע נשארנו שם עד לא מזמן. |
|
||||
|
||||
אתה גם חושב שהפיגוע במצובה היה רק "סמלי"? מן מחווה סמלית כזו נגד האויב שברח עם הזנב בין הרגליים? ובנימה פחות קנטרנית - כן, ברור שזריקת האבנים היתה סמלית. מה שהיא סמלה היה - "נמשיך לרדוף אחריכם גם אחרי שנסוגתם" ו-"צריך להמשיך את המאבק האלים גם אל מעבר לגבול ישראל". ובמפתיע - כנראה יש לבנונים שמסכימים עם כך (אולי אפילו רובם, לאור המחאות הרפות מאוד כנגד פעילות חזבאללה מקרב רוב הלבנונים) ופעלו על פי זאת. |
|
||||
|
||||
ובמילים אחרות: אם הוא לא רוצה שנסתכל עליו במשקפיים אורינטלייות, שיתנהג כאינטלקטואל ולא כאחד מהשאביבה. |
|
||||
|
||||
לפחות לפי הצד שלו בסיפור, הוא לא ביקש שיצלמו אותו בשעת המעשה. ובכל מקרה, זה לא כאילו שהוא יכול לעשות איזשהו מעשה שימנע ממך להסתכל עליו במשקפיים ''אוריינטליות,'' או לכל היותר, ''אוקסידנטליות,'' וזו בדיוק הבעיה בה הוא דן בספרו. |
|
||||
|
||||
אמנם לא הייתי מן המתלהמים, אך זה מקום טוב ככל אחר לציין, כי הייתה לי הרגשה דומה כאשר קראתי את התגובות אליהן אתה רומז, ולכן ראיתי לנכון להוציא את ספרו של ד"ר סעיד ז"ל, "אוריינטליזם," מן הספריה (של ארכיטקטורה, מכל המקומות!), ולעיין בו בזמני החופשי. בינתיים נראה מעניין, אם כי מעט מרוח, לטעמי. אני חייב לציין שהוא לא עוסק במה שניתן היה להסיק מאותן הודעות ידועות לשמצה. |
|
||||
|
||||
אדוארד סעיד נפטר מלוקמיה. עמירם סיוון מ"מחלה קשה". האם עלינו ללמוד מכך שלוקמיה אינה מחלה קשה? האין כל מחלה שנפטרים ממנה "מחלה קשה" By definition? |
|
||||
|
||||
האין הניסוח "מחלה קשה" (לא באשמת מערכת האייל) לשון נקייה (euphemism) לאיידס, עגבת (עוד מתים מזה?) או מחלה "מביכה" אחרת? |
|
||||
|
||||
לדעתי לא. זה סרטן בדרך כלל (אין לי מושג לגבי המקרה הנדון). זכר לימים, שעדיין לא עברו לגמרי, שהיו אומרים ''המחלה הזאת'', בלי לנקוב בשם המפורש. |
|
||||
|
||||
שם אף פעם לא מת מיליונר ,וככל הידוע לי גם לא סופר פרופסור... נ.ב גם קנדי הלך.. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |